Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/696

This page needs to be proofread.
‎קלל
‎קלנבו
1378


‎as ‎euphem. ‎for ‎ונילעו) ‎׳כו ‎ומצע ‎תא ‎ללקמש ‎םדאכ ‎like ‎a ‎man ‎that ‎wants ‎to ‎curse ‎himself ‎(express ‎an ‎illl ‎omen ‎about ‎himself), ‎and ‎hangs ‎his ‎curse ‎on ‎others. ‎B. ‎Bath. ‎88b ‎׳כו ‎ןללקו ‎. ‎. ‎. ‎ךריב ‎היבקה ‎the ‎Lord ‎blessed ‎Israel ‎with ‎the ‎twenty-two ‎letters ‎of ‎the ‎alphabet ‎(from ‎א ‎of ‎םאא, ‎Lev. ‎XXVI, ‎3, ‎to ‎ת ‎of ‎תויממוק, ‎ib. ‎13), ‎and ‎cursed ‎them ‎with ‎eight ‎letters ‎(from ‎וof ‎םאו, ‎ib. ‎14, ‎to ‎ם ‎of ‎םשפנ, ‎ib. ‎43). ‎Snh. ‎70a ‎יעיברב ‎וללק ‎. ‎. ‎. ‎ולקלקש ‎ךותמ ‎because ‎Ham ‎injured ‎him ‎by ‎(preventing ‎his ‎begetting) ‎a ‎fourth ‎son, ‎he ‎(Noah) ‎cursed ‎him ‎by ‎his ‎fourth ‎son ‎(Oanaan). ‎Ib. ‎91b ‎ענומה ‎לכ ‎ותוא ‎ןיללקמ ‎ןמא ‎יעמבש ‎. ‎. ‎. ‎(not ‎ומא) ‎he ‎that ‎withholds ‎a ‎tradition ‎from ‎his ‎pupil, ‎ven ‎the ‎embryos ‎in ‎their ‎mother's ‎womb ‎will ‎curse ‎him; ‎Yalk. ‎Prov. ‎94; ‎a. ‎fr. ‎Nitthpa. ‎לללקתנ ‎to ‎be ‎cursed. ‎Ber. ‎61a ‎הללקתנ ‎... ‎׳ ‎הלחתב ‎׳כו ‎the ‎serpent ‎was ‎cursed ‎first, ‎and ‎then ‎Eve ‎&c.; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎20; ‎Erub. ‎18a. ‎Ib,b ‎׳כו ‎וללקתנ ‎לבב ‎הללקתנ ‎when ‎Babr- ‎ylon ‎was ‎cursed, ‎her ‎neighbors ‎were ‎cursed. ‎Bekh. ‎8a ‎םא ‎׳כו ‎הללקתנ ‎המהבמ ‎if ‎she ‎(Eve) ‎was ‎cursed ‎(with ‎prolonged ‎pregnancy) ‎more ‎than ‎cattle ‎&c. ‎Ib. ‎עבשל ‎תחא ‎. ‎. ‎אוה ‎׳נ ‎it ‎(the ‎serpent) ‎was ‎cursed ‎seven ‎times ‎more ‎than ‎certain ‎cattle. ‎Ib. ‎היחמ ‎אוה ‎׳ ‎(not ‎לקלקתנ); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Tosef. ‎Sot. ‎II, ‎3 ‎הלווינ ‎הללקינ, ‎Var. ‎לקינ, ‎read; ‎הלווינב ‎התקינ, ‎v. ‎הסנ ‎oaf]

