Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/157

This page needs to be proofread.
‎מרויתא
‎מרושניא
839


מרויתא, ‎Y. ‎orl. ‎I, ‎61a, ‎v. ‎ברביתא.

מרוך, ‎v. ‎מורך.

מרום, ‎Tosef. ‎B. ‎Kam. ‎I, ‎4 ‎Var., ‎v. ‎מרות.

מרום ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Aerom. ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎68b ‎top; ‎Y. ‎Meg. ‎1V, ‎75a ‎bot. ‎מ׳ ‎בר ‎אלעזר); ‎Treat. ‎Sof'rim ‎XXI, ‎7 ‎ברבי ‎מקום ‎(corr. ‎acc.). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎66 ‎מרוון ‎בן; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎1 ‎מרון ‎ב״ר; ‎Ruth ‎R. ‎to ‎II, ‎5 ‎מרים; ‎Yalk. ‎ib. ‎601 ‎מריון ‎(corr. ‎acc.).

מרום ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎רום) ‎height, ‎on ‎high. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5; ‎Yalk. ‎Is. ‎290, ‎v. ‎חצב. ‎- ‎Pl. ‎מרומים, ‎constr. ‎מרומי. ‎Nidd. ‎16b(cit. ‎fr. ‎Ben ‎Sira) ‎קרת ‎במ׳ ‎שבת ‎המושיבhhe ‎who ‎places ‎his ‎(scholar's) ‎seat ‎on ‎the ‎heights ‎of ‎the ‎city.

מרוומא I ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXV, ‎6; ‎a. ‎e. ‎-Y. ‎Taan. ‎I, ‎64b ‎bot. ‎מובלה ‎מרום, ‎v. ‎מובלא. ‎-- ‎Pl. ‎מרומיא. ‎Targ. ‎Job ‎XVI, ‎19.

מרומא II ‎f. ‎(preced.) ‎uplifted. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎VI, ‎6, ‎v. ‎מדמם.

מרומה ‎m. ‎(רמה) ‎fraudulent; ‎מ׳ ‎דין ‎a ‎case ‎in ‎which ‎the ‎court ‎has ‎reason ‎to ‎suspect ‎legal ‎trickery ‎or ‎conspir- ‎acy. ‎Snh. ‎32b. ‎Shebu. ‎30b.

מרון I ‎m. ‎(מרה) ‎rebellion; ‎מ׳ ‎בני ‎rebels ‎who ‎surrender, ‎v. ‎אימרנא. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎2 ‎(16a) ‎(differ. ‎in ‎comment.); ‎v. ‎also ‎next ‎w. ‎--[B. ‎Bath. ‎I, ‎6 ‎Ms. ‎M., ‎v. ‎מורן.]

מרון II, ‎מבית ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Beth ‎Maron, ‎a ‎place ‎the ‎access ‎to ‎which ‎was ‎by ‎a ‎narrow ‎path. ‎R. ‎Hash. ‎18a ‎(expl. ‎מרון ‎בני, ‎v. ‎preced.) ‎מ׳ ‎בית ‎כמעלות ‎like ‎going ‎up ‎the ‎ascent ‎to ‎B. ‎M. ‎(in ‎single ‎fle; ‎Var. ‎חורון ‎בית). ‎Erub. ‎22b ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎20). ‎--V. ‎next ‎w.

מרון, ‎מירון ‎) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Meron, ‎in ‎Galilee, ‎south ‎of ‎Giscala. ‎Y. ‎Shebi. ‎IX, ‎38d ‎bot. ‎Tosef. ‎Dem. ‎IV, ‎13 ‎מי׳ ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎מירוק). ‎Tanb. ‎ed. ‎Bub., ‎P'kude ‎7פני ‎שעל ‎בקעה ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎the ‎valley ‎in ‎front ‎of ‎M., ‎his ‎native ‎town; ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎52 ‎מרון ‎פגי ‎שעל ‎אחת ‎בקעה ‎some ‎ed. ‎(corr. ‎acc.). ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VIII, ‎1 ‎מי׳; ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎5, ‎beg. ‎מר׳ ‎בית ‎(not ‎מד׳). ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎68a ‎(in ‎a ‎fragmentary ‎passage) ‎קרתה ‎מי׳ ‎Meron ‎(in ‎connection ‎with ‎Jojarib) ‎designates ‎the ‎place ‎(of ‎the ‎famihy). ‎l) ‎pr. ‎n. ‎m., ‎v.מרום. ‎-- ‎[Hull. ‎60b ‎מרון, ‎מירון ‎Ar., ‎v. ‎מירם.]

