Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/443

This page needs to be proofread.
‎עשי
‎עשיר
1125


‎*Tanh. ‎Naso ‎10; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎11 ‎ע׳ ‎תהא ‎שלא ‎that ‎thou ‎mayest ‎not ‎be ‎forced ‎(v. ‎Pi.) ‎to ‎take ‎an ‎offica, ‎v. ‎פנייס. ‎-- ‎2) ‎to ‎spend ‎time, ‎tarry. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVII, ‎14 ‎. ‎. ‎. ‎שמעון ‎ר׳ ‎וכ׳ ‎במערה ‎שע׳ ‎ed.Bub. ‎(oth. ‎ed..טמו) ‎R. ‎S. ‎ben ‎Y. ‎who ‎lived ‎in ‎a ‎cave, ‎. ‎.. ‎thirteen ‎years. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎91 ‎(ref. ‎to ‎רדו, ‎Gen. ‎XLII, ‎2) ‎מניןדדו ‎שנה ‎רי ‎שם ‎בישרםשהןעתידיןלעשות ‎he ‎an-- ‎nounced ‎to ‎them ‎that ‎they ‎were ‎to ‎live ‎there ‎two ‎hundred ‎and ‎ten ‎years, ‎the ‎numerical ‎value ‎of ‎r'du; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎13. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎22 ‎וכ׳ ‎קיים ‎. ‎. ‎עשה ‎Abel ‎lived ‎from ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Tanh. ‎Sh'mini ‎1 ‎וכ׳ ‎אמר ‎אלא ‎ע׳ ‎ולא ‎and ‎he ‎did ‎not ‎tarry ‎but ‎said ‎&c., ‎i. ‎e. ‎at ‎once ‎he ‎said; ‎a. ‎fr. ‎Nif. ‎נעשה ‎to ‎be ‎done, ‎made; ‎to ‎become. ‎Ber. ‎35b ‎מלאכתן ‎אחרים ‎עי ‎נעשית ‎their ‎work ‎is ‎done ‎through ‎others. ‎B. ‎Mets. ‎46a, ‎a. ‎e. ‎חליפין ‎׳ ‎מטבע, ‎v. ‎חליפים. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎33 ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎L, ‎5) ‎לנבואה ‎אחור ‎נעשיתי ‎לא ‎I ‎was ‎not ‎behind ‎(any ‎one) ‎iin ‎prophecy; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎דמים־ ‎׳ ‎to ‎be ‎valued, ‎priced. ‎B. ‎Mets. ‎l. ‎c.; ‎Kidd. ‎I, ‎6 ‎באחר ‎ד׳ ‎הנ׳ ‎כל ‎an ‎object ‎upon ‎which ‎a ‎valuation ‎has ‎been ‎set ‎for ‎the ‎purpose ‎of ‎exchange ‎with ‎another ‎object; ‎expl. ‎ib. ‎28a ‎וכ׳ ‎הנישום ‎כל ‎the ‎value ‎of ‎which ‎is ‎estimated ‎&c.; ‎a. ‎e. ‎- ‎ככי ‎נעשה ‎p ‎is ‎to ‎be ‎considered ‎as ‎if, ‎it ‎is ‎as ‎if. ‎Hull. ‎19b ‎וכ׳ ‎ששחט ‎כמי ‎׳ ‎the ‎case ‎is ‎the ‎same ‎as ‎when ‎a ‎gentile ‎begins ‎the ‎slaughtering ‎and ‎an ‎Israelite ‎finishes ‎it. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎V, ‎10c ‎ttop ‎וכ׳ ‎כמשכיר ‎נ׳ ‎it ‎is ‎to ‎be ‎considered ‎as ‎if ‎he ‎had ‎rented ‎the ‎field ‎tto ‎him ‎at ‎a ‎high ‎price; ‎a. ‎fr. ‎Hif. ‎העשה ‎to ‎cause ‎to ‎do; ‎to ‎order. ‎B. ‎Bath. ‎9a, ‎a. ‎e. ‎העושה ‎מן ‎יותר ‎המעשה ‎גדול ‎greater ‎is ‎he ‎who ‎causes ‎others ‎to ‎do ‎good ‎than ‎he ‎who ‎does ‎good. