Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/301

This page needs to be proofread.
‎סינדיקנוס
‎סיסין
983


סינדיקנוס ‎m. ‎(a ‎corrupt. ‎of ‎~~~~~~, ‎8.) ‎god- ‎father, ‎he ‎who ‎holds ‎the ‎male ‎infant ‎on ‎his ‎knees ‎for ‎circumcision. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXXV, ‎end, ‎ed. ‎Bub. ‎(missing ‎in ‎oth. ‎eds.) ‎וכ׳ ‎ס׳ ‎נעשה ‎אני ‎בברכיי ‎with ‎my ‎kknees ‎(I ‎praise ‎God) ‎--when ‎I ‎am ‎made ‎the ‎godfather ‎of ‎children ‎that ‎are ‎circumcised ‎on ‎my ‎knees; ‎Yalk. ‎Ps. ‎723 ‎סינדיקוס ‎עושה ‎אני ‎(some ‎ed. ‎סנדיקות, ‎corr. ‎acc.). ‎-- ‎[In ‎ritual ‎literature ‎the ‎godfather ‎is ‎called ‎סנדק, ‎sandak, ‎and ‎his ‎function ‎סנדקאות.]

סינודיא ‎f. ‎(~0o~iא) ‎travelling ‎company, ‎escort. ‎Y'lamd. ‎to ‎Num. ‎III, ‎40, ‎quot. ‎in ‎Ar. ‎נעשינו ‎ומלאכי ‎אני ‎שלך ‎ס׳ ‎(Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎סינוריא; ‎Tanh., ‎ed. ‎Bub., ‎B'midb. ‎22 ‎עליך ‎נצבים, ‎Var. ‎in ‎Mss. ‎סנהיגוריא, ‎סנגוריא, ‎corrupt. ‎of ‎our ‎w.; ‎Yalk. ‎Is, ‎316 ‎פמליא) ‎I ‎and ‎my ‎angels ‎were ‎thy ‎escort.

סינוותא, ‎v. ‎סנאתא.

סינופא, ‎v. ‎סניפא.

סינוקסינוקריתסינוקרת, ‎v. ‎sut ‎סג׳.

סינוריא, ‎v. ‎סינודיא.

סינטומוס, ‎סונ׳ ‎(eu~~~w) ‎concisely.briefiy. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎12 ‎וכ׳ ‎ס׳ ‎הקביה ‎לי ‎אמר ‎כך ‎the ‎Lord ‎has ‎told ‎me ‎so ‎concisely, ‎No ‎uncircumcised ‎&c. ‎(Ex. ‎XII, ‎48); ‎ib. ‎to ‎III, ‎7 ‎סונטי׳; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎11 ‎(some ‎ed. ‎סינטי׳).

סינטרי, ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎19 ‎some ‎ed., ‎v. ‎סימנטיר.

סיני ‎pr. ‎n. ‎(b. ‎h.) ‎ס׳ ‎(הר) ‎Mount ‎Sinai. ‎Sabb. ‎89a, ‎v. ‎סימנאי. ‎Shebu. ‎47a ‎(expl. ‎למקומה ‎השבועה ‎חזרה, ‎ib. ‎VII, ‎4) ‎לס׳ ‎, ‎, ‎חזדה ‎tthe ‎oath ‎(which ‎ought ‎to ‎have ‎been ‎ad- ‎ministered ‎to ‎one ‎of ‎the ‎contestants) ‎goes ‎back ‎to ‎Sinai, ‎i. ‎e. ‎the ‎case ‎is ‎referred ‎to ‎Divine ‎Justice ‎that ‎proclaimed ‎from ‎Sinai, ‎thou ‎shalt ‎not ‎rob', ‎on ‎which ‎all ‎Israelites ‎are ‎sworn. ‎Ib. ‎22b, ‎a. ‎fr. ‎הוא ‎ס׳ ‎מהר ‎ועומד ‎מושבע ‎does ‎he ‎not ‎stand ‎sworn ‎(not ‎to ‎eat ‎it) ‎from ‎Mount ‎Sinai? ‎Macc. ‎22a ‎הוא ‎ס׳ ‎מהר ‎ועומד ‎מושבע ‎. ‎. ‎. ‎חלה ‎קא ‎לא ‎the ‎oath ‎(not ‎to ‎plough ‎on ‎the ‎Holy ‎Day) ‎takes ‎no ‎effect, ‎because ‎he ‎stands ‎sworn ‎&c. ‎Ab. ‎I, ‎1מס׳ ‎תורה ‎קבל ‎משה ‎Moses ‎received ‎the ‎Law ‎from ‎Sinai ‎(by ‎revelation); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎למשה ‎הלכה ‎מס׳, ‎v. ‎הלכה. ‎-- ‎Sot. ‎21a ‎ס׳ ‎כי. ‎. ‎דרשיה ‎R. ‎M. ‎interpreted ‎that ‎verse ‎(Cant. ‎VIII, ‎7) ‎like ‎a ‎revelation; ‎Arakh. ‎30b. ‎--- ‎Trnsf. ‎erudite ‎scholar. ‎Hor. ‎14a, ‎opp. ‎to ‎הרים ‎עוקר ‎(v. ‎הר) ‎dialectician; ‎Ber. ‎64a. ‎M. ‎Kat. ‎12a ‎וכ׳ ‎הלכה ‎אמר ‎ס׳ ‎Sinai ‎(R. ‎Joseph) ‎has ‎said ‎&c. ‎(and ‎you ‎dare ‎to ‎difer?).

