Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/53

This page needs to be proofread.
‎מדעת
‎מדרש
735


‎מאום, ‎מאומה ‎or ‎דבר). ‎Targ. ‎Job ‎XXXI, ‎7. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXII, ‎12 ‎(Y. ‎Levita ‎מנדעם). ‎Targ. ‎Deut. ‎XVII, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Bekh. ‎51b ‎עבדת ‎ביש ‎מי׳ ‎(Rashi ‎a. ‎Tosaf.) ‎thou ‎didst ‎somme- ‎thing ‎wrong ‎(in ‎giving ‎the ‎redemption ‎money ‎with ‎the ‎expectation ‎of ‎getting ‎it ‎refunded). ‎Snh. ‎55a ‎אחרינא ‎אמי׳ ‎וכ׳ ‎for ‎doing ‎something ‎else ‎(unnatural ‎gratification) ‎he ‎ought ‎not ‎to ‎be ‎punished. ‎Tanh. ‎Huck. ‎2 ‎מסאבא ‎מ׳ ‎מן ‎from ‎anything ‎unclean. ‎B. ‎Bath. ‎123a ‎מ׳ ‎ולא ‎. ‎.. ‎מהניא ‎לא ‎(Ms. ‎M. ‎זמידי ‎would ‎Joseph ‎have ‎been ‎given ‎no ‎preference ‎whatever; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎מידי, ‎מידם.

מדעת, ‎v. ‎מודעת.

מדף ‎m. ‎(דפף; ‎v. ‎דף) ‎clap-board, ‎trap ‎for ‎birds. ‎Kel. ‎XXIII, ‎5.

מדף ‎m. ‎(נדף) ‎a ‎vessel ‎used ‎for ‎smoking ‎bees ‎out, ‎v. ‎דבורה. ‎Kel. ‎XVI, ‎7.

מדף ‎m. ‎(נדף) ‎indirect ‎contact ‎by ‎shaking, ‎breathing ‎&c. ‎(cmp. ‎מדרס, ‎היפט). ‎- ‎Esp. ‎מ׳ ‎טומאת, ‎or ‎מ׳ ‎the ‎unclean- ‎ness ‎of ‎an ‎o~ye ‎ct ‎arising ‎from ‎an ‎unclean ‎person's ‎n-- ‎direct ‎contact; ‎the ‎obyect ‎thus ‎made ‎unclean; ‎uncleanness ‎of ‎a ‎mtinor ‎degree. ‎Nidd. ‎4a ‎תחתיו ‎נתון ‎(טמא) ‎ומ׳ ‎(Tosef. ‎Toh. ‎IV, ‎4 ‎מדרס) ‎and ‎an ‎obbject ‎of ‎minor ‎uncleanness ‎rests ‎under ‎it. ‎Sifra ‎M'tsor ‎a, ‎Zabim, ‎ch. ‎IV, ‎Par. ‎3 ‎עושה ‎מ׳ ‎תחתין ‎he ‎makes ‎the ‎things ‎under ‎him ‎(e. ‎g. ‎cushions ‎directly ‎under ‎his ‎head) ‎unclean ‎as ‎a ‎middaנ ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎מדפות ‎laws ‎concerning ‎middaf. ‎Y. ‎Sot. ‎V, ‎20b. ‎Y. ‎Dem. ‎II, ‎23a ‎top. ‎-- ‎Y. ‎Sabb. ‎VII, ‎9d ‎bot. ‎מגעות ‎מ׳ ‎מהו ‎what ‎kind ‎of ‎middafoth? ‎Contact.

מדק, ‎v. ‎דקק.

מדקא, ‎v. ‎מד־.

מדר ‎m. ‎(transpos. ‎of ‎מרד, ‎v. ‎מרדא) ‎[fallings, ‎v. ‎גלל,] ‎ordure, ‎a ‎material ‎used ‎for ‎vessels. ‎Sifra ‎M'tsor ‎a, ‎Neg., ‎Par. ‎6, ‎ch. ‎IV. ‎[R. ‎S. ‎to ‎Neg. ‎XII, ‎6 ‎quotes ‎מרד, ‎ref. ‎to ‎מרדא ‎Ab. ‎Zar. ‎75b.]

מדר, ‎Hif. ‎המדיר ‎(denom. ‎of ‎מדרון) ‎to ‎slant, ‎to ‎incline. ‎B. ‎Bath. ‎22b ‎וכ׳ ‎את ‎בממדיר ‎Ar. ‎a. ‎Ms. ‎F. ‎(Ms. ‎M. ‎בממרי׳; ‎ed. ‎במדיר. ‎Ms. ‎H. ‎במרדד; ‎Ms. ‎O. ‎בממרדיר, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎when ‎he ‎inclines ‎the ‎sill ‎of ‎his ‎wall ‎(so ‎that ‎none ‎can ‎stand ‎or ‎lean ‎on ‎it).