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎35 ‎שכר ‎ליתן ‎כעושה ‎למעשה ‎to ‎reward ‎him ‎who ‎causes ‎a ‎good ‎deed ‎like ‎him ‎who ‎does ‎it. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎7 ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎V, ‎4) ‎מעצמן ‎וכ׳ ‎משה ‎שיעשיאום ‎הוצרכו ‎לא ‎so ‎did ‎they ‎of ‎their ‎own ‎accord, ‎it ‎did ‎not ‎become ‎necessary ‎for ‎Moses ‎and ‎Aaron ‎to ‎make ‎them ‎do ‎it. ‎Tosef. ‎Pes. ‎VIII, ‎5 ‎הציבור ‎את ‎שה׳ ‎וכ׳ ‎לעשות ‎(ed. ‎Zuck. ‎שעישה, ‎Pi.) ‎he ‎ordered ‎the ‎con- ‎gregation ‎to ‎celebrate ‎the ‎Second ‎Passover; ‎Tosef. ‎Snh. ‎II, ‎11 ‎הצבור ‎את ‎שהעשו ‎(ed. ‎Zuck. ‎שהיעשו) ‎they ‎ordered ‎&c. ‎Y. ‎Yoma ‎VI, ‎43a ‎top ‎זרה ‎לעבודה ‎ישראל ‎את ‎העשיא ‎היך ‎ראו ‎see ‎how ‎he ‎became ‎the ‎cause ‎for ‎Israelites ‎to ‎commmit ‎idolatry ‎(to ‎erect ‎a ‎Temple ‎in ‎Egypt); ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎עישה ‎same, ‎esp. ‎to ‎force; ‎to ‎enforce. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎33 ‎הדין ‎את ‎מעשה ‎. ‎. ‎. ‎דן ‎השופט ‎tthe ‎judge ‎decides ‎the ‎law, ‎and ‎the ‎officer ‎(shoter) ‎enforces ‎the ‎law. ‎Y. ‎Snb. ‎I, ‎18d ‎bot. ‎וכ׳ ‎לעשות ‎לציבור ‎יחזקיהו ‎ע׳ ‎Hezekiah ‎ordered ‎the ‎con- ‎gregation ‎to ‎celebrate ‎&c.; ‎Tosef. ‎Pes. ‎l. ‎c., ‎v. ‎supra. ‎R. ‎Hash. ‎6a ‎שיעשוך ‎דין ‎לבית ‎אזהרה ‎ועשית ‎'and ‎thou ‎shalt ‎do' ‎(Deut. ‎XXIII, ‎24), ‎this ‎is ‎an ‎instruction ‎to ‎the ‎authorities ‎to ‎make ‎thee ‎do ‎it; ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎56c ‎bot. ‎Keth. ‎77a; ‎Y. ‎tGGitt. ‎IX, ‎end, ‎50d ‎וכ׳ ‎אלא ‎מעששין ‎אין ‎we ‎do ‎not ‎force ‎(a ‎man ‎to ‎divorce ‎his ‎wite) ‎except ‎&c. ‎Ib. ‎כמעשה ‎שעיפו ‎ישראל ‎גוים ‎if ‎an ‎Israelitish ‎authority ‎forced ‎(divorce) ‎in ‎the ‎way ‎the ‎gentiles ‎do; ‎וכ׳ ‎שעיסו ‎גוים ‎if ‎gentile ‎authorities ‎forced ‎(divorce) ‎in ‎the ‎way ‎Israelites ‎do; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מעושה. ‎Gitt. ‎IX, ‎8 ‎וכ׳ ‎מע׳ ‎גט ‎a ‎letter ‎of ‎divorce ‎given ‎under ‎force, ‎if ‎forced ‎by ‎an ‎lsraelitish ‎authority, ‎is ‎valid. ‎Ib. ‎88b; ‎a. ‎fr.

