Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/155

This page needs to be proofread.
‎מרד
‎מרדעת
837


‎down,] ‎su~jugatiion. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎42 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XIV, ‎4, ‎sq.) ‎למרדן ‎עשר ‎בארבע ‎in ‎the ‎fourteenth ‎year ‎counting ‎from ‎their ‎subbjugation; ‎Yalk. ‎ib. ‎72.

מרד, ‎מרדא, ‎מי׳ ‎(mbl. ‎chald. ‎מרד) ‎ch. ‎= ‎h. ‎מרד ‎I. ‎Targ. ‎Josh. ‎XXII, ‎82 ‎מירד ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎מרדא). ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XV, ‎12 ‎(b. ‎text ‎קשי); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎מרדין, ‎מי׳. ‎Targ. ‎Job ‎VIII, ‎4. ‎Ib. ‎XXXV, ‎6 ‎מרדייך ‎Ms. ‎(ed. ‎מרודך, ‎v. ‎מרודא).

מרדא ‎f. ‎(מרד) ‎rebellious. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XX, ‎20 ‎(ed. ‎Amst. ‎a. ‎oth. ‎מרדא).

מרדא I ‎baker's ‎shovel, ‎v. ‎מרדה ‎I.

מרדא II ‎name ‎of ‎a ‎bird, ‎v. ‎מרדה ‎II.

מרדא IIIf. ‎(v. ‎מרד ‎II) ‎moist, ‎green. ‎Targ. ‎Is. ‎XVII, ‎6 ‎(h. ‎text ‎פריה); ‎cmp. ‎דדא.

מרדא ‎m. ‎(ירד; ‎v. ‎מדר) ‎ordure, ‎a ‎material ‎for ‎vessels. ‎Ab. ‎Zar. ‎75b ‎דמ׳ ‎מנא ‎(some ‎ed. ‎מרדה; ‎Alf. ‎מרמרא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎a ‎mirda ‎vessel ‎(v. ‎גלל); ‎Tanh. ‎ed. ‎Bub. ‎Huck. ‎2 ‎דמרדתא.

מרדאיות, ‎v. ‎מרדע.

מרדה I ‎f. ‎(רדה ‎II) ‎baker's ‎shovel, ‎peel. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎III, ‎7. ‎Taan. ‎25a ‎(Var. ‎מדדא).

מרדה II ‎(or ‎מרדה) ‎m. ‎mardeh ‎(mardah), ‎name ‎of ‎a ‎owland ‎bird. ‎Hull. ‎65b ‎Ar. ‎(ed. ‎מרדא).

מרדו I ‎m. ‎(?) ‎same. ‎Hull. ‎62b ‎מ׳ ‎והיינו ‎and ‎this ‎(hen ‎of ‎the ‎marsh') ‎is ‎mardu. ‎Ib. ‎זגיד ‎מ׳ ‎(Rashi ‎מרה), ‎v. ‎זגיד.

מרדו II ‎f, ‎v. ‎מרדותא.

מרדות I ‎f. ‎(רדה ‎I) ‎chastisement, ‎punishment. ‎Ber. ‎7a ‎וכ׳ ‎מ׳אחת ‎טובה ‎one ‎chastisement ‎in ‎the ‎heart ‎of ‎man ‎(self- ‎reproach) ‎iis ‎better ‎than ‎many ‎lashes. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎23, ‎beg. ‎הן ‎מ׳ ‎לשון ‎כולן ‎allt(those ‎names) ‎have ‎the ‎meaning ‎of ‎chas- ‎tisement; ‎ib. ‎s. ‎51 ‎end. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎2 ‎(pllay ‎on ‎ר, ‎Ex. ‎XXXII, ‎7) ‎צריכים ‎הם ‎מ׳ ‎they ‎need ‎chastisement. ‎Ib. ‎s. ‎1 ‎בנו ‎המונע ‎כל ‎המ׳ ‎מן ‎he ‎who ‎refrains ‎from ‎punishing ‎his ‎son; ‎a. ‎e. ‎[IPl. ‎מרדיות. ‎Tanh. ‎M'tsora, ‎ed. ‎Bub. ‎3 ‎הללו ‎המרדות ‎אאין ‎וכ׳ ‎משלי ‎(corr. ‎acc.) ‎these ‎punishments ‎do ‎not ‎come ‎to ‎thee ‎by ‎mistake ‎(or ‎suddenly, ‎v. ‎שלי, ‎v. ‎Bub. ‎a. ‎l. ‎note ‎I0), ‎I ‎have ‎warned ‎thee ‎&c.; ‎Tanh. ‎ed. ‎1 ‎וכ׳ ‎הדו ‎המרירות ‎אין ‎(read ‎המרדות); ‎Yalk. ‎Lev. ‎558 ‎וכ׳ ‎הללו ‎המדות ‎אין.]

