Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/283

This page needs to be proofread.
‎סולמא
‎סום
965


סולמא, ‎סולמאch. ‎same, ‎ladder. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXVII, ‎12. ‎(O. ‎ed. ‎Vien. ‎סלמא; ‎oth. ‎ed. ‎סול׳). ‎-- ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎II, ‎58a, ‎v. ‎הפך. ‎Y. ‎M. ‎Kat.I, ‎end, ‎81a ‎דסולמיה ‎עוקא ‎איתבר ‎a ‎round ‎of ‎his ‎ladder ‎broke; ‎a. ‎e. ‎- ‎Succ. ‎53b ‎דפרת ‎ס׳ ‎(Rashi ‎סולמי ‎pl.; ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎סולמות) ‎the ‎upper ‎part ‎(the ‎source) ‎of ‎the ‎Euphrates. ‎- ‎Pl. ‎סולמיא, ‎סולמיה, ‎סולמי. ‎Targ. ‎IChr. ‎II, ‎54. ‎(v. ‎Taan. ‎28a). ‎-- ‎Y. ‎B. ‎Kam. ‎IV, ‎4b ‎וכ׳ ‎דצור ‎לס׳ ‎מטון ‎לא ‎they ‎(the ‎Roman ‎delegates) ‎had ‎not ‎yet ‎arrived ‎at ‎the ‎prom- ‎ontory ‎of ‎Tyre ‎(v. ‎preced.), ‎when ‎they ‎had ‎forgotten ‎everything. ‎Bekh. ‎55b ‎דפרת ‎ס׳, ‎v. ‎supra.

סולעמותא, ‎v. ‎סלעמיתא.

סולפירים, ‎סולפירין, ‎v. ‎סלפינגס.

סולקוס, ‎v. ‎סליוקוס.

טולת, ‎סולת, ‎סולתא, ‎v. ‎פלת, ‎סלת.

סולתא, ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎15 ‎Ar. ‎ed. ‎Koh., ‎v. ‎ספותא.

סולתי, ‎Satb. ‎150b, ‎v. ‎סילתא.

סולתין, ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎V, ‎5 ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎סלת.

סולתנית, ‎(סולתנות) ‎f.(denom. ‎o ‎סולת) ‎[fshfried ‎with ‎flour,] ‎a ‎smal ‎fish ‎believed ‎to ‎grow ‎scales ‎on ‎reaching ‎a ‎certain ‎age ‎(cmp. ‎אפיין). ‎Hull. ‎66a; ‎Ab. ‎Zar. ‎39a ‎וכ׳ ‎הס׳ ‎כגון ‎. ‎לו ‎אין ‎one ‎that ‎has ‎no ‎scales ‎now ‎but ‎will ‎grow ‎them ‎after ‎a ‎time, ‎as, ‎for ‎instance, ‎the ‎sultanith ‎&c,. ‎Ib., ‎expl. ‎חילק ‎I. ‎(Ar. ‎סלת׳).

סולתניתא ‎ch. ‎same. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎42a ‎(expl. ‎הילק) ‎ס׳ ‎אמר ‎רב ‎(hr. ‎סלת׳.

