tabernacle and its furniture &c., v. פירוק. Sabb. 73b אין
בכך פ׳ דרך this is not a way of disjointing. - Esp. unty-
ing and relieving a broken-down animal, unloading, opp.
טעינה. B. Mets. 32a בחנם פ׳ for unloading you must ask
no remuneration; ib. 31a; a. fr.
פריקי. פריקתא v. פירקתא.
פרירא I pebble, v. פרידא I.
פרירא II, פרירי pr. n. m., v. פרידא II.
פריש I m. name of a fruit, quince. Tosef. Succ. II, 9; Succ. 31a. - Pl. פרישים, פרישין. Kil. I, 4(-~חבושין Maim.); Y. ib. I, 27a, expl. אספרלגין, v. איספרגל. Ib. שאין פ׳ . . ולמה וכ׳ לקדרה פריש אילן מין לך why are they called p'rishin (set aside, excellent)? Because there is no species of fruit so well adapted for cooking as this.
פריש II m. (פרש) set aside, excellent. Y. Kil. I, 27a (R. S. to Kil. I, 4 פרוש), v. preced.
פריש, פריש m., פרישאc. ch.same. separated, set aside, 1) lonely. Targ. Jer. XV, 17 (h. text בדד). -- 2) difter- ent. Targ. Job XII, 3 (h. text נפל פלא ). -- 3) remote, extraordinary,wonderful, distinguished. Ib. XXXI, 11; 28 (h. text פלילים, פלילי). Targ. O. Gen. XLIX, 26 (h. text נזי). Targ. Ps. CXVIII, 23 (h.textנפלאת); a. e. - Ib. CXXXIX, 14. פרישית (h. text נפליתי). - Pl. פרישין; f פרישן. Targ. Ez. I, 11 (h. text פרדות). Targ. Ps. CXXXI, 1; a. e. -- V. next w.
פרישא, פ f. (preced.) wonderful deed, wonder. - Pl. פרישן, פרישתא. Targ. Ps. CXXXIX, 14. Targ. Ex. XXXII, 16 (not פרישן). Targ. Y. ib. XIII, 8 (ed. Vien. פרישין masc.). Ib. XXVI, 28. Targ. Job XXXVII, 14, a. e. פרישתא Ms. (ed. פרישותא q. v.). Targ. Y. Deut. IV, 35 (not פרישתא); a. fr. - [Targ. Job XXXVI, 29, v. פרישתא.]
פרישה I f. (פרש) 1) separation, retirement, prepa- ration. Yoma 8b וכ לקדושה פרישתו שזה this one (the high priest) is isolated for sanctification (to prepare himself for the functions of the Day ofAtonement), and this one (the priest designated to burn the red cow) is isolated for the sake of levitical cleanness. Hull. 72b מאביהן פרישתן משעת at the moment when they are cut ioose from the main body (the garment); מאבר פרישתן when a piece of the embryo is cut loose from the limb to which it belongs; a. e. - 2) withdrawal, abstinence. Pes. 22b שקבלתי כשם הפ׳ . . הדרישה על שכר as I am rewarded for explaining (every את in the Scripture), so I shall be rewarded for abstaining (from interpreting the את in Deut. VI, 13); Kidd. 57a. Sabb. 87a פ׳ עבוד בארבעה on the fourth day of Sivan they began to observe abstinence (Ex. XIX, 15); a. e.
פרישה II pr. n. f. (?) P'rishah. Sot. IX, 9 (47a) תחינ פ׳ בן name of a reputed assassin.
פרישות f. (פרש) 1) separation, parting. Gen. R. s. 70, a. e., v. נשיקה. -- 2) (v. פרוש) abstinence, restrictiop, self. restraint, piety. Yomna 74b ארן דרך פפ׳ the enforced ab- stinence from marital connection. Num. R. s. IO, a. e, V. נזירות. Sot. IX, 15 ו׳ טהרה . משמת with the death of . .. ceased the dignity of the Daw, and levitical purity and abstinence died out. Ib. וכ׳ ופ׳ פ׳ לידי מביאה טהרה levitical cleanness lleads to selfscontrol, and self-control to sancti- ty; a. e.