מרדות II ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎מרד ‎I) ‎rebellion, ‎disobedience. ‎- ‎מ ‎מכת ‎(מכות, ‎abbrev. ‎מ ‎מ)punishment ‎for ‎disobedience, ‎lIeft ‎tto ‎the ‎discretion ‎of ‎the ‎court, ‎contrad. ‎to ‎the ‎Biblically ‎or- ‎dained ‎punishment ‎(מלקות). ‎Naz. ‎IV, ‎3(23a)אינה...תספוג ‎אם ‎מ׳ ‎מ׳ ‎if ‎she ‎cannot ‎receive ‎the ‎lawful ‎punishment ‎of ‎forty ‎lashes, ‎let ‎her ‎receive ‎the ‎punishment ‎for ‎rebellion. ‎Keth. ‎45b. ‎Sabb. ‎40b; ‎Yeb. ‎52a; ‎Hull. ‎141b. ‎[Rashi; ‎= ‎רדיה, ‎blows ‎enforcing ‎submission', ‎v. ‎מרד ‎II ‎a. ‎preced. ‎w.]

מרדותא, ‎מרדו I ‎ch. ‎=h. ‎מרדות ‎I, ‎chastisemenl, ‎cor- ‎rection ‎(corresp. ‎to ‎b. ‎h. ‎מוסר). ‎Targ. ‎Ps. ‎II, ‎10. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXII, ‎15. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Lev. ‎XIX, ‎20 ‎מרדו ‎(h. ‎text ‎בקרת); ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎מרדוותא. ‎Targ. ‎Y. ‎ib. ‎XXVI, ‎18; ‎23.

מרדותא II ‎ch. ‎=h. ‎מררות ‎II. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎XX, ‎30.

מרדיא ‎rudder, ‎v. ‎מורדיא.

מרדיא ‎m. ‎(רדי) ‎ploughshare. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXLI, ‎7 ‎(ed. ‎wil. ‎מרדיא, ‎corr. ‎acc.).

*מרדין ‎m. ‎pl. ‎(v. ‎מרדא) ‎rebellious ‎acts, ‎political ‎crimes, ‎esp. ‎the ‎unauthorized ‎exercise ‎of ‎criminal ‎juris- ‎diction ‎by ‎Jewss ‎under ‎the ‎Parthian ‎government. ‎B. ‎Kam. ‎117a ‎. ‎נינהו ‎פרסאי ‎השתא ‎. ‎. ‎הוו ‎דיוונאי ‎מלכותא ‎האידנא ‎עד ‎מ׳ ‎מ׳ ‎ואמרי. ‎. ‎Ms. ‎M. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a.l. ‎note) ‎formerly ‎the ‎rulers ‎were ‎Greeks ‎who ‎cared ‎not ‎about ‎bloodshed ‎(ex- ‎ecution ‎by ‎unauthorixed ‎courts), ‎but ‎now ‎they ‎are ‎Persians ‎(Parthians) ‎who ‎do ‎care ‎&c., ‎and ‎cry, ‎rebellionl ‎rebellionl ‎- ‎B. ‎Mets. ‎39a ‎מ׳ ‎מחמת ‎בורח ‎who ‎flees ‎from ‎persecution. ‎for ‎political ‎offenses; ‎B. ‎Bath. ‎38b. ‎[Hai ‎Gaon ‎derives ‎our ‎w. ‎from ‎the ‎Persian, ‎giving ‎it ‎the ‎meaning ‎of ‎murder; ‎l. ‎to ‎Levy ‎Talm. ‎Dict. ‎III, ‎p. ‎317b ‎suggests ‎murdan, ‎to ‎die.]

מרדין, ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎71 ‎ומרדין ‎גידין ‎(גרדים), ‎v. ‎גד ‎I.

