Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/115

This page needs to be proofread.
‎מנדה
‎מנהגא
797


‎a ‎charm ‎for ‎him ‎to ‎choke ‎him. ‎- ‎2) ‎art, ‎contrivance. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎18 ‎(play ‎on ‎נגינתי, ‎Ps. ‎LXXVII, ‎7) ‎וכ׳ ‎שעשית ‎מ׳ ‎(ed.. ‎Wil. ‎pl.) ‎thy ‎contrivance ‎in ‎Egypt ‎(in ‎not ‎sending ‎the ‎plague ‎of ‎the ‎first-born ‎at ‎once). ‎Ib. ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎יודע ‎מי ‎(ed. ‎Wl. ‎נגנין, ‎corr. ‎acc.) ‎who ‎understands ‎thy ‎contrivances ‎at ‎the ‎Red ‎Sea ‎(when ‎those ‎who ‎had ‎drowned ‎the ‎Is- ‎raelitish ‎children, ‎were ‎drowned)? ‎Tanh. ‎B'har ‎2 ‎הופך ‎וכ׳ ‎שלי ‎מ׳ ‎אני ‎(not ‎שלו) ‎I ‎will ‎reverse ‎my ‎plans ‎and ‎make ‎him ‎(the ‎poor) ‎rich ‎&c. ‎Y'lamd. ‎to ‎Deut. ‎VII, ‎12, ‎quot. ‎in ‎Ar. ‎מ׳ ‎עליו ‎הקב״ה ‎הפך ‎the ‎Lord ‎turned ‎the ‎plan ‎(of ‎drowning ‎the ‎Israelites) ‎against ‎him ‎(v. ‎supra). ‎- ‎3) ‎me- ‎chanic ‎contrivance, ‎machine. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎20, ‎beg. ‎היה ‎לא ‎שלו ‎מ׳ ‎יודע ‎Ar. ‎(ed. ‎מנהגיו) ‎he ‎did ‎not ‎know ‎the ‎mechanism ‎(of ‎the ‎throne ‎of ‎Solomon); ‎Pesik. ‎Ahare, ‎p. ‎168a ‎מנהג ‎שלו ‎מנגטן ‎(corr. ‎acc.); ‎Tanh. ‎Vaethh. ‎1 ‎מנגנין ‎(corr. ‎acc.). ‎- ‎Yalk. ‎Esth. ‎1046; ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎2 ‎במ׳ ‎by ‎machinery ‎(in ‎the ‎throne ‎of ‎Solomon). ‎-- ‎Pl. ‎מנגנין, ‎מנגנות. ‎Ib. ‎Yalk. ‎l. ‎c. ‎פוקעים ‎מנגנות ‎היו ‎the ‎machinery ‎burst; ‎a. ‎fr. ‎(v. ‎supra). ‎-- ‎מנגניא, ‎מנגנייה, ‎v. ‎preced.

מנדה ‎f. ‎(Ezra ‎IV, ‎13; ‎=מרהה; ‎cmp. ‎מנדע ‎a. ‎מדע) ‎land- ‎tax. ‎Esth. ‎R. ‎introd.; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎64, ‎v. ‎מדה ‎Ned. ‎62b; ‎B. ‎Bath. ‎8a ‎המלך ‎מנת ‎זו ‎מ׳ ‎mindah ‎is ‎the ‎king's ‎share ‎(of ‎the ‎crops).

מנדו, ‎מ׳כפר ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎K'far ‎Mandu ‎(Kaf ‎Menda, ‎north ‎of ‎Sepphoris; ‎v. ‎Sm. ‎Bible ‎Dict. ‎s. ‎v. ‎Madon, ‎a. ‎Fischer ‎a. ‎Guthe ‎Map ‎of ‎Palestine). ‎Pesik. ‎Shub., ‎p. ‎163b; ‎Yalk. ‎ob ‎906; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎52 ‎a. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎1 ‎ed. ‎Wil. ‎מנדי ‎-- ‎[Tosef. ‎Yeb. ‎X, ‎3 ‎מנורי ‎כפר ‎ed. ‎Zuck., ‎Var. ‎מנדין.]

מנדי, ‎v. ‎preced.

מנדיאן, ‎v. ‎נדיין.

מנדין, ‎v. ‎מנדו.

מנדמטין, ‎v. ‎מגיסטיר.

מנדע, ‎מנדעא ‎m ‎(=מדע; ‎cmp. ‎מנדה) ‎knowledge, ‎wis- ‎dom. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎I, ‎13 ‎מ׳ ‎מרי ‎possessors ‎of ‎knowledge ‎(O., ‎v. ‎מדע). ‎Targ. ‎Job ‎XXXIII, ‎3; ‎a. ‎fr.

מנדעותא ‎f. ‎same. ‎Targ. ‎Koh. ‎IX, ‎11.

מנדעם, ‎v. ‎מדעם.

