Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/306

This page needs to be proofread.
‎סירחן
‎סכא
988


‎which ‎do ‎not ‎ferment ‎(v. ‎חימון) ‎but ‎decay; ‎Y. ‎Hall. ‎I, ‎beg. ‎57a. ‎-- ‎Trnsf. ‎offense, ‎mischief, ‎fault. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎76, ‎בה ‎ניתלה ‎הס׳ ‎whatever ‎mischief ‎is ‎done ‎in ‎the ‎house ‎is ‎put ‎upon ‎her. ‎Ib. ‎s. ‎84 ‎בי ‎אלא ‎נתלה ‎הס׳ ‎ואין ‎none ‎will ‎be ‎blamed ‎but ‎myself. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20, ‎end ‎נמנים ‎הם ‎ם׳ ‎עוו ‎they ‎were ‎counted ‎whenever ‎they ‎had ‎sinned ‎(and ‎had ‎been ‎punished ‎with ‎pestilence). ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎44 ‎שאין ‎מי ‎ס׳ ‎ולא ‎חטא ‎לו ‎he ‎who ‎is ‎without ‎sin ‎or ‎fault; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎סורהן.

סירחן, ‎v. ‎סורהן.

סירטא ‎m. ‎(סרט) ‎incision, ‎scratch. ‎Tosef. ‎Ter. ‎VII, ‎14 ‎ס׳ ‎בו ‎בזמןשיש ‎when ‎he ‎has ‎a ‎scratch ‎t(on ‎the ‎skin, ‎whereby ‎the ‎poison ‎might ‎be ‎communicated ‎to ‎the ‎blood); ‎Ab. ‎Zar. ‎30b ‎ס׳ ‎שיש ‎מקום; ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎45a ‎top ‎ס׳ ‎מקום. ‎Ib. ‎הם ‎כס׳ ‎פניו ‎a ‎man's ‎face ‎is ‎as ‎susceptible ‎of ‎poison ‎as ‎a. ‎scratched ‎spot.

סירטוט ‎m. ‎(סרטט, ‎v. ‎סרט) ‎ruling. ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎70a ‎top; ‎cmp. ‎סרגל. ‎- ‎Mostly ‎שירטוט.

סיריו, ‎v. ‎סרי.

סיריות, ‎v. ‎סריות.

סיריי, ‎v. ‎סרי.

סיריינא, ‎סירינא, ‎v. ‎שרין.

סיריקא, ‎סיריקה, ‎ס׳בירת ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Birath ‎Sirikh ‎in ‎Samaria. ‎Ab. ‎Zar. ‎31a ‎סריקא ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎סירקי׳, ‎corr. ‎acc.); ‎Y. ‎ib. ‎V, ‎44d.

סיריקון ‎m. ‎(~~~~, ‎sericum) ‎silk-stuf, ‎silken ‎gar- ‎ment. ‎- ‎Pl. ‎סידיקין. ‎Sabb. ‎20b ‎הסיריקון ‎an ‎inferior ‎silk, ‎(contrad. ‎to ‎שיראים); ‎Men. ‎39b ‎סרקין ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎6). ‎Ib. ‎סירקין. ‎Hag. ‎16b ‎ס׳ ‎לבושים ‎dressed ‎in ‎silk. ‎Kidd. ‎31a ‎זהב ‎של ‎סירקון ‎a ‎gold-embroidered ‎silk ‎dress. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Baah. ‎V, ‎11 ‎סורקין ‎(R. ‎S. ‎to ‎Kel. ‎XXVIII, ‎8 ‎סיריקון, ‎read ‎סיריקין) ‎silk ‎cloaks.

סיריקיו ‎. ‎סיריקין ‎Syrians, ‎v. ‎סריקין. ‎bs ‎m

סירכא, ‎v. ‎סרכא.

סירנוקא, ‎v. ‎סרנוקא.

סירסור, ‎v. ‎סרסור.

סירפיא, ‎v. ‎סרפיא.

סירקאה, ‎סירקאי, ‎v. ‎סרקיי.

סירקי, ‎סירקית, ‎frean. ‎for ‎קירקי, ‎סירקית; ‎[v. ‎also ‎רקי.

סירתא ‎f.=h. ‎סירה ‎I ‎thorn. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XIX, ‎2. ‎- ‎Pesik. ‎Shek., ‎p. ‎11a ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XV, ‎19) ‎וכ׳ ‎ס׳. ‎. ‎. ‎דהוא ‎(notכמד)he(Esau-Rome)iis ‎lIiike ‎a ‎thornbush, ‎you ‎extricate ‎yourselfhere ‎and ‎get ‎caught ‎there; ‎Yalk. ‎Prov. ‎953;(Yalk. ‎Ex. ‎386 ‎סיכתא). ‎- ‎Pl. ‎סירייתא, ‎סר׳. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎6 ‎הלין ‎וכ׳ ‎ס׳. ‎those ‎thorns ‎when ‎burning ‎crackle ‎saying, ‎we, ‎too, ‎are ‎wood; ‎Yalk. ‎ib. ‎973. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎IV, ‎14 ‎סריאתא; ‎Mmidr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎IX ‎סריאתא, ‎v. ‎כשכש; ‎Yalk. ‎Koh. ‎971 ‎סירתא.

סית, ‎Hif. ‎הסית, ‎v. ‎יסת.

סיתא, ‎v. ‎שיתא.

סיתוא, ‎סיתווא, ‎סיתוונית, ‎סיתו׳, ‎v. ‎su0סתו׳.