מדרא ‎m., ‎pl. ‎מדרי ‎(transpos. ‎of ‎מרדא; ‎ירד; ‎cmp. ‎מדרון) ‎imater-courses, ‎gutters. ‎Sabb. ‎145b ‎דבבל ‎מ׳ ‎הני ‎(Ms. ‎M. ‎מ׳ ‎בי; ‎Ms. ‎O. ‎מרדי ‎בי) ‎the ‎drains ‎of ‎Babylonia; ‎Bekh. ‎c44b ‎מדורי ‎(corr. ‎acc.).

מדא־ ‎m. ‎(transpos. ‎of ‎מרדא, ‎רדי; ‎cmp. ‎preced.) ‎chas- ‎tising ‎whip. ‎Yoma ‎23a ‎(Ms. ‎L. ‎מרתעא; ‎Ar. ‎s. ‎vv. ‎פדר ‎מדוורתא; ‎Ms. ‎O. ‎מתעורתא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎8), ‎v. ‎פפקיע ‎I.

מדרגה, ‎מדרי׳ ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎דרג) ‎1) ‎embankment, ‎ac- ‎clivity. ‎Kil. ‎VI, ‎2 ‎במ׳ ‎ואחת ‎בארן ‎אחת ‎one ‎row ‎on ‎level ‎ground ‎and ‎one ‎on ‎the ‎embankment. ‎Y. ‎ib. ‎30c ‎top ‎שיפוע ‎כלמטן ‎המ׳ ‎(not ‎שופע) ‎the ‎slope ‎of ‎the ‎embankment ‎is ‎considered ‎as ‎if ‎on ‎a ‎level ‎with ‎the ‎lower ‎ground; ‎Y. ‎Sabb. ‎XI, ‎13a ‎bot.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מדרגות, ‎מדרי׳. ‎Tosef. ‎Peah ‎I, ‎9. ‎Shebi. ‎II, ‎8; ‎Tosef. ‎ib. ‎III, ‎4, ‎v. ‎גיא. ‎-- ‎2) ‎step, ‎rank. ‎Kdd. ‎40b.

מדר, ‎pl. ‎מדרות, ‎v. ‎מדור.

מדרוכיתא ‎f. ‎pr. ‎n. ‎(דרך) ‎AMadrokhitha, ‎name ‎of ‎a ‎peak. ‎Targ. ‎ISam. ‎XIV, ‎4 ‎(h. ‎text ‎סנה).

מדרון, ‎מד׳ ‎(n ‎Y. ‎Dial.) ‎מונדרן, ‎מנדרן ‎m. ‎(v. ‎מררא ‎a. ‎נדר ‎II) ‎sloping; ‎מ׳ ‎מקום ‎declivity. ‎Pes. ‎42a, ‎opp.אשבורן. ‎B. ‎Mets. ‎82b, ‎so. ‎-Y. ‎Sabb. ‎XI, ‎13a ‎bot. ‎מו׳ ‎המקום ‎בשהיה ‎when ‎the ‎place ‎was ‎sloping; ‎Y. ‎Erub. ‎X, ‎26a ‎bot. ‎מנ׳; ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎I, ‎end, ‎13a ‎מנדרון. ‎Y. ‎Erub. ‎I, ‎18c ‎top ‎וכ׳ ‎מו׳ ‎היה ‎(sub. ‎מקום) ‎if ‎there ‎was ‎a ‎declivity ‎in ‎the ‎middle ‎of ‎the ‎alley. ‎Y. ‎Sot. ‎IX, ‎23c ‎bot. ‎מנ׳. ‎- ‎Tosef. ‎Mikv. ‎IV, ‎10 ‎(expl. ‎חדדלית) ‎מד׳ ‎הבאין ‎גשמים ‎מי ‎(Maim. ‎to ‎Mikv. ‎V, ‎6 ‎המ׳ ‎מן) ‎rain ‎water ‎that ‎runs ‎down ‎a ‎declivity.

מדרון, ‎מוד׳ ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Mic. ‎I, ‎4 ‎(ed. ‎Vil. ‎מוד׳; ‎h. ‎text ‎מורד). ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXXIII, ‎14 ‎(ed. ‎Lag. ‎מוד׳). ‎V. ‎נדי ‎II.

מדריגה, ‎v. ‎מדרגה.

