Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/147

This page needs to be proofread.
‎מקבא
‎מקום
829


מקבא ‎m. ‎= ‎h. ‎מקבת, ‎mallet. ‎Bekh. ‎43b ‎דדמי ‎מקבן ‎למ׳ ‎רישיה ‎(not ‎למקבן) ‎a ‎makkaban ‎is ‎one ‎whose ‎head ‎re- ‎sembles ‎that ‎of ‎a ‎mallet. ‎-- ‎Pl. ‎מקבין. ‎Targ. ‎Jer. ‎X, ‎4 ‎(ed. ‎Lag. ‎מעקובין). ‎Targ. ‎Is. ‎XLIV, ‎12 ‎(ed. ‎Wil. ‎מקובין).

מקביל, ‎מקביל, ‎v. ‎תבלא ‎II.

מקבילות ‎f. ‎pl. ‎(a ‎jocular ‎denom. ‎of ‎קבלה, ‎adopted. ‎fr. ‎Ex. ‎XXVI, ‎5) ‎founded ‎on ‎tradition;contrad. ‎to ‎מקרילות ‎a ‎corresponding ‎feigned ‎denom. ‎of ‎מקרא, ‎founded ‎on ‎the ‎Hible. ‎Y. ‎B. ‎Kam. ‎VIII, ‎end, ‎6c ‎למ׳ ‎למ׳ ‎אילין ‎תניתה ‎הן ‎(=f ‎7 ‎לא) ‎where ‎didst ‎tthou ‎earn ‎tthese ‎tthings, ‎founded ‎neither ‎on ‎Bible ‎nor ‎on ‎tradition?

מקבלנא ‎m. ‎(קבל ‎I) ‎one ‎who ‎takes ‎in, ‎wins. ‎Targ. ‎Prov. ‎XI, ‎30, ‎v. ‎next ‎w.

מקבלנותא ‎f. ‎(preced.) ‎taking ‎in, ‎winning. ‎Targ. ‎Prov. ‎XI, ‎30 ‎חכמתא ‎דנפשי ‎מ׳ ‎(ed. ‎Lag. ‎נפשיה ‎מקבלנא) ‎(the ‎art ‎of) ‎winning ‎souls ‎is ‎wisdom ‎(ag. ‎a ‎winner ‎of ‎souls ‎is ‎wisdom; ‎h. ‎text ‎חכם ‎נפשות ‎לקח).

מקבן ‎m. ‎(denom. ‎of ‎מקב) ‎one ‎whose ‎head ‎is ‎mallet- ‎shaped. ‎Bekh. ‎VII, ‎1, ‎v. ‎ממבא. ‎ממקבת ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎גקב) ‎mallet. ‎Kel. ‎XXIX, ‎סתתי ‎של ‎כ׳ ‎the ‎stone-cutters ‎mallet. ‎Ib. ‎5, ‎v. ‎מפתח. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XIII ‎(XIV), ‎17 ‎וכ׳ ‎מפסלת ‎ע״ג ‎במ׳ ‎יכה ‎ולא ‎he ‎must ‎not ‎strike ‎(on ‎the ‎Sabbath) ‎with ‎the ‎mallet ‎on ‎the ‎chisel ‎(to ‎open ‎a ‎casket ‎of ‎dates) ‎as ‎one ‎does ‎on ‎week ‎days. ‎-- ‎Pl. ‎מקקבות. ‎Par. ‎III, ‎11 ‎אבן ‎של ‎מ׳ ‎stone ‎mallets.

מקדה, ‎v. ‎מקידה.

מקדח, ‎מקדיח ‎m. ‎(קדח) ‎borer. ‎Kel. ‎XIII, ‎4. ‎Ib. ‎XVII, ‎12 ‎וכ׳ ‎לשכה ‎של ‎גדול ‎מ׳ ‎כמלא ‎as ‎large ‎as ‎the ‎hole ‎made ‎with ‎the ‎large ‎carpenters ‎borer ‎kept ‎in ‎the ‎Temple ‎cell, ‎which ‎is ‎the ‎size ‎of ‎an ‎Italian ‎dipondium ‎&c.; ‎Ohol. ‎XIII, ‎1; ‎Tosef. ‎ib. ‎XIV, ‎1. ‎Ohol. ‎II, ‎3 ‎וכ׳ ‎בקטן.. ‎. ‎מ׳ ‎באיזה ‎what ‎borer ‎do ‎they ‎mean ‎? ‎The ‎small ‎one ‎used ‎by ‎phy- ‎sicians ‎&c. ‎Ib. ‎XIV, ‎2 ‎שהוא ‎כל ‎מ׳ ‎מלא ‎any ‎hole ‎made ‎with ‎the ‎borer, ‎v. ‎מלוא; ‎Tosef. ‎ib. ‎XIV, ‎7. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XIII ‎(XIV), ‎17 ‎מקדיח; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Num. ‎R. ‎s. ‎9 ‎חרס ‎של ‎מ׳ ‎some ‎ed., ‎read ‎מקדה.]