פרישותאf. (v. פרישא) wonderful deed, wonder. Targ. Job XXXVII, 14 (Ms. פרישתא); a. fr. - Pl. פרישוותא, פרש׳. Targ. Y. Ex. II, 20(0. פרשותי, read תי . .; ed. Bem. פדישתי, read תי . . .; v. Berl. Targ. O. II. p. 20). Targ. Ps. LXXVVII, 12; a. fr.
פרישנא pr. n. pl., v. פרשוניא.
פרישתא p. פרישתא, v. פרישא.
פרישתא f. (פרש, v. פרס)spread, curtain. -Pl. פרישתא. Targ. Job XXXVI, 29 Ms. (ed. פרישתא; h. text מפרשי).
1פרך) to split, divide of. Denom. (cmp. מחיצה) פרוכת. 2) to split (grist &c.); to crush, rub, rind. Ber. 37b פורכן, v. infra. Ex. R. s. 31 וכ׳ בידו פורכו אדם באחרונה at last (when silver has been worked over several times) one may crumble it in one's hand, and it is no longer fit for any work. B. Mets. 89b יפרוך Ms. R., v.iinfra; a. e. -Part. pas. פרוך; pl. פרוכים, פרוכין. Midr. Till. to Ps. CXVIII, 1013 (ref. to אמילם ib., v. מלל) פ׳ והמה and they were (shall be) crushed. Pi. פרך, פי׳ 1) to split, demolish. Yalk. Gen. 39, v. פכר. - 2) to crush, grind; to crak; to husk. Men. 75b עד מפרכן וכ׳ (Ber. 37b פורכן) he crushes them until he has reduced them to the fineness of the four of which they had been made. Bets. 12b וכ׳ קטניות מפפרכין you may husk peas on the Holy Day. Sabb. 53b וכ׳ לאדם ומפרכין סכין Ar. a. early eds. (v. Rabb. D. S. a. l. note 70; ed. a. Mss. מפרכסין, v. פרכס I) you may oint a sore and scrape the scab off for a human being (on the Sabbath), but not for a beast; a. e. - [Ib. 155b תבן מפרכין, v. פרך II.] Hif. הפריך same, to smash, craok &c. B. Mets. 89b לא וכ׳ מפריך . . . יפריך (Ms. R. יפרוך) the laborer must not smash fruits against a rock and eat them, but he may smash them one by one (with his hand) and eat; a. e. - [Yalk. Gen. 130 מפריכין, read; מפרינין, v. שרן] Nif. נפרך to be crumbled) to be cracked; to be scraped, peeled. Bekh. 37b נפרכת שתהא כדי יבישה a sore is called dry, when it can be scraped. Hull. 46b וכ׳ שתיפרך כדי that it can be scraped off with the nail. Ber. 25a זמן כל נפרכת ואינה שזורקה when he throws it down, and it is not crumbled. Pesik. R. s. 11 שניפרך, v. סרך; a. e. Hithpa. התפרך to be crummbled, threshed. Y. B. Mets. X, end, 12c וכ׳ ברגלו שיתפרך כדי in order that it (ther dung) be trodden dowu by the feet of men and beasts; (Bab. ib. 118b נישוף שיהא; Tosef. ib. XI, 8 שיישוף).
פרך I ch. same, to break, smash, crumble. - Part. pass. פריך, פריכא crushed; peeling, brittle. Targ. Lam. IV, 8 (h. text יבש, v. Bekh. 37b, quot. in preced.). -Lev. R. s. 8, beg., v. אציל. Pes. 68b פ׳ מפריך יבשה a dry wart is scraped
