Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/1002

This page needs to be proofread.
‎תעלה
‎תפארתf
1684


תעלה I ‎f. ‎(עלה) ‎1) ‎going ‎p, ‎bringing ‎up. ‎Pesib. ‎R. ‎s. ‎20 ‎ת׳ ‎לו ‎אין ‎. ‎. ‎תאמר ‎שמא ‎lest ‎you ‎say, ‎when ‎one ‎has ‎gone ‎down ‎to ‎the ‎nether ‎world, ‎there ‎is ‎no ‎coming ‎up ‎for ‎him. ‎- ‎[2) ‎(b. ‎h.) ‎growth ‎of ‎flesh, ‎healing.]

תעלה II ‎(b. ‎h.; ‎עלל) ‎[going ‎round,] ‎g)ove, ‎channel, ‎mould. ‎B. ‎Bath. ‎16a ‎(ref. ‎to ‎Job ‎XXXVIII, ‎25) ‎משמע ‎מאי ‎היא ‎דדפוס ‎לישנא ‎ת׳ ‎דהאי ‎what ‎proof ‎is ‎there ‎that ‎t ‎alulh ‎rmeans ‎frame? ‎(Answ. ‎ref. ‎to ‎IKings ‎XVIII, ‎32).

תעלומא ‎m. ‎(v. ‎עלם ‎II) ‎secrecy, ‎darkness. ‎Targ. ‎Job ‎XXVIII, ‎11.

תעלומה ‎f. ‎(b. ‎h. ‎תעלמה) ‎same; ‎ת׳ ‎חלון ‎window ‎of ‎darkkness, ‎name ‎of ‎one ‎of ‎the ‎stations ‎of ‎the ‎sun ‎(v. ‎Targe ‎Job ‎XXVIII, ‎11). ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎VI.

תענוג ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎ענג) ‎enjoyment, ‎pleasure, ‎luoxury. ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5b ‎׳ ‎של ‎רחיצה ‎a ‎bath ‎for ‎pleasure; ‎שאינה ‎ת׳ ‎של ‎an ‎ordinary ‎cleansing ‎bath. ‎Y. ‎Yoma ‎VIII, ‎44a, ‎a. ‎e. ‎ח׳ ‎של ‎שהיא ‎סיכה ‎luxurious ‎ointing ‎of ‎the ‎body; ‎שאינה ‎ת׳ ‎של ‎common ‎ointing. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIV, ‎14c ‎לת׳ ‎אם ‎if ‎you ‎drink ‎it ‎for ‎the ‎enjoyment ‎of ‎it, ‎contrad. ‎to ‎לרפואה ‎as ‎a. ‎medicine. ‎Erub. ‎54a ‎(from ‎Ben ‎Sira) ‎וככ ‎ת ‎בשאול ‎שאין ‎there ‎is ‎no ‎pleasure ‎in ‎the ‎nether ‎world, ‎and ‎no ‎delay ‎for ‎death. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎23, ‎end ‎לת׳ ‎אלא ‎. ‎. ‎. ‎לא ‎the ‎Sabbath ‎has ‎been ‎given ‎to ‎man ‎for ‎enjoyment. ‎Taan. ‎12b; ‎a. ‎fr.

תעני, ‎v. ‎תעניתא.

תענית ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎ענה ‎II) ‎affliction, ‎fast. ‎Taan. ‎112b ‎יחיד ‎ת׳ ‎. ‎. ‎an ‎individual ‎that ‎vowed ‎to ‎fast. ‎Ib. ‎יחיד ‎ת׳ ‎a. ‎private ‎fast-day; ‎ציבור ‎ת׳ ‎public ‎fast. ‎Ib. ‎ציבור ‎ת׳ ‎שמא ‎עליו ‎קבל ‎may-be ‎he ‎vowed ‎a ‎fast ‎with ‎the ‎restrictions ‎of ‎a ‎public ‎fast. ‎Ib. ‎ופורע ‎תעניתו ‎אדם ‎לווה ‎one ‎may ‎borrow ‎his ‎fast ‎and ‎pay ‎it, ‎i. ‎e. ‎one ‎may ‎break ‎his ‎private ‎fastt, ‎and ‎make ‎up ‎for ‎it ‎on ‎another ‎day. ‎Ib. ‎חלום ‎ת׳ ‎a ‎fast ‎on ‎account ‎of ‎a ‎bad ‎dream. ‎Ib.; ‎Sabb. ‎11a ‎לחלום ‎ת׳ ‎יפה ‎וכ׳ ‎fasting ‎is ‎as ‎good ‎to ‎avert ‎a ‎bad ‎dream ‎as ‎fire ‎to ‎con- ‎sume ‎flax. ‎Taan. ‎11a ‎הוטא ‎נקרא ‎בת׳ ‎היושב ‎he ‎that ‎fasts ‎for ‎self-affiction ‎is ‎called ‎a ‎sinner; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תעניות. ‎Ib. ‎I, ‎4 ‎ת׳ ‎שלשה ‎מתענין ‎. ‎. ‎. ‎הגיע ‎when ‎the ‎seventeenth ‎day ‎of ‎Marheshvan ‎comes, ‎and ‎no ‎rain ‎has ‎fallen, ‎the ‎select ‎begin ‎to ‎observe ‎three ‎fast-days. ‎Ib. ‎5 ‎.. ‎דין ‎בית ‎ת׳ ‎the ‎court ‎decrees ‎three ‎fast-days; ‎a. ‎fr. ‎--- ‎lTu ‎dnith, ‎lTu'dniyoth, ‎name ‎of ‎a ‎treatise, ‎of ‎the ‎Order ‎of ‎Mo ‎ed, ‎of ‎Mishnah, ‎Tosefta, ‎Talmud ‎Babli ‎and ‎Y'rushalmi.

