Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/269

This page needs to be proofread.
‎סבנה
‎סבר
951


‎nuptias). ‎Kidd. ‎II, ‎6 ‎וכ׳ ‎ס׳ ‎ששלח ‎פbאע ‎although ‎he ‎sant ‎presents ‎after ‎that ‎(after ‎an ‎invalid ‎betrothal). ‎Ib. ‎50b ‎לס׳ ‎חוששין ‎we ‎have ‎an ‎apprehension ‎concerning ‎nuptial ‎presents, ‎i. ‎e. ‎the ‎fact ‎of ‎a ‎man's ‎having ‎sent ‎presents ‎to ‎a ‎woman ‎gives ‎rise ‎to ‎the ‎apprehension ‎that ‎a ‎betrothal ‎may ‎have ‎taken ‎place ‎(Tosaf.), ‎or ‎that ‎the ‎presents ‎may ‎have ‎been ‎meant ‎as ‎a ‎means ‎of ‎betrothal ‎(Rashi). ‎Ib. ‎וכ׳ ‎אדעתא ‎ס׳ ‎משדר ‎קא ‎כי ‎.. ‎אימא ‎I ‎might ‎think ‎.. ‎רwhen ‎he ‎sent ‎the ‎presents ‎he ‎did ‎so ‎with ‎the ‎intention ‎of ‎making ‎them ‎the ‎means ‎of ‎betrothal. ‎B. ‎Bath. ‎IX,5 ‎השולח ‎נגבין ‎אינן ‎. ‎. ‎ס׳ ‎if ‎one ‎sends ‎presents ‎. ‎. ‎, ‎tthey ‎cannot ‎be ‎reclaimed ‎(in ‎case ‎of ‎death ‎or ‎divorce ‎before ‎marriage). ‎Ib. ‎146a ‎ליבלות ‎העשויין ‎ס׳ ‎presents ‎intended ‎for ‎immediate ‎consumption ‎or ‎wear; ‎a. ‎fr.

סבנה, ‎v. ‎next ‎w.

סבני, ‎סוב׳, ‎סיב׳ ‎m. ‎(cmp. ‎Arab. ‎sabanu, ‎nomen ‎oppidi ‎. ‎. ‎a ‎quo ‎panni ‎nomen ‎acceperuntt(Freytag); ‎cmp. ‎oקu~uoי, ‎sabanum) ‎a ‎cloth, ‎esp. ‎a ‎headt-cover ‎iwhich ‎fell ‎down ‎over ‎the ‎shoulders, ‎sibni. ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎8a ‎bot. ‎כריד ‎עליהון ‎סבניה ‎(ed. ‎Zyt. ‎סבונה, ‎corr. ‎acc.) ‎he ‎tied ‎his ‎sibni ‎around ‎them; ‎Y. ‎Yeb. ‎XII, ‎12d ‎top ‎סבנה. ‎Gitt. ‎59a ‎סי׳ ‎(Ar. ‎סו׳), ‎v. ‎חומס. ‎Oant. ‎R. ‎to ‎V, ‎14 ‎יעיל ‎הוה ‎לא ‎סבניה ‎אאפי׳ ‎וכ׳ ‎למיסבל ‎(he ‎became ‎so ‎weak ‎from ‎studying ‎that) ‎he ‎could ‎not ‎even ‎carry ‎his ‎sibni ‎(in ‎his ‎hand), ‎but ‎others ‎had ‎to ‎take ‎it ‎off ‎for ‎him; ‎v. ‎next ‎w. ‎-- ‎Pl. ‎סבנין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎19 ‎סכנין ‎(corr. ‎acc.) ‎a ‎female ‎headt-cover, ‎corresp. ‎to ‎סדינין ‎for ‎males.