מנדעתא ‎f. ‎(v. ‎preced. ‎wds.) ‎sentiment, ‎disposition. ‎- ‎Pl. ‎מניעתא ‎(cmp. ‎דעה). ‎Targ. ‎Job ‎XXXVI, ‎4 ‎(some ‎ed. ‎sing.; ‎Ms. ‎מנדעא; ‎h. ‎text ‎דעות).

מנדרון, ‎מנדרן, ‎v. ‎מרון.

מנדרנא, ‎Y. ‎Naz. ‎I, ‎51a ‎bot., ‎read; ‎מנזרנא.

מנה ‎m. ‎(b. ‎h., ‎from ‎which ‎~vd, ‎mina; ‎מנה) ‎[one ‎hun- ‎dred,] ‎Maneh, ‎a ‎weight ‎in ‎gold ‎or ‎silver, ‎equal ‎to ‎one ‎hundred ‎common ‎or ‎fifty ‎sacred ‎shekels ‎(v. ‎Zuckerm. ‎Talm. ‎Miinz. ‎p. ‎7, ‎sq.). ‎Bekh. ‎5a ‎היה ‎כפול ‎קודש ‎של ‎מ׳ ‎the ‎sacred ‎AAMMaaneh ‎was ‎double ‎the ‎weight ‎of ‎the ‎common. ‎Ib. ‎VIII, ‎7 ‎צורי ‎במ׳ ‎taking ‎the ‎Tyrian ‎AM. ‎as ‎a ‎standard. ‎Ib. ‎49b ‎צורי ‎של ‎מ׳ ‎. ‎. ‎צורי ‎מ׳ ‎the ‎Tyrian ‎M.' ‎. ‎. ‎. ‎means ‎the ‎standard ‎of ‎the ‎Tyrian ‎system ‎(one ‎Sela ‎4 ‎Zuz, ‎Rashi). ‎Keth. ‎I, ‎2 ‎מ׳ ‎ואלמנה ‎מאתים ‎. ‎. ‎. ‎בתולה ‎the ‎widow- ‎hood ‎of ‎a ‎maiden ‎is ‎two ‎hundred ‎(Zuz), ‎and ‎that ‎of ‎a ‎widow ‎(remarried)is ‎one ‎hundred ‎(Zuz, ‎a ‎common ‎Shekel). ‎B. ‎Kam. ‎90b ‎תנן ‎מדינה ‎מ׳ ‎או ‎תננן ‎צורי ‎ממ׳ ‎does ‎the ‎Mishnah ‎(VIII, ‎6) ‎mean ‎a ‎Tyrian ‎or ‎a ‎country ‎Maneh ‎(twelve ‎and ‎a. ‎half ‎Zus)? ‎Shebu. ‎VI, ‎1 ‎בידך ‎לי ‎מ׳ ‎thou ‎owest ‎me ‎one ‎hun- ‎dred ‎denars. ‎Snh. ‎VIII, ‎2 ‎בשר ‎מ׳ ‎meat ‎of ‎the ‎weight ‎of ‎a. ‎Maneh. ‎Shebi. ‎I, ‎2 ‎באיטלקי ‎מ׳ ‎ששים ‎the ‎weight ‎of ‎sixty ‎M. ‎in ‎the ‎Italian ‎system. ‎Ker. ‎6a; ‎a. ‎fr. ‎--- ‎Erub. ‎85b ‎bot. ‎מ׳ ‎מאה ‎לבן ‎מקום ‎פנו ‎make ‎room ‎for ‎one ‎worth ‎one ‎hun- ‎dred ‎M. ‎(in ‎gold). ‎-Trnsf ‎פרס ‎בן ‎מ׳ ‎a ‎Maneh ‎son ‎of ‎a ‎P'ras ‎(half ‎a ‎Maneh), ‎i. ‎e. ‎a ‎distinguished ‎son ‎of ‎a ‎less ‎dis- ‎tinguished ‎father. ‎Taan. ‎21b. ‎-- ‎Pl. ‎מנים, ‎מנין. ‎Y. ‎Shek. ‎VI, ‎49c ‎bot. ‎מ׳ ‎. ‎. ‎. ‎אלף ‎the ‎weight ‎of ‎fifteen ‎hundred ‎M. ‎Ker. ‎l. ‎c.; ‎a. ‎e. ‎- ‎Chald. ‎form; ‎מני. ‎Targ. ‎Ez. ‎XLV, ‎12 ‎(Kimh ‎מנא). ‎-- ‎Pl. ‎מנין, ‎טניא, ‎מנן, ‎מנאי, ‎מנוי. ‎Ib. ‎Targ. ‎Is. ‎VII, ‎23. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎X, ‎17; ‎a. ‎e. ‎- ‎Esth. ‎R. ‎toVI, ‎10; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28. ‎-- ‎Sabb. ‎133b ‎תרבא ‎מ׳ ‎שב ‎(not ‎מינאי, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎90) ‎fat ‎weighing ‎seven ‎M. ‎(Rashi; ‎seven ‎portions ‎of ‎fat). ‎Y. ‎B. ‎Kam. ‎IX, ‎6a ‎bot. ‎[read ‎as ‎Tosaf. ‎to ‎Bab. ‎ib. ‎100b ‎) ‎וכ׳ ‎ססממנין ‎מ׳ ‎וח׳ ‎עמר ‎מנוי ‎חמש ‎wool ‎worth ‎five ‎M., ‎dyeing ‎material ‎worth ‎five, ‎and ‎ten ‎M. ‎wages. ‎Y. ‎Meg. ‎IV, ‎74a ‎bot. ‎מניי ‎(corr. ‎acc.) ‎a. ‎e.