תעניתא,, ‎תעני ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Joe) ‎I, ‎14. ‎Targ. ‎Is. ‎LVIII, ‎3; ‎6; ‎a. ‎e. ‎-Taan. ‎12b ‎יתיבנא ‎בת׳ ‎I ‎am ‎fasting. ‎Ib. ‎ת׳ ‎לבי ‎. ‎. ‎. ‎חזינן ‎קא ‎הא ‎do ‎we ‎not ‎see ‎Rabbis ‎go ‎to ‎the ‎fast-meeting ‎with ‎their ‎shoes ‎on? ‎Ib. ‎לת׳ ‎ה׳ ‎ליתיב ‎1ot ‎him ‎fast ‎for ‎having ‎fasted ‎(on ‎the ‎Sabbath). ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVVII, ‎end ‎וכ׳ ‎עד ‎בת׳ ‎אהא ‎I ‎will ‎fast ‎until ‎I ‎finish ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תענייתא, ‎תעניין. ‎Y. ‎Taan. ‎II, ‎65a ‎bot. ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎אינון ‎לית ‎. ‎ה׳ ‎אילין ‎those ‎fastmeetings ‎which ‎we ‎hold ‎are ‎no ‎fastts, ‎because ‎no ‎Nasi ‎is ‎with ‎us; ‎ib ‎,b' ‎bot.; ‎a. ‎e.

תעק ‎(Tafel ‎of ‎עוק) ‎to ‎be ‎narrow. ‎thpe. ‎אתתעיק, ‎אתעק ‎1) ‎to ‎be ‎small, ‎reduced. ‎Targ.o ‎Prov. ‎XXIV, ‎10. ‎- ‎2) ‎to ‎be ‎distressed. ‎Targ. ‎Job ‎XXXVI, ‎16.

תער ‎(Tafel ‎of ‎עור) ‎to ‎be ‎awake. ‎Pi. ‎תיער ‎to ‎awaken, ‎stir ‎up. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎LX, ‎5 ‎(re. ‎to ‎לה ‎תר ‎יין) ‎וכ׳ ‎עולה ‎שיתיר ‎העולם ‎את ‎מתעו ‎הוא ‎יין ‎wine ‎which ‎stirs ‎the ‎world ‎up ‎to ‎loosen ‎the ‎yokkc ‎of ‎the ‎Law.

תער ‎ch. ‎same. ‎Pa. ‎תער ‎to ‎waken. ‎Y. ‎Bets. ‎V, ‎63a ‎bot. ‎מתערתא ‎בעי ‎אזל ‎וכ׳ ‎he ‎went ‎and ‎wanted ‎to ‎walke ‎up ‎tihe ‎people) ‎early ‎on ‎a ‎Sabbath ‎morning, ‎and ‎lknocked ‎at ‎the ‎ga~te. ‎V. ‎תור ‎II.

