Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/1001

This page needs to be proofread.
‎תסיסה
‎תתעל
1683


תסיסה ‎f. ‎(next ‎w.) ‎bubbling, ‎beginning ‎fermentation. ‎Ab. ‎Zar. ‎30b ‎וכ׳ ‎תסיסתו ‎וכמה ‎how ‎long ‎does ‎its ‎bubbling ‎last ‎(is ‎fresh ‎wine ‎in ‎its ‎first ‎stage ‎of ‎fermentation, ‎so ‎as ‎to ‎keep ‎off ‎snakes) ‎Three ‎days.

תסס ‎(onomatop.) ‎[to ‎hiss,] ‎1) ‎to ‎bubble, ‎boil, ‎ferment. ‎Ab. ‎Zar. ‎30b ‎וכ׳ ‎תוסס ‎יין ‎wine ‎in ‎its ‎first ‎stage ‎of ‎fer- ‎mentation ‎does ‎not ‎come ‎under ‎the ‎law ‎concerning ‎liquids ‎left ‎uncovered ‎(גילוי); ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎45a ‎sq.; ‎Tosef. ‎ib. ‎VII, ‎15. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎תוסס ‎וכמה ‎and ‎how ‎long ‎is ‎it ‎in ‎that ‎inceptive ‎stage? ‎&c., ‎v. ‎preced. ‎Y. ‎Taan. ‎IVV, ‎69a ‎bot. ‎ראאה ‎תוסס ‎. ‎he ‎saw ‎the ‎blood ‎(of ‎the ‎prophet) ‎boil; ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Josh. ‎2); ‎(Snh. ‎96b; ‎Gitt. ‎57b ‎מרתח); ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎to ‎spurt. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎6 ‎התחילה ‎הצצור ‎על ‎אצבע ‎נתן ‎אש ‎הוססת ‎he ‎put ‎his ‎finger ‎on ‎the ‎rock, ‎and ‎it ‎began ‎to ‎spurt ‎fire; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎77 ‎(corr. ‎acc.); ‎Yalk. ‎ib. ‎132 ‎התחילה ‎תוססת ‎האש ‎(corr. ‎acc.). ‎- ‎3) ‎to ‎cause ‎spurting ‎or ‎sparkling. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎VI ‎(VII), ‎10 ‎וכ׳ ‎בכותל ‎אוד ‎התוסס ‎(not ‎אור; ‎ed. ‎Ziuckerm. ‎אוד ‎חתום ‎האומר, ‎corr. ‎acc.) ‎if ‎one ‎strikes ‎a ‎brand ‎against ‎the ‎wall, ‎and ‎says, ‎here ‎it ‎is', ‎he ‎is ‎guilty ‎of ‎a ‎superstitious ‎practice ‎(v. ‎אמורי), ‎but ‎if ‎he ‎does ‎it ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎the ‎sparks, ‎it ‎is ‎permissible.

תססch. ‎same, ‎to ‎bubble. ‎Lam. ‎to ‎I, ‎1 ‎מאתינס)רבתי ‎חד ‎7) ‎תסיס ‎דבסימא, ‎v. ‎בסים.

תספורת, ‎תספרת ‎f. ‎(ספר) ‎1) ‎hair-cutting. ‎Sabb. ‎9b ‎הת׳ ‎התחלת, ‎v. ‎התחלה. ‎Ib. ‎אלעשה ‎בן ‎וו׳ ‎the ‎hair-cutting ‎of ‎the ‎style ‎of ‎Ben ‎Elashah ‎(clipping); ‎Ned. ‎51a ‎׳ ‎והיינו ‎וכ׳ ‎של ‎and ‎that ‎is ‎the ‎style ‎of ‎the ‎high ‎priest's ‎hair- ‎cutting; ‎Snh. ‎22b, ‎v. ‎לוליינית. ‎M. ‎Kat. ‎14b ‎בת׳ ‎אסור ‎אבל ‎a ‎mourner ‎is ‎forbidden ‎to ‎have ‎his ‎hair ‎cut; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎(sub. ‎כלי) ‎gardener's ‎shears. ‎Bets. ‎34a ‎שלו ‎בת׳ ‎. ‎. ‎אין ‎you ‎must ‎not ‎trim ‎vegetables ‎(on ‎the ‎Holy ‎Day) ‎with ‎the ‎shears ‎with ‎which ‎they ‎are ‎cut ‎in ‎the ‎garden.