סום I ‎(v. ‎שום) ‎to ‎attach, ‎place; ‎to ‎tie ‎together. ‎Tosef. ‎Shebi. ‎I, ‎11 ‎וכ׳ ‎הגפנים ‎את ‎סמין ‎אין ‎Var. ‎ed. ‎Zuck. ‎(text ‎סימין ‎אף; ‎oth. ‎ed. ‎סכין ‎אין) ‎you ‎must ‎not ‎bind ‎the ‎grape- ‎vines ‎in ‎the ‎Sabbatical ‎year. ‎Pi. ‎סיים ‎1) ‎same. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎1 ‎(ref. ‎to ‎שולמית ‎ib., ‎a. ‎Num. ‎VI, ‎26) ‎וכ׳ ‎שלום ‎לה ‎שמסיימים ‎אומה ‎a ‎nation ‎to ‎which ‎peace ‎is ‎assigned ‎every ‎day; ‎(Gen. ‎R. ‎s. ‎66 ‎שהכהנים ‎וכ׳ ‎שלום ‎לה ‎משימין). ‎-- ‎2) ‎to ‎mark, ‎namme ‎(cmp. ‎ששם, ‎שום); ‎to ‎distinguish. ‎Y. ‎Peah ‎VII, ‎beg. ‎20a ‎מסיימו ‎הדקל ‎the ‎neighboring ‎palm-tree ‎serves ‎as ‎a ‎mark ‎for ‎it ‎(that ‎the ‎owner ‎did ‎not ‎forget ‎it); ‎וכ׳ ‎מסיים ‎זה ‎they ‎mark ‎each ‎other ‎(cmp. ‎Mish. ‎ib. ‎1 ‎שם ‎לו ‎שיש). ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎7 ‎סיימני ‎וכ׳ ‎המדינה ‎בתוך ‎give ‎me ‎some ‎distinction ‎in ‎the ‎country, ‎(by ‎which ‎to ‎show) ‎that ‎Iam ‎thy ‎son. ‎Y. ‎Ber. ‎V, ‎end, ‎9d' ‎וכ׳ ‎באותה ‎וסיימו ‎and ‎they ‎noted ‎(the ‎time ‎when ‎he ‎said ‎it), ‎at ‎that ‎very ‎time ‎he ‎(the ‎patient) ‎asked ‎for ‎food. ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎71d ‎וכ׳ ‎חכמים ‎אותן ‎וסיימו ‎the ‎scholars ‎noted ‎them ‎(took ‎their ‎names ‎&c., ‎in ‎order ‎to ‎be ‎able ‎to ‎observe ‎their ‎career), ‎and ‎all ‎of ‎them ‎turned ‎out ‎great ‎men; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎1. ‎Y. ‎Dem. ‎V, ‎24c ‎bot. ‎סיימתי ‎. ‎. ‎. ‎ומסים ‎and ‎he ‎makes ‎a ‎mark ‎(on ‎the ‎pile), ‎and ‎says ‎to ‎the ‎priest, ‎so ‎far ‎I ‎have ‎marked ‎(as ‎tithe); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Gen. ‎R. ‎s. ‎42 ‎end ‎עצמך ‎את ‎ומסיים, ‎v. ‎סוף ‎II. ‎]-- ‎Part. ‎pass. ‎מסויים, ‎מסוים; ‎f. ‎מסוימת ‎&c. ‎Y. ‎Peah ‎l. ‎c. ‎בדעתו ‎מס׳ ‎היה ‎if ‎it ‎(the ‎olive ‎or ‎the ‎sheat ‎lett ‎behind) ‎was ‎noted ‎in ‎his ‎mind ‎(so ‎that ‎he ‎coild ‎identify ‎it), ‎מס׳ ‎הוא ‎כאילו ‎it ‎is ‎to ‎be ‎considered ‎as ‎if ‎it ‎were ‎marked ‎(by ‎a ‎special ‎name, ‎locality ‎&c.). ‎B. ‎Bath. ‎54a ‎במצריה ‎המס׳ ‎שדה ‎a ‎field ‎definable ‎by ‎its ‎boundaries. ‎Y. ‎Yeb. ‎XV, ‎15a ‎מס׳ ‎אדם ‎a ‎well-known ‎man. ‎Y. ‎Shek. ‎I, ‎46b ‎top ‎המס׳ ‎דבר ‎an ‎object ‎which ‎bears ‎the ‎name ‎of ‎its ‎owner. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎44 ‎מס׳ ‎הללו ‎איים ‎מה ‎וכ׳ ‎בים ‎as ‎the ‎islands ‎are ‎distinguishable ‎in ‎the ‎sea, ‎so ‎were ‎Abraham ‎and ‎Shem ‎distinguished ‎in ‎the ‎world; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎to ‎tie ‎up; ‎to ‎flnish, ‎wind ‎up, ‎opp. ‎פתח. ‎Arakh. ‎10b ‎באבוב ‎ומסיים ‎בחליל ‎פתח ‎the ‎Mishnah ‎begins ‎with ‎halil ‎and ‎ends ‎with ‎abbub ‎Ber. ‎10a ‎באשרי ‎וס׳ ‎באשרי ‎בה ‎פתח ‎he ‎began ‎it ‎(the ‎psalm) ‎with ‎ashre ‎and ‎closed ‎it ‎with ‎ashre; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎as ‎ab. ‎Y. ‎Bets. ‎I, ‎beg. ‎60a ‎בהמה ‎מס׳ ‎לחדשים ‎יולדת ‎every ‎animal ‎gives ‎birth ‎after ‎a ‎certain ‎number ‎of ‎complete ‎months, ‎opp. ‎למקוטעין ‎counting ‎a ‎fraction ‎of ‎the ‎last ‎month ‎as ‎a ‎whole ‎month. ‎Nithpa. ‎נסתיים ‎1) ‎to ‎be ‎marked, ‎defined. ‎Y. ‎Ter. ‎III, ‎42b ‎top ‎וכ׳ ‎שנסתיימה ‎מקום ‎where ‎the ‎T'rumah ‎of ‎one ‎pile ‎was ‎marked, ‎there ‎(in ‎the ‎corresponding ‎place) ‎the ‎T'rumah ‎of ‎the ‎other ‎pile ‎was ‎meant ‎to ‎be ‎dedicated. ‎Y. ‎Shebi. ‎VIII, ‎38a ‎וכ׳ ‎לו ‎ונסתיימה ‎.. ‎שהוא ‎זה ‎iff ‎one ‎used ‎a ‎basket ‎for ‎measuring ‎and ‎after ‎using ‎it ‎two ‎or ‎three ‎times ‎knew ‎exactly ‎how ‎much ‎it ‎contained; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎to ‎be ‎finished, ‎oncluded. ‎B. ‎Bath. ‎125b ‎בגדולים ‎נפתח ‎זה ‎דבר ‎וכ׳ ‎ו׳ ‎this ‎subject ‎was ‎opened ‎by ‎great ‎men ‎and ‎has ‎been ‎concluded ‎by ‎small ‎men.