סבניתא, ‎סבינתא ‎f. ‎same. ‎Sabb. ‎147b ‎צריך ‎סבר׳ ‎וכ׳ ‎Ar. ‎(ed. ‎סכ׳; ‎Ms. ‎O. ‎סבינייתא; ‎Rashi ‎Ms. ‎סיבנייתא, ‎pl.) ‎if ‎one ‎carries ‎a ‎sabnitha ‎(to ‎be ‎used ‎at ‎bathing, ‎on ‎the ‎Sabbath), ‎he ‎must ‎tie ‎its ‎two ‎ends ‎(around ‎his ‎neck, ‎so ‎that ‎it ‎be ‎a ‎part ‎of ‎his ‎wearing ‎apparel). ‎Pesik. ‎B'shall., ‎p. ‎93b ‎וכ׳ ‎סבניתיה ‎Ms. ‎O. ‎(ed. ‎סכינתיה, ‎v. ‎Bub. ‎notes ‎a. ‎l.) ‎even ‎his ‎s., ‎if ‎another ‎person ‎did ‎not ‎take ‎it ‎off ‎for ‎him, ‎he ‎could ‎not ‎&c. ‎(Ar. ‎טעון ‎יכיל ‎לא ‎ס׳ ‎אפי׳, ‎v. ‎preced.). ‎Y. ‎Shebu. ‎VI, ‎end, ‎37 ‎וכ׳ ‎סבינתיה ‎ארים ‎tore ‎his ‎s. ‎off ‎his ‎head ‎and ‎said, ‎this ‎sheet ‎(סדינא) ‎shall ‎not ‎go ‎out ‎of ‎my ‎hands ‎&c. ‎-- ‎P. ‎סיבנ,וכנייתא, ‎סבינייתא, ‎סבניי, ‎סיב׳. ‎Sabb. ‎l. ‎c., ‎v. ‎supra. ‎-- ‎Y. ‎ib. ‎VI, ‎8b ‎bot. ‎(expl. ‎מטפחות, ‎Is. ‎III, ‎22) ‎רברבן ‎ס׳ ‎large ‎head-covers.

סבסטי ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎(~~3~~~~) ‎Sebaste, ‎buill ‎by ‎Herod ‎on ‎the ‎site ‎of ‎the ‎old ‎Samaria ‎(Shomron). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎10 ‎(ref. ‎to ‎Am. ‎VI, ‎1) ‎that ‎means ‎the ‎ten ‎tribes ‎יושבים ‎שהיו ‎בס׳ ‎לבטח ‎(not ‎שיושבים) ‎who ‎dwelt ‎safely ‎in ‎S.; ‎Tanh. ‎Shh'mini ‎5 ‎בסבסטיא. ‎Arakh. ‎III, ‎2 ‎(14a), ‎v. ‎חולת; ‎Sifra. ‎B'huck. ‎Par. ‎4, ‎ch. ‎X ‎סווסטי; ‎Tosef. ‎Arakh. ‎II, ‎8 ‎ספוסטא ‎(Var. ‎ספימטא, ‎corr. ‎acc.).

*סבסטין ‎m. ‎pl. ‎(ה~~~~tol) ‎members ‎of ‎the ‎imperial ‎family, ‎princes. ‎Tanh. ‎B'midb. ‎2 ‎[read;] ‎אתכם ‎הרבצתי ‎וכ׳ ‎כס׳ ‎I ‎caused ‎you ‎to ‎recline ‎on ‎couches ‎like ‎princes; ‎(ref. ‎to ‎ויסב, ‎Ex. ‎XIII, ‎8) ‎וכ׳ ‎מסובין ‎שהמלכים ‎כדרך ‎just ‎as ‎kings ‎recline; ‎[Var. ‎בסיגמטין, ‎בסוג׳, ‎taken ‎fr. ‎Num. ‎R. ‎. ‎, ‎beg., ‎v. ‎סינמטןl.

סבע ‎to ‎be ‎satisfied, ‎v. ‎שבע.

