Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/1015

This page needs to be proofread.
‎תרומי
‎תרי
1697


‎ומעשרות ‎ח׳ ‎ביטול ‎neglect ‎of ‎the ‎laws ‎concerning ‎T'rumah ‎and ‎tithes; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Trnsf. ‎choice. ‎Gitt. ‎67a ‎וכ׳ ‎מת׳ ‎ח׳ ‎מידותי, ‎v. ‎מדה. ‎-- ‎lT'rumoth ‎name ‎of ‎a ‎treatise, ‎of ‎the ‎Order ‎of ‎Zra ‎im, ‎of ‎Mishnah, ‎Tosefta, ‎and ‎Talmud ‎Y'rushalmi.

תרומי, ‎v. ‎תירומי.

תרונגא ‎m. ‎= ‎תרוגא. ‎Y. ‎Gitt. ‎II, ‎44b ‎בריה ‎מתנה ‎ת׳ ‎יהב ‎(ed. ‎Krot. ‎תרנגא, ‎corr. ‎acc., ‎or ‎תרוגא) ‎presented ‎an ‎Ethrog ‎to ‎his ‎son; ‎(Y. ‎Succ. ‎III, ‎end, ‎54a ‎אתרוגא). ‎-- ‎Pl. ‎תרוננייא. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎הוון ‎ת׳ ‎כהדא ‎as ‎was ‎the ‎case ‎when ‎Ethrogim ‎&c., ‎v. ‎צפצף ‎I; ‎Y. ‎Gitt. ‎l. ‎c. ‎תרונגא ‎כהדא ‎(corr. ‎acc.).

תרונוס ‎m. ‎(~~~~) ‎chair, ‎throne. ‎Tanh. ‎T'rumah ‎9 ‎וכ׳ ‎של ‎ח׳ ‎על ‎. ‎. ‎. ‎שלא ‎עד ‎(some ‎ed. ‎טט, ‎corr. ‎acc.) ‎so ‎long ‎as ‎the ‎Temple ‎was ‎not ‎built, ‎the ‎world ‎rested ‎on ‎a ‎throne ‎of ‎two ‎legs; ‎when ‎the ‎Temple ‎was ‎built, ‎the ‎world ‎stood ‎firm ‎(v. ‎בסס); ‎Y'lamd. ‎ib., ‎quot. ‎in ‎Ar. ‎תרנוס; ‎Tanb. ‎ed. ‎Bub. ‎ib. ‎8 ‎תרנוס ‎(Var. ‎תרכוס; ‎corr. ‎acc.). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎68 ‎ת׳ ‎וכ׳ ‎שלש ‎של ‎(not ‎תרכוסא) ‎he ‎showed ‎him ‎(Jacob) ‎a ‎throne ‎on ‎three ‎legs ‎(the ‎three ‎pillars ‎of ‎the ‎world); ‎Yalk. ‎ib. ‎119 ‎תרנוס. ‎Y. ‎Sabb. ‎III, ‎6c ‎bot. ‎וכ׳ ‎אסור ‎ת׳ ‎(ed. ‎תרכוס, ‎corr. ‎acc.) ‎it ‎is ‎forbidden ‎to ‎move ‎a ‎large ‎(teacher's) ‎chair ‎(on ‎the ‎Sabbath, ‎interch. ‎with ‎כסא); ‎a. ‎e. ‎-[Gen. ‎R. ‎l. ‎c. ‎כמטה ‎וכת׳ ‎Ar. ‎(ed. ‎וכפרנוס; ‎Yalk. ‎l. ‎c. ‎וכפורנס) ‎read; ‎וכטורוס, ‎v. ‎טורוס, ‎a. ‎פלומא.]

תרונתק, ‎reaa. ‎תרונק, ‎e. ‎תרונקס ‎m. ‎3p(~4) ‎trident, ‎fork, ‎used ‎as ‎a ‎tool ‎in ‎writing, ‎prob. ‎for ‎levelling ‎the ‎paper ‎(cmp. ‎Lat. ‎charta ‎dentata). ‎Kel. ‎XVI, ‎8 ‎תיק ‎וכ׳ ‎תיק ‎ות׳ ‎מכתב ‎the ‎case ‎for ‎the ‎stylus ‎and ‎the ‎trident, ‎the ‎case ‎of ‎&c. ‎-- ‎[The ‎corrupt. ‎of ‎our ‎w. ‎arose ‎from ‎a. ‎dittography ‎of ‎the ‎next ‎following ‎word ‎תק ‎or ‎תיק, ‎-- ‎which ‎gave ‎rise ‎to ‎the ‎etymology ‎תרירהק. ‎-- ‎Hai ‎Gaon ‎explains ‎our ‎w. ‎with ‎המנק.]

