Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/406

This page needs to be proofread.
‎עמידה
‎עמל
1088


‎עמירה ‎(corr. ‎acc.); ‎Y. ‎Sabb. ‎IX, ‎11; ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎43a ‎bot. ‎(corr. ‎acc. ‎to ‎Yalk. ‎l. ‎c.). ‎-- ‎[t, ‎c~, ‎which ‎is ‎referred ‎to ‎by ‎Mus. ‎in ‎Ar. ‎corresponds ‎neither ‎in ‎form ‎nor ‎in ‎meaning ‎to ‎our ‎word.]

עמידה II ‎f. ‎(עמד) ‎1) ‎standing, ‎standing ‎up. ‎Y. ‎Keth. ‎IV, ‎28b ‎ביד ‎עמידת ‎appearing ‎before ‎court ‎(institution ‎of ‎proceedings). ‎Shebu. ‎30b ‎בע׳ ‎. ‎. ‎. ‎בעדים ‎as ‎to ‎witnesses ‎before ‎court, ‎all ‎agree ‎that ‎they ‎must ‎stand. ‎Ib. ‎בעלי ‎בע׳ ‎דינין ‎the ‎parties ‎must ‎stand. ‎Y. ‎Bicc. ‎III, ‎65c ‎bot; ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎57b ‎top ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XIX, ‎32) ‎. ‎. ‎. ‎הוא ‎אני ‎תחלה ‎זקן ‎עמידת ‎I ‎(the ‎Lord) ‎was ‎the ‎first ‎to ‎observe ‎the ‎standing ‎up ‎before ‎an ‎old ‎man ‎(by ‎ref. ‎to ‎Gen. ‎XVIII, ‎22, ‎emended ‎instead ‎of, ‎sAnd ‎the ‎Loord ‎was ‎yet ‎standing ‎before ‎Abraham', ‎v. ‎תיקון); ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎35. ‎Keth. ‎11 ‎1a ‎בע׳ ‎תרבה ‎אל ‎וכ׳ ‎do ‎not ‎stand ‎too ‎much, ‎for ‎standing ‎is ‎injurious ‎to ‎the ‎heart. ‎Ib.b, ‎v. ‎סמיכה; ‎a. ‎fr.; ‎v. ‎ישיבה. ‎-- ‎Pl. ‎עמידות. ‎Y. ‎Erub. ‎V, ‎beg. ‎22b ‎וכ׳ ‎שעמד ‎ע׳ ‎כל ‎as ‎often ‎as ‎he ‎stood ‎before ‎Ahiya ‎his ‎teacher, ‎he ‎considered ‎himself ‎as ‎if ‎standing ‎before ‎the ‎Divine ‎Presence. ‎-- ‎2) ‎putting ‎אp, ‎erection. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎12 ‎וכ׳ ‎ובפירוק ‎בע׳ ‎נתקדש ‎המשכן ‎the ‎Tabernacle ‎was ‎consecrated ‎by ‎putting ‎up ‎and ‎taking ‎apart ‎and ‎by ‎anointing. ‎Yeb. ‎106a ‎עמידתה, ‎v. ‎ישיבה. ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Y. ‎Yoma ‎I, ‎38b ‎bot. ‎וכ ‎עעע ‎שבע ‎שם ‎היה ‎seven ‎times ‎was ‎the ‎Tabernacle ‎(at ‎its ‎consecration) ‎put ‎up, ‎and ‎six ‎tthmes ‎ttaken ‎apart; ‎a. ‎e. ‎- ‎3) ‎enddturance, ‎existence. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎2 ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎לו ‎אין ‎בסיד. ‎.. ‎אין ‎אם ‎unless ‎thou ‎puttest ‎sand ‎into ‎the ‎cement, ‎it ‎will ‎not ‎last; ‎so ‎the ‎nations ‎cannot ‎exist ‎withoutsrael; ‎a. ‎e. ‎- ‎4) ‎that ‎part ‎of'the ‎daily ‎prayers ‎which ‎must ‎be ‎read ‎standing, ‎usually ‎called ‎תפלה. ‎Treat. ‎Sof'rim ‎XVI, ‎12, ‎v. ‎קדוש.

עמיטתא ‎v. ‎אמיטתא.

