Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/185

This page needs to be proofread.
‎נאקה
‎נבוריא
867


נאקה II, ‎נקא ‎(אנקה) ‎f. ‎(v. ‎preced.; ‎cmp. ‎ענק) ‎[ongnecked,] ‎camel. ‎Kel. ‎XXIII, ‎21Ar. ‎נקה); ‎Sifra ‎M'tsora, ‎Zab., ‎Par. ‎2, ‎ch. ‎III ‎נקה. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Bath. ‎II, ‎7 ‎ישיבת ‎הנקה ‎the ‎seat ‎(saddle) ‎on ‎the ‎camel's ‎back. ‎Sahb. ‎V, ‎1 ‎(51b) ‎נא׳ ‎(Ms. ‎M. ‎אכ׳; ‎Y. ‎ed. ‎הנקה); ‎Y. ‎Bets. ‎II, ‎61c ‎bot. ‎הנקה.

נאקר, ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎VII, ‎v. ‎קר ‎I.

נאקתא, ‎נקא ‎ch. ‎=h. ‎נאקה ‎II. ‎Sabb. ‎51b. ‎-Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎רבתי ‎(מאת ‎חד ‎7) ‎עוירא ‎נקא ‎חדא ‎Ar. ‎(ed. ‎חדא ‎אנקא) ‎a ‎blind ‎camel.

נאר, ‎v. ‎ניר ‎I.

נאתא ‎f. ‎(אות) ‎[joint,] ‎seam ‎of ‎a ‎wound, ‎cicatrix ‎(cmp. ‎ארוכה ‎II). ‎B. ‎Kam. ‎85a, ‎v. ‎כרביתא ‎(Ar. ‎נעתא; ‎ed. ‎נאתה).

*נבא ‎eggs ‎of ‎lice, ‎Var. ‎in ‎Ar. ‎for ‎אנבא ‎II.

נבא, ‎נבא, ‎v. ‎נבי ‎II.

נבארא, ‎v. ‎נברא.

נבג, ‎נבוג, ‎נביג ‎(cmp. ‎דוג ‎s. ‎v. ‎באגא) ‎to ‎break ‎forth, ‎come ‎to ‎the ‎surface. ‎Succ. ‎53b ‎מיא ‎ונבגי ‎. ‎כרינן ‎Ar. ‎(ed. ‎ונפקי, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎80; ‎Tosaf. ‎to ‎Bekh. ‎44b ‎ונבעי) ‎we ‎dig ‎a ‎little, ‎and ‎water ‎bubbles ‎forth. ‎Snh. ‎82a ‎קברה ‎נבוג ‎והדר ‎he ‎buried ‎the ‎skull, ‎but ‎it ‎came ‎up ‎again ‎ib. ‎104a ‎נבג ‎והדר ‎(Mss. ‎F. ‎a. ‎K.); ‎Yalk. ‎Kings ‎249 ‎נביג.

נבגא) ‎m. ‎(preced.) ‎shoot, ‎twig. ‎Pes. ‎74a ‎שתא ‎בר ‎׳ ‎(Ms. ‎M. ‎ניב׳) ‎a ‎twig ‎(of ‎the ‎pomegranate ‎tree) ‎of ‎this ‎year's ‎growth.

נבגא ‎m. ‎(preced.; ‎cmp. ‎b. ‎h. ‎בקבוק) ‎a ‎vessel, ‎nabga, ‎a ‎certain ‎measure, ‎v. ‎אנג. ‎Ber. ‎51b ‎וכ׳ ‎׳ ‎האי ‎כל ‎the ‎whole ‎nagba ‎is ‎of ‎the ‎wine ‎over ‎which ‎the ‎blessing ‎has ‎been ‎pronounced.

נבדקוס, ‎v. ‎נובדיקוס.

נבה, ‎v. ‎גבי ‎I.

