Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/665

This page needs to be proofread.
‎קטורה
‎קטיזמא
1347


קטורה ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎f. ‎Keturah, ‎the ‎second ‎wife ‎of ‎Abraham. ‎Geen. ‎R. ‎s. ‎61 ‎הגר ‎זו ‎. ‎. ‎ק׳ ‎K. ‎is ‎Hagar; ‎Tanh. ‎Haye ‎8; ‎ib. ‎כנוד ‎קשורה ‎שהית׳ ‎ק׳ ‎she ‎was ‎called ‎K. ‎(the ‎tted ‎up, ‎v. ‎קטר ‎II), ‎because ‎she ‎was ‎tied ‎up ‎like ‎a ‎water ‎bag ‎(was ‎chaste). ‎Zeb. ‎62b ‎ק׳ ‎בני ‎עלייהו ‎קרי ‎(not ‎עליהם, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎70) ‎he ‎cried ‎out ‎over ‎them, ‎so0s ‎of ‎K. ‎(i. ‎e. ‎sons ‎of ‎Abraham, ‎but ‎not ‎of ‎Sarah); ‎a. ‎fr.

קטורין, ‎ק׳כל, ‎v. ‎כלקטירין.

קטורנים, ‎v. ‎קטרונים.

קטורת, ‎קטורתא, ‎v. ‎קטרת, ‎קטרתא.

קטותא, ‎קטו ‎f. ‎(קטא) ‎branch, ‎switch. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎3 ‎(some ‎ed. ‎קטיתא); ‎Num. ‎R. ‎s. ‎12.

טטp ‎(cmp. ‎קצץ) ‎to ‎cut, ‎diminish. ‎Pilp. ‎קטקט ‎[o ‎make ‎fine,] ‎(cmp. ‎דקדק) ‎to ‎even ‎the ‎woof ‎by ‎beating. ‎Y. ‎Sabb. ‎XII, ‎13a ‎bot. ‎האריג ‎על ‎והמקטקט ‎השובט ‎he ‎who ‎beats ‎to ‎make ‎the ‎web ‎close ‎or ‎to ‎make ‎the ‎woof ‎even; ‎ibd ‎top; ‎Y. ‎Pes. ‎VI, ‎33b ‎top. ‎Hif. ‎היקט, ‎v. ‎next ‎w.

קטט ‎ch. ‎same. ‎Af. ‎אקיט ‎(cmp. ‎צער) ‎to ‎vex, ‎annoy. ‎B. ‎Mets. ‎61b ‎(in ‎Hebrew ‎diction) ‎למיקט ‎מנת ‎על ‎תגנב ‎לא ‎(some ‎ed. ‎למקט; ‎Ms. ‎M. ‎למקט׳, ‎corr. ‎acc.) ‎'thou ‎shalt ‎not ‎steal ‎(Ex. ‎XX, ‎15), ‎not ‎even ‎if ‎it ‎be ‎only ‎with ‎the ‎intention ‎of ‎vexing ‎(thy ‎neighbor, ‎until ‎thou ‎restore ‎the ‎stolen ‎object); ‎Tosef. ‎B. ‎Kam. ‎X, ‎37; ‎Yalk. ‎Lev. ‎605; ‎Sifra ‎K'dosh. ‎ch. ‎III, ‎Par. ‎2; ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎beg. ‎30a. ‎Pa. ‎קטיט ‎[to ‎thin,], ‎(music) ‎to ‎produce ‎a ‎flne ‎(high) ‎sound, ‎to ‎sing ‎tenor ‎or ‎soprano. ‎Arakh. ‎13b ‎וכ׳ ‎מקטטי ‎הני ‎they ‎(the ‎young ‎Levites) ‎sang ‎high, ‎and ‎they ‎(the ‎older ‎Levites) ‎could ‎not ‎do ‎it. ‎thpe. ‎איקט ‎(v. ‎next ‎w.) ‎to ‎ouarrel. ‎Nidd. ‎67b ‎הכי ‎לאו ‎וכ׳ ‎דאיקוט ‎. ‎. ‎עובדא ‎הוה ‎was ‎it ‎not ‎so ‎with ‎the ‎wife ‎of ‎Abba ‎Mari ‎. ‎. ‎. ‎when ‎they ‎had ‎a ‎quarrel, ‎and ‎R. ‎N. ‎went ‎&c. ‎? ‎thpol. ‎אתקוטט ‎(fr. ‎קוט) ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XXIV, ‎10. ‎Targ. ‎Lam. ‎IV, ‎15.

