Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/21

This page needs to be proofread.
‎לחיך
‎לחם
703


‎מואב ‎(Y. ‎II ‎וכ׳ ‎קרתהון ‎ל׳). ‎In ‎gen. ‎fortresses. ‎Targ. ‎Esth. ‎IX, ‎27.

לחיך, ‎v. ‎להך.

לחים, ‎v. ‎לחם.

לחיכה ‎f. ‎(להך) ‎licking, ‎lapping ‎(of ‎fames). ‎Y. ‎Hag. ‎I, ‎77b ‎1.a. ‎מסיני ‎כלחיכתן ‎אותן ‎מלחכת ‎האש ‎והיתה ‎and ‎faming ‎tongues ‎lapped ‎them ‎(the ‎words) ‎as ‎they ‎were ‎apped ‎when ‎coming ‎down ‎from ‎Sinai..

*לחינה, ‎לחנה ‎f. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎maidservant. ‎- ‎Pl. ‎לחינות. ‎s. ‎R. ‎s. ‎40, ‎end; ‎(Tanh. ‎Ki ‎Thissa ‎13 ‎שפחית).

לחינתא, ‎לחנתא ‎(לחינ׳) ‎. ‎(לן, ‎cmp. ‎לו. ‎to ‎foin; ‎cmp. ‎זוג, ‎לויה ‎II) ‎1) ‎concubine ‎(=h. ‎פלגש); ‎2) ‎maid ‎servant ‎(=h. ‎אמה). ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXV, ‎22 ‎(some ‎ed. ‎תא. ‎. ‎Targ. ‎Jud. ‎VIII, ‎31; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎לחינן, ‎לחינתא, ‎לה׳. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎XI, ‎3. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXV, ‎6. ‎Targ. ‎Y. ‎ib. ‎XX, ‎17. ‎Targ. ‎Job ‎XIX, ‎15.

לחישא, ‎v. ‎לחשא.

לחישה ‎f. ‎(לחש ‎II) ‎1) ‎whisper; ‎spell, ‎charm. ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎8b ‎bot. ‎(expl. ‎לחשים, ‎Is. ‎III, ‎20) ‎ניתן ‎שהוא ‎דבר ‎קדשייא ‎הל׳ ‎בית ‎על ‎ear-rings, ‎(namely) ‎thatwhich ‎is ‎put ‎on ‎the ‎place ‎where ‎the ‎whispering ‎for ‎charming ‎purposes ‎is ‎done ‎(the ‎ear). ‎בל׳־ ‎in ‎a ‎ow ‎roice. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎3, ‎beg.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Y. ‎Ber. ‎I, ‎3d ‎top, ‎v. ‎לחשא.]. ‎- ‎2) ‎hissing ‎(of ‎the ‎serpent), ‎emission ‎of ‎venom. ‎Ab. ‎II, ‎10 ‎וכ׳ ‎לחישת ‎לחישתן ‎their ‎(the ‎scholars') ‎hissing ‎is ‎that ‎of ‎&c.; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎3, ‎beg. ‎--Trnsf. ‎invidious ‎talk, ‎taleebearing, ‎insinuation. ‎Pes. ‎57a ‎מלחישתן ‎לי ‎אוי ‎woe ‎to ‎me ‎on ‎account ‎of ‎their ‎talkk; ‎Tosef. ‎Men. ‎XIII, ‎21 ‎לחישתן ‎בית ‎their ‎mouth. ‎-- ‎Pl. ‎לחישות. ‎Tosef. ‎Sot. ‎XIV, ‎3; ‎Sot. ‎47b ‎בדין ‎ל׳ ‎לוחשי ‎those ‎infuencing ‎the ‎court ‎by ‎means ‎of ‎secret ‎talk ‎or ‎insinuations.