מרדכי ‎(b. ‎h.)pr.n.m. ‎Mordecai, ‎1) ‎the ‎uncle ‎of ‎Esther. ‎Pes. ‎11 ‎a ‎אמרוהו ‎ואסתר ‎מ׳ ‎M. ‎and ‎Esther ‎recited ‎(compos- ‎ed) ‎those ‎psalms ‎of ‎Hallel. ‎Yeb. ‎24b, ‎v. ‎ער; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎name ‎of ‎an ‎Amora. ‎Keth. ‎87a. ‎Ber. ‎31a; ‎a. ‎fr.

מרדכיתא ‎f. ‎(ranspos. ‎of ‎מדרכ׳; ‎דרך; ‎cmp. ‎מדרא ‎for ‎מרדא ‎&c.) ‎staf, ‎crutch. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XXI, ‎19 ‎Ar. ‎(ed. ‎מורנית׳, ‎misplaced ‎Var. ‎מורנימא, ‎corr. ‎acc.).

מרדני, ‎Yalk. ‎Deut. ‎945 ‎some ‎ed., ‎v. ‎פורן.

מרדע ‎m. ‎(רדה=רדע ‎to ‎plough) ‎the ‎handle ‎ofthe ‎plough, ‎having ‎onn ‎one ‎end ‎a ‎broad ‎iron ‎blade ‎(חרהור), ‎on ‎the ‎other ‎a ‎spud ‎(דרבן). ‎Kel. ‎XXV, ‎2; ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Bath. ‎III, ‎5. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎14; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎3 ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎. ‎המשנה ‎the ‎Mishnah ‎calls ‎it ‎marde ‎a, ‎whereas ‎the ‎Bible ‎calls ‎it ‎dar'ban ‎and ‎malmdd. ‎Ib.; ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XII, ‎11 ‎(phonetic ‎etymol.) ‎מרדע ‎לפרה ‎דעה ‎מורה ‎שהוא ‎mnardea,because ‎iit ‎tteaches ‎thettplouglhua ‎ing) ‎cow ‎sense. ‎B. ‎Bath. ‎II,13 ‎(27d) ‎המחרישה ‎גבי ‎על ‎המ׳ ‎מלא ‎as ‎far ‎as ‎the ‎handle ‎protrudes ‎over ‎the ‎plough ‎(differ. ‎in ‎comment. ‎which ‎take ‎our ‎w. ‎to ‎mean ‎ox-goad). ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎58a ‎bot. ‎אחד ‎מ׳ ‎מלא ‎a ‎distance ‎equal ‎to ‎the ‎length ‎of ‎&c. ‎-- ‎Pl. ‎מרדעים. ‎Ib. ‎- ‎מרדעות ‎(fr. ‎מרדעה ‎f). ‎Sabb. ‎12b; ‎149a ‎מ׳ ‎שתי ‎the ‎height ‎of ‎two ‎m. ‎-- ‎R. ‎Hash. ‎24a ‎(Ms. ‎O. ‎מדרגות, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎80); ‎Tosef. ‎ib. ‎II ‎(I), ‎2 ‎מרדאיות ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎מרדעות, ‎מדרעות).

מרדעא ‎f. ‎(Syr. ‎ברדעתא, ‎P. ‎Sm. ‎604; ‎Arab. ‎bardaat, ‎v. ‎Fr. ‎Aram. ‎Premdw., ‎p. ‎104) ‎a ‎garment ‎made ‎up ‎of ‎patches. ‎Lam. ‎R. ‎tto ‎I, ‎1 ‎רבתי ‎(כות ‎חד ‎1) ‎וכ׳ ‎ליה ‎אאית ‎מ׳ ‎(ed. ‎Wil. ‎מדר׳, ‎corr. ‎acc.) ‎he ‎has ‎a ‎garment ‎made ‎up ‎of ‎twenty ‎four ‎patches, ‎v. ‎איסטחא ‎II.

מרדעת ‎f. ‎(preced.) ‎pack-saddle ‎or ‎cushion, ‎consisting ‎of ‎patches. ‎Sabb. ‎V, ‎2 ‎(2b) ‎וכ׳ ‎במ׳ ‎יוצא ‎חמור ‎an ‎ass ‎1may ‎be ‎driven ‎out ‎(on ‎the ‎Sabbath) ‎with ‎the ‎cushion ‎tied ‎on ‎his ‎back ‎(as ‎a ‎protection ‎from ‎cold); ‎ib. ‎53a. ‎Tosef. ‎Kil. ‎V, ‎106