‎1) ‎treading, ‎place ‎trodden ‎upon, ‎in ‎(דרס)m. ‎מדרס ‎gen. ‎basis, ‎seattt, ‎esp. ‎midras, ‎levitical ‎uncleanness ‎arising ‎from ‎a ‎gonorrhoeist's ‎immediate ‎contact ‎by ‎treading, ‎lean- ‎ing ‎against ‎&c. ‎Nidd. ‎VI, ‎3 ‎ב)מ׳) ‎המיטמא ‎כל ‎whatever ‎can ‎be ‎made ‎unclean ‎as ‎a ‎midras; ‎expl. ‎b. ‎49b ‎למ׳ ‎דחזי ‎כל ‎whatever ‎is ‎fit ‎to ‎be ‎used ‎as ‎a ‎seat, ‎Couch ‎&c. ‎Kel. ‎XXIVV, ‎1. ‎Par. ‎X, ‎I; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-In ‎gen. ‎הטומאה ‎אב, ‎uncleanness ‎of ‎the ‎first ‎degree. ‎Rag. ‎II, ‎7; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מדרסות ‎cases ‎oft ‎midras. ‎Hull. ‎35a. ‎Sabb. ‎59a; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎a ‎sort ‎of ‎shoe ‎or ‎heel. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎14 ‎למ׳ ‎או ‎למנעול ‎התקינו ‎R. ‎S. ‎to ‎Kel. ‎XII, ‎5 ‎(ed. ‎למחרים, ‎corr. ‎acc.) ‎if ‎he ‎mada ‎the ‎nail ‎for ‎a ‎shoe ‎or ‎a ‎midras.

מדרעא, ‎v. ‎מרדעא.

מדרקא, ‎v. ‎מורדקא.

מדרש ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎דרש) ‎textual ‎interpretation; ‎study. ‎Keth. ‎IV, ‎6 ‎וכ׳ ‎דרש ‎מ׳ ‎זה ‎the ‎following ‎interpretation ‎did ‎R ‎. ‎. ‎. ‎. ‎teach ‎&c.; ‎Shek. ‎VI, ‎6. ‎-Y. ‎Yeb. ‎XV, ‎14a ‎עבדין ‎מ׳ ‎כתובה, ‎v. ‎כתובה; ‎a. ‎fr. ‎--- ‎Ab. ‎I, ‎17 ‎וכ׳ ‎העיקר ‎הוא ‎המ׳ ‎לא ‎not ‎study ‎is ‎the ‎main ‎thing, ‎but ‎practice ‎is. ‎Kidd. ‎49a ‎bot. ‎כ׳ ‎אומר ‎. ‎. ‎. ‎משנה ‎by ‎Mishnah ‎.. ‎. ‎. ‎, ‎R. ‎Judah ‎says, ‎we ‎understand ‎textual ‎interpretation ‎(as ‎Sifra, ‎Sifre ‎&c.), ‎contrad. ‎to ‎הלכות. ‎Ibb ‎תורה ‎מדרש ‎תורה ‎מאי ‎(R. ‎Johanan ‎means) ‎by ‎Torah ‎the ‎interpretation ‎of ‎the ‎Torah ‎text; ‎a. ‎fr. ‎--המ׳־ ‎בית ‎(abbr. ‎בהמ) ‎school, ‎college. ‎Meg. ‎27a ‎בהכ ‎בה״מ ‎לעשותו ‎מותר ‎you ‎may ‎change ‎a ‎synagogue ‎into ‎a ‎school ‎house; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מדרשות. ‎Ker. ‎13b. ‎Y. ‎Ter. ‎VIII,. ‎45b ‎top; ‎(ib. ‎I, ‎40a ‎מקריות). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎A2 ‎מ׳ ‎בתי ‎school. ‎houses; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Esp. ‎Midrash, ‎homiletic ‎book. ‎רבה ‎מדרש ‎PMMidrash ‎Rabbah, ‎homilies ‎on ‎the ‎Pentateuch ‎(and ‎the ‎fve ‎קM'pilloth) ‎(beginning ‎with ‎רבה ‎הושעיא ‎ר׳). ‎חזית־ ‎מ׳ ‎(from ‎its ‎beginning ‎חזית, ‎Prov. ‎XXII, ‎29)השיריב ‎שיר ‎מ׳ ‎Canti- ‎cum ‎Rabbah; ‎אסתר ‎מ׳ ‎MMidrash ‎Esther ‎or ‎Esther ‎Rabbah. ‎&c. ‎-- ‎שמואל ‎מ׳ ‎a ‎Midrash ‎to ‎the ‎Books ‎of ‎Samuel; ‎וים ‎מ׳, ‎also ‎טוב ‎שוחר ‎(from ‎its ‎beginning, ‎Prov. ‎XI, ‎27) ‎a ‎Midrash ‎to ‎the ‎Psalms. ‎-- ‎תנחומא ‎מ׳ ‎AMidrash ‎llanhuma, ‎to ‎the ‎Pentateuch. ‎-- ‎Pl. ‎מדרשים ‎Midrashim, ‎esp. ‎גות ‎Rabbolh ‎(a ‎plural ‎of ‎רבה ‎by ‎false ‎analogy). ‎93י*