קטטה ‎f. ‎(preced.; ‎cmp. ‎meanings ‎of ‎חסד, ‎חרף ‎&c.) ‎guarrel, ‎dispute, ‎discord, ‎opp. ‎שלום. ‎Yeb. ‎XV, ‎1 ‎בינו ‎ק׳ ‎וכ׳ ‎לבינה ‎if ‎there ‎had ‎been ‎a ‎dispute ‎between ‎husband ‎and ‎wife ‎(at ‎the ‎time ‎of, ‎or ‎before ‎his ‎alleged ‎death) ‎&c. ‎Y. ‎ib. ‎14d ‎top ‎ק׳ ‎זה ‎אין ‎. ‎. ‎. ‎קדשתני ‎לא ‎if ‎she ‎had ‎said ‎(at ‎the ‎time ‎of ‎the ‎dispute), ‎thou ‎hast ‎never ‎betrothed ‎me ‎. ‎, ‎this ‎is ‎not ‎a ‎dispute ‎(on ‎account ‎of ‎which ‎her ‎state- ‎ment ‎concerning ‎her ‎husband's ‎death ‎is ‎to ‎be ‎rejected); ‎ק׳ ‎זה ‎הרי ‎. ‎קידשתני ‎thou ‎didst ‎betroth ‎me, ‎but ‎thou ‎hast ‎divorced ‎me ‎and ‎not ‎given ‎me ‎my ‎k'thubah, ‎that ‎is ‎a ‎dispute ‎(which ‎makes ‎her ‎untrustworthy); ‎Bab. ‎ib. ‎116a. ‎Ib. ‎דק׳ ‎טעמא ‎מאי ‎what ‎is ‎the ‎reason ‎that ‎her ‎statement ‎is ‎disbelieved ‎in ‎the ‎case ‎of ‎a ‎dispute? ‎Ib.b ‎ק׳ ‎הוא ‎דארגיל ‎(Tosaf. ‎ק׳ ‎בה ‎דארגיל ‎when ‎he ‎was ‎in ‎the ‎habit ‎of ‎quarrelling ‎(whereas ‎she ‎loved ‎him). ‎Ib. ‎עד ‎מהו ‎בק׳ ‎אחד ‎if ‎there ‎is ‎one ‎witness ‎testifying ‎to ‎the ‎husband's ‎death, ‎is ‎it ‎sufficient ‎also ‎if ‎disunion ‎was ‎known ‎to ‎have ‎existed ‎between ‎them? ‎Ib. ‎ליה ‎דאית ‎כיון ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎because ‎there ‎has ‎been ‎discord ‎between ‎them, ‎(we ‎apprehend ‎that) ‎she ‎will ‎not ‎be ‎careful ‎to ‎ascertain ‎her ‎husband's ‎death, ‎and ‎get ‎married ‎again. ‎Sabb. ‎130a ‎מצוה ‎בק׳ ‎עליהם ‎שקבלו ‎a ‎law ‎that ‎the ‎Israelites ‎accepted ‎under ‎quarrel ‎(protest) ‎&c., ‎opp. ‎בשמחה. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎38 ‎אם ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎היתה ‎if ‎there ‎has ‎been ‎a ‎quarrel ‎between ‎a ‎man ‎and ‎his ‎neighbor, ‎how ‎can ‎he ‎obtain ‎forgiveness ‎on ‎the ‎Day ‎of ‎Atonement? ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎8 ‎ק׳ ‎דכוליה ‎. ‎. ‎שלום ‎Peace ‎said ‎(to ‎God), ‎let ‎him ‎(man) ‎not ‎be ‎created, ‎for ‎he ‎wil ‎be ‎all ‎quarrel. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎IV, ‎9 ‎(when ‎he ‎saw ‎two ‎men ‎walking ‎on ‎the ‎road, ‎he ‎said) ‎ק׳ ‎מרי ‎לכון ‎שלום ‎peace ‎to ‎you, ‎men ‎of ‎quarrel ‎(sure ‎to ‎have ‎a ‎dispute); ‎a. ‎e. ‎טי, ‎v. ‎קיטי.

קטיא, ‎v. ‎קטייא.

קטיבלייא, ‎v. ‎קטבוליא.