לחך ‎(b. ‎h.) ‎to ‎lick, ‎lap ‎(cmp. ‎לחת). ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎71cbot. ‎וכ׳ ‎והיא ‎בלשונו ‎לוחכה ‎he ‎licks ‎it ‎(the ‎ink) ‎off ‎with ‎his ‎ttongue ‎(from ‎the ‎interspaces ‎of ‎the ‎letters) ‎so ‎that ‎the ‎Divine ‎Name ‎remains ‎intact. ‎Hull. ‎142a ‎עפר ‎ילחוך ‎. ‎פה ‎Oh ‎that ‎the ‎mouth ‎which ‎gave ‎forth ‎pearls ‎must ‎now ‎lick ‎dustl; ‎Kidd. ‎39bילחד ‎(Pi.). ‎Esth. ‎R. ‎to ‎IV, ‎15 ‎לוחך ‎כי ‎וכ׳ ‎הייתי ‎for ‎I ‎should ‎have ‎been ‎willing ‎to ‎lick ‎the ‎shoe ‎of ‎his ‎(Haman's) ‎foot; ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎ליחך ‎same, ‎esp. ‎(of ‎lapping ‎fames) ‎to ‎lick ‎up, ‎dry ‎up, ‎make ‎gloawing. ‎B. ‎Kam. ‎6a ‎נירו ‎לחכה ‎(Rashi ‎לי) ‎it ‎(the ‎fire) ‎lapped ‎his ‎neighbor's ‎ploughed ‎field. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎4, ‎beg.; ‎Yalk. ‎Job ‎914. ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77b ‎bot. ‎מלחכת, ‎v. ‎לחיכה. ‎(Ruth ‎R. ‎to ‎III ‎13 ‎מלהטת).

לחך ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎XXI, ‎19 ‎(h. ‎text ‎לקק). ‎1b. ‎XVIII, ‎38. ‎Targ. ‎Mal. ‎III, ‎19 ‎ילחוך ‎ed. ‎Lag. ‎(some ‎ed. ‎ילחיך ‎Af.; ‎h. ‎text ‎להט, ‎v. ‎preced.); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Ab. ‎Zar. ‎28a ‎לשקיה ‎לחכוה ‎they ‎burned ‎(cauterized) ‎his ‎shoulder ‎(to ‎get ‎the ‎poison ‎out). ‎Pa. ‎לחיך ‎same. ‎Targ. ‎Jud. ‎VII, ‎5. ‎Targ. ‎Is. ‎LXIV, ‎1; ‎a. ‎e. ‎-Pes. ‎49a ‎פינכי ‎מלחיך ‎dishlicker.

לחלוח ‎m. ‎(לחח, ‎v. ‎לח) ‎moisture. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎1 ‎כבר ‎ל׳ ‎בו ‎יש ‎there ‎is ‎still ‎some ‎moisture ‎in ‎it; ‎(Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎I ‎לחלוחית). ‎- ‎V. ‎לכלוך.

לחלוחא ‎ch. ‎same. ‎- ‎Pl. ‎לחלוחי. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎42a ‎ל׳ ‎עבדת ‎אין ‎if ‎it ‎gives ‎out ‎juice.

לחלוחיתליח׳f ‎same, ‎moisture, ‎juice; ‎vitality. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎4s ‎ל׳ ‎בה ‎שיש ‎זקנה ‎(Ar. ‎לכלוכית) ‎old ‎age ‎combined ‎with ‎vitality. ‎Ib. ‎s. ‎61, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎יונקתו, ‎Job ‎XIV, ‎7) ‎שלו ‎ל׳ ‎זו ‎that ‎means ‎his ‎vitality. ‎Snh. ‎49a ‎וכ׳ ‎של ‎לי׳ ‎עדיין ‎David ‎was ‎yet ‎in ‎full ‎vigor. ‎Ib. ‎92b ‎(ref. ‎to ‎Ez. ‎XXXVII, ‎4; ‎11) ‎'dry ‎bones ‎are ‎men ‎מצוה ‎של ‎ל׳ ‎בהם ‎שאין ‎in ‎whom ‎there ‎is ‎no ‎sap ‎of ‎good ‎deeds; ‎Sot. ‎46b ‎bot.; ‎Yalk. ‎Kings ‎226; ‎a. ‎e. ‎--[Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎6 ‎ל׳ ‎ועלה, ‎read; ‎לכלוכית.]

לחלוחתא ‎ch. ‎same. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎42a ‎אסורה ‎ל׳ ‎the ‎juice ‎(brine ‎ot ‎fish ‎prepared ‎by ‎gentiles) ‎is ‎forbidden.

לחלוך, ‎ליח׳ ‎m. ‎(להך), ‎פ ‎ל׳ ‎lapping ‎with ‎the ‎tongue ‎into ‎the ‎month. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎22; ‎Pesik. ‎Eth ‎Korb., ‎p. ‎58a; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎16; ‎Yalk. ‎Num. ‎776; ‎Yalk. ‎Job ‎926; ‎Tanh. ‎Pinh. ‎12 ‎[read; ‎פה ‎לחלוך ‎כדי ‎בהם ‎יש ‎וכי ‎(not ‎לכלוך, ‎לחלוח) ‎is ‎there ‎in ‎them ‎(the ‎waters ‎of ‎the ‎Jordan) ‎enough ‎(for ‎the ‎Behemoth) ‎for ‎a ‎lapping? ‎[or ‎פה ‎ל׳ ‎כדי ‎בהם ‎ויש ‎and ‎there ‎is ‎just ‎enough ‎for ‎etc.]-- ‎Ib. ‎פה ‎ל׳ ‎[כדי] ‎בהם ‎אין ‎there ‎is ‎not ‎enough ‎&c.