מרונאה ‎m. ‎(preced.) ‎of ‎Meron. ‎- ‎Pl. ‎מרונאי. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XI, ‎2; ‎Pesik. ‎B'shall., ‎p. ‎94a ‎so. ‎מרוניא ‎בני.

מרוני ‎h. ‎same, ‎(or ‎מרוני ‎of ‎Maron). ‎B. ‎Bath. ‎156b ‎(Ms. ‎rr. ‎מדוני, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎3); ‎Kidd. ‎26b ‎מד׳; ‎Y. ‎Peah ‎IV, ‎17d ‎מד.

מרוס, ‎Tosef. ‎B. ‎Kam. ‎I, ‎4, ‎v. ‎מרות.

מרועא ‎f. ‎(רעע) ‎(evil) ‎occurrence, ‎visitation ‎(cmp.ארע ‎I). ‎Targ. ‎Hos. ‎XI, ‎7. ‎Targ. ‎Mic. ‎VI, ‎3. ‎Targ. ‎Is. ‎XLVII, ‎2 ‎(v. ‎מרוא ‎II).

מרוצה I ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎רוץ) ‎running. ‎Yalk. ‎Gen. ‎109 ‎הכיר ‎לרעה ‎שמרוצתו ‎בו ‎(some ‎ed. ‎שמריצ׳) ‎he ‎(Eliezer) ‎recognized ‎that ‎his ‎(Laban's) ‎running ‎was ‎for ‎evil. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎LXIII ‎ed. ‎Bub. ‎במ׳ ‎רין ‎היה ‎would ‎run ‎after ‎tthe ‎horse ‎in ‎speed.

מרוצה II ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎רצץ) ‎oppression, ‎arrogance. ‎Ruth ‎R. ‎introd., ‎v. ‎טירוניא

מרוקא I ‎m. ‎(מרק) ‎a ‎substance ‎used ‎for ‎polishing, ‎prob. ‎pumice ‎(v. ‎מיקה). ‎B. ‎Mets. ‎47a, ‎sq. ‎במ׳ ‎קונין ‎(Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎במרקא) ‎you ‎may ‎take ‎vicarious ‎possession ‎with ‎a ‎vessel ‎made ‎of ‎maroka ‎(although ‎it ‎is ‎too ‎brittle ‎for ‎practical ‎use; ‎Tosaf.; ‎'date-stones ‎used ‎for ‎smooth- ‎ing ‎parchment'; ‎Rashi; ‎a ‎vessel ‎made ‎of ‎baked ‎ordure', ‎v. ‎גלל). ‎Ib. ‎מוריקא ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎מרוקא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎.. ‎note).

מרוקא II ‎m. ‎(v. ‎מוריקא) ‎saffron-colored. ‎- ‎Pl. ‎מרוקין. ‎Targ. ‎Esth. ‎I, ‎6.

