lame' means the idols; Yalk. Gen. 82 (with ref. to Ps.
CXV, 5 7).
פסח m. (b. h.; preced. wds.) Passover festival; (sub. זבח) Passover sacrifice, Passover meal. Pes. V, 1(58a) חל וכ׳ פ׳ ערב (Mish. ed. פסחים ערבי; Y. ed. פסחים ערב) if the eve of Passover occurred on a Priday. Ib. 2 ששחטו הפ׳ וכ׳ if they slaughtered a Passover lamb not as such. Ib. IX, 9 פסחה שאבדה חבורה a party that lost its dedicated Passover lamb. Ib. 5, a. fr. מצרים פ׳, דורות פ׳, v. דור. Ib. 3, a. fr. ראשון פ׳ the frst Passover, i e. that celebrated on the fifteenth of Nisan; שני פ׳ the second (vicarious) Passover, on the eve of the fifteenth of Iyar (Num. IX, 10sq.); a. v. fr. -- Pl. פסחים. Ib. 10 פחיהן שנתערבו . . . שתי two parties whose Passover sacrifices were mixed up. Ib. X, 6 וכ׳ הפ׳ ומן .. שם ונאכל that there we may partake of the offerings and the Passover sacrifices &c.; a. fr. ערבי־ פ׳ (ערב), v. supra. Ib. 1;a. fr. -- P'sahim, name of a treatise, of the Order of Moed, of the Mishnah, Tosefta, Talmud Babli and Y'rushalmi.
פסחא, פי ch. same. Targ. O. Ex. XII, 11. Targ. II Chr. XXX, 18; a. fr. -- Y. Sabb. VIII, beg. 11a ארבעתי שתי פ׳ דלילי כסוי drank the four cups of wine customary at the celebration of the Passover night. Hull. 129b זעירא פ׳ the minor Passover (g שני פסח, v. preced.), the fifteenth of Iyar; רבה פ׳ the great Passover, the fifteenth of Nisan. Pes. 69bb פ׳ ועביד מהול קום go and get circumcised, and partake of the Passover lamb; a. fr. -- Pl. פסחיא, פי׳. Targ. ISam. XV, 4פ׳ באמרי by Passover lambs (h.text בטלאים).
פסטולים, v. פסטילוס.
פסטומוס, v. אפוסטומוס.
פסטון m. (fossatum, ~o~~~~~~) ditch. Gen. R. s. 46; Yalk. ib. 82 [read with Ar.) פ׳ סיעה לו עשו a band made a ditch for him (as a trap). -- Pl. פסטין. Yalk. Kings 230, quot. fr. Tanh. Thazr. 9 הפטשין לתוך יפלו . . . פטשין שעשו (corr. acc.) they dug ditches, saying, when the Israelites come to make war, they will fall into the ditches (Tanh. l. c. בורות, Var. פטשין; ed. Bub. 12 פיטסים, Mss. פוטיסין, פוטסין, read פושטין). - Cmp. פוסא.
פסטטא, v. פסטמא.
פסטי (?) pr. n. m., v. פנטי.
פסטילוס m. (pistillus) pestle, pounder. Yalk. Sam. 102 (ref. to הדקו Ian. VI, 25) פ׳ כהדין as with a pounder; Midr. Sam. ch. XI פסטילם כאילין (corr. acc., or פסטילין, pl.); Yalk. Dan. 1064 פסטולים (corr. acc.).
פסטין. פסטיס, v. פיסטין.
פסטירין, v. מסטור.
פסטלין m. pl. (adapt. of pastilii, as if from פסל or פצל) losenges, sgar pills. Yalk. Cant. 981; Ex. R. s. 41 פיצטלין; cmp. איפסטלין.
פסטמא, Lev. R. s. 9, some ed. פסטטא; Yalk. ib. 493 פששטמא, a corrupt., read סרמטא.
פסטקא, פסטקין, v. פיסתקא, פיסטקי.
פסי, פסה פשה (b. h. פשה) to spread, be extended. Y. Yoma III, beg. 40b וכ׳ פוסה החמה מאור the light of the sun (dawn) spreads over the whole eastern horizon, opp. ועולה מתמר. Ib. 41a bot. מתמרת היתה . . בית של וכ׳ ויורדת ופוסה. . . the frankincense of Beth Abtinas rose straight in a colunn and then spread and came down &c.; Y. Shek. V, 49a top; Oant. R. to I, 14; III, 6. Ib. to IV, 14 (ref. to ואהלות ib.) [read] כאהל פוסה שהוא (ען) a tree which spreads like a tent. Gen. R. s. 15 (ref. to החיים ען, Gen. II, 9) וכ׳ פני על פוסה שהוא ען a tree which spread over all living things. Neg. IW, 8, a. fr. וכ ופשתה and the spot spread &c.; Y. M. Kat. I, 80c bot. ופסתה; a. fr.
פסי, פסאI ch. 1) same; denom. פסיונא. 2) to split, break; to desecrate, v. פיס ch.
פסי, פסא II (=פסע, פס) to step. B. Mets. 86b דלא קניא פסיא מציא (Ms. H. למיפסע יכלה, v. Rabb. D. S. a. l. note 60) which cannot step over a reed (from fatness). - [איית פסי, v. next w.]
פסיאית, פסיאיית adv. (פסי I, cmp. פיס Pa.) in a persuasive manner. Targ. Prov. XXV, 11 (some ed. פסי איית, corr. acc.).
פסיאני, v. פסיוני.
פסיגא, פסיגהf. (פסג; v. פסגה) branch, sprig. Ukts. I, 5 שריקנה אשכול של פ׳ (Talm. ed. פסיגא) a sprig of a. vine when stripped of its grapes. - Pl. פפסיגין. Tosef. Peah III, 11 (expl. כתף) וכ׳ המחוברות פ׳ (ed. Zuck. בסיגין, Var. סיגין) sprigs which are joined to the trunk one above the other; Y. ib. VII, 20a bot. ו גבי על זו פ׳.
פסיד, pl. פסידין, v. פסד.
פסידא, פסי׳, פסדא m. (פסד) loss, disadvantage. Targ. Y. Ex. XXII, 14. - B. Mets. 3a דלודי ליה אית פ׳ ממאי what loss can he suffer (through his false claim) that should induce him to confess the truth? (v. פסד). M. Kat. 2a, sq. פ׳ במקום where there is a loss involved (by the delay); Keth. 60a; a. fr.
פסידתו, Midr. Till. to IX, 1 ed. Bub.; Yalk. ib. 642, v. פחדה.
פסיון, פש׳, פי׳ m. (פסה) spreading, extension, esp. spreading of a eprous spot (Lev. XIII, 7, a. e.). Neg. I, 3; 5; 6 (פס׳ a. פש׳ interchanging). Ib. III, 4; a. fr.
פסיון, פסיונא I pheasant, v. פסיוני.
פסיונא, פיס׳ II m. =h. פסיון. Targ. Y. Lev. XIII, 5. sq. a. fr. - Fem. form; עסיינתא. Ib. 28 (ed. Vien. פסיינתא).
פסיוני, פיס׳ m. (~~~~, sub. ~~v) [bird from the river Phasis ia (olchis,] pheasant (Phasianus Colchicus).
