Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/651

This page needs to be proofread.
‎קומי
‎קומקום
1333


קומי I ‎f. ‎(~~n) ‎hair, ‎esp. ‎the ‎gentile ‎fashion ‎of ‎cutting ‎and ‎wearing ‎the ‎hair; ‎ק׳ ‎ספר ‎to ‎triom ‎the ‎front ‎of ‎the ‎hair ‎like ‎a ‎fringe ‎on ‎the ‎forehead ‎(caprone), ‎and ‎let ‎the ‎curls ‎hang ‎down ‎on ‎the ‎temples ‎(antie; ‎v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Coma). ‎Sifra ‎Ahare, ‎Par. ‎9, ‎ch. ‎XIII ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XVIII, ‎3) ‎ק׳ ‎תספור ‎ושלא ‎ציצית ‎תגדל ‎שלא ‎(not ‎שפה ‎ק׳, ‎v. ‎Rabad) ‎that ‎thou ‎grow ‎no ‎side-locks ‎and ‎trim ‎not ‎the ‎front. ‎B. ‎Kam. ‎83a ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎המספר ‎he ‎who ‎cuts ‎the ‎coma ‎transgresses ‎the ‎law ‎forbidding ‎the ‎ways ‎of ‎the ‎Amorite. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎לספר ‎לו ‎התירו ‎. ‎. ‎. ‎אבטוליס ‎they ‎allowed ‎A. ‎b. ‎R. ‎to ‎wear ‎his ‎hair ‎in ‎Roman ‎fashion, ‎because ‎he ‎as- ‎sociated ‎with ‎government ‎people; ‎a. ‎e.

*קומי II ‎f. ‎=קומה. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎4 ‎שלו ‎ק׳ ‎על ‎שעומד ‎כיון ‎וכ׳ ‎ויוצא ‎when ‎the ‎youth ‎has ‎reached ‎his ‎full ‎growth ‎and ‎goes ‎out ‎for ‎business.

קומיא, ‎Pirue ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎XIII, ‎v. ‎קוזמין.

קומיטיטון, ‎read. ‎קומיטטון ‎m. ‎(comitatus) ‎im- ‎perial ‎court. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Num. ‎XII, ‎7 ‎[readb] ‎דידי ‎ק׳ ‎בכל ‎היא ‎הימן ‎(ק׳ ‎לבילרין ‎דיש ‎being ‎a ‎gloss, ‎v. ‎לבלרא) ‎he ‎is ‎most ‎trusted ‎in ‎my ‎whole ‎court.

קומיס, ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎XIII, ‎v. ‎קוזמין.

קומיס ‎m. ‎(comes) ‎attendant ‎ofmagistrates, ‎esp. ‎Comes, ‎a ‎member ‎of ‎the ‎imperial ‎cabinet ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v.). ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13a ‎שלו ‎תיסבריות ‎על ‎ק׳ ‎העמידו ‎(notקומוס) ‎he ‎made ‎him ‎superintendent ‎of ‎his ‎treasures ‎(Comes ‎largitionumm ‎privatarum); ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎5 ‎תסברין ‎קומסין ‎(corr. ‎acc.); ‎Y. ‎Snh. ‎XI, ‎30b ‎bot. ‎המקדשש ‎בית ‎תיסווריןעל ‎ק׳ ‎chief ‎treasurer ‎of ‎the ‎Temple ‎(0Comes ‎largitionum ‎sacrarum). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎37 ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎למשה ‎. ‎. ‎. ‎עשה ‎the ‎Lord ‎made ‎Moses ‎superintendent. ‎of ‎the ‎palace ‎(Comes ‎palatil) ‎&c. ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎XII, ‎7; ‎cmp. ‎קומיטיטון). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎15, ‎v. ‎סרדיוט; ‎Tanh. ‎Bha ‎al., ‎ed. ‎Bub. ‎20 ‎קומוס ‎(corr. ‎acc.). ‎Koh. ‎R. ‎to ‎IX, ‎11 ‎אתמול ‎וכ׳ ‎קלטור ‎ק׳ ‎עביד ‎yesterday ‎he ‎(Moses) ‎was ‎made ‎Comes ‎Calator ‎(officer ‎arranging ‎the ‎king's ‎receptions) ‎in ‎Pha- ‎raoh's ‎palace, ‎and ‎to-day--call ‎him ‎that ‎he ‎may ‎eat ‎bread' ‎(Ex. ‎II, ‎20); ‎Yalk. ‎ib. ‎989 ‎קמסקלתור ‎(corr. ‎acc.). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5, ‎v. ‎איספיסריאון; ‎Yalk. ‎Is. ‎291 ‎בירושלם ‎ואיפרכום ‎קומוס. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28 ‎[read;] ‎וכ׳ ‎קלטור ‎ק׳ ‎. ‎.. ‎פריבטון ‎ק׳ ‎דעביד ‎מאן ‎he ‎who ‎used ‎to ‎appoint ‎the ‎Comes ‎Privatarum ‎(v. ‎supr), ‎he ‎who ‎used ‎to ‎appoiint ‎the ‎Comes ‎Oalator ‎&c., ‎v. ‎ממגיסטיר; ‎Esth. ‎R. ‎to ‎VI, ‎10 ‎וכ ‎פנטון ‎דומין ‎(corr. ‎acc.); ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎18 ‎קומסקרטור ‎קומספנטון ‎מיעביד ‎(corr. ‎acc.). ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎12, ‎v. ‎אסטבלאטא; ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎(comites) ‎קומיטין. ‎Sabb. ‎145b ‎[read;] ‎זמורה ‎ובעלי ‎וק׳ ‎הגמון ‎(ed. ‎ובעל ‎וקמטון, ‎Rashi ‎וקומטון, ‎Ms. ‎M. ‎וקומטרי; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎.note) ‎a ‎general ‎with ‎his ‎Comites ‎and ‎Centuriones.