מרור ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎מרר) ‎1) ‎(adj.) ‎bitter. ‎- ‎Pl. ‎מרורין,מרורים. ‎Snh. ‎108b; ‎Erub. ‎18b ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎מזדנותי ‎יהיו ‎eet ‎my ‎food ‎be ‎bitter ‎as ‎an ‎olive ‎leaf ‎but ‎given ‎at ‎thy ‎(the ‎Lord's) ‎hand ‎&c.; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎bitter ‎herb, ‎esp. ‎maror, ‎(cmp. ‎ctpt~) ‎a ‎plant, ‎prob. ‎Cichorium ‎ttybus, ‎Succory. ‎Pes. ‎II, ‎6, ‎expl. ‎ib. ‎39a ‎דאגמא ‎מרריתא ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎only ‎מרירתא). ‎Ibר ‎תחילתו ‎מ׳ ‎מה ‎וכ׳ ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎incorr.) ‎as ‎maror ‎is ‎soft ‎(mild) ‎in ‎its ‎be- ‎ginning ‎and ‎hard ‎(pungent) ‎at ‎its ‎end ‎(root). ‎Ib. ‎ממאי ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎דהאי ‎how ‎can ‎you ‎tell ‎that ‎the ‎maror ‎(מררים, ‎Ex. ‎XII, ‎8) ‎means ‎an ‎herb, ‎perhaps ‎the ‎gall ‎of ‎a ‎kufa ‎is ‎meant? ‎Ib. ‎חד ‎מ׳ ‎אימא ‎but ‎may ‎I ‎not ‎say, ‎maror ‎means ‎one ‎certain ‎species ‎exclusively ‎? ‎Ibb ‎מ׳ ‎טעם ‎בו ‎שיש ‎כל ‎whatever ‎has ‎the ‎taste ‎of ‎maror ‎(bitter, ‎v. ‎supra). ‎Ib. ‎מ׳ ‎דרבנן ‎bitter ‎herbs ‎which ‎are ‎subject ‎to ‎tithes ‎merely ‎by ‎rabbinical ‎enactment; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מרורים, ‎מרורין. ‎Ib.a;

מרורא ‎ch. ‎same, ‎1) ‎bitterness, ‎bitter ‎taste. ‎Targ. ‎ISam. ‎XV, ‎39 ‎מרור ‎Regia, ‎v. ‎מריר ‎II. ‎-- ‎Ab. ‎Zar.31b ‎דכשותא ‎מ׳ ‎tthe ‎bitter ‎sap ‎of ‎cuscuta. ‎- ‎2) ‎bitter ‎herb. ‎-- ‎Pl. ‎מרורין. ‎Y. ‎Meg. ‎IV, ‎74d ‎bot.; ‎Y. ‎Bicc. ‎III, ‎end, ‎65a, ‎v. ‎ידוקנא. ‎-- ‎*) ‎(rnsf.) ‎evil-doer. ‎-- ‎Pl. ‎מרוריא. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XXXII, ‎2 ‎[prob. ‎to ‎be ‎read; ‎מרודיא, ‎v. ‎מרודא. ‎-- ‎Targ. ‎Lam. ‎I, ‎5 ‎מרורהא, ‎v. ‎מרודא].

מרורה ‎f. ‎(b. ‎h. ‎מירה; ‎preced. ‎wds.) ‎venom. ‎Pirke ‎rrkk. ‎El. ‎ch. ‎XIV ‎פתנים ‎מרורת, ‎v. ‎סתן. ‎-- ‎Pl. ‎מרורות ‎troubles, ‎evils. ‎Esth. ‎R. ‎introd. ‎to ‎Par. ‎5 ‎(ref. ‎to ‎מררת, ‎Deut. ‎XXXII, ‎32) ‎לעולם ‎מ׳ ‎הביאו ‎הללו ‎(some ‎ed. ‎מררות) ‎it ‎is ‎they ‎(the ‎grapes) ‎that ‎brought ‎troubles ‎into ‎the ‎world; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎12 ‎מרירות ‎(corr. ‎acc.); ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎15 ‎הביאו ‎האשכלות ‎אותן ‎וכ׳ ‎מ׳; ‎Yalk. ‎Deut. ‎946 ‎(some ‎ed. ‎דו ‎מר, ‎corr. ‎acc.).

מרושא, ‎Erub. ‎69a ‎Ms. ‎O., ‎v. ‎מדושא.

מרושין ‎pessels ‎(ז). ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎45d ‎bot. ‎על. ‎. ‎ושוי ‎דמיין ‎מ׳ ‎ארבעה ‎(prob. ‎to ‎be ‎read; ‎חרסיןחרשין, ‎v. ‎חרס ‎I) ‎and ‎he ‎put ‎the ‎posts ‎of ‎his ‎bedstead ‎into ‎four ‎vessels ‎flled ‎with ‎water ‎(cmp. ‎Ab. ‎Zar. ‎32a; ‎Y. ‎ib. ‎II, ‎41b ‎לסמוך ‎המטה).

מרושניא, ‎v. ‎משרוניא. ‎106a