Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/582

This page needs to be proofread.
‎צדקה
‎צהלה
1264


‎eousness ‎(or ‎charity) ‎and ‎justice ‎atone ‎for ‎&c. ‎Pes. ‎87b, ‎v. ‎שזר. ‎Tosef. ‎Dem. ‎III, ‎17, ‎v. ‎גביי. ‎Sabb. ‎118b ‎צ׳ ‎גבאי ‎collectors ‎of ‎public ‎charity; ‎צ׳ ‎מחלקי ‎distributors ‎of ‎charity, ‎v. ‎חלק. ‎Succ. ‎49b ‎הצ׳ ‎מן ‎יותר ‎גיה ‎גדולה ‎deeds ‎of ‎love ‎are ‎worth ‎more ‎than ‎almsgiving; ‎ib. ‎גיח ‎בממונו ‎צ׳ ‎וכ׳ ‎charity ‎is ‎done ‎at ‎the ‎mere ‎sacrifice ‎of ‎money, ‎deeds ‎of ‎love ‎are ‎performed ‎with ‎one's ‎money ‎and ‎with ‎one ‎s ‎person; ‎וכ׳ ‎גוח ‎לעניים ‎צ׳ ‎almsgiving ‎is ‎only ‎for ‎the ‎poor, ‎deeds ‎of ‎love ‎for ‎the ‎poor ‎and ‎the ‎rich. ‎B. ‎Bath. ‎10b ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XIV, ‎34) ‎וכ׳ ‎מכפדת ‎צ׳ ‎. ‎.. ‎כשם ‎as ‎the ‎sin-ofering ‎brings ‎atonement ‎for ‎Israel, ‎so ‎charity ‎is ‎a ‎means ‎of ‎atone- ‎ment ‎for ‎the ‎nations. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎49 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XVVIII, ‎19) ‎משפט ‎ולבסוף ‎צ׳ ‎מתחלה ‎(not ‎צדק) ‎first ‎charity ‎(undis- ‎criminating ‎hospitality), ‎and ‎thenustice; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎צרקות. ‎B. ‎Bath. ‎10a ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XI, ‎4, ‎a. ‎X, ‎2) ‎למה ‎הללו ‎צ׳ ‎שתי ‎why ‎ttwo ‎verses ‎saying ‎the ‎same ‎thing ‎about ‎charity ‎? ‎Treat. ‎Der. ‎Er. ‎ch. ‎II ‎צ׳ ‎מחלקי, ‎v. ‎supra. ‎Ruth ‎R. ‎to ‎III, ‎3 ‎וצ׳ ‎מצוות ‎ו ‎וסכת ‎anoint ‎thyself' ‎(ib.), ‎that ‎means ‎with ‎good ‎deeds ‎and ‎charitable ‎acts; ‎a. ‎e.

צדקה, ‎צדקה ‎ch., ‎v. ‎דקתאa.

צדקו, ‎צדקותא ‎f. ‎(preced.) ‎righteousness, ‎justifi- ‎cation, ‎yfastice. ‎Targ. ‎Koh. ‎II, ‎21 ‎(h. ‎text ‎כשרון). ‎Targ. ‎Ps. ‎IV, ‎2 ‎(ed. ‎Wil. ‎צדקו׳). ‎Targ. ‎Prov. ‎II, ‎9 ‎Ms. ‎(ed. ‎צדקתא). ‎Ib. ‎VIII, ‎8; ‎a. ‎fr.

צדקן ‎m. ‎(preced. ‎wds.) ‎1) ‎acting ‎justly; ‎2) ‎charitable. ‎Sabb. ‎156a ‎צ׳ ‎גבר ‎יהי ‎דבצדק ‎מאן ‎האי ‎he ‎that ‎was ‎born ‎under ‎the ‎planet ‎Tsedek ‎will ‎be ‎a ‎right-doing ‎man; ‎eapl. ‎במצוות ‎צ׳ ‎a ‎charitable ‎man ‎(v. ‎מצוה).

צדקנית ‎f. ‎(preced.) ‎pious, ‎virtuous, ‎charitable. ‎- ‎Pl. ‎צדקניות. ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎end, ‎29d; ‎Bab. ‎ib. ‎112a; ‎Arakb. ‎7b ‎שער ‎צ׳ ‎נשים ‎the ‎hair ‎of ‎pious ‎women ‎(in ‎a ‎condemned ‎city, ‎v. ‎נדח). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1 ‎וכ׳ ‎צ׳ ‎נשים ‎בשכר ‎through ‎the ‎merit ‎of ‎the ‎pious ‎women ‎of ‎the ‎age ‎were ‎the ‎Israelites ‎redeem- ‎ed ‎from ‎Egypt; ‎a. ‎fr.