סום, ‎סים ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XIX, ‎14 ‎תסים ‎ed. ‎Bed. ‎(oth. ‎ed. ‎תשים); ‎a. ‎e. ‎- ‎Part. ‎סאים, ‎סאם, ‎סיים, ‎סים. ‎Targ. ‎Prov. ‎VI, ‎27. ‎Ib. ‎XXVI, ‎24. ‎Ib. ‎XI, ‎15. ‎-- ‎V. ‎שום. ‎- ‎Gitt. ‎56b ‎וכ׳ ‎חד ‎סיים ‎הוה ‎he ‎had ‎tied ‎(put ‎on) ‎one ‎shoe. ‎Taan. ‎22a ‎וכ׳ ‎סיים ‎הוה ‎used ‎to ‎wear ‎black ‎shoes; ‎a. ‎e. ‎Pa. ‎סיים ‎1) ‎same, ‎esp. ‎to ‎put ‎on ‎shoes ‎(cmp. ‎Ez. ‎XXIV, ‎17). ‎Gitt. ‎lI ‎c. ‎וכ׳ ‎למסיימא ‎בעא ‎he ‎wanted ‎to ‎put ‎on ‎the ‎other ‎shoe. ‎Taan. ‎12b ‎וכ׳ ‎מסנייהו ‎דמסיימי ‎that ‎they ‎wear ‎their ‎shoes ‎and ‎come ‎to ‎the ‎fast--meeting. ‎Ib. ‎מסיימי ‎כי ‎וכ׳, ‎v. ‎פנתאa; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎to ‎mark, ‎defne. ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎8c ‎bot. ‎וכ׳ ‎וכן ‎סיימון ‎they ‎marked ‎(the ‎time), ‎and ‎so ‎it ‎was. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מיים. ‎B. ‎Bath. ‎100a ‎מחיצתא ‎דמסיימן ‎when ‎the ‎partitions ‎are ‎distinctly ‎defined; ‎a. ‎e. ‎- ‎3) ‎to ‎finish. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XLIV, ‎18 ‎Toserta ‎(ed. ‎מחסיל). ‎-- ‎Meg. ‎25a ‎וכ׳ ‎לשבחיה ‎סיימתינהו ‎hast ‎thou ‎exhausted ‎all ‎the ‎praises ‎of ‎the ‎Lord? ‎Ber. ‎12a ‎בדחמרא ‎וס׳ ‎דשכרא ‎. ‎פתח ‎he ‎began ‎the ‎benediction ‎under ‎the ‎impression ‎that ‎it ‎was ‎beer, ‎and ‎closed ‎with ‎the ‎benediction ‎over ‎wine. ‎Ib, ‎17a ‎כי ‎וכ׳ ‎צלותיה ‎מסיים ‎הוהwhen ‎he ‎closed ‎his ‎prayer, ‎he ‎said ‎&c. ‎B. ‎Mets. ‎76b ‎קמיה ‎סיימוה ‎they ‎cited ‎it ‎(the ‎Boraitha) ‎before ‎him ‎to ‎the ‎end; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎as ‎ab. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎11 ‎מסיימה, ‎v. ‎חתם. ‎- ‎[Targ. ‎Y.IDeut. ‎VIII, ‎9 ‎מסימין, ‎v. ‎חסם.] ‎Ithpa. ‎אססתיים ‎1) ‎to ‎be ‎marked, ‎named. ‎Ab. ‎Zar. ‎16b, ‎a. ‎e. ‎שמעתתא ‎חסתיים ‎ומינך ‎מינאי ‎this ‎tradition ‎will ‎be ‎named ‎from ‎myself ‎and ‎from ‎thee. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎concluded, ‎proved. ‎Sabb. ‎31b ‎וע׳ ‎דרר ‎תסתיים ‎it ‎can ‎be ‎conclusively ‎proved ‎that ‎it ‎was ‎R. ‎. ‎. ‎who ‎said ‎&c.; ‎תסתיים ‎it ‎is ‎proved.

סום II ‎(or ‎סמם) ‎(preced.) ‎[to ‎tie ‎up ‎the ‎eye,] ‎to ‎blind; ‎to ‎be ‎blind. ‎-- ‎V. ‎סמי, ‎סומא ‎I. ‎122