תער ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎ערה ‎I) ‎1) ‎(cmp. ‎גל) ‎razor. ‎Macc. ‎III, ‎5 ‎בת׳ ‎. ‎. ‎חייב ‎אינו ‎he ‎is ‎not ‎guilty ‎(of ‎violating ‎the ‎law ‎of ‎Lev. ‎XIX, ‎27), ‎unless ‎he ‎takes ‎it ‎off ‎with ‎a ‎razor. ‎Ib. ‎21a ‎ת׳ ‎זה ‎. ‎גילוח ‎כיצד ‎what ‎cutting ‎is ‎that ‎with ‎which ‎destruction ‎(of ‎the ‎hair-root) ‎is ‎connected ‎That ‎which ‎is ‎done ‎with ‎the ‎razor. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎10 ‎b; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎sheath. ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎83c ‎לתערה ‎חוזרת ‎. ‎. ‎. ‎לאחר ‎after ‎twelve ‎months ‎it ‎(the ‎sword ‎of ‎death) ‎returns ‎to ‎its ‎sheath; ‎(Geo. ‎R. ‎s. ‎100 ‎לנדנה). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎93 ‎מתערה ‎לשולפה ‎. ‎. ‎. ‎אאחז ‎וכ׳ ‎Judah ‎seized ‎his ‎sword ‎to ‎draw ‎it ‎out ‎of ‎its ‎sheath, ‎but ‎it ‎would ‎not ‎be ‎drawn; ‎a. ‎סo

תערובת ‎f. ‎(כרב ‎I) ‎mixture, ‎combination. ‎Y. ‎Kil. ‎VIII, ‎31a ‎top ‎בתערובתן ‎אסור ‎את ‎(not ‎אוסר) ‎thou ‎art ‎forbidden ‎to ‎wear ‎them ‎(wool ‎and ‎linen) ‎when ‎they ‎are ‎mixed ‎(woven ‎together). ‎Y. ‎Hall. ‎II, ‎end, ‎58d ‎מקפיד ‎שהוא ‎דבר ‎תערובתו ‎על ‎a ‎thing ‎about ‎the ‎mixing ‎of ‎which ‎he ‎is ‎particular ‎(which ‎he ‎does ‎not ‎care ‎to ‎have ‎mixed ‎with ‎something ‎else). ‎Pes. ‎3401a ‎ת׳ ‎ידי ‎על ‎in ‎a ‎mixture, ‎oppp. ‎בעיניה ‎in ‎its ‎natural ‎state; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תערובות. ‎Y. ‎Shek. ‎VI, ‎50a ‎top ‎ת׳ ‎מי ‎mixed ‎waters ‎(not ‎pure ‎well ‎water). ‎Y. ‎Yoma ‎I, ‎38d ‎bot. ‎הת׳ ‎מפני ‎to ‎avoid ‎mixing ‎up ‎(of ‎the ‎moneys); ‎(Y. ‎Shek. ‎VI, ‎end, ‎50b ‎sing.); ‎t. ‎e.

תעתע ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎תעה) ‎[to ‎move ‎to ‎and ‎fro,] ‎to ‎sport, ‎trifle. ‎Mekb. ‎Bo, ‎s. ‎13 ‎בהן ‎ומתעתעין ‎. ‎. ‎. ‎מוציאין ‎they ‎(the ‎dogs) ‎dragged ‎their ‎first--born ‎out ‎of ‎their ‎graves ‎and ‎sported ‎with ‎them; ‎Pesik. ‎V ‎ayhi, ‎p. ‎65a; ‎Yalk. ‎Ex. ‎186 ‎ומתעדנין ‎(corr. ‎acc.). ‎Midr. ‎Prov. ‎to ‎X, ‎17 ‎(ref. ‎to ‎מתעה ‎ib.) ‎וכ׳ ‎במי ‎מתעתע ‎. ‎. ‎. ‎חכם ‎תלמיד ‎כל ‎a ‎scholar ‎that ‎neglects ‎the ‎words ‎of ‎the ‎Loaw ‎is ‎to ‎be ‎considered ‎as ‎one ‎that ‎triffes ‎with ‎him ‎who ‎spoke ‎and ‎the ‎world ‎arose; ‎Y ‎allk. ‎Prov. ‎946.

ףf, ‎v. ‎תפף.

תף, ‎תפא, ‎v. ‎תוף, ‎תופא.

תפארות, ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Bath. ‎III, ‎1 ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎תסראות.

תפארתf ‎(b. ‎h.; ‎פאר) ‎1) ‎crown, ‎top. ‎Hull. ‎131a, ‎sq. ‎שלא ‎תפארתו ‎היטול, ‎v. ‎פאר. ‎-2) ‎glory. ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎3db ‎top ‎לך ‎ת׳ ‎לך ‎. ‎גדולה ‎thine ‎is ‎the ‎greatness, ‎thine ‎the ‎power, ‎thine ‎the ‎glory. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎19 ‎ותפארתנו ‎קדשינו ‎בית ‎the ‎house ‎of ‎our ‎holiness ‎and ‎of ‎our ‎glory. ‎Mekh. ‎B'shall.,