נגחן m. h. same. B. Kam. 46a; B. Bath. 92a; Y. Shebi.
V, 36a גוגחן; a. e. - Pl. נגחנין. B. Kam. 39a ׳ הוחזקו אם r
they are known as butters. - Pem. נגחנית. B. Mets. 80a;
Tosef. B. Bath. IV, 6.
נגחן, נגחנא ch. same. Targ. Y. Ex. XXI, 36 (b. 29 נגשן). -- B. Kam. 24b, a. e. וכ׳ אית ׳ תורא thou hast a butter in thy herd. -- Pl. נגחנין. Targ. Ps. XXII, 13 Regia (ed. סגיאין).
נגיב, v. נגב.
נגיבא, נגיבתא f. (preced.) dry land. Targ. Y. I Ex. XIV, 21. Targ. Y. Gen. I, 10.
נגיד I m. (b. h.; נגד) leader, ruler. Sifra Ahare, ch. XII, Par. 9, v. נגוד. - Pl. נגידים. Y. Ber. VII, 11b bot.; Gen. R. s. 91, a. e. (fr. Ben Sira) תושיבך ׳ ובין ותרוממך סלסליה lift her (Wisdom) up, and she will raise thee and seat thee between princes. -- [Yalk. Ps. 677, v. נגר h.]
נגיד II m. (a haldaism, v. נגד Part. pass., a. Ithpe.) a frail animal. -- Pl. נגידים, נגידין. B. Kam. 67b חמשה. . יכול ׳ (v. Rabb. D. S. a. l.) you might think . . , he may pay as a fine five emaciated oxen.
נגיד m. נגידא IIc.(נגד) 1) stretched. Targ. Esth.VIII, 15 טולא ׳ (ed. Amst. a. Vien. נגיר) stretched for shade, awning. - 2) (of metal) beaten, beatemn work. Targ. Ex. XXV, 18 (h. text מקשה). Targ. O. Num. VIII, 4. -- Targ. Jer. X, 5; a. e. -- 3) (with רוחא; interchanging with נגיר) long-sufering, forbearing. Targ. Prov. XIV, 29 (ed. Lag. רא . . .). Ib. XXV, 28 נגירא ed. Lag. (oth. ed. מצער). Ib. XVI 32 רוחא (אפי) נגיד (ed. Lag. נניר). --) duct, v. נגודא II. -- [Targ. Ruth I, 1 נגיד, inf. of נגד.]
נגיד, נגידא II m. leader, v. נגודא.
נגידא III. (נגירא, נגירה) f. (נגר, נגר) dragging out of the grave by necromancy. Gitt. 56b לטיטום אאסקיה בכ׳ (Ar. ed. Koh. רה . . .; oth. ed. Ar. רא . . .) he had Titus brought up out of his grave; ib. 57a top בנ׳ לישו אסקיה Ar. (ed. ישראל לפושע). Sabb. 152b בנ׳ . . טמיא אובא how could the necrommancer have brought Samuel up (if his soul was not in the grave)
נגידותא f. (v. נגיד I, 3) prolongation, with רוחא for. bearance. Targ. Prov. XXV, 15 (ed. Lag. נגירות, Var. נגידות); cmp. אוגדותא.
נגיחא, v. נגה.
נגיחה f. (נגח) goring. B. Kam. 2b (ref. to Ex. XXI, 28) בקרן אלא ׳ אין the root נגה refers to injury by the horn, contrad. to נגיפה collision of bodies. Ib. נגיפה האי ׳היא that nagafEx.iib. 35) means injury through goring. Y. ib. I, beg. 2a. Mekh. Mishp., s. 12; a. fr.
נגיחותא f. (preced.) being pushed. Hull. 51b ההוא נגיחותיה קל . .. תורא an ox was thrown down for slaughter- ing, and the sound of his forced fall was heard; [Rashi גניחותיה his groaning, v. גהh.
נגינה f. (b. h.; נגן) 1) knocking, affiction, defeat. Ex. R. s. 18 (ref. to נגינתי, Ps. LXXVII, 7) השברים אני נזכרתי וכ׳ I remember the defeats &c.; שבר לשון אלא ננינתי אין n'ginathi means breaking; a. e. v. שבר I. - 2) music. Ib. (ref. to נגינתי, Ps. l. c.) וכ׳ שירים אני נזכרת I remember the songs &c. - [In later Hebrew; ׳ accent.]]
נגינר, v. נגנינר.
נגינתא f., pl. נגינתא (v. נגינה) musical instruments. Targ. Ps. VI, 1; a. fr.
נגיפה f. (ננף) striking, injury through collision, push- ing &c. Mekh. Mishp., s. 12 (ref. to Ex. XXI, 35) [read;] וכ׳ נגיחה ׳ בכלל striking includes goring, pushing &c.; Yalk. Ex. 34 1. B. Kam. 2b; a. fr., v. נגיחה.
נגיר, נגירא, נגירה, ננירותא, v. נגי, נגיד׳.
נגישה f. (נגש) drawing near, addressing, use of the root נגש. Y. Sot. VIII, beg. 22b; v. הגשה.
נגמי, נוגמי, ניגמי, Targ. II Esth. IV, 1, v. בוגני. Tc,, ,בגc ב= ment, in gen. to make music. Ber. 63b בכנור ינגן חנניה let Hananiah play on the harp (act as a Levite). Midr. Till. to Ps. CXIII; Yalk. Ps. 872 לך מנגנת והייתי and I(Israel) was singing unto thee; a. fr.
נגן, נגן same. Targ. II Kings III, 15.
נגנגד, v. נגנינר.
נגני, v. נאגנא. -[Ab. Zar. 4a בנגני, v. בניגני.]
נגנין, Ex. R. s. 18 some ed., v. מנגנון.
נגנינר () pr. n. pl. Nagninar, home of R. Johanan b. Nui. Y. Kil. I, 29b; Y. Erub. I, 19a top נגנגד; Y. Succ. I, 52a נגינר; (Tosef. Ter. VII, 14, a. e. שערים בית).
נגס to break off; to bite of. Ukts. II, 6 שיגוס עד until he has knocked off (a piece of the eggshell). Tbul Yom III, 6 וכ׳ האוכל מן שנגס (not שנגוס) who took a bite of some food, and something mixed with his saliva fell on his garments.
נגס) ch. same, esp. to break bread, eat. Y. Ber. VII, 11b bot. נגסין דיתבין מן ed. Lehm. (ed. אכלין) when they sat down to dine; Gen. R. s. 91; Yalk. ib. 148 נגשין. Lev. R. s. 34 ונגיס, v. לעי. Koh. R. to IV, 6 לעי דמתקרי רעותיה ונגים it is his ambition to be called one who works for a living; a. e. - [Esth. R. to I, 8 מיגס; Lev. R. s. 28 דיגסון, v. גבס, some of the citations in which may belong to our w.]
נגע) (b. h.) 1) to touch; to strike; to injure (with ב of object). Sabb. 13b. Num. R. s. 14 וכ׳ באשת ׳ אילו if he touched Potifar's wife. Ib. (ref. to Koh. VIII, 5) ׳ שולא הדבר בו the thing (the speech of the chief butler) did not harim him, v. נגעה. Y. Peah VIII, 21a bot., a. s נגו