לחלח ‎(redupl. ‎of ‎לחח, ‎v. ‎לח) ‎to ‎moisten. ‎Nipo. ‎נתלחלח ‎to ‎be ‎moistened. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎36 ‎(expl. ‎האדמה ‎איש, ‎Gen. ‎IX, ‎20) ‎האדמה ‎נתלחלחה ‎שבשבילו ‎since ‎for ‎his ‎sake ‎the ‎ground ‎became ‎moist ‎again ‎(cmp. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎33, ‎end, ‎quot. ‎s. ‎v. ‎גריד). ‎Y. ‎Sabb. ‎IV, ‎6d ‎bot. ‎יבישין ‎שנתלחלהו ‎dry ‎(plants) ‎which ‎have ‎been ‎moistened ‎again, ‎opp. ‎עצמן ‎מחמת ‎לחין, ‎v. ‎לח.

לחלח ‎ch. ‎same. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎41 ‎(expl. ‎מוגיך, ‎Is. ‎LI, ‎23) ‎דמלחלחיןמחתין ‎איליןדממיגיןמחתיד ‎(some ‎ed. ‎מכתד) ‎tthose ‎who ‎make ‎thy ‎wounds ‎flow, ‎who ‎moisten ‎thy ‎wounds, ‎v. ‎מוג.

לחם I ‎(cmp. ‎לוח), ‎to ‎join, ‎or ‎to ‎be ‎joined, ‎be ‎inserted. ‎Hif. ‎הלחים ‎to ‎fit, ‎insertt; ‎to ‎tenon. ‎Y. ‎Sabb. ‎XII, ‎13e ‎וכ׳ ‎את ‎המלחים ‎he ‎who ‎inserts ‎the ‎shutters ‎(of ‎a ‎shop); ‎Y. ‎Bets. ‎I, ‎60c ‎המלחם ‎(corr. ‎acc.). ‎Cant. ‎R. ‎to ‎V, ‎12; ‎ib. ‎to ‎IV, ‎15, ‎v. ‎לחי. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎3 ‎(ref. ‎to ‎the ‎harmonious ‎parallelism ‎of ‎Is. ‎LV, ‎7)נסריםומדביקז ‎מלחישני ‎כאדסשהוא ‎לזה ‎זה ‎as ‎one ‎fits ‎(with ‎tenon ‎and ‎mortise) ‎two ‎boards ‎and ‎glues ‎them ‎to ‎one ‎another; ‎כרעי ‎שתי ‎מ׳ ‎שהוא ‎כאדם ‎המטה ‎(leave ‎out ‎לזה ‎זה ‎ומדביקן, ‎v. ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎מלח) ‎as ‎one ‎inserts ‎two ‎legs ‎of ‎a ‎bedstead.

לחם II ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎preced.) ‎to ‎join. ‎Nif. ‎נלחם ‎(cmp. ‎use ‎of ‎זוג ‎Nithpa.) ‎to ‎come ‎in ‎(hostile) ‎contact, ‎to ‎battle; ‎with ‎ל ‎of ‎person, ‎to ‎assist, ‎batttle ‎for. ‎Mekh. ‎B'shall. ‎2 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XIV, ‎14) ‎אלא ‎לכם ‎דלחם ‎. ‎. ‎. ‎לא ‎וכ׳ ‎כנגדן ‎ילחם ‎לעולם ‎not ‎only ‎this ‎time ‎will ‎he ‎assist ‎you, ‎but ‎he ‎will ‎always ‎battle ‎against ‎your ‎enemies. ‎Tan ‎.h. ‎Mase ‎6 ‎בישראל ‎להלחם ‎כשהלך ‎when ‎he ‎(SSisera) ‎went ‎to ‎war ‎against ‎&c. ‎Ib. ‎Vayera ‎7 ‎(ref. ‎בלחומו, ‎Job ‎XX, ‎23) ‎וכ׳ ‎עם ‎נלחמים ‎שהיו ‎המלחמות ‎על ‎for ‎the ‎battles ‎which ‎they ‎fought ‎against ‎the ‎Lord; ‎a. ‎fr. ‎Hithpa. ‎התלחם ‎to ‎contest, ‎dispute. ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎81d ‎top ‎וכ׳ ‎מתלחמים ‎חברים ‎אם ‎if ‎scholars ‎are ‎at ‎variance ‎with ‎85c