סינים ‎pr. ‎n. ‎(ref. ‎to ‎ס׳ ‎ארץ ‎Is. ‎XLIX, ‎12) ‎Sinim, ‎homiletical ‎name ‎for ‎Nouth. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎52 ‎Var. ‎(not ‎סיגים, ‎texts ‎incorr. ‎סנינים, ‎סגי׳, ‎סגיג׳); ‎Yalk. ‎ib. ‎87. ‎-- ‎[Gen. ‎R. ‎s. ‎94 ‎סינים ‎ירח, ‎read; ‎פניים ‎דנה, ‎v. ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XXXII.]

סינים, ‎סינין ‎v. ‎טן.

סינפון ‎m. ‎=סימפון, ‎bronchial ‎ramification. ‎Y. ‎Peah. ‎VI, ‎19c ‎bot. ‎ס׳ ‎כמין ‎עשויים ‎היו ‎if ‎the ‎berries ‎were ‎joined ‎to ‎one ‎another ‎in ‎the ‎way ‎of ‎bronchiae.

סינקליטוס, ‎סינקליטיקוס, ‎(סינקליטק׳), ‎סינקתידרוס, ‎v. ‎sb ‎סנק׳.

סינר ‎o ‎סינר ‎m. ‎(סנר, ‎secr. ‎r. ‎of ‎סור, ‎cmp. ‎טינר. ‎צינוק, ‎צור ‎&c.) ‎[surrounding, ‎protecting,] ‎a ‎sortt ‎of ‎petticoat ‎or ‎breech-cloth. ‎Sabb. ‎X, ‎4בין ‎בס׳ ‎החוגרת ‎האשה ‎וכ׳ ‎מלפניה ‎a ‎woman ‎that ‎wears ‎a ‎sinnar ‎(and ‎attaches ‎an ‎object ‎to ‎it) ‎whether ‎in ‎front ‎&c. ‎B. ‎Kam. ‎82a ‎Egra ‎ordained ‎בס׳ ‎חוגרת ‎אשה ‎שתהא ‎that ‎woman ‎must ‎wearr ‎a ‎sinnar ‎(as ‎a ‎matter ‎of ‎chastity); ‎Y. ‎Meg. ‎IV, ‎75a. ‎Y. ‎Sot. ‎I, ‎16c ‎bot. ‎הס׳ ‎התרת ‎לאחר ‎after ‎untying ‎the ‎sinnar ‎(for ‎immoral ‎purposes). ‎Sabb. ‎13b; ‎a. ‎e.

סינראסנ׳ ‎m. ‎(v. ‎preced.)=צנורא ‎I, ‎door-socket. ‎- ‎Pll. ‎סינרי. ‎Sabb. ‎67a ‎ס׳ ‎שבעה ‎... ‎שבעה ‎seven ‎specimens ‎of ‎earth ‎from ‎under ‎seven ‎door-sockets; ‎v. ‎סיכרא ‎I.