קטיגור ‎m. ‎(~~~~~~~) ‎accuser, ‎public ‎prosecutor. ‎Ab. ‎IV, ‎11 ‎אחד ‎ק׳ ‎לו ‎קונה. ‎העובר ‎he ‎who ‎commits ‎one ‎sin, ‎acquires ‎one ‎prosecutor ‎for ‎himself, ‎opp. ‎פרקליט. ‎R. ‎Hash. ‎26a, ‎v. ‎סניגור. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎43, ‎beg. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎19 ‎קטיגורו ‎עלה ‎וכ׳ ‎his ‎(Solomon's) ‎accuser ‎(before ‎the ‎Lord) ‎arose ‎&c. ‎Ib. ‎s. ‎30; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Ab. ‎d'R. ‎N. ‎ch. ‎II ‎ק׳ ‎קושרין, ‎read; ‎בטיגוריא.] ‎--- ‎Pl. ‎קטיגורים, ‎קטיגורין. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎40 ‎וק׳ ‎קטיגוריא ‎. ‎לפניך ‎עומדים ‎(not ‎רים ‎. ‎. ‎.) ‎the ‎accusers ‎stand ‎before ‎thee, ‎and ‎the ‎advocates ‎stand ‎before ‎thee, ‎these ‎pleading ‎in ‎our ‎favor, ‎and ‎those ‎bringing ‎charges ‎against ‎us. ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎57b ‎top. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎VIII, ‎2 ‎בכל ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎הייתם ‎יום ‎ed. ‎Bub. ‎(ed. ‎קטיגטין, ‎corr. ‎acc.) ‎at ‎all ‎times ‎you ‎have ‎been ‎accusers ‎(creating ‎mischief) ‎between ‎me ‎and ‎Israel; ‎a. ‎e. ‎--Gen. ‎R. ‎s. ‎3 ‎1, ‎beg. ‎ק׳ ‎הגיע ‎some ‎ed., ‎read; ‎קטיגוריא.

קטיגורא ‎ch. ‎same. ‎- ‎Pl. ‎קטיגוריא. ‎Targ. ‎Job ‎XXXIII, ‎23.

קטיגוריא ‎f. ‎(~~~~~p~~) ‎accusation, ‎denunciation, ‎prosecution. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎13 ‎וכ׳ ‎כסא ‎לפני ‎ק׳ ‎קפצה ‎Prosecution ‎sprang ‎up ‎before ‎the ‎throne ‎of ‎glory, ‎and ‎spoke ‎&c. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎15 ‎end ‎וכ׳ ‎שלו ‎ק׳ ‎מלמד ‎אחד ‎one ‎pleads ‎for ‎his ‎prosecution ‎(proving ‎him ‎guilty), ‎and ‎the ‎other ‎for ‎the ‎defence; ‎ק׳ ‎מלמד ‎והוא ‎. ‎. ‎. ‎הקב'ה ‎אבל ‎but ‎not ‎so ‎the ‎Lord, ‎he ‎defends ‎and ‎he ‎accuses. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎40 ‎ק׳ ‎אומרים ‎(not ‎רים ‎. ‎. ‎.), ‎v. ‎קטיגור. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎31, ‎beg. ‎לפני ‎עשלהן ‎ק׳ ‎הגיע ‎the ‎charges ‎against ‎them ‎have ‎come ‎be- ‎fore ‎me; ‎a ‎fr. ‎- ‎Keth. ‎11 ‎2b ‎בתלמידים ‎ק׳ ‎. ‎דור ‎in ‎the ‎period ‎of ‎the ‎advent ‎of ‎the ‎Messiah ‎there ‎will ‎be ‎prosecution ‎(ll ‎will) ‎against ‎scholars. ‎Ab. ‎d'R. ‎N. ‎ch. ‎IIקושרין. ‎.. ‎היו ‎משה ‎על ‎ק׳ ‎(not ‎קטיגור) ‎the ‎angels ‎conspired ‎to ‎speak ‎ill ‎of ‎Moses.

קטיגטין, ‎v. ‎קטיגור.

קטיגמא, ‎קטיומא, ‎v. ‎קטיזמא.

קטיות, ‎v. ‎קיטי. ‎.י.

קטיזמא, ‎קטיזמה ‎f. ‎(~~~~~a) ‎creature, ‎creation. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVIII, ‎36 ‎ק׳ ‎מזכיר ‎אלא ‎שלו ‎ק׳ ‎. ‎. ‎. ‎בויד