Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/212

This page needs to be proofread.
‎נחושתן
‎נחל
894


‎VII, ‎10, ‎v. ‎צרף; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎bronee, ‎v. ‎next ‎w. ‎- ‎3) ‎copper ‎vessels. ‎Y. ‎Keth. ‎X, ‎33a ‎bot. ‎וכ׳ ‎הנ׳ ‎מן ‎גובין ‎להיות ‎to ‎seize ‎(for ‎the ‎widowhood) ‎copper ‎vvessels ‎and ‎dining ‎plates. ‎- ‎4) ‎the ‎(copper) ‎bottom ‎or ‎rim. ‎Sabb. ‎41a ‎שנחושתה ‎מפני ‎מחממתה ‎because ‎its ‎double ‎bottom ‎gives ‎out ‎heat ‎to ‎wwarm ‎the ‎water ‎(even ‎after ‎the ‎removal ‎of ‎the ‎coals). ‎Kel. ‎VIII, ‎3; ‎IX, ‎1; ‎3 ‎תנור ‎של ‎׳ ‎the ‎(copper) ‎rim ‎of ‎the ‎stove. ‎[Yoma ‎38a, ‎v. ‎next ‎w.] ‎- ‎5) ‎the ‎polished, ‎smooth ‎side ‎of ‎skin ‎(קלם). ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎71d ‎top ‎נחושתו ‎מקום ‎on ‎its ‎smooth ‎side, ‎opp. ‎שיער ‎מקום ‎the ‎hairy ‎sdeh..

נחושתן, ‎נחש׳ I ‎m. ‎(preced.) ‎bronze. ‎Midd, ‎II, ‎3; ‎TTosef. ‎Yoma ‎II, ‎4Y. ‎ib. ‎III, ‎41a ‎מצהיב ‎שנ׳ ‎מפני ‎because ‎bronze ‎has ‎the ‎appearance ‎of ‎gold; ‎(Bab. ‎ib. ‎38a ‎מפני ‎היתה ‎מצוהבת ‎ששנחושתן ‎(from ‎נחושת, ‎v. ‎preced.) ‎because ‎the ‎bronze ‎of ‎which ‎they ‎were ‎made ‎was ‎goldlike). ‎Tosef. ‎l. ‎c. ‎היה ‎קלנתיא ‎׳ ‎(Var. ‎נחושתא) ‎it ‎was ‎Corinthian ‎bronze; ‎Yoma ‎l. ‎c. ‎היתה ‎קלוניתא ‎נחושת ‎(Ms. ‎M. ‎קלניתא); ‎Yalk. ‎Cant. ‎985.

נחושתן, ‎נחש׳ II ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎Nehushtan, ‎name ‎of ‎the ‎copper ‎serpent ‎erected ‎by ‎Moses. ‎Targ. ‎Id ‎Kings ‎XVVIII, ‎4.

נחותא, ‎נחותה, ‎v. ‎אנחותה.

נחותא, ‎נחותה ‎m. ‎(נחת) ‎one ‎going ‎or ‎coming ‎down, ‎esp. ‎one ‎coming ‎from ‎Palestine ‎to ‎Babylonia. ‎Y. ‎Shek. ‎VIII, ‎51a, ‎a. ‎e. ‎׳ ‎אבדומא ‎(not ‎אבודמא) ‎A. ‎who ‎had ‎been ‎in ‎Baby- ‎lonia. ‎Y.Kil. ‎IX, ‎32abbot. ‎הוה ‎׳ ‎עולא ‎IIIla ‎had ‎gone ‎to ‎Baby- ‎lonia; ‎Y. ‎Keth. ‎XII, ‎35b ‎bot. ‎(not ‎עללא). ‎- ‎Pl. ‎constr. ‎נחותי. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXV, ‎17 ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎נחתי); ‎a. ‎fr. ‎- ‎ימא ‎׳ ‎sea- ‎farers. ‎Ib. ‎CVVII, ‎23. ‎Targ. ‎Is. ‎XLII, ‎10 ‎נחתי. ‎- ‎Sabb. ‎20b; ‎םoa ‎ו׳ ‎נ׳ ‎לכל ‎שאילתינהו, ‎I ‎inquired ‎of ‎all ‎sea-farers. ‎B. ‎Mets. ‎85a ‎(not ‎נחיתי); ‎a. ‎fr.

נחי, ‎נחה ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎נוח) ‎to ‎bring ‎to ‎rest, ‎to ‎lead. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎20 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XIII, ‎17) ‎וכ׳ ‎ממצרים ‎נחם ‎לא ‎he ‎did ‎not ‎lead ‎them ‎from ‎Egypt ‎to ‎Palestine ‎by ‎the ‎route ‎of ‎eleven ‎journeys; ‎Tanh. ‎B'shall.1 ‎נהג ‎נחם ‎naham ‎means, ‎he ‎led ‎them; ‎v. ‎ניחום.

