striking with the hammer. Ab. Zar. 19b אחרון ממ׳ the last
stroke (driving the nail in). -- [Tosef. Mikv. VI (VII), 17
והמכושים, ed. Zuck., read; המכובשים, v. כבש.]
מכוש, מכושא I, מכושה ch. same, hammer; knocker. Lev. R. s. 24 מ׳ ליה דהוה מאן whoever has a. hammer (or a hoe, v. next w.). Gen. R. s. 44 (ed. Wil. מכישה); Yalk. ib. 77 מכושה, v. כשש. Y. Meg. III, 73a bot., v. בכושא.
מכושא II ch. =h. מכוש I, hoe, spade. Lev. R. s. 25 וכ׳ מכושיה יטעון (Var. in Ar. פסא יסב) shall take up his spade and go out and plant trees.
מכות f. (מך) 1) poverty. B. Mets. 114a; Arakh. 17b (ref. to מך, Lev. XXVII, 8) וכ׳ במכותו שיהא עד he must have remained in his impoverished condition from the beginning to the end of the proceedings. - 2) humility. Gen. R. s. 74, end (play on מכתב, Ps. LX, 1) ותמות מכות humility (of David) and innocence; Yalk. Sam. 147 לדוד ותמות מ׳.
מכותא f. (Aesyr. makua, v. Frinkel Zeitschr. fur As- syriol. III, p. 53; Proceed. Soc. for Bibl. Archaeol. 1887, p. 103) a certain kind of boat, (ow boat ). Keth. 69b אאסקריא דמ׳; (Taan. 21a דספינתא, v. Rabb. D. S. a. l. note 300), v. אססקריא; [Rashi; sail]. B. Bath. 161b מ׳ (צייר) drew a. ship in place of his name (Rashb. mastt); Gitt. 36a; 87b (Rashi; sail-yard).
מכותי f. (כת) a bite. Koh. R. to VI, 11 [read;] חדא או מ׳, v. מעקוצי.
מכחול, מכחל m. (כחל) staf used for painting the eye. Kel. XIII, 2 הכף שניטל מ׳ a painting staff the spoon- shaped side of which is broken off; Tosef. ib. B. Mets. III, 5, v. זכי. Snh. 68a בשפופרת כמ׳; Cant. R. to I, 3, v. זכרות a. חסר. B. Mets. 91a בשפופרת כמ׳ as the painting stick is inserted in the tube; Macc. 7a; a. e.
מכחלא m., מכחלתא f. ch. same. 6. Kam. 117a דכספא במ׳ ליה דלו Ar. (ed. לתא . . .) they lifted his eye- iids with a silver stick. -- Pl. מכחלי. Gitt. 69a מ׳ תלתא three staff-fuls of paint.
מכי, מכא (v. מוך) to decline, bend. Targ. Jud. V, 4; a. e. (v. מוך). Af. אמכי to lower. Gen. R. s. 17, beg. לאפה אמכת she lowered her face (looked down sulkily); Lev, R. s. 34 אמכת אפא על (corr. acc.). thpe. אתמכי to be bentt down, depressed. Targ. Ps. XXXVIII, 9 אתמכיית (ed. Wil. אתמכית; h. text נדכיתי). Ib. CVI, 43. Targ. Job XXIV, 24 (Ms. אתמכיכו). מיm, מכיא, ממכיה . (preced) 1 ben, cowed. timid. Lev. R. s. 13 [read:] היא ימא מן סלקא כי חיותא הדא וכ׳ מ׳ Ar. (ed. ממכיא) an animal coming on land from the water is timid, coming out of the forest, it is not; Cant.. R. to III, 4 (corr acc.). --- 2) low. -- Pl. מכייא. Gen. R. s. 32 הוא מ׳ מן אי if it is one of the low mounts; (Cant. R. to IV, 4 מכיכיא, v. next w.).
