Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/640

This page needs to be proofread.
‎קהי
‎קהלת
1322


‎ed ‎my ‎heart ‎(with ‎the ‎evidence ‎of ‎thy ‎purity) ‎and ‎given ‎me ‎pain ‎(by ‎showing ‎more ‎affection ‎for ‎thy ‎son ‎than ‎for ‎myself). ‎Snh. ‎109b ‎(play ‎on ‎קהת ‎בן, ‎Num. ‎XVI, ‎1) ‎שה׳ ‎בן ‎וכ׳ ‎a ‎son ‎that ‎brought ‎grief ‎over ‎his ‎parents; ‎a. ‎e. ‎i. ‎קיהה ‎to ‎pronounce ‎unsolvable. ‎Neg. ‎IV, ‎11, ‎v. ‎כהה. ‎Nif. ‎נקהה ‎1) ‎to ‎become ‎faintt, ‎poawerless. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎X, ‎10 ‎וכ׳ ‎אומה ‎נקהת ‎אם ‎if ‎the ‎nation ‎whose ‎power ‎was ‎as ‎hard ‎as ‎iron, ‎has ‎grown ‎powerless. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎tough, ‎difficult. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎תלמודך ‎׳ ‎אם ‎if ‎thy ‎lesson ‎is ‎as ‎tough ‎to ‎thee ‎as ‎iron ‎(v. ‎preced). ‎Hithpa. ‎התכהא, ‎התקהה; ‎Nithpa. ‎נתקהה ‎1) ‎to ‎faint, ‎long ‎for. ‎Yalk. ‎Ex. ‎186 ‎(ref. ‎to ‎מתלקחת, ‎Ex. ‎IX, ‎24) ‎מתקהא ‎שליחותה ‎לעשות ‎(not ‎שליחותיה) ‎it ‎(the ‎fire) ‎was ‎dying ‎to ‎perform ‎its ‎mission; ‎Pesik. ‎Vayhi, ‎p. ‎4a ‎וכ׳ ‎מתקהא ‎מיתה ‎Ar. ‎(ed. ‎מתקריא, ‎corr. ‎aacc.) ‎dying, ‎hat ‎is ‎longing ‎&c.; ‎Oant. ‎R. ‎to ‎III, ‎11 ‎בוראם ‎רצון ‎לעשות ‎בשביל ‎ומתקלהא ‎מיתה ‎(corr. ‎acc., ‎a. ‎read ‎בוראה); ‎Num. ‎R. ‎s. ‎12(combining ‎both ‎versions) ‎בוראה ‎. ‎. ‎. ‎לעשות ‎ומתקהלא ‎מיתה ‎(corr. ‎acc.). ‎- ‎2) ‎to ‎become ‎tough, ‎hard, ‎unyielding, ‎grievous, ‎irksome. ‎Koh. ‎R. ‎l. ‎c. ‎אם ‎וכ׳ ‎שעל ‎שמים ‎נתקהו ‎if ‎the ‎heavens ‎above ‎you ‎have ‎become ‎hard ‎as ‎iron ‎&c., ‎v. ‎supra. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎התלמיד ‎על ‎הרב ‎נתק׳ ‎אם ‎if ‎the ‎teacher ‎has ‎been ‎unyielding ‎to ‎the ‎pupil ‎like ‎iron ‎(out ‎of ‎patience, ‎and ‎refusing ‎to ‎teach ‎him) ‎. ‎. ‎., ‎and ‎the ‎teacher ‎shows ‎not ‎a ‎friendly ‎face ‎(does ‎not ‎relent) ‎&c. ‎Ib. ‎אם ‎וכ׳ ‎הרב ‎על ‎התלמיד ‎נתק׳ ‎if ‎the ‎pupilhas ‎been ‎annoying ‎to ‎his ‎teacher ‎(through ‎his ‎obtuseness ‎or ‎wearisome ‎questions) ‎, ‎and ‎the ‎tteacher ‎refuses ‎to ‎explain ‎&c.

