A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/באדן - באר
באדן, בדאן, בדן pr. n. pl. Badan, a Samaritan. place noted for its pomegranats. Tosef. Kel. B. Mets. VI, 10 בא׳; Kel. XVII, 5 בדאן. Orl. III, 7; Bets. 3b.
באהי, Targ. Prov. XXIV, 12 read באקי, v. בקא.
באושה f. (b. h. באשים) [sour,] an inferior kind of grapes, unripe grapes. Y. Maasr. I, 48d באי׳ משיקראו (corr. acc.) when they are called b'ushah; v. באש 4). --- Pl. באושין. Maasr. I, 2 Y. ed., v. אובשין.
באות f. (בית; cmp. Lat. noctua) 1) night-bird, owl (for תנשמת Lev. XI, 18). Hul. 63a שבעופות בא׳ (Ar. בואת) the bavath among the birds. ----2) groper in the dark, mole or salamander (for תנשמת Lev. XI, 30). Ib. ב׳. שבשרצים the bavath among the reptiles. [Targ. O. for 1): בותא; for 2) אשותא q. v.; v. also סלמנדרא. -- Var. in Targ. O. to Lev. XI, 18 בבתא, בותא, כותא, כוסא, v. Bel. Targ. O. II, p. 34.]
באזוזי, באזי, v. בזא II.
באזיאדן, v. next w.
באזיארן m. pl. (Pers. bazyaran, Fl., R. Hai Gaon) falconers. Sabb. 94a דב׳ (סוסא) Ar. (some ed. ד for ר; ed. וייאדן בי, Ms. זירין בי, זייארין בי, corr. acc.) the falconers' horse (used for carrying falcons, hawks &c. on his back).
באטא, בטא m. (βατος) prickly roach, a forbidden fish -- Pl. באטי, בטי. Ab. Zar. 39a בא׳ ליה קרי דהוה ed. (Ar. בטי) that he (the Gentile) called the brine bate.
באטי, בטי pr. n. m. Bati. Gitt. 11a as an un-Jewish. name, v. בהק. Ab. Zar. 76b; Kidd. 70b (בטי) B. bar Tobi, name of a freedman.
באטין, Yalk. Ps. 662 ב׳ קלא פת, read אקוביטון.
באייו, ביין m. (βαιον-βαις), a Coptic word; de- nomin. βαιος; cmp. I Macc. XIII, 51) palm-leaf, palm- branch. Lev. R. s. 36; Pesik. Ul'kah. p. 180a באגין (read באינון βαινον); Tanh. Emor 18 אגין (corr. acc.; ed. Bub. 27 אגוז [!]); Yalk. Lev. 651. ---Midr. Till. to Ps. XVII ובא; Yalk. Ps. 670 בימין (corr. acc.); v. אפופסין.
באימה (=אימה בי) pr. n. pl. B'Imah or Imah. Y. Orl. end, 63b; Tosef. Kil. II, 16 אומה ed. Zuck. (oth. ed. אימא); v. next w.
באינה (=אינה בי) pr. n. pl. B'Inah a. B'Imah (v. preced.), two gentile conclaves in Northern Palestine. Y. Orl. end, 63b. Tosef. Kil. II, 16 ענה בת (Var. בית); cmp. ענות בית, ענת בית Josh. XV, 59; XIX, 38.
באיר, v. באר.
באיש, באיש, באש ch. (h. באש) 1) to be bad. displeasing. Targ. Gen. XXI, 11; a. fr. -- Y. Sabb. VIII, 11a bot. וכ׳ לר׳ ובאש it displeased R. . . . Y. Ber. III, 6a bot.; VII, 11c top; a. fr.---2) to be ill, grow sick. Ned. 40a top. --- 3) (with לבא, עינא, or נפשא) to be displeased, angry, troubled. Targ. Deut. XV, 9; 10 (some ed. יבאש Af.). Targ. I. Sam. I, 8; a. e. --Lam. R., introd., end נפשך עלך באישא thou art discontented. Af. אבאש, אבאיש to make bad; to do evil; to harm one (with ל or ב of the person). Targ. I Sam. XII, 25. Targ. Is. XIV, 29; a. fr. --Targ. Gen. XIX, 9. Ib. Y. XVI, 12; a. fr.
באישא c. (preced.) sick, a patient. Ber. 22ab הוה ב׳. וכ׳ בקילעא Ar. (vers. quot. in marg. note to Ber. l. c. הות ב׳ f.) (ed. עובדא הוה באושא, v. Rabb. D. S. a. l.) there was a patient in the anteroom of &c. Sabb. 30a ב׳ מקמי for the sake of a patient. Cmp. ביש.
באישה, v. באושה.
באישות c. v. בישו.
באית part. of בית.
באלא, בלא m. ch. (=h. בול, cmp. יבול) growth (of grass); whence prairie, pasture ground (in moun- tains &c.; cmp. Job. XL, 20 expl. in Lev. R. s 22). - Hull. 80a דב׳ עזי wild goats. V. תורבלא.
באלושא, v. בלשא.
באלי m. (part. of בלי, contr. of בהל, cmp. b. h. בלהות) 1) hurrying Nidd. 26b ואתי ב׳ he came in a hurry.-- 2) chasing Ib. 17a דידבי ב׳ (Tosaf. בלי) chased the flies off. [Var. כאלי, v. כלי.]
באלי pr. n. m. Bali(Ουαλης, Βαλης, Valens). Ber. 25b; Taan. 18a. Sabb. 17b; Ab. Zar. 36b. Cmp. ווליס.
*באמי, כאמי (Mus. a. Maar.), Cant. R. to III, 4, read; קקוסכימי פלייאה פורני πορνη παλαια κακοαχημε, thou ungainly old harlot, וכ׳ את מהו (not מחי) what thinkest thou of thyself? Cmp. פורני.
*באנטרין, read בארגטון m. (farctum) the stuffing of sausage. Y. Sabb. VII, 10a bot. ב׳ משקע כד when he puts the stuffing in (on the Sabbath); v. בגומא.
באני, v. בני.
באניא, v. בנאה.
באצי part. of בצא.
באר (בא, v. בוא) 1) to break forth, come to light. Denom. באר; cmp. טוף. --2) to be open, clear. -- Pi. באר. (b. h.) to proclaim (cmp. Deut. I, 5), to explain; to make clear (to one's self), to understand clearly. Y. M. Kat. III, 83b top משנתו לבאר to explain (argue on) what he has learned. Koh. R. to VI, 9 better is he מבאר שהוא וכ׳ משנתו who dwells on his studies to make them clear to himself, than he who learns to recite fluently. -- Part. pass. מבאר proven, clear. Yed. III, 1 הדבר מ׳ (Talm. ed. הד׳ את מ׳) from this fact it is proven.
באר ch., Pa. באי same. Y. M. Kat. III, 83b top לא מבארה חכמין know not how to make clear (argue).