Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/124

This page needs to be proofread.
‎מסטידין
‎מסיפס
806


‎ממי ‎m. ‎(סטי) ‎one ‎who ‎diverts ‎pudgment ‎fronm ‎ts ‎straight ‎patht(sh. ‎דין ‎מטה), ‎prevaricator. ‎Targ. ‎Is. ‎LVIII, ‎6 ‎מ׳ ‎דין ‎(h. ‎text ‎מוטה). ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎50 ‎(fctitious ‎name ‎of ‎a. ‎Sodomite ‎judge) ‎מטידין ‎רב ‎(gדי ‎מסטי, ‎some ‎ed. ‎מסטירין, ‎corr. ‎acc.) ‎Chief ‎Prevaricator ‎(Snh. ‎109b ‎דינא ‎מצלי); ‎Yalk. ‎ib. ‎84 ‎(corr. ‎acc.).

מסטידין, ‎v. ‎preced.

מסטיכי ‎f. ‎(~~~~~~~) ‎gum ‎mastic. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎91 ‎end; ‎Yalk.0en. ‎149 ‎(expl. ‎לטט,GGen. ‎XLIII, ‎11; ‎ed. ‎מצטוכא, ‎מוצטבה, ‎מוצטב׳ ‎corr. ‎acc.). ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XII ‎(XIII), ‎8, ‎v. ‎לעס.

מסטירים, ‎v. ‎next ‎w.

מסטירין, ‎מסטו׳, ‎מיס׳ ‎m. ‎sing. ‎s. ‎pl. ‎(~~ו- ‎btbי, ‎) ‎secret. ‎Midr. ‎Till. ‎tto ‎Ps. ‎IX, ‎6 ‎אני ‎זה ‎מיסטורין ‎וכ׳ ‎ed. ‎Bub. ‎(ed. ‎מסורין, ‎corr. ‎acc.) ‎this ‎secret ‎I ‎reveal ‎to ‎thee. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎50; ‎s. ‎68 ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎שגלו ‎ע״י ‎because ‎they ‎revealed ‎the ‎mysteries ‎of ‎the ‎Lord ‎(Gen. ‎XIX, ‎13); ‎Yalk. ‎ib. ‎84 ‎מסתורין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎71 ‎מ׳ ‎בעלי ‎secret-keeping, ‎dis- ‎creet ‎men. ‎Ib. ‎s. ‎98; ‎Tanh. ‎Vayhi ‎8; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎21 ‎מסטירים ‎(corr. ‎acc.). ‎Y. ‎Gitt. ‎II, ‎44b ‎top ‎מ׳ ‎כתב ‎a ‎secret ‎letter; ‎(Y. ‎Sabb. ‎XII, ‎end, ‎13a ‎מסטריקון ‎מילה); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Targ. ‎Y. ‎IGen. ‎XXVIII, ‎12 ‎מטירין ‎(some ‎ed. ‎מסתי׳, ‎corr. ‎acc.). ‎Targ.Y. ‎Num. ‎XVVI, ‎26 ‎מסטרין ‎(some ‎ed. ‎מססטרין, ‎corr. ‎acc.). ‎-- ‎[Gen. ‎R. ‎s. ‎50; ‎Yalk. ‎ib. ‎84, ‎v. ‎מססטי.]

מסטר ‎m. ‎(סטר) ‎slap ‎in ‎the ‎face. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎15 ‎מ׳ ‎סטרו, ‎מ׳ ‎סטרן, ‎v. ‎מסטור. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20, ‎end ‎וכ׳ ‎אחד ‎משטר ‎נתן ‎he ‎slapped ‎one ‎of ‎the ‎boys; ‎(Tanh. ‎ed. ‎Bub. ‎Balak ‎30, ‎note ‎175 ‎מסטר). ‎-V. ‎מסטור.

מסטרין ‎(מסט׳, ‎מסט׳), ‎v. ‎מסטירין.

מסטריקון ‎m. ‎(~~~~~~~~) ‎of ‎a ‎secret ‎nature. ‎Y. ‎Sabb. ‎XII, ‎end, ‎13, ‎v. ‎מטירין.