קלל ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎be ‎light; ‎to ‎be ‎of ‎light ‎esteem. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XVI, ‎4, ‎sq. ‎- ‎2) ‎to ‎be ‎reduced. ‎Ib. ‎VIII, ‎8; ‎11 ‎ולק ‎ed. ‎Berll. ‎(ed. ‎Vieo. ‎ואילק). ‎Ihpol. ‎ללוקתא ‎to ‎be ‎reduced. ‎Targ. ‎Y. ‎ib. ‎Pa. ‎לילק ‎1) ‎(denom. ‎of ‎לילק) ‎to ‎be ‎guick, ‎to ‎pass ‎swiflly. ‎Targ. ‎Job ‎VII, ‎6; ‎IX, ‎25. ‎-- ‎2) ‎to ‎make ‎light; ‎trnsf. ‎to ‎ease, ‎rlieve. ‎Pesik. ‎B'shall., ‎p. ‎93a ‎׳כו ‎ךמרג ‎ליק ‎make ‎thyself ‎light ‎of ‎weight, ‎or ‎I ‎will ‎throw ‎thee ‎of. ‎-Y. ‎Kidd. ‎II, ‎62d ‎bot. ‎ןוהילע ‎׳קו ‎ןירמחמ ‎ןווה ‎they ‎were ‎strict ‎in ‎ttheir ‎practice, ‎and ‎he ‎lightened ‎their ‎burden ‎(allowed ‎them ‎what ‎they ‎considered ‎forbidden). ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎82a ‎ןה ‎רמח ‎הללקמ ‎וד ‎ןירבס ‎ןניוהד ‎he ‎whom ‎we ‎thought ‎to ‎be ‎lenient ‎made ‎it ‎stricter; ‎a. ‎e. ‎--- ‎[Yalk. ‎Gen. ‎133 ‎הללקמו ‎קושב, ‎v. ‎קלק.] ‎Af. ‎ליקא, ‎ליקא ‎1) ‎to ‎disregard, ‎dishonor; ‎also ‎to ‎curse. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXII, ‎27 ‎(v. ‎ליק ‎II). ‎Targ. ‎Ps. ‎LV, ‎13 ‎(h. ‎text ‎ףרח); ‎a. ‎e. ‎- ‎Y. ‎Bice. ‎III, ‎65d ‎top ‎׳כו ‎ןיליאל ‎ליקימ ‎ינמ ‎׳ר ‎R. ‎M. ‎spoke ‎with ‎disrespect ‎of ‎those ‎that ‎get ‎appoint- ‎ments ‎to ‎office ‎for ‎money; ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎VII ‎הוה ‎ימא ‎׳ר ‎מקיל ‎(or ‎מקיל). ‎Y. ‎Dem. ‎I, ‎22a ‎top, ‎v. ‎קיל ‎II. ‎Y. ‎Peah ‎VIII, ‎21a ‎ךגולקא ‎they ‎cursed ‎thee; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎relieve, ‎to ‎favor ‎the ‎more ‎lenient ‎rule. ‎Targ. ‎Ex. ‎XVIII, ‎22 ‎(some ‎ed. ‎O. ‎ןולקרו, ‎read ‎׳יו). ‎Targ. ‎IKings ‎XII, ‎4; ‎9. ‎-- ‎Erub. ‎46a ‎תוליבאב ‎׳כו ‎tליקשד ‎אוה ‎(or ‎וליקאד) ‎only ‎as ‎to ‎mourning ‎ceremonies ‎the ‎Rabbis ‎adopt ‎the ‎more ‎lenient ‎rules. ‎Yeb. ‎88a ‎אלו ‎ליקיל, ‎or ‎ומח ‎; ‎a. ‎fr. ‎- ‎V. ‎לקלק.

קללה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎dishonor; ‎curse. ‎B. ‎Mets. ‎75b ‎ומצעל ‎׳ק ‎םרוג ‎brings ‎dishonor ‎upon ‎himselfttpeople ‎believ- ‎ing ‎him ‎to ‎be ‎dishonest). ‎Meg. ‎15a, ‎a. ‎e. ‎תללק ‎יהת ‎לא ‎׳כו ‎טוידה ‎let ‎not ‎the ‎curse ‎of ‎a ‎common ‎man ‎be ‎a ‎slight ‎thing ‎in ‎tthy ‎eyes. ‎Ib. ‎28a ‎יריבח ‎תללק ‎. ‎. ‎התלע ‎אל ‎the ‎thought ‎of ‎my ‎neighbor's ‎curse ‎never ‎went ‎to ‎bed ‎with ‎me ‎(v. ‎יע). ‎Sot. ‎11a ‎׳כו ‎ותללק ‎הלות, ‎v. ‎ללק. ‎Yoma ‎54b ‎׳כו ‎׳ק ‎ןתללקו ‎. ‎. ‎. ‎וללח ‎those ‎whose ‎blessing ‎is ‎blessing, ‎and ‎whose ‎curse ‎is ‎curse ‎(whose ‎blessings ‎and ‎curses ‎are ‎etfie ‎cacious) ‎are ‎engaged ‎in ‎such ‎thingslb-- ‎Y. ‎Suh. ‎VII, ‎25a ‎bot. ‎םשה ‎תלליק ‎(usu. ‎תכרב) ‎blasphemy. ‎Ib. ‎תלליק ‎לע ‎עורקל ‎והמ ‎יוגה ‎how ‎about ‎rending ‎one's ‎garments ‎on ‎hearing ‎blas- ‎phemy ‎by ‎a ‎gentile; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תוללק. ‎Meg. ‎31b ‎תרותבש ‎׳ק ‎םינהכ ‎the ‎curses ‎in ‎Leviticus ‎(XXVVI, ‎14443); ‎הנשמבש ‎הרות ‎the ‎curses ‎in ‎Deuteronomy ‎(XXVIII, ‎15 ‎68). ‎Ib. ‎וקללותיה ‎השזנה ‎שתכלה ‎tthat ‎tthe ‎year ‎and ‎its ‎curses ‎my ‎end ‎together. ‎Erub. ‎100b ‎׳כו ‎׳ק ‎רשע ‎Eve ‎was ‎cursed ‎with ‎ten ‎curses; ‎a. ‎frs.