עמיל ‎m. ‎(עמל; ‎v. ‎עמילה) ‎well-worked ‎dough; ‎עמילן ‎טבחים ‎של ‎dough ‎which ‎cooks ‎use ‎to ‎place ‎over ‎the ‎pot. ‎Pes. ‎III, ‎I, ‎defined ‎ib. ‎42b ‎וכ׳ ‎תבואה ‎פת ‎bread ‎made ‎of ‎grain ‎not ‎yeb ‎one-third ‎ripe, ‎which ‎is ‎put ‎over ‎the ‎pot ‎to ‎absorb ‎the ‎froth; ‎Y. ‎ib. ‎III, ‎29d ‎מלילות ‎מביא ‎וכ׳ ‎one ‎takes ‎ears ‎not ‎yet ‎one-third ‎full ‎&c. ‎B. ‎Mets. ‎86b ‎ט׳ ‎של ‎לע׳ ‎הללו ‎(these ‎quantities ‎of ‎flour) ‎were ‎used ‎for ‎the ‎cooks ‎dough ‎only. ‎- ‎[ ‎Apaooי, ‎which ‎is ‎referred ‎to ‎by ‎Mus. ‎to ‎Ar., ‎corresponds ‎tto ‎our ‎word ‎neither ‎in ‎form ‎nor ‎in ‎meaning ‎(v. ‎Sachs ‎Beitr. ‎I, ‎14 ‎8), ‎besides ‎this ‎ety- ‎mology ‎is ‎contradicted ‎by ‎עמילה ‎פת.]

עמילא, ‎עמלא ‎m. ‎(עמל) ‎hard ‎worker. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎39. ‎end ‎ע׳ ‎טבא ‎לפועלא ‎. ‎.. ‎תמן ‎(not ‎עמידה) ‎there ‎(at ‎a ‎certain) ‎place ‎they ‎call ‎a ‎good ‎working ‎man ‎aomela; ‎Yalk. ‎Josh.17; ‎Y. ‎Sabb. ‎IX, ‎11d; ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎43a ‎bot. ‎(corr. ‎acc.); ‎V. ‎דהון, ‎a. ‎עמידה ‎I. ‎-- ‎[B. ‎Mets. ‎15a ‎ועמיליהון, ‎v. ‎מלא.]

עמילה ‎f. ‎(עמל; ‎v. ‎עמיל) ‎well-worked; ‎ע׳ ‎פת ‎well. ‎kneaded ‎bread. ‎Pes. ‎37a. ‎Sabb. ‎62b(in ‎lascivious ‎language) ‎ע׳ ‎פת ‎an ‎old ‎prostitute, ‎v. ‎סעד.

עמיסה ‎f. ‎(עמס) ‎loading. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎4, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎נשאתי, ‎Numm. ‎XVI, ‎15) ‎ע׳ ‎לשון ‎אלא ‎נשיאה ‎אין ‎the ‎verb ‎nasa ‎means ‎loading ‎(i. ‎e. ‎Moses ‎did ‎not ‎make ‎any ‎one's ‎ass ‎carry ‎his ‎load).

עמיק, ‎עמיק I ‎m. ‎=h. ‎עמוק, ‎deep, ‎(of ‎color) ‎faint. ‎lightshaded. ‎Targ. ‎Lev. ‎XIII, ‎3; ‎a. ‎br. ‎-- ‎Trnsf. ‎obscure, ‎indistinct; ‎profound. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎IV, ‎10 ‎(h. ‎text ‎כבד). ‎Targ. ‎Is. ‎XXXIII, ‎19. ‎-- ‎Pl. ‎עמיקין, ‎עמיקי. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVIII, ‎4. ‎Ib. ‎XXV, ‎1. ‎Targ. ‎Ps. ‎XCII, ‎6. ‎Targ. ‎Ez. ‎III, ‎5 ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Vil. ‎עמקי); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pem. ‎עמיקא, ‎עמיקתא. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXV, ‎3. ‎Ib. ‎XXII, ‎14 ‎(ed. ‎Wil. ‎עמק׳); ‎a. ‎e. ‎- ‎Taan. ‎23b ‎[readb] ‎צניעא ‎ע׳ ‎בדוכתא ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎400) ‎in ‎a ‎depressed, ‎retired ‎place. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎63; ‎Yalk. ‎ib. ‎110 ‎דין ‎הוא ‎ע׳ ‎מילתא ‎this ‎(that ‎the ‎name ‎Israel ‎includes ‎Abraham) ‎is ‎a ‎deep ‎word ‎(because ‎it ‎explains ‎Ex. ‎XII, ‎40; ‎v. ‎איסופוליטיא).

עמיק, ‎עמיק I ‎m., ‎עמיקתאf.(preced; ‎cmp. ‎במוק) ‎dark ‎inlamed ‎spot, ‎rising, ‎siwelling. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XIII, ‎43; ‎ib. ‎10 ‎(h. ‎text ‎שאת), ‎v. ‎כמקא.

עמיקו, ‎עמיקון, ‎ע׳כפר, ‎v. ‎כמקי.

עמיקתא, ‎עמיקתא, ‎v. ‎עמיקI, ‎II.