מסטרני, ‎v. ‎מגיסטריני. ‎מממסי, ‎מסה ‎(b. ‎h.) ‎to ‎mel, ‎floaw; ‎to ‎case ‎running ‎of, ‎efect ‎curdling. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎LXXVIII, ‎25 ‎שלא ‎דמסה ‎that ‎the ‎manna ‎might ‎not ‎melt. ‎- ‎Denom. ‎מסו. ‎Hif. ‎המסה ‎to ‎cause ‎to ‎flow. ‎Ib. ‎to ‎Ps. ‎VI, ‎7 ‎בוכה ‎התחיל ‎וכ׳ ‎מטתו ‎וממה ‎ed. ‎Bub. ‎(ed. ‎וממחה) ‎he ‎began ‎to ‎weep ‎and ‎make ‎his ‎bed ‎fow ‎with ‎(his) ‎tears; ‎Yalk. ‎Ps. ‎636. ‎Pi. ‎מסה ‎same, ‎to ‎dissolve, ‎weaken. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎7 ‎(play ‎on ‎מסות, ‎Deut. ‎XXIX, ‎2) ‎וכ׳ ‎גופיהן ‎ממסות ‎המכות ‎the ‎plagues ‎weakened ‎the ‎bodies ‎of ‎the ‎Egyptians; ‎Yalk. ‎ib. ‎940. ‎Nif. ‎נמסה ‎to ‎be ‎melted, ‎to ‎fal ‎aaway. ‎Tosef. ‎Sot. ‎III, ‎4 ‎נמסית ‎ירכה ‎her ‎thigh ‎will ‎fall ‎away. ‎מי, ‎מסא ‎ch. ‎same, ‎to ‎foa, ‎melt ‎acay. ‎Targ.IIam. ‎XVii, ‎io ‎ימסי ‎ממס ‎(ed. ‎Wil. ‎ימסי ‎Af.), ‎v. ‎מסס. ‎- ‎Part. ‎מסי, ‎f ‎מסיא. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎V, ‎21 ‎(ed. ‎Vienna ‎מסיא ‎e- ‎ממשיא, ‎v. ‎infra). ‎Pa. ‎מסי ‎to ‎cause ‎melting, ‎falling ‎away. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXIX, ‎12 ‎מסית. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎V, ‎22 ‎למסיאsrלממסיא. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎ממסא, ‎ממסי, ‎f. ‎סיאadמ), ‎v. ‎supra. ‎Pes. ‎28a ‎Rashi ‎ממסה ‎לא ‎is ‎not ‎dissolved ‎in ‎water, ‎v. ‎מאיס. ‎Af. ‎אאמסי ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎l. ‎c.; ‎a. ‎e. ‎- ‎Targ.II ‎Sam. ‎. ‎c., ‎v. ‎supra. ‎thpe. ‎אתמסי ‎to ‎be ‎melted, ‎fall ‎away. ‎Targ. ‎Num. ‎V, ‎27. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXVI, ‎39 ‎(v. ‎ימס); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Targ.Y. ‎Gen. ‎VII, ‎21 ‎אתהמסי ‎(not ‎אתח׳; ‎h. ‎text ‎ויגוע). ‎tttaf. ‎איתימסי ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXVIII, ‎6 ‎Ms., ‎v. ‎מאיס. ‎Ib. ‎LXVVIII, ‎3 ‎Ms. ‎(ed. ‎tthpe.); ‎a. ‎fr. ‎(in ‎Ms.). ‎משי. ‎a ‎מסיין ‎v. ‎סיe.

מסיא, ‎Targ. ‎Is. ‎III, ‎20 ‎ed. ‎Lag., ‎v. ‎מזיא.

מסיא ‎= ‎ממסיא, ‎v. ‎מסי.

מסיב, ‎Targ.Y. ‎Gen. ‎IV, ‎8 ‎אפין ‎מ׳ ‎some ‎ed., ‎read; ‎מיסב.

מסיבה, ‎מסיבתא, ‎v. ‎sub ‎מסב׳.

מסייה ‎f. ‎(מסה) ‎melting, ‎losing ‎courage. ‎Yalk. ‎Ex. ‎251; ‎(Mekh. ‎B'shall., ‎Shir. ‎s. ‎9 ‎נמיסה).

מסייפא, ‎v. ‎מספייא.

מסין, ‎v. ‎מסוך.