מקדין, ‎v. ‎מקרין ‎I. ‎מקדש, ‎an ‎abbreviation ‎for ‎מחשבה, ‎קצת, ‎דם ‎and ‎שלישי, ‎wrong ‎ntention ‎at ‎slaughteringa ‎sacrifice, ‎iillegality ‎concerning ‎one ‎partt ‎of ‎a ‎sacrifice, ‎the ‎egal ‎efect ‎of ‎the ‎sprinkling ‎of ‎the ‎blood, ‎and ‎the ‎occurrence ‎of ‎the ‎word ‎s'lishi ‎(third) ‎in ‎both ‎laws ‎under ‎discussion. ‎Zeb. ‎28b.

מקדש ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎קדש) ‎sanctuary, ‎esp. ‎מ׳ ‎or ‎המ׳ ‎בית ‎(abbr. ‎בה״ב) ‎the ‎Jerusalem ‎Temple, ‎contrad. ‎to ‎משכן ‎the ‎Tabernacle. ‎M. ‎Kat. ‎9a. ‎Erub. ‎2a ‎מ׳ ‎דאיקרי ‎משכן ‎אשכחן ‎וכ׳ ‎ומ׳ ‎we ‎find ‎that ‎the ‎Tabernacle ‎is ‎sometimes ‎called ‎mikdash, ‎and ‎the ‎Temple ‎mishkan. ‎-- ‎ראשון ‎מ׳ ‎the ‎first ‎Temple ‎(the ‎Solomonic ‎Temple); ‎שני ‎מ׳ ‎the ‎second ‎(post- ‎exdiic) ‎Temple. ‎Yoma ‎21b; ‎a. ‎e. ‎- ‎Ib. ‎מaבה ‎. ‎. ‎בשעה ‎when ‎Solomon ‎had ‎built ‎the ‎Temple; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מקדשים. ‎Meg. ‎1p6b ‎מ׳ ‎ששמ ‎two ‎sanctuaries ‎(that ‎of ‎Shiloh ‎and ‎the ‎Jerusa- ‎lem ‎Temple); ‎Yalk. ‎Gen. ‎152.

מקדש, ‎מקדשא, ‎מוק׳ ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Eא. ‎XXV.s; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5a ‎top ‎מוק׳ ‎בי, ‎ביתeeh. ‎המקדש ‎בית, ‎v. ‎preced.; ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎16 ‎דיהודאי ‎מקדשון ‎בית ‎(not. ‎מקדשי) ‎the ‎Tempple ‎of ‎the ‎Jews. ‎-- ‎Pl. ‎מקדשין. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXI, ‎7; ‎8. ‎G.s.

מקדשתא ‎f. ‎= ‎h. ‎קדשה, ‎prostitute. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXVIII, ‎21, ‎sq. ‎(ed. ‎Vien. ‎מקדש׳).

מקובא, ‎v. ‎מקבא.