נבו ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Nebo, ‎a ‎town ‎on ‎the ‎eastern ‎side ‎ot ‎the ‎Jordan. ‎Sot. ‎13b ‎(identifying ‎כ׳ ‎with ‎נבו ‎הר). ‎-- ‎2) ‎׳ ‎הר ‎AMount ‎Nebo ‎in ‎Moab. ‎Ib.; ‎a. ‎e. ‎-- ‎3) ‎Nebo, ‎name ‎of ‎an ‎Assyro-Babylonian ‎deity. ‎Snh. ‎63b; ‎a. ‎e. ‎--[Tosef. ‎Pes. ‎II ‎(III), ‎20 ‎היין ‎׳, ‎היו ‎׳, ‎v. ‎בוהיין.]

בואה) ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎נבא) ‎prophecy, ‎inspiration. ‎Y. ‎Hor. ‎III, ‎48b ‎bot. ‎(ref. ‎to ‎Zech. ‎III, ‎8) ‎׳ ‎אלא ‎מופת ‎אין ‎mofeth ‎means ‎prophetic ‎gift. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎4; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎44, ‎v. ‎הטסה. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎בעצמן ‎נבושתן ‎נתלה ‎their ‎prophecy ‎wwent ‎by ‎their ‎own ‎names ‎(the ‎words ‎ot--). ‎B. ‎Bath. ‎12a ‎from ‎the ‎day ‎of ‎the ‎destruction ‎of ‎the ‎Temple ‎נ׳ ‎ניטלה ‎וכ׳ ‎prophetic ‎inspiration ‎was ‎taken ‎away ‎rom ‎the ‎prophets ‎and ‎given ‎to ‎&c. ‎Y. ‎Macc. ‎II, ‎31d ‎bot.; ‎Yalk. ‎Ps. ‎702 ‎ששאלו ‎וכ׳ ‎לנ׳ ‎prophecy ‎was ‎asked, ‎what ‎is ‎the ‎sinner's ‎punish- ‎ment? ‎-- ‎Meg. ‎14a ‎נבואתיך ‎נתקיימה ‎thy ‎prophecy ‎has ‎come ‎true. ‎Ib. ‎נבואתיך ‎היכן ‎where ‎is ‎thy ‎prophecy ‎Ib. ‎לדעה ‎נבואתה ‎בסוף ‎יהא ‎מה ‎לדעת ‎to ‎know ‎(Ex. ‎II, ‎4) ‎to ‎know ‎what ‎will ‎be ‎the ‎end ‎of ‎her ‎prophecy; ‎a.v. ‎br. ‎-Pl. ‎נבואות. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎10, ‎beg.; ‎Yalk. ‎Is. ‎307 ‎פשוטות ‎נ׳ ‎plain ‎words ‎of ‎prophecy, ‎כפולות ‎׳ ‎repeated ‎words ‎&c. ‎(as ‎nahmu ‎na-- ‎hamu, ‎Is. ‎XL, ‎1); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎נביאות.

נבואה, ‎נבואתא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XV.1. ‎Targ. ‎Num. ‎XI, ‎28. ‎Ib. ‎29 ‎(Y. ‎נבותיהe=נבואתיה); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎14b ‎וכ׳ ‎גבי ‎נבואתיה ‎כתיב ‎his ‎(Hosea's) ‎prophecy ‎is ‎joined ‎to ‎Haggal ‎&c. ‎(belonging ‎to ‎the ‎twelve ‎Minor ‎Prophets); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎נבואן. ‎Targ. ‎Ez. ‎XIII, ‎14, ‎s.

נבואותא, ‎v. ‎נביאותא.

נבואתא, ‎v. ‎נבואה ‎ch.

נבוב ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎נבב, ‎cmp. ‎ביב) ‎hollow; ‎trnsf. ‎hungry. ‎B. ‎Bath. ‎12b ‎(homiletic ‎interpret. ‎of ‎Job ‎XI, ‎12).

*נבוז ‎m. ‎(בזז) ‎distributor(of ‎royal ‎largesses),chief. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎7 ‎(ref. ‎to ‎נבזביתך, ‎Dan. ‎V, ‎17) ‎ראשה ‎׳ ‎nabo ‎means ‎chief ‎(officer); ‎b. ‎[read;] ‎בזתא ‎נבו ‎. ‎. ‎. ‎הינון ‎תמן ‎(ed. ‎נבוזבזתאך, ‎some ‎ed. ‎בזאתך ‎נבו) ‎there ‎(in ‎Rome) ‎they ‎namme ‎an ‎eparch ‎(a ‎high ‎officer) ‎distributor ‎of ‎largesses ‎(Comes ‎Largitionum).