תספורתא, ‎תספר׳ ‎ch. ‎same. ‎Snh. ‎22b; ‎Ned. ‎51b, ‎v. ‎לוליינית.

תסקופא, ‎תס׳ ‎m. ‎(סקף ‎I; ‎v. ‎תוסקפא) ‎1) ‎divine ‎dis- ‎position, ‎destiny. ‎-- ‎Pl. ‎הסקופין, ‎תס׳. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXVI, ‎5 ‎(h. ‎textעלילה). ‎Ib. ‎LXXVII, ‎13 ‎ניסייך ‎הסקופי ‎ed. ‎Lag.(ed. ‎Wil. ‎נסך ‎ת, ‎corr. ‎acc.; ‎h. ‎text ‎עלילות׳). ‎-- ‎2) ‎machination, ‎in- ‎trigue; ‎false ‎accusation. ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXIV, ‎12 ‎(h. ‎text ‎תאנים). ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXII, ‎14; ‎17 ‎תסקו׳ ‎ed. ‎Berl. ‎(h. ‎text ‎עלילות).

תסקופיםm. ‎pl.(preced.)intrigues, ‎false ‎charges. ‎Yalk. ‎Deut. ‎954 ‎לו ‎ניסתקפו ‎ת׳ ‎(not ‎ניסתקפת; ‎some ‎ed. ‎תשקופים) ‎false ‎charges ‎were ‎turned ‎against ‎him ‎(Aaron); ‎v. ‎סקף, ‎a. ‎סקיפנטנא.

תעא, ‎v. ‎תעי.

תעב, ‎v. ‎חאב.

תעב ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎הועבה, ‎cmp. ‎עבבית) ‎to ‎feel ‎nauseous, ‎to ‎loathe. ‎[hMmmdr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎VII ‎עצמו ‎את ‎התועב, ‎v. ‎חבע.] ‎Pi. ‎תעב, ‎תיעב ‎1) ‎to ‎loathe, ‎abominate. ‎Sabb. ‎104a ‎(play ‎on ‎א'ת) ‎לו ‎אתאוה ‎ת׳ ‎אותי ‎me ‎(the ‎Lord) ‎he ‎loathes, ‎shal ‎I ‎hhave ‎desire ‎for ‎him ‎- ‎2) ‎to ‎declare ‎an ‎abomination, ‎to ‎forbid. ‎Ab. ‎Zar. ‎66a ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XIV, ‎3) ‎שתיעבתי ‎כל ‎וכ׳ ‎לך ‎whatever ‎I ‎have ‎declared ‎an ‎abomination ‎for ‎thee ‎(whatever ‎Ihave ‎fforbidden ‎thee)comes ‎under ‎the ‎category ‎of ‎'thou ‎shalt ‎not ‎eat ‎(all ‎kinds ‎of ‎forbidden ‎food ‎come ‎under ‎the ‎same ‎category, ‎hence ‎can ‎be ‎combined ‎to ‎make ‎up ‎the ‎legal ‎quantity); ‎Hull. ‎114b ‎וכ׳ ‎שתעבתי ‎כל ‎whatever ‎Ihave ‎forbidden ‎thee, ‎it ‎is ‎forbidden ‎to ‎eatt(even ‎if ‎the ‎text ‎does ‎not ‎say ‎explicitly, ‎'thou ‎shalt ‎not ‎eat); ‎Yalk. ‎Deut. ‎891; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Part. ‎ppass. ‎מתועב; ‎f ‎מתועבת. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎14, ‎v. ‎עזב.

תעב ‎ch. ‎same. ‎Af. ‎אתעב ‎to ‎act ‎abominably. ‎Targ. ‎Er. ‎XVI, ‎52.

תעבור ‎m. ‎(v. ‎עבר ‎Hithpa.) ‎= ‎h. ‎עברה, ‎anger. ‎Targ. ‎Is. ‎IX, ‎18. ‎Ib. ‎XIII, ‎9.

תעה, ‎v. ‎תעי.

תעוב, ‎v. ‎תיעוב.