עשי ‎ch., ‎Pa. ‎עשי ‎same, ‎to ‎force. ‎Gitt. ‎88b ‎עשויי ‎בני ‎Iawfully ‎qualified ‎to ‎force ‎(a ‎divorce). ‎Keth. ‎50a ‎עטיתינהו ‎לזניה ‎(read; ‎לזוניה) ‎I ‎caused ‎them ‎(persuaded ‎them, ‎va ‎Tosaf. ‎a. ‎l.) ‎to ‎support ‎him. ‎Ib. ‎הכי ‎משום ‎. ‎. ‎. ‎אמדת ‎אי ‎וכ׳ ‎עשיינהו ‎if ‎the ‎law ‎is ‎that ‎they ‎are ‎not ‎bound ‎to ‎support ‎him, ‎then ‎he ‎had ‎to ‎persuade ‎them; ‎but ‎if ‎the ‎law ‎requires ‎them ‎to ‎do ‎it, ‎what ‎necesity ‎was ‎there ‎to ‎persuade ‎them ‎? ‎Ib. ‎53a ‎נמו ‎לעשוייה ‎is ‎it ‎also ‎permitted ‎to ‎infuence ‎him? ‎Ib. ‎וכ׳ ‎תעשייה ‎ולא ‎עול ‎ועשייה ‎עול... ‎מי ‎did ‎I ‎say ‎to ‎thee, ‎go ‎in ‎and ‎infuence ‎him? ‎Isaid, ‎go, ‎but ‎do ‎nott ‎infuence ‎him. ‎Ib. ‎עשייה ‎היינו ‎(read; ‎עשוייה), ‎v. ‎עשוי; ‎a. ‎e.

עשיה, ‎עשייה ‎f. ‎(preced.) ‎doing, ‎action. ‎Y. ‎Pes. ‎IX, ‎36d ‎top ‎(ref. ‎to ‎לעשות ‎וחדל, ‎Num. ‎IX, ‎13) ‎ע׳ ‎בשעת ‎החדל ‎he ‎who ‎fails ‎(to ‎sacrifice, ‎without ‎being ‎prevented) ‎at ‎the ‎time ‎when ‎the ‎Passover ‎sacrifice ‎is ‎to ‎be ‎done. ‎Ib. ‎לעשייתו ‎חון ‎out ‎of ‎the ‎time ‎of ‎doing ‎itt. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎IV, ‎44a ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XXVI, ‎1) ‎וכ׳ ‎קימה ‎בתחלה ‎ע׳ ‎'ye ‎shall ‎not ‎make' ‎refers ‎to ‎the ‎original ‎making ‎and ‎putting ‎up, ‎ye ‎shall ‎not ‎put ‎up ‎means ‎that ‎you ‎must ‎not ‎erect ‎it ‎when ‎it ‎has ‎fallen ‎down. ‎Meg. ‎17a, ‎a. ‎e. ‎ע׳ ‎celebrating ‎(Purim, ‎Esth. ‎IX, ‎27), ‎contrad. ‎to ‎זכירה. ‎Sifre ‎Deut. ‎212 ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XXI, ‎12) ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎ונאמרה ‎ע׳ ‎כאן ‎נאמר ‎here ‎is ‎an ‎action ‎mentiioned ‎concerning ‎the ‎head, ‎and ‎a ‎doing ‎is ‎named ‎concerning ‎the ‎nails ‎וכ׳ ‎האמורה ‎ע ‎מה ‎as ‎the ‎action ‎con- ‎cerning ‎the ‎head ‎means ‎removing ‎(the ‎hair), ‎so ‎&c.; ‎Yeb. ‎48a; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎עשיות. ‎Yoma ‎55a ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XVI, ‎15) ‎שוות ‎עשיותיו ‎כל ‎שיהיו ‎that ‎all ‎his ‎actions ‎(sprinklings) ‎should ‎be ‎alike. ‎Ib. ‎71b, ‎sq.; ‎a. ‎e. ‎-[עשייה, ‎Keth. ‎53a, ‎v. ‎שי]

עשין, ‎v. ‎כשן.