נבוזבזתאך, ‎v. ‎preced.

נבוזראדן ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Nebuzaradan, ‎a ‎high ‎offcer ‎of ‎king ‎Nebuchadnezzar. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎46. ‎Gitt. ‎57b. ‎Snh. ‎96b; ‎a. ‎e.

נבוך ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎בוך) ‎bewildered, ‎confused, ‎perplexed. ‎-- ‎Pl. ‎נבוכים, ‎נבוכין. ‎Mekh. ‎B'shall., ‎s. ‎I, ‎v. ‎ערכב.

נבוכדנאצר, ‎נבוכדנצר ‎(also ‎in ‎two ‎words ‎כ׳ ‎נבו) ‎(b. ‎h.) ‎Nebuchadnezear, ‎king ‎of ‎Babylonia. ‎Ber. ‎57b ‎ראה ‎׳ ‎של ‎ביתו ‎when ‎one ‎sees ‎the ‎ruined ‎palace ‎of ‎N. ‎Ib., ‎a. ‎fr. ‎הרשע ‎נ׳. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎S ‎(among ‎the ‎four ‎kings ‎that ‎declared ‎themselves ‎gods); ‎a. ‎v. ‎fr.

נבול, ‎v. ‎ניבול.

נבולא ‎m. ‎(נבל) ‎mean ‎person, ‎scamp. ‎- ‎Pl. ‎נבולין. ‎Y. ‎Macc. ‎I, ‎end, ‎31b ‎וכ׳ ‎מאן ‎סגין ‎׳ ‎אית ‎there ‎are ‎plenty ‎of ‎mean ‎persons ‎who ‎see ‎their ‎fellowmen ‎taken ‎out ‎for ‎execution ‎(through ‎false ‎testimony) ‎and ‎say ‎nothing ‎(although ‎they ‎could ‎save ‎them).

נבור, ‎חילנ׳(כפר) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎(Kfar) ‎Nibbuu ‎Hayil, ‎v. ‎next ‎w.

נבוריא, ‎נבורייא, ‎ני׳, ‎נ׳כפר ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Kfar ‎Nibburaya ‎(prob. ‎מNimrin, ‎nearTiberias, ‎v. ‎Hildesh. ‎Beitr. ‎p. ‎60, ‎note ‎444), ‎mentioned ‎as ‎the ‎home ‎of ‎one ‎R. ‎Judah ‎and ‎one ‎R. ‎Jacob. ‎Meg. ‎18a ‎חיל ‎נבור ‎איש ‎וא״ל ‎׳ ‎כ׳ ‎איש ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ג ‎for ‎כ) ‎of ‎K'far ‎Nibburaya, ‎and ‎some ‎say, ‎of ‎Nibbur ‎Hayil; ‎Keth. ‎65a ‎נביריא ‎(corr. ‎acc.). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎7, ‎beg. ‎נבוראי ‎כפר ‎איש ‎(corr. ‎acc.); ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎23; ‎Tanh. ‎Huck. ‎6; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎14 ‎נבורין ‎כ׳; ‎ib. ‎נובראי ‎יעקב ‎(read ‎נבוראי ‎or ‎נבוראה); ‎Pesik. ‎Par., ‎p. ‎35b ‎גבורין ‎(corr. ‎acc.); ‎Num. ‎R. ‎s. ‎19 ‎ניב׳ ‎ed. ‎Wil.; ‎Yalk. ‎Gen. ‎11 ‎צפורי ‎כ׳ ‎(corr. ‎acc.); ‎Y. ‎Yeb. ‎II, ‎4a ‎top ‎נבוריה; ‎Y. ‎Kidd. ‎III, ‎64d ‎bot. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎beg. ‎12d; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XIX, ‎1 ‎נובריא ‎ed.