קהי, ‎קהא ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎be ‎blunt ‎(and ‎loose); ‎to ‎be ‎dull, ‎faint. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Gen. ‎XXXIII, ‎4 ‎(Y. ‎I ‎אתמזמיז). ‎Ib. ‎XXXII, ‎26 ‎וקהת ‎(some ‎ed. ‎וקחת, ‎v. ‎קחח; ‎Y. ‎I ‎זזע; ‎h. ‎text ‎ותקע). ‎-- ‎[Targ. ‎IKings ‎XIV, ‎4 ‎קהאה ‎(ed. ‎Wil. ‎כהאה; ‎ed. ‎Lag. ‎קמא; ‎h. ‎text ‎קמו.]- ‎2) ‎to ‎be ‎stale, ‎distasteful. ‎Ber. ‎56a ‎וכ׳ ‎עסקך ‎קהא ‎Ms. ‎F. ‎(ed. ‎קאוי ‎fr. ‎קוא; ‎Ms. ‎M. ‎פסיד ‎וקאזיל ‎עסקך, ‎read ‎וקאוי) ‎thy ‎business ‎(wine ‎store) ‎will ‎be ‎stale ‎(and ‎taste) ‎like ‎a ‎pomegranate. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎קהיה, ‎pl. ‎קהיתין ‎(cmp. ‎המי, ‎a. ‎חמת׳). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎19 ‎קהיתין ‎הא ‎are ‎they ‎(the ‎vessels ‎with ‎wine ‎you ‎have ‎been ‎examin- ‎ing) ‎spoiled?; ‎[hAr. ‎s. ‎v. ‎הקהיתה;קה ‎is ‎it ‎spoiled ‎?]. ‎-- ‎3) ‎to ‎be ‎unrelenting, ‎rigorous. ‎B. ‎Mets. ‎52b ‎נפש ‎מקרי ‎אזוזי ‎דקהי ‎רעה ‎Ar. ‎(ed. ‎דמוקים) ‎he ‎who ‎is ‎rigorous ‎in ‎matters ‎of ‎coins ‎(refusing ‎a ‎coin ‎for ‎slight ‎imperfections) ‎is ‎called ‎a ‎malevolent ‎soul' ‎(v. ‎נפש). ‎Pa. ‎קהי ‎to ‎give ‎an ‎acrid ‎taste ‎to. ‎Pes. ‎116a ‎צריך ‎לקהוייה ‎one ‎must ‎give ‎the ‎pap ‎(חרוסת) ‎an ‎acrid ‎taste ‎(with ‎apples ‎and ‎wine). ‎Af. ‎אקהי ‎[to ‎blunt ‎a ‎person's ‎teeth,] ‎to ‎refute, ‎argue. ‎Yeb. ‎110b ‎מקהו ‎Ar. ‎a. ‎Var. ‎in ‎Rashi ‎(ed. ‎מקוו), ‎v. ‎אקווא.

קהיות ‎f. ‎(preced.), ‎שינים ‎ק׳ ‎bluntness ‎of ‎teeth; ‎trnsf. ‎old ‎age. ‎Yalk. ‎Lam. ‎996 ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎בק׳ ‎לו ‎שנתן ‎בן ‎the ‎son ‎that ‎was ‎given ‎him ‎(Abraham) ‎in ‎his ‎old ‎age, ‎when ‎he ‎was ‎one ‎hundred ‎years ‎old.

קהייא ‎f, ‎pl. ‎קהייתא ‎arguments. ‎Yeb. ‎1110b ‎Ar., ‎v. ‎אתגוא.

קהילה, ‎v. ‎קהלה.

קהל ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎קול) ‎to ‎call. ‎Hff ‎הקהיל ‎to ‎assemble. ‎Ber. ‎61b; ‎AAb. ‎Zar. ‎18a ‎מקהיל ‎ברבים ‎קהילות ‎called ‎public ‎assemblies ‎(to ‎teach). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎99 ‎וכ׳ ‎קרח ‎כשיקהיל ‎(some ‎ed. ‎כשיקהל) ‎when ‎Korah ‎will ‎gather ‎his ‎followers ‎for ‎strife, ‎my ‎(Jacob's) ‎name ‎shall ‎not ‎be ‎joined ‎with ‎them. ‎Yalk. ‎Ex. ‎408 ‎שילמדו ‎כדי ‎וכ׳ ‎להקהיל ‎. ‎. ‎. ‎that ‎coming ‎generations ‎may ‎learn ‎from ‎thee ‎to ‎assemble ‎congregations ‎every ‎Sabbath; ‎a. ‎e. ‎Nif. ‎נקהל ‎to ‎be ‎assembled. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎98 ‎שהן ‎בשעה ‎וכ׳ ‎על ‎נקהלין ‎when ‎they ‎will ‎be ‎assembled ‎against ‎Moses ‎in ‎the ‎party ‎of ‎Korah ‎&c. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎24 ‎בהקהל ‎. ‎. ‎. ‎פרשה ‎וכ׳ ‎this ‎section ‎(Lev. ‎XIX) ‎was ‎proclaimed ‎in ‎full ‎as- ‎sembly ‎(v. ‎ib. ‎2), ‎because ‎&c. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎1, ‎v. ‎קהלת. ‎Hithpa. ‎התקהל ‎same. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎99 ‎(ref. ‎to ‎יקהת, ‎Gen. ‎XLIX, ‎10) ‎עליו ‎מתקהלין ‎. ‎. ‎. ‎מי ‎he ‎around ‎whom ‎the ‎nations ‎will ‎group ‎themselves. ‎-- ‎[Num. ‎R. ‎s. ‎12 ‎מתקהלא, ‎v. ‎ההc.]