סיס ‎m. ‎(סוס, ‎cmp. ‎צין) ‎tuft, ‎tassel. ‎- ‎Pl. ‎סיסין. ‎Men. ‎42b ‎הס׳ ‎מן ‎. ‎עשאאן ‎if ‎one ‎made ‎the ‎show-fringes ‎out ‎of ‎the ‎tufts ‎(cutting ‎them ‎into ‎threads); ‎Succ. ‎9a.

סיסא ‎ch. ‎same. ‎Men. ‎41b ‎ס׳ ‎ליה ‎עבד ‎rolled ‎the ‎show- ‎fringes ‎up ‎so ‎as ‎to ‎form ‎a ‎tuft. ‎--- ‎Pl. ‎סיסיא. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Num. ‎XV, ‎38 ‎(not ‎סיסיא).

סיסאי, ‎ס׳כפר ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎IKfar ‎Sisay, ‎a ‎gentile ‎place ‎in ‎Palestine, ‎belonging ‎to ‎the ‎district ‎of ‎Acco, ‎although ‎near ‎Sepphoris. ‎Gitt. ‎6b; ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎3 ‎סאסאי ‎(Var. ‎ססי); ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎43c ‎top ‎סמיי ‎(corr. ‎acc.).

סיסאנא, ‎v. ‎סיסנא.

סיסון, ‎v. ‎סיסי.

סיסטא, ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎32, ‎v. ‎סוסיתא.

סיסטין, ‎v. ‎סיסרנון.

סיסי, ‎Mekh. ‎Yithro, ‎'Amal., ‎s. ‎2 ‎ס׳ ‎כבן, ‎v. ‎גסיס.

סיסי, ‎סיסיי ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Sisi, ‎Sisay, ‎name ‎of ‎several ‎persons. ‎Y. ‎Maasr. ‎I, ‎48a ‎top ‎סישיי ‎ר׳. ‎-- ‎Y. ‎Yeb. ‎XII, ‎end, ‎13a ‎ס׳ ‎בר ‎לוי, ‎v. ‎לוי; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎81; ‎Yalk. ‎Prov. ‎964; ‎Tanh. ‎Tsav ‎5 ‎סיסין; ‎ed. ‎Bub. ‎7סיסו ‎(corr. ‎acc.). ‎- ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎7a ‎bot. ‎סישיי ‎בר ‎אינייני ‎(Nahmanides; ‎סיסי ‎בר ‎חנינא); ‎Y. ‎Snh. ‎II, ‎20c ‎bot. ‎סיסי ‎בר ‎ד׳; ‎Y. ‎Ber. ‎VI, ‎10c ‎bot. ‎בר ‎ח׳ ‎סימיי.

סיסיא ‎f. ‎(נסס; ‎cmp. ‎נסיס) ‎grief; ‎bad ‎humor; ‎anger. ‎Ab. ‎Zar. ‎4a ‎(ref. ‎to ‎Am. ‎III, ‎2) ‎ברחמיה ‎ס׳ ‎ליה ‎דאית ‎מאן ‎וכ׳ ‎(Ms. ‎M. ‎סוסיא, ‎oth. ‎vers. ‎בישא ‎סוסיא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎if ‎one ‎is ‎in ‎bad ‎humor, ‎will ‎he ‎let ‎it ‎out ‎on ‎his ‎friend?; ‎Yalk. ‎Am. ‎540. ‎Tanh. ‎Raaiz. ‎7 ‎(play ‎on ‎סוסי, ‎Num. ‎XIII, ‎11) ‎סס ‎והעלה ‎הטיח ‎he ‎spoke ‎rebelliously ‎against ‎the ‎Lord, ‎and ‎caused ‎anger.

סיסיי, ‎v. ‎סיסי.

סיסין I ‎c. ‎(cmp. ‎סיסנא) ‎Sisin, ‎name ‎of ‎a ‎medicinal. ‎plant ‎(expl. ‎in ‎Ar. ‎a. ‎Rashi ‎polio ‎or ‎poliol) ‎psley. ‎Ber. ‎t444b ‎[read:] ‎יבש ‎ס׳ ‎מי ‎a ‎decoction ‎of ‎dry ‎sisin; ‎ib. ‎57b ‎ס׳ ‎מי ‎124c