A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/בלתי - בנוני
or when it comes with hostility. Sabb. 145b ed. בו׳, Ar. בל׳.
בלתי, בלתין, בלתן, ב׳ בית pr. n. n. Beth- Baltin &c., v. בירם. R. Hash. II, 4 (22b; Ms. M. בילתי, בלתי; v. Rabb. D. S. c. l. note). Ib. 23a bot. ב׳ בית מאי (Ms. M. 1 בילתי, 2 בלחי, Ms. L. בילתין) what is B. B. ? Answ. בירם.
במגנימין, Y. R. Hash. I, 57b, ב׳ כהדא, prob. to be read; איפומנימטין כהדין (b~oי~~~) like the minutes of the court proceedings, opp. to preced. דירין, read דיקין (tא~, pl).
במדבר, ב׳ ספר m. the fourth book of Moses (Numeri). Gen. R. s. 3; a. e. -- רבה ב׳ the fourth book of Midrash Rabbah (Num. R.).
במה f. (b. h.; prob. fr. בוא) entrance, gathering place, ascent (cmp. b. h. מבוא a. מעלה); esp. Bamah, name of the legitimate altars prior to, and of the illegitimate after, the establishment of a central sanctuary (at Shiloh) and of the Temple at Jerusalem; temporary or improvised altar; v. Zeb. XIV, 4 --8. - Meg. I, 10 גדולה ב׳ national altar; קטנה ב׳ local altar (during their period of legit- imacy); Tosef. Zeb. XIII, 17 sq.; a. fr. -- Pl. במות Zeb. lI.. c. Ib. 114b הב׳ היתר בשעת at the period when bamoth were permitted. v. supra; a. fr. [Meg. 32a והב׳ הלוחות, v. בימה.] Cmp. בימה.
במוסא, v. במסא.
במותא, v. במתא.
במיסטאות, Midr. Thron. Salom., Beth-Hammidr. ed. Jellinek V, 2, read בימוסאות, v. בימוס.
*במסא m. ch. =h. בימוס altar, high-place. [Targ. Y. II, Deut. XXXII, 13 במסא, read במתא.]- Pl. במסיא, במוסין, במוסיא (במסיא) idolatrous places of worship. Targ. II Chr. XIV, 4; a. e.
במרזה, (ant. R. to VII, 10 some ed., read הזה ככומר.
במתא f. ch.=h. במה. Targ. I Kings III, 4; a. e.- Pl. במתא (במותא). Targ.ib. 2;a. e. - l[Targ. II Chr. XI, 15 מתייא]
בן m., constr. בן (b. h.; בנה) offspring, son, child. הב׳ שבוע the male child's week, a disguise for circum- cision day, adopted during the Hadrianic persecutions. Snh. 32b; Y. Keth. I 25c; a. e. -הב׳־ ישוע a disguise for הבן פדיון. B. Kam. 80a. --. . של בנו the son of, v. של. קדושים של בנן descendant of holy men. Ab. Zar. 50a; a. e. - Pl. בנים, constr. בני. Ab. III, 14 למקום ב׳ chosen children of God. Gen. R. s. 82 תורה של בניה children (followers) of the Law. -- Trnsf. belonging to, fit for &c.; e. g. גולה בני those belonging to the colony of exiles, Babylonians &c.; גליל בני Galileans; אכילה בני things fit to be eaten &c [or such compounds as are not self- evident, see the respective determinants.] [פיקרין בני, v. בניפיקרין]
בנא, v. בני.
בנאה m. (contr. of בלנא) 1) bather. Targ. II, Esth. VI, 12 Ms. (ed. כאניא). -2) pr. n. m., v. בנאי II.
בנאי m. h. a. ch. (בני) builder, mason. B. Mets. 118b;, a. fr. - Y. Hag. II, 77b top ב׳ דהן אומנתיה this boy's trade should be that of a builder. Sabb. 156b וכ׳ וסתיר ב׳ (shall grow to be one) who builds and destroys, destroys and builds (restless). Ib. 115a; a. fr. V. ארדיכל. - [V. בנאים, בנאין]
בנאי II, בנאה, a. רבנאי (=ב ב׳ר) pr. n. m. Bannai, Hannaah, Rabbannai, name of an Amora. Keth. 50b. Ber. 38b. [Ib. 55b Ms. M. נהוראי. B. Mets. 2a, a. e. רב׳, Ms. M. רבינא, v. Rabb. D. S. a. l. note.]
בנאים, בנאין m. sing. a. pl. (contr. of נאים בן, v. נאה) one of becoming conduct, refined, a cultured person; opp. בור; (cmp. Sabb. 114a top, as to a scholar's duty to pay attention to dress). [For oth. opin., v. Sachs Beitr. II, 199; Frankel Monatsschr. 1846, p. 855.] Mikv. IX, 6; Sabb. l. c. וכ׳ ב׳ של the garments of a Bannaim, if stained with pitch on one side cannot be immersed for levitical purposes before the stain is removed(because their owner is more fastidious). Tosef. Mikv. VI (VII), 14 (where גדולה a. קטנה refer to the stain; as to correct vers. v. R. S. to Mikv. l. c.). Sabb. l. c. ב׳ מאי what does B. mean? Answer; וכ׳ אלו it means the scholars who are engaged in building up the world (of civilization) all their lives (as if fr. בנה). Ib. (dresses of the B.) אלו וכ׳ כלים are the court-garments imported &c., v. אולרין.
בנאיתא, v. בנייתא.
בנאתן, pl. of ברתא.
בנויא m. (בני) builder. Pl. בנויי. Yoma 10a ביר ב׳ וכ׳ shall the builders (of the Temple, the Persians) be delivered into the hands of the destroyers (the Romans)?
בנות pl. of בת.
בני, בנה (b. h.; sec. r. of בין) [to combine,] to build. Sabb. XII, 1הבונהhe who builds(on the Sabbath). Ib. 102b בונה משום (isguilty) because it is one of the labors classi- fied under building; a. fr. -- Metaph. to educate, train. Ber. 64a (ref. to Is. LIV, 93) בוניך אלא בניך א״ת read not banayikh (thy children), but bonayikh (thy builders, trainers); v. בנאים. -- Ex. R. s. 23 (play on b'noth, Cant. I, 5) וכ׳ בונות the authorities directing the building of Jerusalem; v. Pi. -- Hull. 78b אב בנה זה, v. אב, a. אנין. [Tosef. Par. VII (VI), 4 בנאו ed. Zuck., v. כנן.] Nif. נבנה 1) to be built up. Y. B. Bath. III, 14b, a. fr. להיבנות, ליבנות. - 2) (denom. of בן) to gct children. Gen. R. s. 71. Nithpa. נתבנה (denom. of בן) to be adopted, aaturalized. Pesik. R. s. 43 בישראל נתבנו they became full Israelitish citizens. Pi. בינה to lay out, plan a city, determine its limits. Ex. R. l. c. the Great Sanedrin held sessions אותה ומבנים (not אותם) and determined the limits of Jerusalem; V. Snh. I, 5. - Part, Pu. מבונה cultivated; built (of human