עמיר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎עמר) ‎tuft, ‎spike, ‎esp. ‎ear ‎of ‎grain; ‎(mostly ‎collective) ‎sheaves. ‎Sabb. ‎VII, ‎4 ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎. ‎. ‎. ‎המוציא ‎he ‎who ‎carries ‎out ‎ears ‎(fit ‎for ‎fodder) ‎as ‎much ‎as ‎a ‎lamb's ‎mouthful. ‎Tosef. ‎Dem. ‎I, ‎17. ‎Sifra ‎K'doshim, ‎Par. ‎I, ‎ch. ‎III ‎leave ‎for ‎the ‎poor ‎בע׳ ‎תלתן ‎fenugrec ‎in ‎the ‎spikes; ‎Y. ‎Peah ‎IV, ‎beg. ‎18a. ‎Tosef. ‎Shebi. ‎II, ‎13 ‎לע׳ ‎שזרעו ‎המצרי ‎פול ‎Egyptian ‎beans ‎which ‎one ‎plianted ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎the ‎spikes ‎(as ‎fodder). ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎V, ‎beg. ‎15a ‎לע׳ ‎בשזרעו ‎(not. ‎משזרען) ‎when ‎he ‎planted ‎the ‎fenugrec ‎for ‎the ‎spikes, ‎opp. ‎לזרע. ‎Tosef. ‎Succ. ‎I, ‎4, ‎v. ‎סקיע ‎I; ‎a. ‎fr.

עמירא, ‎ל׳ ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Am. ‎II, ‎13. ‎Targ. ‎Mic. ‎IV, ‎12; ‎a. ‎e. ‎- ‎Targ. ‎Prov. ‎XXVII, ‎25 ‎(h. ‎text ‎חציר; ‎v. ‎Syr. ‎עמיר, ‎P. ‎Sm. ‎2921).

עמירה, ‎Yalk. ‎Josh. ‎17, ‎v. ‎עמידה ‎I.

עמית ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎= ‎עממית, ‎v. ‎עמם) ‎nationality, ‎com- ‎munity; ‎(sub. ‎איש) ‎mm. ‎countryman, ‎associate, ‎fellonw, ‎Shebu. ‎30a ‎(expl. ‎עמיתך, ‎Lev. ‎XIX, ‎15) ‎וכ׳ ‎שאתך ‎עם ‎the ‎people ‎joined ‎to ‎thee ‎in ‎the ‎Law ‎and ‎in ‎duties. ‎Ib. ‎עולא ‎וכ׳ ‎עע ‎חבירנו ‎Ila, ‎our ‎friend, ‎fellowman ‎in ‎the ‎Law ‎&c.

עמל I ‎(b. ‎h.) ‎to ‎labor, ‎take ‎pains; ‎to ‎be ‎wearied. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎11 ‎וכ׳ ‎שעמלתי ‎. ‎. ‎. ‎שילום ‎היא ‎זו ‎is ‎this ‎the ‎payment ‎for ‎the ‎service ‎of ‎forty ‎years ‎during ‎which ‎I ‎worked ‎hard, ‎until ‎they ‎became ‎a ‎holy ‎and ‎faithful ‎people ‎? ‎Yalk. ‎Prov. ‎950 ‎תורה ‎בעומלי ‎מדבר ‎it ‎refers ‎to ‎those ‎studying ‎the ‎Law ‎industriously; ‎Tanh. ‎ed. ‎Bub., ‎Mick. ‎2 ‎בעמלי; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎or ‎adj. ‎עמל; ‎. ‎צמלה; ‎pl. ‎עמלים, ‎עמלין; ‎עמלות. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎2 ‎וכ׳ ‎בהן ‎ע׳ ‎שהוא ‎מי ‎כל ‎. ‎. ‎. ‎המים ‎מה ‎as ‎water ‎raises ‎plants, ‎so ‎the ‎words ‎of ‎the ‎Law ‎raise ‎him ‎who ‎works ‎at ‎(studies) ‎them ‎sufficiently. ‎Deut. ‎R. ‎l. ‎c. ‎אמר ‎ולא ‎בעושיה ‎. ‎. ‎. ‎בעמליה ‎and ‎he ‎(Moses) ‎did ‎not ‎say ‎(in ‎his ‎blessing, ‎blessed ‎be ‎who ‎delights) ‎in ‎those ‎laboring ‎to ‎study ‎it, ‎or ‎in ‎those ‎who ‎meditate ‎on ‎it, ‎but ‎in ‎those ‎who ‎do ‎it. ‎Ber. ‎28b ‎ע׳ ‎והם ‎ע׳ ‎אני ‎I ‎wear ‎myself ‎out ‎(in ‎study), ‎and ‎they ‎wear ‎themselves ‎out ‎(in ‎vanities). ‎Ab. ‎II, ‎2 ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎יהיו ‎הצבור ‎עם ‎הע׳ ‎כל ‎(Var. ‎עוסקים ‎. ‎. ‎העוסקים) ‎all ‎those ‎who ‎are ‎engaged ‎in ‎public ‎affairs ‎must ‎do ‎their ‎work ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎heaven ‎(disinterestedly); ‎a. ‎fr.