*קלם, ‎Pa. ‎קלם ‎(cmp. ‎קרם) ‎to ‎pare ‎off. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎40d ‎top ‎המלקו ‎הלחלחמ ‎התמח ‎he ‎saw ‎that ‎it ‎(the ‎plaster) ‎was ‎poisoned, ‎and ‎he ‎pared ‎it ‎off; ‎[prob. ‎to ‎be ‎read ‎הקלקי, ‎v. ‎קלק].

קלמא, ‎pl. ‎קלמין, ‎חלמי, ‎v. ‎כלמתא.

קלמא, ‎Targ. ‎Ez. ‎XXVII, ‎17, ‎quot. ‎in ‎Rashi ‎a. ‎l., ‎mis- ‎reading ‎for ‎אוולק, ‎v. ‎אילוק ‎I.

קלמוס ‎m. ‎(~~~~p~) ‎reed, ‎pen. ‎Sabb. ‎80a ‎Ms. ‎O., ‎v. ‎סומלוק. ‎- ‎Pl. ‎ןימלק. ‎Gen. ‎R.s. ‎1; ‎Y'lamd.tto ‎Num. ‎XXIII, ‎9, ‎v. ‎ןלימ. ‎- ‎סיסומלק, ‎v. ‎סומלוק.

קלמז, ‎קלמזמסיא, ‎קלמסמסיא, ‎v. ‎מזיא.

קלמין, ‎v. ‎קלמוס.

קלמסמסיא, ‎v. ‎קלמז.

קלמרים, ‎v. ‎next ‎w.

קלמרין ‎f. ‎(~~~~~~~~) ‎1) ‎pen-case. ‎Yalk. ‎Num. ‎766, ‎v. ‎ןלימ. ‎- ‎2) ‎inkstand. ‎Mikv. ‎X, ‎1 ‎׳כו ‎תוטוידה ‎׳ק ‎(read ‎תיטוידה ‎or ‎תוטוידה ‎לש) ‎the ‎inkstand ‎of ‎ordinary ‎men ‎(with ‎a ‎rim ‎bent ‎inside ‎to ‎prevent ‎spilling) ‎does ‎not ‎be- ‎come ‎clean ‎by ‎immersion ‎until ‎you ‎make ‎a ‎hole ‎in ‎its ‎side; ‎׳כו ‎ןהכה ‎ףסוי ‎לש ‎׳קו ‎and ‎the ‎inkstand ‎of ‎Joseph ‎the ‎priest ‎(Josephus ‎Flavius) ‎had ‎a ‎hole ‎in ‎its ‎side ‎(through ‎which ‎it ‎could ‎be ‎emptied ‎and ‎cleaned). ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎IIl, ‎42c ‎bot. ‎הכירצ ‎׳ק ‎. ‎ריינה ‎paper ‎and ‎pen ‎are ‎considered ‎ornamental ‎objects ‎(with ‎regard ‎to ‎idolatrous ‎decorations ‎on ‎them); ‎as ‎to ‎the ‎inkstand, ‎it ‎is ‎doubtful. ‎Sabb. ‎80a ‎׳קב ‎(Ms. ‎M. ‎ןירמוקב, ‎ed. ‎Sonc. ‎ןירלקב, ‎corr. ‎acc.) ‎torming ‎a ‎letter ‎by ‎dropping ‎ink ‎out ‎of ‎the ‎inkstand. ‎-- ‎Pl. ‎םירמלק, ‎ןירמלק. ‎Kel. ‎II, ‎7תומאתומה ‎׳ק ‎ed. ‎Dehr. ‎(oth. ‎ed. ‎תומאותמה; ‎Ar. ‎תמאתמה ‎sing.) ‎a ‎double ‎inkstand ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎V. ‎Atramentumm)..

קלמתא, ‎v. ‎כלמתא.

קלן ‎e ‎קלן, ‎pl ‎חלנים, ‎קלנין. ‎קל׳, ‎v. ‎קולן ‎II.

קלן, ‎קלן, ‎קלנא ‎m. ‎= ‎h. ‎חלון, ‎shame, ‎disgrace, ‎dis- ‎graceful ‎deed; ‎nakedness. ‎Targ. ‎Is. ‎XXII, ‎18. ‎Targ. ‎Deut. ‎XXII, ‎21. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XX, ‎18; ‎a. ‎fr.

קלנבו ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Kaln'bo ‎in ‎Babylonia. ‎Snh. ‎63b ‎(Ms. ‎PF. ‎a. ‎K. ‎נבו ‎קל, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎. ‎note ‎50). ‎Zeb. ‎96a