תעי, ‎תעה ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎טעה) ‎[to ‎move ‎to ‎and ‎fro,] ‎to ‎be ‎lost, ‎go ‎astray; ‎to ‎crr. ‎B. ‎Kam. ‎81b ‎וכ׳ ‎תועה ‎חבירו ‎הרואה, ‎v. ‎פסג. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎שתעה ‎הוא ‎וכן ‎(not ‎שתועה) ‎and ‎so ‎also ‎he ‎who ‎has ‎himself ‎lost ‎his ‎way ‎may ‎&c.; ‎Tosef. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎28 ‎ת׳ ‎(a. ‎טעה). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎65 ‎(play ‎on ‎כמתעתע, ‎Gen.. ‎XXVII, ‎12) ‎וכ׳ ‎וכעובד ‎כתועה ‎כמת ‎as ‎one ‎dead, ‎as ‎one ‎going ‎astray, ‎and ‎as ‎one ‎worshipping ‎idols; ‎Yalk. ‎ib. ‎115 ‎כתועה ‎וכ׳ ‎וכעובד. ‎Ned. ‎51a ‎(play ‎on ‎תועבה) ‎בה ‎אתה ‎תועה ‎thou ‎(who ‎committest ‎it) ‎losest ‎thy ‎senses ‎through ‎it; ‎a. ‎e. ‎Hif. ‎התעה ‎to ‎lead ‎astray. ‎Snh. ‎55a ‎. ‎. ‎. ‎אילנות ‎מה ‎וכ׳ ‎מדרך ‎חבירו ‎את ‎המתעה ‎if ‎in ‎the ‎case ‎of ‎trees ‎(that ‎have ‎been ‎worshipped) ‎. ‎the ‎Law ‎says, ‎destroy, ‎burn, ‎and ‎exterminate; ‎how ‎much ‎more ‎does ‎this ‎apply ‎to ‎a. ‎man ‎who ‎leads ‎his ‎neighbor ‎from ‎the ‎way ‎of ‎life ‎to ‎the ‎way ‎of ‎death; ‎Yalk. ‎Lev. ‎624 ‎וכ׳ ‎מדרך ‎ומתעהו ‎(differ. ‎in ‎Sifra ‎K'dosh. ‎Par. ‎4, ‎ch. ‎X). ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Joh. ‎1) ‎וכ׳ ‎אותי ‎שהתעו ‎. ‎. ‎. ‎ונביאי ‎the ‎false ‎prophets ‎..., ‎who ‎led ‎me ‎astray ‎from ‎the ‎way ‎of ‎life ‎&c.; ‎a. ‎e.

תעיי, ‎תעא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXIX, ‎110; ‎176. ‎Targ. ‎Job ‎XV, ‎31; ‎a. ‎fr. ‎Af. ‎אתעי ‎to ‎lead ‎astray. ‎Targ. ‎Ps. ‎CVII, ‎40 ‎Ms. ‎(ed. ‎אטע׳). ‎Targ. ‎Job ‎XII, ‎24 ‎מתע׳ ‎(some ‎ed. ‎ורתע׳, ‎corr. ‎acc ‎; ‎a. ‎e.

עיבf, ‎v. ‎תעב.

תתעל, ‎תעלא, ‎תעלא, ‎תעלה ‎m. ‎=h. ‎זוכל, ‎ackaet ‎fox. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎V, ‎8 ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎חד ‎חמא ‎saw ‎a ‎fox ‎ying ‎dead ‎&c. ‎Meg. ‎16b, ‎v. ‎עידן. ‎Nidd. ‎65b; ‎Yoma ‎43b, ‎v. ‎כמאי. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎3; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28 ‎תעלה, ‎v. ‎מתלא; ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎תעליא, ‎תעלין, ‎תעלי, ‎הע׳׳. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXIII, ‎11. ‎Targ. ‎Ez. ‎XIII, ‎4; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Shebi. ‎IX, ‎39a ‎top ‎ת׳ ‎שאיל ‎. ‎אריוותא ‎lIions ‎are ‎before ‎thee, ‎and ‎thou ‎askest ‎the ‎foxes ‎(great ‎scholars ‎are ‎present, ‎and ‎thou ‎askest ‎me)? ‎Hag. ‎14a ‎(play ‎on ‎תעלולים, ‎Is. ‎III, ‎4) ‎תת׳ ‎בני ‎ת׳ ‎foxes, ‎sons ‎of ‎foxes; ‎a. ‎e.