קהל ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎gathering, ‎congregation. ‎Y. ‎Hor. ‎I, ‎46a ‎bot. ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎XV, ‎24, ‎העדה) ‎השבטים ‎כל ‎ק׳ ‎קרויין ‎all ‎tribes ‎together ‎are ‎called ‎kahal; ‎. ‎. ‎. ‎שבט ‎כל ‎ק׳ ‎every ‎tribe ‎for ‎itself ‎is ‎called ‎k.; ‎Bab. ‎ib. ‎3a ‎. ‎. ‎. ‎ככגון ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎של ‎רובו ‎when ‎six ‎tribes ‎have ‎sinned, ‎and ‎they ‎form ‎the ‎majority ‎of ‎the ‎congregation ‎(the ‎entire ‎peomle) ‎&c. ‎Ib. ‎קק׳ ‎דאיקרו ‎הוא ‎הני ‎only ‎they ‎(the ‎entire ‎people) ‎are ‎call- ‎ed ‎k. ‎- ‎Kidd. ‎73a ‎ודאי ‎קהל ‎a ‎community ‎of ‎Israelites ‎of ‎undoubted ‎legitimacy; ‎ספק ‎ק׳ ‎of ‎doubtful ‎legitimacy; ‎Y. ‎Yab. ‎VIII, ‎9bbot. ‎ברור ‎ק׳; ‎ספק ‎ק׳. ‎Ib.[read)] ‎קהילות ‎ארבע ‎וכ׳ ‎כהנים ‎ק׳ ‎יי׳ ‎ק׳ ‎אינון ‎four ‎communities ‎are ‎meant ‎by ‎the ‎congregation ‎of ‎the ‎Lord ‎(Deut. ‎XXIII, ‎2; ‎3; ‎4; ‎9) ‎the ‎community ‎of ‎priests, ‎of ‎Levites, ‎of ‎Israelites, ‎and ‎of ‎proselytes. ‎Mish. ‎ib. ‎VIII, ‎2 ‎בק׳ ‎מלבא ‎אלא ‎. ‎. ‎. ‎ואינן ‎and ‎they ‎are ‎forbidden ‎only ‎to ‎enter ‎the ‎congregation ‎(to ‎intermarry ‎with ‎Israelites); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl,, ‎v. ‎קהלה.

קהל, ‎קהלאch. ‎same. ‎Targ. ‎Num. ‎XVI, ‎3. ‎1b. ‎XX, ‎4; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Kidd. ‎73a ‎נפקו ‎קהל ‎מחד ‎ed. ‎(Rashi ‎קהלא) ‎tthe ‎(laws ‎concerning ‎priests ‎and ‎Levites) ‎are ‎derived ‎from ‎one ‎of ‎the ‎verses ‎(Deut. ‎XXIII, ‎3; ‎44; ‎9) ‎in ‎which ‎kahal ‎occurs. ‎- ‎Pl ‎קהלי. ‎Ib. ‎נינהו ‎ק׳ ‎תרי ‎נמי ‎הנהו ‎these ‎(priests ‎and ‎Levites) ‎are ‎also ‎ttwo ‎communities ‎(requiring ‎two ‎verses ‎with ‎the ‎word ‎kahal ‎in ‎themm); ‎a. ‎e.

קהלה, ‎קהי׳ ‎f. ‎(b. ‎h.) ‎same. ‎Y. ‎Ber. ‎VII, ‎11c ‎top ‎וק׳ ‎קק׳ ‎כל ‎במקהלות ‎in ‎assemblies ‎praise ‎God ‎(Ps. ‎LXVIII,. ‎27), ‎iin ‎every ‎kkind ‎of ‎assemblies ‎(use ‎a ‎different ‎phraseology ‎for ‎the ‎appeal ‎to ‎praise ‎God, ‎according ‎to ‎the ‎size ‎of ‎the ‎assembly). ‎Meg. ‎2a ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎זמן ‎יג ‎the ‎thirteenth ‎of ‎Adar ‎was ‎the ‎date ‎of ‎gathering ‎all ‎Jews ‎(Esth. ‎IX, ‎18). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎9 ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XXXIII, ‎4) ‎וכ׳ ‎אין ‎ינאי ‎קהלת ‎מורשה ‎it ‎is ‎not ‎written ‎here, ‎'an ‎inheritance ‎of ‎the ‎congregation ‎of ‎Yanmai ‎(privileged ‎scholars), ‎but ‎of ‎the ‎congregation ‎of ‎Jacob ‎(v. ‎ירותא); ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎קהפות, ‎קהי׳. ‎Y. ‎Y ‎eb. ‎VIII, ‎9b ‎bot., ‎v. ‎קהל. ‎Ab. ‎Zar. ‎18a, ‎a. ‎e., ‎v. ‎קהל; ‎a. ‎fr.

קהלת ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Koheleth, ‎traditional ‎surname ‎of ‎King ‎Solomon. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎I ‎. ‎. ‎. ‎ק׳ ‎שמו ‎נקרא ‎למה ‎וכ׳ ‎בהשקהל ‎why ‎was ‎his ‎name ‎Koheleth ‎Because ‎his ‎words ‎were ‎proclaimed ‎in ‎public ‎meeting, ‎as ‎it ‎is ‎written ‎(IKings ‎VIII, ‎1) ‎&c.; ‎a. ‎e. ‎-ק׳־ ‎(ספר) ‎the ‎Book ‎of ‎Koheleth,