נחיל ‎m. ‎(חול, ‎חלל; ‎cmp. ‎נחל) ‎1) ‎basket ‎for ‎catching ‎fish. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIII, ‎end, ‎14b ‎[read] ‎דגים ‎של ‎׳ ‎ולהעלות ‎וכ׳ ‎and ‎to ‎bring ‎up ‎a ‎basket ‎of ‎fish ‎with ‎the ‎child; ‎(Men. ‎64a ‎מצודה). ‎- ‎2) ‎bee-hive, ‎also ‎the ‎bees ‎of ‎a ‎hive, ‎siwarm. ‎Y. ‎Sabb. ‎IV, ‎7a ‎top ‎דבורין ‎של ‎נ ‎(Bab. ‎ib. ‎43a ‎כוורת); ‎Y. ‎Bets. ‎V, ‎beg. ‎62d; ‎a. ‎e. ‎- ‎B. ‎Kam. ‎X, ‎2 ‎זה ‎׳ ‎יצא ‎מכאן ‎this ‎swarmm ‎came ‎from ‎here. ‎Tosef. ‎Bets. ‎IlI, ‎4. ‎Tosef. ‎M. ‎Kat. ‎I, ‎6 ‎וכ׳ ‎שברח ‎דבורים ‎נחול ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎נחיל) ‎a. ‎swarm ‎of ‎bees ‎that ‎few ‎away ‎may ‎be ‎brought ‎back ‎(during ‎the ‎festive ‎week); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎נחילים, ‎נחילין. ‎B. ‎Bath. ‎V, ‎3 ‎וכ׳ ‎׳ ‎שלשה ‎נוטל ‎כוורת ‎פירות ‎he ‎who ‎buys ‎the ‎issue ‎(bees) ‎of ‎a ‎bee-hive ‎takes ‎three ‎swarms ‎of ‎young ‎bees ‎&c., ‎v. ‎סרס.

נחיל ‎ch. ‎same, ‎swarm. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXI, ‎8 ‎דמורנין ‎נ׳ ‎a ‎swarm ‎of ‎worms, ‎v. ‎מורגא.

נחילה ‎f. ‎(homilet. ‎=נהלה) ‎inheritance. ‎- ‎Pl. ‎נחילות. ‎Mi6r. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎V, ‎1(ref. ‎to ‎הנחילות ‎b.) ‎שנחל ‎ה׳ ‎שתי ‎על ‎וכ׳ ‎דוד ‎ed. ‎Bub. ‎(oth. ‎ed. ‎שני, ‎corr. ‎acc.) ‎for ‎the ‎two ‎in- ‎heritances, ‎because ‎David ‎inherited ‎royalty ‎&c.; ‎Yalk. ‎ib. ‎629 ‎נחלות ‎שני ‎על. ‎Midr. ‎Till. ‎. ‎c. ‎וכ׳ ‎נחלנו ‎׳ ‎בשתי ‎ttwo ‎inheritances; ‎we ‎inherited ‎thee ‎and ‎inherited ‎the ‎Torah.

נחים, ‎v. ‎נחם.

נחיצה ‎f. ‎(נחץ) ‎pressing, ‎driving ‎on. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎10 ‎(ref. ‎to ‎Jud. ‎IV, ‎3) ‎בכ׳ ‎ומגדפם ‎מחרפם ‎שהיה ‎לפי ‎because ‎he ‎railed ‎at ‎them ‎while ‎driving ‎them ‎on ‎to ‎labor.

נחיר ‎m., ‎pl. ‎נחירין ‎(b. ‎h. ‎נחירים; ‎נחר) ‎nostrils; ‎trnsf. ‎outlets. ‎Tosef. ‎Mikv. ‎V, ‎1.

נחירא ‎ch. ‎same, ‎nostril. ‎Targ. ‎Job ‎XXXIX, ‎20; ‎a. ‎e. ‎- ‎Git. ‎60a ‎מ׳ ‎דאתי ‎לדמא ‎for ‎bleeding ‎from ‎the ‎nose. ‎Snh. ‎67b ‎מנחיריה ‎ושרי ‎נפין ‎blew ‎his ‎nose ‎and ‎threw ‎bands ‎of ‎silk ‎out ‎of ‎his ‎nose ‎(Rashi; ‎מנחיריו, ‎v. ‎preced.); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎נחירין, ‎נחירי. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXV, ‎6; ‎a. ‎e. ‎-Y. ‎Yeb. ‎XVI, ‎beg. ‎15c ‎נחיריהון ‎על ‎. ‎. ‎. ‎יהבין ‎put ‎plasters ‎on ‎their ‎noses ‎(to ‎disguise ‎themselves); ‎Y. ‎Sot. ‎IX, ‎23c ‎bot.; ‎v. ‎סיפלני.