מנה I ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎share, ‎portion. ‎Bekh. ‎V, ‎מ׳ ‎כנגד ‎מ׳ ‎שוקלין ‎you ‎must ‎weigh ‎one ‎piece ‎(of ‎the ‎meat ‎of ‎the ‎first-born) ‎against ‎another ‎piece ‎(of ‎secular ‎meat ‎of ‎ascertained ‎weight). ‎Gitt. ‎59a, ‎a. ‎e. ‎ראשון ‎יפה ‎מ׳ ‎מ׳ ‎ליטול ‎that ‎he ‎(the ‎priest) ‎have ‎the ‎privilege ‎of ‎first ‎choice ‎(when ‎a ‎division ‎is ‎made). ‎Sifre ‎Deut. ‎53; ‎Yalk. ‎ib. ‎875 ‎יפה ‎מ׳ ‎the ‎best ‎portion ‎(at ‎the ‎meal). ‎Yalk. ‎Num. ‎765, ‎end ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎לעצמו ‎שבירר ‎מלך ‎a ‎king ‎who ‎selected ‎a ‎portion ‎for ‎himself, ‎and ‎another ‎came ‎and ‎spoke ‎disparagingly ‎of ‎it; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מנום. ‎Sabb. ‎149a; ‎Tosef. ‎ib. ‎XVII(XVIII), ‎5. ‎Ib. ‎4 ‎מנותיהן ‎על ‎מפיסין ‎cast ‎lots ‎for ‎their ‎portions ‎(at ‎the ‎table); ‎a. ‎e. ‎- ‎V. ‎מנת.

מנה II ‎to ‎count, ‎v. ‎מני.

מנהג ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎נהג) ‎conduct, ‎manner, ‎usage. ‎B. ‎Mets. ‎VII, ‎1 ‎המדינה ‎מנהג ‎the ‎usage ‎of ‎the ‎country. ‎Tosef. ‎ib. ‎VII, ‎13 ‎שיירא ‎הולכי ‎מ׳ ‎the ‎usage ‎among ‎members ‎of ‎a ‎caravan; ‎ib. ‎14 ‎הספנין ‎מ׳ ‎the ‎usage ‎of ‎shippers ‎(in ‎cases ‎of ‎jetsam). ‎Y. ‎Pes. ‎IV, ‎30a ‎top ‎כ׳ ‎אינו ‎this ‎is ‎no ‎religious ‎usage ‎(deserving ‎recognition); ‎מ׳ ‎it ‎is ‎&c. ‎Hull. ‎12b ‎בידיהן ‎אבותיהן ‎מ׳ ‎אלא ‎. ‎נכרים ‎the ‎gentiles ‎outside ‎of ‎Palestine ‎are ‎not ‎to ‎be ‎considered ‎as ‎idolaters, ‎they ‎only ‎continue ‎the ‎usages ‎of ‎their ‎ancestors. ‎Ab. ‎Zar. ‎54b ‎נוהג ‎כמנהגו ‎עולם ‎the ‎world ‎(nature) ‎follows ‎its ‎laws. ‎Pesik. ‎Ahare, ‎p. ‎168a, ‎v. ‎מנגנון; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎מנהגים. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎20, ‎beg. ‎מנהגיו ‎its ‎arrangements, ‎v. ‎נגוון.

מנהגא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ruth ‎IV, ‎7; ‎a. ‎e. ‎-Snh. ‎46b ‎בעלמא ‎מ׳ ‎a ‎mere ‎usage ‎(is ‎incidentally ‎recorded ‎in ‎the ‎Bible, ‎not ‎meant ‎as ‎a ‎law). ‎Ib. ‎ממ׳ ‎לשתני ‎דלא ‎in ‎order ‎not ‎to ‎depart ‎from ‎the ‎common ‎custom; ‎דלישתנו ‎ממ׳ ‎intimating ‎that ‎they ‎will ‎be ‎treated ‎differently ‎from ‎the ‎common ‎usage ‎(as ‎a ‎disgrace). ‎Nidd. ‎66a ‎לך ‎אמינא ‎מ׳ ‎אמדת ‎ואת ‎איסורא ‎I ‎speak ‎of ‎a ‎legal ‎prohibition, ‎and ‎101