סיתורייתא ‎f. ‎pl. ‎(סתר ‎II) ‎used ‎for ‎tearing ‎down; ‎ס׳ ‎מאני ‎sapping ‎instruments. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎1 ‎(not ‎סות׳) ‎סיתות, ‎סת׳ ‎m. ‎(סתת) ‎1) ‎chiselling, ‎cutting. ‎Y. ‎Shebi. ‎III, ‎end, ‎34a ‎וכ׳ ‎לס׳ ‎טפח ‎חצי ‎צא ‎deduct ‎half ‎a ‎hand- ‎breadth ‎for ‎chiselling ‎on ‎one ‎side ‎&c. ‎Y. ‎Sabb. ‎IX, ‎11a ‎bot. ‎וכ׳ ‎אבנים ‎של ‎סיתותן ‎the ‎chiselling ‎(smoothing) ‎of ‎stones ‎is ‎the ‎finishing ‎touch ‎on ‎them; ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎43b ‎top ‎סתיתן ‎(read ‎סוו׳). ‎Ib. ‎IV, ‎43d ‎bot. ‎וס׳ ‎ס׳ ‎כל ‎על ‎at ‎every ‎stroke ‎by ‎which ‎he ‎breaks ‎the ‎stone ‎loose ‎in ‎the ‎quarry; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎chip. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎X, ‎end, ‎12c ‎והוזק ‎וכ׳ ‎בס׳ ‎בין ‎and ‎a ‎person ‎was ‎hurt ‎either ‎by ‎a ‎chip ‎or ‎by ‎the ‎stone ‎itself. ‎Ib. ‎[read] ‎לסבל ‎הסתת ‎שמסרה ‎אחר ‎וכ׳ ‎בס׳ ‎והוזק ‎if ‎a ‎person ‎was ‎hurt ‎after ‎the ‎stone-cutter ‎had ‎delivered ‎it ‎to ‎the ‎carrier, ‎if ‎by ‎a ‎chip, ‎the ‎cutter ‎is ‎responsible ‎&c.

סיתקית, ‎v. ‎סתקית.

סיתקתא ‎f. ‎(סתק) ‎split. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XIV, ‎6 ‎Ar. ‎(ed. ‎סדקא); ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XI, ‎3 ‎Ar.

סיתר, ‎סיתרא, ‎v. ‎סתר, ‎סתרא.

סך ‎m. ‎(v. ‎סכי ‎Af. ‎2)=h. ‎חשבון, ‎amount, ‎number. ‎B. ‎Bath. ‎21a ‎וכ׳ ‎מקסי ‎סך ‎the ‎number ‎of ‎pupils ‎for ‎a ‎teacher ‎in ‎the ‎primary ‎class ‎is ‎twentyfive. ‎[In ‎later ‎Hebr. ‎סך ‎הכל ‎the ‎sum ‎total.]

ס, ‎Ab. ‎Zar. ‎11b ‎פלסטר ‎קירי ‎סך ‎(Ms. ‎M. ‎בר), ‎an ‎alleged ‎proclamation, ‎made ‎in ‎Rome ‎on ‎the ‎occasion ‎of ‎a ‎sort. ‎of ‎secular ‎game, ‎and ‎intended ‎as ‎a ‎satire ‎of ‎Esau ‎(Rome) ‎on ‎his ‎brother ‎Jacob ‎(Judaism). ‎The ‎interpretations ‎of ‎commentaries ‎(סד ‎number ‎of ‎years ‎predicted ‎for ‎the ‎coming ‎of ‎the ‎Messiah, ‎or ‎סך ‎brother) ‎are ‎unsatisfactory.

סכא, ‎v. ‎סכי.

סכא, ‎סיכא ‎m. ‎(סכך)[anythinginterlaced ‎orinserted,] ‎1) ‎thorn; ‎pin, ‎nail, ‎v. ‎סכתא. ‎-[Yalk. ‎Koh. ‎97 ‎1 ‎למיעבד ‎ס׳ ‎חבלא, ‎read; ‎סיבא; ‎ib. ‎גופנין ‎ביה ‎למסמך ‎כ׳, ‎v. ‎סיגא. ‎- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎22, ‎beg. ‎סיכא ‎some ‎ed., ‎read ‎סיבא.]-- ‎Pl. ‎סכין, ‎סכייא, ‎סעי, ‎סי׳. ‎Targ. ‎Esth. ‎V, ‎14. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XXXVIII, ‎20; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Taan. ‎II, ‎65b ‎(ref. ‎to ‎Mic. ‎VII, ‎4) ‎דבהון ‎ישרא ‎ס׳ ‎כאילין ‎(ed. ‎Krot. ‎סכ׳) ‎the ‎upright ‎among ‎them ‎is ‎like ‎those ‎tthorns. ‎Sabb. ‎67a ‎סיכי ‎ז׳; ‎a. ‎e., ‎v. ‎סכתא. ‎- ‎2) ‎דפדן ‎ס׳ ‎(or ‎סכין) ‎(or ‎ס׳ ‎only) ‎coulter ‎of ‎the ‎plough ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Culter). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎8 ‎דפ׳ ‎סכין ‎ביה ‎יהב ‎(some ‎ed. ‎סכן, ‎corr. ‎acc.) ‎he ‎(the ‎aesar) ‎has ‎a ‎coulter ‎put ‎into ‎him ‎(orders ‎him ‎to ‎be ‎stabbed); ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎2324 ‎דפ׳ ‎מכה ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Targ. ‎Mic. ‎IV, ‎3; ‎Targ. ‎Is. ‎II, ‎4 ‎(ed. ‎Lag. ‎ססכינין). ‎-3) ‎a ‎sort ‎of ‎spade, ‎v. ‎כתא.