טדקת, ‎v. ‎צדיק.

צדקתא, ‎צדקתא ‎f. ‎=h. ‎צרקה. ‎Targ. ‎Ps. ‎IX, ‎9 ‎Ms. ‎(ed. ‎זכותא). ‎Ib. ‎XI, ‎. ‎Ib. ‎XVII, ‎1 ‎Ms. ‎(ed. ‎צדקה). ‎Targ. ‎Esth. ‎IX, ‎22 ‎דצ׳ ‎מעהא ‎(ed. ‎Lag. ‎מעתא)eshh. ‎צדקה ‎של ‎מעות, ‎v. ‎מעה. ‎Targ. ‎Koh. ‎VII, ‎12; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Ber. ‎6b ‎דתעניתא ‎אאגרא ‎צ׳ ‎the ‎merit ‎of ‎a ‎public ‎fast ‎lies ‎in ‎the ‎distribution ‎of ‎charity. ‎- ‎Pl. ‎צדקתא. ‎Targ. ‎Ps. ‎CIII, ‎6 ‎(ed. ‎Wil. ‎sing.).

צדראצדרויא, ‎צדריתא, ‎v. ‎sut ‎צרד׳.

צהב ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎זהב) ‎1) ‎to ‎be ‎bright, ‎shine. ‎Men. ‎18a ‎וכ׳ ‎פניו ‎צהבו ‎the ‎face ‎of ‎R. ‎J. ‎brightened ‎up ‎(with ‎joy); ‎Hull. ‎7b; ‎a. ‎e. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎צהוב; ‎pl. ‎צהובין. ‎Ned. ‎49b ‎היום ‎צ׳ ‎פניך ‎thou ‎lookest ‎bright ‎to-day. ‎- ‎V. ‎צהוב. ‎-- ‎2) ‎(cmp. ‎כרכם) ‎to ‎be ‎defiant. ‎Sifre ‎Deut. ‎309 ‎כנגד ‎וצוהב ‎עומד ‎היה ‎וכ׳ ‎stood ‎up ‎and ‎insulted ‎a ‎senator ‎in ‎the ‎street; ‎Yalk. ‎ib. ‎942. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎as ‎ab. ‎yealous, ‎angry. ‎Snh. ‎105a ‎שני ‎לזה ‎זה ‎צ׳ ‎. ‎. ‎. ‎(Ms. ‎O. ‎a. ‎Ar. ‎והבין) ‎two ‎watchdogs ‎. ‎who ‎were ‎jealous ‎of ‎each ‎other. ‎Tanh. ‎Vaera ‎14 ‎צ׳ ‎וברד ‎אש ‎וכ׳ ‎fire ‎and ‎hail ‎are ‎hostile ‎to ‎each ‎other ‎(cmp. ‎דבב). ‎Hif~.הצהיב ‎1) ‎to ‎become ‎shining. ‎Sifra ‎Vayikra, ‎N'dab., ‎Par. ‎6, ‎ch. ‎VIII ‎משיעהיבו ‎when ‎the ‎feathers ‎of ‎the ‎igeons ‎begin ‎to ‎be ‎shining, ‎contrad. ‎to ‎הזהיב ‎(of ‎grown ‎doves) ‎to ‎shme, ‎v. ‎זהב; ‎Hull. ‎22b. ‎-- ‎2) ‎(of ‎metal) ‎to ‎be ‎brightt, ‎burnished, ‎gold ‎ike. ‎Midd. ‎II, ‎3, ‎a. ‎e., ‎v. ‎נחושתן ‎I. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מוצהב; ‎f ‎מוצהבת. ‎Yoma ‎38a ‎(some ‎ed. ‎מצוהבת ‎Pu.), ‎v. ‎נחושתן ‎I. ‎[Ib. ‎ממאירה ‎והיתה, ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎מצהבת.]-- ‎3) ‎(cmp. ‎כרכם) ‎to ‎grieve. ‎M. ‎Kat. ‎24b ‎עליו ‎משהיבין ‎רבים ‎. ‎. ‎. ‎כיוצא ‎וכ׳ ‎(Ms. ‎M. ‎מצווחין, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎if ‎a ‎corpse ‎is ‎carried ‎out ‎on ‎a ‎bier, ‎the ‎people ‎grieve ‎over ‎it ‎(in ‎sympathy) ‎&c.