מקוה ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎קוה) ‎gathering ‎of ‎water, ‎esp. ‎the ‎ritual ‎bath ‎of ‎purification. ‎Yoma ‎VIII, ‎9 ‎(play ‎on ‎מקוה ‎hope, ‎Jer. ‎XVII, ‎13) ‎וכ׳ ‎מטהר ‎מ׳ ‎מה ‎as ‎the ‎bath ‎purifies ‎the ‎unclean, ‎so ‎does ‎the ‎Lord ‎&c. ‎Ib. ‎31a ‎ארבעים ‎מ׳ ‎מי ‎סאה ‎the ‎contents ‎of ‎a ‎ritual ‎bath ‎must ‎be ‎forty ‎S'ah; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎18. ‎Mikv. ‎I, ‎7 ‎וכ׳ ‎למ׳ ‎שוה ‎has ‎the ‎qualification ‎of ‎a ‎ritual ‎mikveh ‎when ‎gathered ‎in ‎a ‎pond, ‎contrad. ‎to ‎מין; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Trnsf. ‎means ‎of ‎purifcation. ‎Kidd. ‎64a ‎וכ׳ ‎טהרה ‎מקוה ‎ישראל ‎בנות ‎daughters ‎of ‎common ‎Israel- ‎ites ‎are ‎the ‎means ‎of ‎purity ‎(reinstatement ‎to ‎priestly ‎status) ‎for ‎(he ‎issue ‎of) ‎degraded ‎priests,ii. ‎e. ‎the ‎daughter ‎of ‎an ‎Israelite ‎woman ‎and ‎a ‎degraded ‎priest ‎may ‎marry ‎into ‎priesthood; ‎ib. ‎77a; ‎Tosef. ‎ib. ‎V, ‎3; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎מקוות, ‎מקואות, ‎מקוו׳. ‎Y. ‎Ter. ‎IV, ‎43a ‎bot. ‎מקוות ‎שני; ‎Mikv.II, ‎3 ‎מ׳וכ׳ ‎שני ‎two ‎adjacent ‎reservoirs ‎one ‎of ‎which ‎contains ‎&ch. ‎Ib. ‎I, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Mkvaoth, ‎name ‎of ‎a ‎treatise ‎of ‎Mishnah ‎and ‎Tosefta ‎of ‎the ‎Order ‎of ‎Toharoth.

מקוה I ‎ch. ‎(v. ‎preced.) ‎1) ‎gathering ‎of ‎merchants, ‎fair, ‎merchants' ‎station; ‎2) ‎goods ‎att ‎the ‎fair. ‎Targ. ‎IKings ‎X, ‎28. ‎- ‎3) ‎reservoir. ‎-- ‎Pl. ‎מקויא. ‎Targ. ‎Is. ‎XXII, ‎11 ‎(h. ‎text ‎מקוה).

*מקוה II ‎m. ‎(קהא) ‎acid. ‎Keth. ‎75a ‎Ar., ‎v. ‎קיוהא.

מקולים, ‎v. ‎next ‎w.

מקולין ‎m. ‎pl. ‎(macellum, ‎~~~~~~~) ‎1) ‎slaughter- ‎house. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎86, ‎beg.; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎CV, ‎16. ‎-- ‎2) ‎meat-markdtt, ‎provision-market. ‎Hull. ‎95a ‎ישראפלל ‎מ׳וטבחי ‎if ‎there ‎are ‎meat-stands ‎(kept ‎by ‎gentiles) ‎in ‎a ‎place ‎where ‎the ‎butchers ‎are ‎Jews. ‎Ib. ‎92b ‎top ‎בשר ‎שוקלין ‎אין ‎במ׳ ‎המת ‎they ‎(the ‎gentiles) ‎do ‎not ‎retail ‎carrion ‎in ‎the ‎markets;a. ‎fr. ‎-[Sifre ‎Num. ‎131 ‎להמקולים ‎בנוthey ‎erected ‎markets ‎for ‎them ‎(Var. ‎קלעים), ‎v. ‎קלע ‎III.] ‎-- ‎Y. ‎Hag. ‎I,. ‎76b ‎top ‎ממקילוון ‎אפי׳ ‎evwen ‎if ‎you ‎have ‎to ‎buy ‎your ‎meat ‎in ‎the ‎market ‎(having ‎no ‎sacrifice ‎of ‎your ‎own).

מקולס, ‎v. ‎קלס ‎I.

מקום ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎קום) ‎1) ‎place. ‎Ab. ‎Zar. ‎8b; ‎Snh. ‎14b ‎גורם ‎המ׳, ‎v. ‎גרם. ‎Yoma ‎38a ‎bot. ‎וכ׳ ‎ובמקומך ‎יקראוך ‎בשמך ‎thou ‎shalt ‎be ‎called ‎by ‎what ‎name ‎thou ‎deservest, ‎and ‎given ‎the ‎place ‎due ‎to ‎thee ‎&c., ‎i. ‎e. ‎be ‎not ‎afraid ‎of ‎human ‎envy. ‎Shebu. ‎VII, ‎4 ‎למקומה ‎השבועה ‎חזרה ‎the ‎oath ‎goes ‎back ‎to ‎its ‎home, ‎expl. ‎ib. ‎47a ‎לסיני ‎שבועה ‎חזרה ‎the ‎oath ‎goes ‎back ‎to ‎Sinai, ‎i. ‎e. ‎no ‎oath ‎is ‎demanded ‎andf ‎105