עשין ‎(עשין), ‎עשינא, ‎עשי׳m.(יש)streng ‎Targ. ‎Ps. ‎XXIV, ‎8. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXIV, ‎5 ‎(some ‎ed. ‎עשונא). ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXV, ‎9 ‎(ed. ‎Wil. ‎עשין); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎עשינין, ‎עשיניא, ‎׳. ‎Ib. ‎XVIII,18. ‎Ib. ‎XXX, ‎8 ‎(ed. ‎Wil. ‎ע׳; ‎ed. ‎Lag. ‎עופינא, ‎read; ‎עיששונא); ‎a. ‎e. ‎- ‎Pem. ‎עשינתא, ‎עש׳. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVIII, ‎19 ‎(ed. ‎Wil. ‎עשנתא); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎עשינתא, ‎עש׳. ‎Ib. ‎IX, ‎8. ‎Ib. ‎XVIII, ‎23 ‎hard ‎words ‎(h. ‎text ‎עוות).

עשיניות, ‎v. ‎עפונית.

*עשיק, ‎ע׳ I ‎m. ‎(עשק; ‎v. ‎P. ‎Sm. ‎8006 ‎s. ‎v. ‎עשק) ‎perverse, ‎tricky. ‎Targ. ‎Prov. ‎XIV, ‎2 ‎(Var. ‎ed. ‎Lag. ‎עשיר; ‎h. ‎text ‎נלוז).

עשיק, ‎ע׳ II ‎m. ‎(עשק; ‎cmp. ‎יקר) ‎very ‎dear, ‎expensive, ‎rare. ‎B. ‎Mets. ‎52a ‎(prov.) ‎וכ׳ ‎ושוי ‎לגביך ‎ע׳ ‎for ‎thy ‎body ‎(clothes) ‎buy ‎even ‎what ‎is ‎dear, ‎but ‎for ‎thy ‎stomach, ‎what ‎is ‎reasonable. ‎Ib. ‎74a ‎עפרא ‎ע׳ ‎Rashl ‎(ed. ‎עשק; ‎Ms. ‎M. ‎שכיח ‎לא) ‎earth ‎(for ‎pottery) ‎was ‎scarce. ‎Ber. ‎56a, ‎v. ‎דומנא.

עשיר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎עשר) ‎substantial, ‎wealthy; ‎rich ‎man. ‎Sabb. ‎25b ‎בעשרו ‎רוח ‎נחת ‎לו ‎שיש ‎כל ‎ע׳ ‎איזהו ‎who ‎is ‎rich? ‎He ‎who ‎finds ‎satisfaction ‎in ‎his ‎wealth; ‎Ab. ‎IV, ‎1; ‎Tam. ‎32a. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎2 ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XVIII, ‎23) ‎עולם ‎של ‎עשירו ‎the ‎rich ‎One ‎(Owner) ‎of ‎the ‎world. ‎Ib. ‎לו ‎יהא ‎אם ‎אדם ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎קרוב ‎if ‎a ‎man's ‎relative ‎is ‎rich, ‎he ‎owns ‎him, ‎and ‎if ‎poor, ‎he ‎disowns ‎him. ‎Pes. ‎113a ‎וכ׳ ‎המעשר ‎ע׳ ‎a ‎rich ‎man ‎who ‎gives ‎away ‎the ‎tenth ‎portion ‎of ‎his ‎income ‎in ‎secret. ‎Ib,b ‎(four ‎are ‎unbearable) ‎מכחש ‎.וע׳ ‎גאה ‎דל ‎142