צהב ‎ch. ‎same; ‎part. ‎pass. ‎צהיב ‎grieved. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎9 ‎[read; ‎וכ׳ ‎צהיבין ‎דאפיך ‎כדו ‎now ‎ttthat ‎you ‎grieve ‎io ‎much,, ‎we ‎will ‎go ‎with ‎you ‎&c. ‎Pa. ‎צהב ‎to ‎grieve, ‎provoke. ‎Targ. ‎ISam. ‎I, ‎6. ‎Af. ‎אצהיב ‎to ‎be ‎angry. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎III, ‎6 ‎גרמיה ‎עבד ‎בריה ‎עם ‎מצהיב ‎he ‎pretended ‎to ‎be ‎angry ‎with ‎his ‎son.

צהוב ‎m., ‎צהובה ‎f.(b. ‎h. ‎צהב ‎yellow. ‎Sifra ‎Thazr.. ‎Neg., ‎Par. ‎5, ‎ch. ‎IX ‎צ׳ ‎בשיער ‎החליטו ‎if ‎the ‎priest ‎declared ‎him ‎a ‎leper ‎on ‎the ‎ground ‎of ‎yellow ‎hair ‎(Lev. ‎XIII, ‎30). ‎Ib. ‎שחורה ‎ואחת ‎צ׳ ‎אחת ‎one ‎yellow ‎and ‎one ‎black ‎hair. ‎Neg. ‎III, ‎5; ‎a. ‎fr.

צהוב, ‎v. ‎ציהוב.

צהוונא, ‎v. ‎צחוונא.

*צהורא ‎m. ‎(צהר) ‎sheen, ‎light. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXXVIII, ‎15 ‎ed. ‎Lag. ‎(oth. ‎ed. ‎נהורא).

צהותא, ‎צהי, ‎צהיא, ‎צהיא, ‎v. ‎sub ‎ח׳a.

צהיבה ‎f. ‎(צהב) ‎jealousy, ‎anger. ‎Mekh. ‎Mishp. ‎6; ‎Yalk. ‎Ex. ‎331 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XXI, ‎18) ‎וכ׳ ‎מביאה ‎שהצ׳ ‎מגיד ‎this ‎intimates ‎that ‎ill-will ‎may ‎lead ‎to ‎death.

צהיר, ‎v. ‎צהר.

צהל ‎(b. ‎h.) ‎to ‎be ‎bright, ‎shine; ‎(of ‎sound) ‎to ‎shout. ‎Pi. ‎ציהל ‎to ‎shout; ‎(of ‎horses) ‎to ‎neigh. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎27 ‎28 ‎וכ׳ ‎אחריהם ‎מצהלות ‎והם ‎and ‎they ‎(the ‎women) ‎neighed ‎after ‎them ‎like ‎war--horses. ‎Hif. ‎ההיל ‎1) ‎to ‎be ‎bright, ‎shining. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎97 ‎beg. ‎יצא ‎מצהילות ‎ופניו ‎he ‎came ‎forth ‎with ‎a ‎shining ‎face. ‎- ‎2) ‎to ‎brighten, ‎illumine. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎20 ‎כחמה ‎. ‎.. ‎שמצהיל ‎אברהם ‎Abraham ‎who ‎illumined ‎the ‎whole ‎world ‎like ‎the ‎sun.

צהל ‎ch. ‎same, ‎to ‎be ‎bright, ‎glad; ‎to ‎shout. ‎Targ. ‎Esth. ‎VIII, ‎15. ‎-- ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎14 ‎וכ׳ ‎אפוי ‎ועהלין ‎הבהיקו ‎the ‎face. ‎of ‎R. ‎P. ‎became ‎bright ‎and ‎shining ‎(Koh. ‎R. ‎to ‎VIII, ‎1 ‎זחלין, ‎v. ‎זחל ‎II).

צהלה ‎f. ‎(preced.) ‎1) ‎shouting, ‎rejoicing. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎10 ‎וכ׳ ‎בית ‎שמחת ‎צהלת ‎the ‎joyful ‎shouting ‎at ‎the ‎dedication ‎of ‎the ‎Temple ‎&c.; ‎Midr. ‎Prov. ‎to ‎XXXI, ‎5, ‎v. ‎בלוזמא. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎ומשחקת ‎צ׳ ‎והיתה, ‎read; ‎וכ ‎ושמחת ‎ושמחה ‎צ׳ ‎והיתה ‎and ‎there ‎was ‎shouting ‎and ‎joy ‎(on ‎account ‎of ‎the ‎daughter ‎of ‎Pharaoh) ‎and ‎the ‎rejoicing ‎over ‎the ‎dedication ‎&c. ‎--