סבכא, ‎סיב׳ ‎m. ‎(preced.) ‎plenty. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XLI, ‎29; ‎30; ‎31 ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎שובעא, ‎שבעא). ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXIII, ‎25 ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎שכ׳, ‎שיב׳). ‎Targ. ‎Prov. ‎III, ‎10 ‎סבעא ‎Ms. ‎(ed. ‎שובענא, ‎ששובעא).

סבקין, ‎v. ‎סיבק.

סבר ‎(b. ‎h. ‎שבר ‎Pi.; ‎Saf. ‎of ‎ברר) ‎[to ‎be ‎bright,] ‎to ‎look ‎for, ‎be ‎hopeful; ‎to ‎think, ‎imagine. ‎Part. ‎pass. ‎סבור; ‎f. ‎סבורה; ‎pl. ‎סבורים, ‎סבורין; ‎סבורות ‎hoping; ‎thinking. ‎Ruth ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎עליו ‎׳ ‎היו ‎the ‎citizens ‎were ‎relying ‎on ‎him; ‎(Yalk. ‎ib. ‎598 ‎בטוחין). ‎-Keth. ‎VII, ‎10 ‎וכ׳ ‎הייתי ‎ס׳ ‎I ‎was ‎in ‎hopes ‎that ‎I ‎might ‎be ‎able ‎to ‎bear ‎it. ‎Gitt. ‎56b ‎וכס׳ ‎וכ׳ ‎הרג ‎and ‎he ‎was ‎like ‎thinking ‎(he ‎imagined) ‎that ‎&c., ‎v. ‎הר; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Tanh. ‎P'kude ‎3 ‎וכ׳ ‎סוברים ‎היו ‎(perh. ‎to ‎be ‎read; ‎סבורים) ‎they ‎thought ‎that ‎he ‎(Adam) ‎was ‎their ‎creator; ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎XI ‎כסבורין. ‎Hiff. ‎הסביר ‎to ‎brighten, ‎illusrate, ‎make ‎clear. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎X, ‎10 ‎(ref. ‎to ‎Koh. ‎l. ‎c.) ‎בא ‎אינו ‎והוא ‎. ‎. ‎. ‎נקהה ‎אם, ‎וכ׳ ‎בפניך ‎להסבירו ‎לידך ‎if ‎thy ‎study ‎has ‎been ‎dull ‎to ‎thee ‎like ‎iron ‎(difficult), ‎and ‎he ‎. ‎. ‎. ‎does ‎not ‎come ‎to ‎thy ‎side ‎to ‎make ‎it ‎clear ‎before ‎thee, ‎denounce ‎him ‎with ‎all ‎thy ‎might. ‎-- ‎Esp. ‎פנים ‎ה׳ ‎to ‎show ‎a ‎bright ‎face; ‎to ‎be ‎friendly; ‎to ‎encourage. ‎Ib. ‎לתלמיד ‎פ׳ ‎מסביר ‎הרב ‎ואין ‎and ‎the ‎teacher ‎does ‎not ‎show ‎the ‎pupil ‎a ‎kind ‎face ‎(will ‎not ‎relent); ‎ib. ‎לתלמיד ‎מסביר ‎הרב ‎ואין ‎(sub. ‎פנים). ‎Ib. ‎הקבוה ‎ואין ‎לדור ‎פ׳ ‎מסביר ‎and ‎the ‎Lord ‎does ‎not ‎look ‎favorably ‎at ‎the ‎generation. ‎Y. ‎Yoma ‎VI, ‎beg. ‎43b ‎הדיין ‎יהא ‎שלא ‎וכ׳ ‎ומעיז ‎. ‎. ‎. ‎פ׳ ‎מסביר ‎that ‎the ‎judge ‎must ‎not ‎be ‎friendly ‎towards ‎the ‎one ‎and ‎severe ‎towards ‎the ‎other ‎(of ‎the ‎litigants). ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎CXXXVII ‎וכיון ‎. ‎. ‎. ‎אלהיהן ‎וכ׳ ‎פ׳ ‎לו ‎שמסבירין ‎their ‎God ‎is ‎merciful, ‎and ‎as ‎soon ‎as ‎they ‎show ‎him ‎a ‎kind ‎face, ‎he ‎takes ‎pity ‎&c.; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎28. ‎Ber. ‎63b ‎בהלכה ‎פ׳ ‎נסביר ‎ואתה ‎אני ‎let ‎us ‎cheer ‎each. ‎other ‎up ‎in ‎the ‎halakhah ‎(by ‎discussion). ‎Ib. ‎שאני ‎כשם ‎וכ׳ ‎פ׳ ‎הסכר ‎. ‎. ‎. ‎הסברתי ‎as ‎I ‎have ‎been ‎kind ‎to ‎thee, ‎so ‎be ‎thou ‎kind ‎(forgiving) ‎to ‎&c.; ‎a. ‎fr.