*מסיכה ‎f. ‎(סכך, ‎Hif. ‎רגליו ‎את ‎הסך) ‎easing ‎one's ‎bowels. ‎Y. ‎Yoma ‎III, ‎40b ‎bot. ‎סמיכה ‎(corr. ‎acc.), ‎v. ‎הפלג.

מסילה, ‎מסלה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎סלל ‎II) ‎path, ‎road. ‎Yalk. ‎Deut. ‎9o~, ‎v. ‎מיל. ‎-- ‎Pl. ‎מסיוות, ‎מסל׳. ‎Ber. ‎59b; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎23 ‎במסלותם ‎ככבים ‎the ‎planets ‎on ‎re-entering ‎their ‎peri- ‎odical ‎orbits.

בסימיס(מוס׳,מיסמס) ‎m. ‎(apopular ‎corruption ‎of ‎semissis) ‎semissis, ‎a ‎Roman ‎value, ‎equal ‎to ‎half ‎an ‎as ‎or ‎six ‎ounces. ‎Tosef. ‎B. ‎Bath. ‎V, ‎12 ‎קונטרונין ‎שני ‎מי׳ ‎a. ‎semissis ‎is ‎equal ‎to ‎two ‎quadrantes; ‎Kidd. ‎12a ‎שני ‎מסמס ‎קוטרונקין; ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎5d ‎מסי׳ ‎קרדיונטס ‎שזני. ‎A=Pl. ‎מסימיסין, ‎מיסמסין, ‎מוסמיסין. ‎Tosef. ‎l. ‎c. ‎מיס׳ ‎שני ‎איסר ‎an ‎as ‎has ‎two ‎semisses; ‎Kidd. ‎l. ‎c. ‎מוסמי׳; ‎Y. ‎l. ‎c. ‎מסומיסין. ‎מסימס, ‎a ‎species ‎of ‎wood, ‎v. ‎מסמס ‎III.

מסימתא, ‎v. ‎מסמתא.

מסיע, ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎beg., ‎67b, ‎v. ‎הסיע.

מסיפס ‎m. ‎(=מסיפסף; ‎סוף; ‎cmp. ‎פסיפס, ‎פספס ‎with ‎which ‎our ‎w. ‎interchanges) ‎borderemark, ‎partition ‎con-- ‎sisting ‎of ‎wooden ‎or ‎stone ‎pegs, ‎contrad. ‎to ‎מהיצה ‎or ‎כותל ‎partition ‎wall. ‎Erub. ‎72a ‎(Ms. ‎O. ‎twice ‎פסיפס, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎10), ‎opp. ‎to ‎עשרה ‎מחיצה ‎a ‎partition ‎ten ‎hand- ‎breadths ‎high. ‎B. ‎Bath. ‎2b ‎בעלמא ‎במ׳ ‎(Ms. ‎M. ‎בפסיסין, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎where ‎there ‎are ‎only ‎pegs ‎as ‎border ‎marks, ‎opp. ‎כותל. ‎Ib. ‎bot. ‎במ׳ ‎(Ms. ‎M. ‎פס׳, ‎emended ‎מס׳). ‎Ab. ‎Zar. ‎70b; ‎Y. ‎ib. ‎V, ‎44a ‎bot. ‎במ׳ ‎החלוקה ‎חצר ‎a ‎court ‎which ‎is ‎divided ‎off ‎by ‎mere ‎marks ‎(cmp. ‎מסוגין). ‎Tosef. ‎Sabb. ‎VIII ‎(IX), ‎22 ‎[read] ‎מ׳ ‎לעשותו ‎כדי) ‎Var. ‎ed. ‎Zuck. ‎(ed. ‎מסופות) ‎large ‎enough ‎to ‎be ‎used ‎for ‎a ‎marking ‎peg. ‎Pl. ‎מסיפסין. ‎Yalk. ‎Ex. ‎422read]מלמעלה ‎עשויות ‎היו ‎כמיןמ׳ ‎a ‎sort ‎of ‎marks ‎were ‎on ‎top ‎(to ‎distinguish ‎between ‎the ‎Holy ‎and ‎the ‎Holy ‎of ‎Rolies; ‎ib. ‎370 ‎וכ׳ ‎היה ‎פספסין ‎כמין).