קומנטריסיןm. ‎pl. ‎(pl. ‎of~~~~~~~~~~~, ‎S. ‎-com- ‎mentariensis) ‎those ‎having ‎charge ‎of ‎public ‎records, ‎esp. ‎registrars ‎of ‎prisoners, ‎jailers ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Com- ‎mentarius). ‎Gitt. ‎28b ‎וכ׳ ‎נכרים ‎של ‎מק׳ ‎if ‎one ‎heard ‎from ‎gentile ‎jailers, ‎such ‎and ‎such ‎a ‎man ‎is ‎dead', ‎such ‎and ‎such ‎a ‎man ‎has ‎been ‎put ‎to ‎death', ‎you ‎cannot ‎allow ‎his ‎wife ‎to ‎marry ‎again; ‎Y. ‎Yeb. ‎XVI, ‎15d ‎המלך ‎מקמנטריסי ‎from ‎the ‎(Roman) ‎king's ‎jailers.

קומניתא ‎f. ‎(קמן; ‎cmp. ‎Syr. ‎קמל, ‎a. ‎קומלא. ‎mucor ‎panis, ‎P. ‎Sm. ‎3647) ‎mould. ‎Pes. ‎42a, ‎v. ‎אומא.

קומפון, ‎v. ‎קמפון.

קומפרומיסיןm. ‎pl. ‎(pl. ‎of ‎compromissum) ‎1) ‎agree- ‎ment ‎between ‎parties ‎to ‎submit ‎to ‎arbitration. ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎82a ‎bot., ‎expl. ‎בירורין ‎שטרי, ‎v. ‎בירור. ‎- ‎2) ‎(v. ‎Harper's ‎Lat. ‎Dict. ‎s. ‎v. ‎Compromitto) ‎reciprocal ‎promises. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎6 ‎וכ׳ ‎נתנו ‎קופרמסאות ‎(read; ‎קומסרומיסאות) ‎they ‎made ‎prommmises ‎to ‎each ‎other, ‎that ‎he ‎would ‎never ‎disown ‎them, ‎nor ‎they ‎him.