סבר, ‎סביר I ‎ch. ‎same, ‎1) ‎(with ‎אפין) ‎to ‎show ‎a ‎bright ‎face, ‎be ‎pleasant; ‎to ‎favor ‎(with ‎ב ‎or ‎ל). ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎IV, ‎4, ‎sq. ‎Targ. ‎Job ‎XXXII, ‎22 ‎יסבר ‎Ms. ‎(ed. ‎יסובר ‎Poel; ‎some ‎ed. ‎יסבר ‎Pa.). ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎סביר; ‎אפין ‎סביר ‎looked ‎up ‎to ‎with ‎favor, ‎honored, ‎popular. ‎Ib. ‎XXII, ‎8. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎bright, ‎intelligent. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XIX, ‎32 ‎סבר ‎(Y. ‎ib. ‎סבירין). ‎- ‎3) ‎to ‎look ‎outt ‎for, ‎hope; ‎to ‎speculate, ‎plan; ‎to ‎imagine, ‎believe. ‎Targ. ‎Hos. ‎XII, ‎7. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXVII, ‎14. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎X, ‎11 ‎סברין. ‎Targ. ‎Prov. ‎XIV, ‎12; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎סביר, ‎סביר ‎looking ‎for, ‎planning, ‎thinking, ‎believing. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎X, ‎10. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXVII, ‎8; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Ber. ‎III, ‎6a ‎top ‎סבירתיה ‎תמן ‎there ‎Ithought ‎about ‎it, ‎v. ‎סבר. ‎- ‎4) ‎to ‎conclude, ‎argte, ‎understand; ‎to ‎have ‎an ‎idea. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XII, ‎19; ‎a. ‎e. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎65a, ‎a. ‎fr. ‎וכ׳ ‎מינה ‎סבור ‎they ‎concluded ‎from ‎this ‎that ‎. ‎. ‎. ‎, ‎but ‎it ‎is ‎not ‎so. ‎Gitt. ‎56a ‎לקרוביה ‎רבנן ‎סבור ‎the ‎scholars ‎proposed ‎to ‎offer ‎it ‎up ‎on ‎the ‎altar. ‎Keth. ‎87b, ‎a. ‎fr. ‎וכ׳ ‎למימר ‎. ‎. ‎ס׳ ‎R. ‎. ‎. ‎had ‎an ‎idea ‎to ‎say ‎&c. ‎(but ‎was ‎refuted). ‎Ber. ‎3a, ‎a. ‎fr. ‎קס׳ ‎מאי ‎וכ׳ ‎what ‎is ‎R. ‎E.'s ‎opinion? ‎וכ׳ ‎שלש ‎קס׳ ‎אי ‎if ‎he ‎holds ‎that ‎the ‎night ‎contains ‎three ‎watches ‎&c. ‎Ib. ‎4b ‎יוחנן ‎ר׳ ‎וכ׳ ‎ס׳ ‎R. ‎J. ‎argues ‎(thus) ‎&c. ‎Ib. ‎27a ‎וכ׳ ‎דהאי ‎סברת ‎מי ‎do ‎190 ‎a