מכיך, מכיכא m.. מכיכא, מכיכתא .(יכ) )lor; lowly, humble. Targ. Lev. XIII, 20, sq. -Targ. Prov. XVIII, 14 (ed. Wil. מככתא). Ib. XVII, 27; a. fr. -- Pl. מכיכין, מכיכיא. Targ. Is. LVII, 15. Targ. Job V, 11; a. fr. -- Cant. R. to IV, 4, v. preced. [- 2) boter, cushion, v. מכככא.]
מכיכותא f. (preced.) 1) lowliness, humilitg. Targ. Koh. X, 6 a. e. -- 2) languor. Ib. 18 תפקידתא מכיכות lan- guor in the observance of the law (h. text ידים שפלות).
מכיכתא, v. מכיך.
מכילא, מכילתא, מכל׳ f. (צול) 1) measure ofca- pacity; trnsf. (v. מדה) retribution, dealing out. Targ. O. Deut. XXV, 14. Targ. IChr. XXIII, 29; a. fr. -- Targ. Job IX, 22 מ׳ חדא tthe same destiny. -- Pl. מכילן, מכלן, מכילתא, מכל׳. Targ. Y. Deut. . c. Targ. O. Lev. XIX, 36 (Y. מכילו, read; לן. . .). Y. B. Bath. V, end, 15b מ׳ על מחי הוה punish- ed for false measure s. - 2) a essel used in conncction with. the show-bread in the Temple. -- Pl. מכילתא. Targ. Ex. XXV, 29 (h. text מנקיות); a. e. -- 3) (cmp. מדה) a collection of rules of interpretation, treatise, tract. Gitt. 44a עיין במכילתיך read it up in thy collection (Boraitba). Pes. 48a וכ׳ במ׳ ליה ואהדר and his reply is recorded in another collection. - Y. Ab. Zar. IV, 44b ttop מ׳. . אפיק R. Y. pro- duced the M'khilta (v. infra; v. Mekh. Mishp. s. 20, ed. Weiss, p. 10V, note 100). -- Pl. מכילאן. Lev. R. s. 3, beg. מ׳ בר רעותיה he lik es tto be callcd a man mastering many Mekhiltas; Koh. R. to IV, 6 מ׳ מרי (some ed. מיכיילא, מיכלייאן, v. מיכלא II). -- Esp. AMMkhilto, or AMM. d'be H. Yish. mael, a Halakhic and fidrashic book on Exodus from ch. XII, to XXXV.
מכיר, v. נכר. מכיר, 1irkc d'lR. El. ch. XXXVI III, read מבירא, v. מכירין.
מכירה f. (מכר) sale. R. Hash. 26b; Sot. 13a, v. כירה I. Y. Kidd. I, 59a מ׳ מ׳ we draw an analogy between the ex- pressions מכר (Deut. XV, 12 a. Ex. XXI, 7). Ib. bot. שביעית מ׳ של the seventh year counted from the date of sale, opp. עולם של the Sabbatical year. B. Kam. 68a שאינה מ׳ חוזרת a sale which cannot be reconsidered; a. fr. -- Y. Maas. Sh. III, beg. 54a מיוחדת מכורתו its sale is permitted in a special Biblical passage (Deut. XIV, 24, sq.).
מכירין m. pl. (~~~~~א) knives, daggers. Tanh.Vayhi9 (play on מכרות, Gen. XLIX, 5) לחרבות שקורין הוא יוני לשון מ׳ it is Greek, in which swords are called machaerin. Gen. R. s. 99 מ׳ הוא יוני לשון; Pirke d'R. El. ch. XXXVIII מכיר לחרב קוראים שהיונים (read; מכירא). Gen. R. s. 88 וכ׳ נתנו מ׳ קונדא (combine into one word; אo~o.~tpc, V. S. compounds of zoo) they put short daggers in to their shoes. Lev. R. s. 33, beg. מוכירין (corr. acc.), v. מיצטרא.
מכיצטרכי, v. מגיסטריני.
מכישה, v. מכושא f.
מכך (v. מוך), Hif. הימך to bend, lower. Tosef. Naz. IV, 7 וכ׳ את הימכתי I bent my head. Nif. נמך to be crushed. Si e Deut. 296 ומכיו, v. חשל. Nittbhpa. נתמסך, v. מיבמך.