קומץ, ‎קמ ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎קמץ) ‎bending ‎the ‎three ‎middle ‎fingers ‎over ‎the ‎hollow ‎of ‎the ‎hand; ‎(with ‎מלא, ‎or ‎sub. ‎מלא) ‎grab, ‎handful, ‎contrad.to ‎חופן. ‎Ber. ‎3b ‎משביע ‎הק׳ ‎אאין ‎וכ׳ ‎one ‎grab ‎cannot ‎satisfy ‎a ‎lion. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎20 ‎עפר ‎ק׳ ‎וכ׳ ‎is ‎not ‎the ‎handful ‎of ‎dust ‎of ‎the ‎ground ‎of ‎which ‎thou ‎hast ‎been ‎made, ‎booty ‎in ‎thy ‎possession ‎(which ‎thou ‎must ‎give ‎back ‎to ‎the ‎earth)? ‎Ib. ‎s. ‎90 ‎ק׳ ‎בה ‎אין ‎ק׳ ‎there ‎would ‎not ‎be ‎a ‎handful ‎for ‎each ‎person; ‎Yalk. ‎ib. ‎148 ‎ק׳ ‎מק׳ ‎מספיקין ‎אינן; ‎a. ‎e. ‎-Esp. ‎the ‎handful ‎of ‎the ‎meal ‎offering ‎which ‎the ‎priest ‎takes ‎to ‎be ‎put ‎on ‎the ‎altar ‎(Lev. ‎VI, ‎8). ‎Men. ‎III, ‎2 ‎וכ׳ ‎בק׳ ‎קומצה ‎נתערב ‎if ‎the ‎handful ‎of ‎one ‎meal ‎offering ‎became ‎mixed ‎up ‎with ‎that ‎of ‎a- ‎other ‎meal ‎offering. ‎Ib. ‎3 ‎וכ׳ ‎שנתערב ‎ק׳ ‎if ‎a ‎komets ‎became ‎mixed ‎up ‎with ‎a ‎meal ‎offering ‎from ‎which ‎no ‎komets ‎was ‎yet ‎taken. ‎Y. ‎Shek. ‎VI, ‎end, ‎50b ‎כהן ‎של ‎בקמצו ‎measured ‎by ‎the ‎otficiating ‎prriest's ‎handful; ‎בעלים ‎של ‎בק׳ ‎by ‎the ‎owner's ‎handful. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎IV, ‎6 ‎של ‎קמצו ‎מלא ‎עלי ‎חביב ‎וכ׳ ‎עני ‎the ‎handful ‎of ‎the ‎poor ‎man's ‎offering ‎is ‎more ‎precious ‎to ‎me ‎than ‎the ‎fistfuls ‎of ‎the ‎high ‎priest's ‎brankin- ‎cense; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎קמצים, ‎קמצין, ‎קומצין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎5 ‎חפנו ‎ק׳ ‎שמונה ‎. ‎. ‎. ‎Moses' ‎one ‎fistful ‎contained ‎eight ‎ordinary ‎handfuls. ‎Y. ‎Shek. ‎l. ‎c. ‎(ed. ‎Zyt. ‎קומצין); ‎a. ‎fr.

קומצא, ‎קו׳, ‎קמצא I ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Lev. ‎II, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Meg. ‎16a ‎וכ׳ ‎קומציה ‎מלי ‎מייתי ‎offered ‎a ‎handful ‎of ‎flour ‎and ‎was ‎forgiven. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34 ‎קמציה ‎בגו ‎. ‎. ‎. ‎יהיבין ‎they ‎put ‎six ‎Denars ‎in ‎his ‎bent ‎hand; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎קומצין, ‎קומצי. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XLI, ‎47. ‎-- ‎Meg. ‎l. ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎מלי ‎אאתא ‎your ‎handfuls ‎(of ‎offerings) ‎have ‎come ‎to ‎counteract ‎my ‎ten ‎thousand ‎talents ‎of ‎silver.

קומצא, ‎קמצא II ‎e. ‎(=גומצא, ‎כומצא) ‎pit. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XVIII, ‎17. ‎-- ‎Esp. ‎the ‎pitt ‎in ‎which ‎grain ‎is ‎kept ‎in. ‎years ‎of ‎plenty, ‎when ‎the ‎granaries ‎are ‎overfowing. ‎Geen. ‎R. ‎s. ‎90 ‎(expl. ‎לקמצים, ‎Gen. ‎XLI, ‎47) ‎לריחיא ‎מקומצא ‎(ed. ‎קוצא ‎מן, ‎מקוצץ, ‎corr. ‎acc.) ‎from ‎the ‎pit ‎they ‎carried ‎the ‎grain ‎to ‎the ‎mill ‎(eaving ‎the ‎granaries ‎untouched); ‎Yallk. ‎ib. ‎148 ‎מקמצא. ‎-- ‎Pl. ‎f. ‎קמצצתא. ‎Ib. ‎דק׳ ‎ודלא ‎דק׳ ‎אמרי ‎ורבנן ‎the ‎Rabbis ‎say, ‎they ‎carried ‎to ‎the ‎mill ‎grain ‎which ‎had ‎been ‎put ‎in ‎pits ‎and ‎such ‎even ‎as ‎had ‎not ‎been ‎put ‎in ‎pits; ‎Gen. ‎R. ‎l. ‎c.; ‎[strike ‎out ‎ק׳ ‎ובלא ‎דק׳ ‎after ‎לריחיא].

קומקא, ‎v. ‎קומקומסא.

קומקום, ‎קומקומוס, ‎קומקומס, ‎קומקמ׳ ‎m. ‎(cucuma, ‎Xobxxo~to, ‎prob. ‎of ‎Semmitic ‎origin; ‎the ‎form ‎168