נחירה ‎f. ‎(נחר) ‎1) ‎stabbing. ‎Hull. ‎17a ‎וכ׳ ‎שלהן ‎׳ ‎the ‎stabbing ‎of ‎them ‎is ‎named ‎sh'hitah. ‎Ib. ‎נ׳ ‎בשר ‎flesh ‎of ‎an ‎animal ‎kkilled ‎by ‎stabbing ‎(instead ‎of ‎ritual ‎cutting). ‎Ker. ‎V, ‎1 ‎׳ ‎דם ‎blood ‎of ‎a ‎stabbed ‎animal; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎the ‎mucous ‎discharge ‎of ‎a ‎healing ‎wound. ‎Nidd. ‎64b.

נחית, ‎v. ‎נחת.

נחיתותא, ‎v. ‎נחתא.

נחיתי, ‎נ׳ימא, ‎v. ‎נחותא.

נחיתת, ‎v. ‎גחתא.

נחל ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎חול, ‎חלל; ‎cmp. ‎מחילה) ‎wady, ‎river-bed, ‎ravine, ‎sream. ‎Sabb. ‎56b ‎(ref. ‎to ‎I ‎Sam. ‎XV, ‎5) ‎עסקי ‎על ‎׳ ‎(he ‎was ‎discussing) ‎the ‎subject ‎of ‎nahal ‎(Deut. ‎XXI, ‎4), ‎i. ‎e. ‎the ‎regard ‎due ‎to ‎human ‎lives. ‎Oant. ‎R. ‎to ‎I, ‎2 ‎עד ‎נובע ‎כנ׳ ‎שגעשה ‎until ‎he ‎(through ‎his ‎erudition) ‎becomes ‎ike ‎a ‎bubbling ‎stream; ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎נחלים, ‎נחלין. ‎Ib. ‎מה ‎׳ ‎׳ ‎ונעשין ‎. ‎מים ‎as ‎waters ‎come ‎down ‎in ‎drops ‎and ‎grow ‎to ‎be ‎torrents; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎I. ‎Ber. ‎16a ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎XXIV, ‎6) ‎וכ׳ ‎אהלים ‎אף ‎. ‎. ‎נ׳ ‎מה ‎as ‎the ‎waters ‎of ‎streams ‎raise ‎man ‎from ‎uncleanness ‎to ‎cleanness, ‎so ‎do ‎the ‎tents ‎(of ‎learning) ‎&c.; ‎a. ‎fr.

נחל, ‎נחלא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXVI, ‎19. ‎Targ. ‎Num. ‎XIII, ‎24. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXIV, ‎15; ‎a. ‎fr. ‎- ‎[Targ. ‎Is. ‎XXXVIII, ‎12 ‎נחל, ‎v. ‎נוו ‎II.-- ‎Pl. ‎נחלין, ‎נחליא, ‎נחלי. ‎Targ. ‎Deut. ‎VIII, ‎7. ‎Targ.Koh. ‎I, ‎7. ‎Targ. ‎Prov. ‎VIII, ‎26 ‎(h. ‎text ‎חוצות); ‎a. ‎e.

נחל ‎(b. ‎h.; ‎denom. ‎of ‎נחלה, ‎q. ‎v.) ‎to ‎inherit. ‎B. ‎Bath. ‎VIII, ‎1 ‎ומנחילין ‎נוחלין ‎יש ‎there ‎are ‎such ‎relations ‎as ‎inherit ‎from ‎and ‎eventually ‎transmit ‎to ‎one ‎another ‎(e. ‎g. ‎father ‎and ‎son); ‎מנחילין ‎ולא ‎נוחלין ‎ויש ‎and ‎some ‎inherit, ‎but ‎(when ‎they ‎die) ‎do ‎not ‎transmit ‎their ‎estate ‎to ‎those ‎whose ‎natural ‎heirs ‎they ‎would ‎have ‎been ‎(e. ‎g. ‎son ‎and ‎mother). ‎Kidd. ‎I, ‎10 ‎הארן ‎את ‎ונוחל ‎and ‎shall ‎inherit ‎the ‎land ‎(of ‎life ‎everlasting). ‎Sifre ‎Num. ‎133 ‎שהבנות ‎. ‎יודע ‎נוחלות ‎Moses ‎knew ‎that ‎daughters ‎(in ‎tthe ‎absence ‎of ‎sons) ‎are ‎legal ‎heirs. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎V, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎XXI, ‎19) ‎וכ׳ ‎עליהם ‎בא ‎עז ‎משנחלוwhen ‎they ‎adopted ‎idolatry, ‎the ‎angel ‎of ‎death ‎came ‎upon ‎them. ‎Ib. ‎נחלו