תרועה ‎f. ‎(b. ‎h. ‎רוע ‎I) ‎blowing ‎the ‎trumpet, ‎esp. ‎I'ru'ah, ‎a ‎rapid ‎succession ‎of ‎three ‎notes, ‎tremolo. ‎R. ‎Hash. ‎IV, ‎9 ‎ת׳ ‎שיעור, ‎v. ‎יבבה. ‎Ib. ‎34a ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎שיעור ‎כת׳ ‎תקיעה ‎ששיעור ‎the ‎value ‎of ‎a ‎T'ki ‎ah ‎is ‎equal ‎to ‎a ‎T'ru ‎ah, ‎and ‎that ‎of ‎a ‎T'ru ‎ah ‎is ‎equal ‎to ‎three ‎Shh'barim. ‎Ib. ‎עצמה ‎בפני ‎ת׳ ‎וכ׳ ‎ות׳ ‎tki ‎ah ‎(the ‎verb ‎תקע) ‎means ‎one ‎thing, ‎and ‎tru ‎ah ‎(the ‎verb ‎הריע) ‎another ‎thing; ‎היא ‎אחת ‎ותר׳ ‎תקיעה ‎they ‎mean ‎the ‎same; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תרועות. ‎Ib. ‎IV, ‎9 ‎ת׳ ‎כשלש, ‎v. ‎תקיעה. ‎Ib. ‎34a; ‎a. ‎fr.

תרועייא, ‎v. ‎תרעייא.

תרופה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎רוף, ‎v. ‎רפף, ‎a. ‎רפא) ‎release, ‎healing. ‎Snh. ‎100a ‎(ref. ‎to ‎Ez. ‎XLVVII, ‎12) ‎ממש ‎לת׳ ‎אמר ‎יוחנן ‎ר׳ ‎(Ms. ‎F. ‎לתרפיון, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎400) ‎R. ‎J. ‎says, ‎it ‎means ‎for ‎medicine' ‎in ‎its ‎real ‎sense, ‎v. ‎תרפיון; ‎Yalk. ‎Ez. ‎383 ‎לתרפיון ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎[Y. ‎Pes. ‎I, ‎28b ‎התרופה ‎במקום, ‎read; ‎התורפה]

תרז ‎(cmp. ‎טרד), ‎Hif. ‎התריז ‎to ‎squirt, ‎splash; ‎to ‎have ‎diarrhea, ‎commit ‎a ‎nuisance. ‎Hull. ‎38a ‎במתרזת ‎when ‎the ‎animal ‎discharges ‎with ‎a ‎splash, ‎opp. ‎בשותתת, ‎v. ‎שתת ‎I. ‎B. ‎Kam. ‎47b ‎ומת ‎וה׳ ‎חטין ‎אכל ‎the ‎animal ‎ate ‎wheat, ‎and ‎got ‎diarrhcea ‎and ‎died; ‎B. ‎Mets. ‎90a ‎ומתרזת ‎אוכלת ‎היתה. ‎Succ. ‎53b; ‎Yoma ‎77a ‎ומתריזזין, ‎v. ‎פרע; ‎KKidd. ‎72b ‎ומתריזין ‎עצמם ‎(corr. ‎acc.). ‎Nif. ‎נתז ‎to ‎be ‎shocked, ‎frightened; ‎to ‎be ‎seieed ‎witth ‎a ‎panic. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎1 ‎וכ׳ ‎מתוך ‎ונתרזין, ‎v. ‎פניקטין; ‎Tanh. ‎T'rum. ‎9 ‎אהליהם ‎בתוך ‎ונתרזין ‎(not ‎לתוך) ‎and ‎be ‎panic- ‎stricken ‎in ‎their ‎camps. ‎Ib. ‎נתרזין ‎והן ‎and ‎they ‎were ‎frightened.

תרז ‎m. ‎(cmp. ‎רזי, ‎a. ‎ארז) ‎hard ‎wood, ‎wild ‎oak. ‎Targ. ‎Is. ‎XLIV, ‎14 ‎(h. ‎text ‎תרזה).

תרח, ‎Ithpe. ‎איתרח ‎(denom. ‎of ‎רוה) ‎[to ‎breathe,] ‎to ‎rest, ‎wait. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎I, ‎6 ‎(v., ‎however, ‎ארח). ‎-- ‎Sabb. ‎134a ‎וכ׳ ‎ליה ‎ליתרחו ‎(Ms. ‎M. ‎לישתהי; ‎Ar. ‎ליתרהו) ‎let ‎them ‎wait ‎with ‎his ‎circumcision, ‎until ‎the ‎blood ‎withdraws ‎from ‎the ‎surface. ‎Ib. ‎136a ‎וכ׳ ‎ליה ‎איתרחיתו ‎אי ‎if ‎you ‎had ‎waited ‎until ‎evening ‎to ‎kkill ‎it, ‎we ‎should ‎have ‎eaten. ‎of ‎it. ‎M. ‎Kat. ‎28a ‎וכ׳ ‎לי ‎איתרח ‎(Ms. ‎M. ‎איתרך, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎give ‎me ‎thirty ‎days ‎time. ‎Arakh. ‎9a ‎קא ‎וכ׳ ‎סיהרא ‎מתרהא ‎Ar. ‎(Var. ‎מתאחר) ‎the ‎new ‎month ‎would ‎be ‎delayed ‎ttwo ‎(three) ‎days; ‎(ed. ‎מייתרא ‎the ‎old ‎month ‎would ‎gain ‎&c.). ‎Nidd. ‎30b ‎וכ׳ ‎יומין ‎ארבעין ‎אתרח ‎Var. ‎(read; ‎אתרהא; ‎ed. ‎אייתרה) ‎she ‎may ‎have ‎waited ‎forty ‎days ‎and ‎then ‎become ‎pregnant; ‎a. ‎e. ‎-- ‎B. ‎Kam. ‎80b ‎מאן ‎וכ׳ ‎ניתרח ‎נתרח ‎(Rashi ‎to ‎Gitt. ‎68b ‎ניתרח ‎תרח ‎מאן) ‎who ‎shall ‎wait ‎(in ‎the ‎antechamber) ‎sshall ‎Samuel ‎wait, ‎and ‎Rab ‎and ‎R. ‎Asi ‎enter?; ‎אסי ‎רב ‎או ‎רב ‎ונתרח ‎but ‎should ‎Rab ‎have ‎waited ‎or ‎Rab ‎Asi? ‎[Ms. ‎M, ‎וכ׳ ‎ניטרח ‎טרח ‎מאן ‎who ‎should ‎be ‎troubled? ‎&c.] ‎Pa. ‎תיח ‎to ‎cause ‎to ‎wait, ‎keep ‎back. ‎Gitt. ‎68b ‎תיחיה ‎וכ׳ ‎גביה ‎(Ar. ‎חרהייה ‎Paeli) ‎he ‎kept ‎him ‎with ‎him ‎until ‎&c. ‎Af. ‎אתריח ‎1) ‎to ‎be ‎liberal. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎VI, ‎beg. ‎10d ‎לא ‎לכון ‎מתריח ‎חייה ‎אנא ‎אלא ‎. ‎. ‎. ‎דאנא ‎(ed. ‎Krot. ‎מתרית, ‎corr. ‎acc.) ‎not ‎that ‎I ‎am ‎legally ‎bound ‎to ‎give ‎you ‎your ‎wages, ‎but ‎I, ‎Hiya, ‎am ‎liberal ‎towards ‎you. ‎-- ‎2) ‎to ‎allow ‎time. ‎Ab. ‎Zar. ‎18a ‎מתיח ‎מתרחנא ‎(not ‎מרתח; ‎Ms. ‎M. ‎מתרחנא ‎only; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎I ‎will ‎give ‎you ‎time ‎(wait ‎until ‎you ‎are ‎well ‎again); ‎[prob. ‎to ‎be ‎read; ‎מרתתנא ‎I ‎am ‎hot, ‎v. ‎רתה.]

תרטא, ‎תי׳ ‎m. ‎(תרט; ‎cmp. ‎תרוט) ‎a ‎flat ‎stone, ‎quoit ‎of ‎a ‎certain ‎size, ‎tirta. ‎Hull. ‎124a ‎ת׳ ‎כי ‎אפי׳ ‎(Ar. ‎תריטא) ‎even ‎(if ‎the ‎piece ‎of ‎flesh ‎cut ‎of ‎with ‎the ‎hide ‎in ‎flaying ‎be) ‎as ‎large ‎as ‎a ‎tirta; ‎B. ‎Kam. ‎97b ‎ח׳ ‎כי ‎אפי׳ ‎Ms. ‎R. ‎a. ‎Alf. ‎(Ms. ‎H. ‎תרטא, ‎corrected ‎תררטא, ‎read; ‎תריטא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎80; ‎ed. ‎תרטיא, ‎corr. ‎acc.) ‎even ‎(if ‎the ‎new ‎coin ‎be) ‎as ‎large ‎&c. ‎-Trnsf. ‎a ‎market ‎term ‎for ‎a ‎certain. ‎portion ‎of ‎meat, ‎a ‎slice. ‎Bets. ‎29a ‎top ‎ופלגו ‎ת׳ ‎אמרי ‎בסורא ‎ת׳ ‎(Rashi ‎Ms. ‎תריטא) ‎in ‎Sura ‎they ‎say ‎(when ‎asking ‎for ‎meat ‎on ‎the ‎Holy ‎Day, ‎when ‎it ‎is ‎not ‎permitted ‎to ‎mention ‎the ‎price ‎or ‎to ‎weigh), ‎give ‎me ‎a ‎tro, ‎or ‎half ‎a ‎tirta.

תרטיא, ‎v. ‎preced.

תרטיות, ‎a ‎perversion ‎of ‎תיאטריות, ‎v. ‎תיאטרון.

תרטימר, ‎v. ‎טרטימר.

*תרי ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Taray ‎(Tareya(?), ‎v. ‎Fischer ‎et ‎Guthe ‎Handkarte). ‎Y. ‎Sabb. ‎III, ‎5d ‎bot. ‎דת׳ ‎סימון ‎ר׳ ‎(Nahman. ‎eהר ‎בר).