Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/70

This page needs to be proofread.
‎מות
‎מזג
752


‎עצמו ‎ימית. ‎. ‎. ‎אינש ‎יעבד ‎what ‎must ‎man ‎do ‎in ‎order ‎to ‎live?b ‎. ‎. ‎Let ‎him ‎starve ‎himself ‎(his ‎appetites). ‎Ber. ‎63b ‎עליה ‎עצמו ‎שממית ‎. ‎. ‎ד״ת ‎אין ‎the ‎words ‎of ‎the ‎Law ‎remain ‎only ‎with ‎him ‎who ‎kills ‎himself ‎(denies ‎himself ‎all ‎en- ‎joyments) ‎for ‎its ‎sake ‎(with ‎play ‎on ‎Num. ‎XIX, ‎14); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎Hof. ‎הומת ‎to ‎be ‎put ‎to ‎death. ‎Keth. ‎37b ‎בסייף ‎מומתין ‎those ‎put ‎to ‎death ‎by ‎the ‎sword. ‎Snh. ‎55b ‎ידה ‎על ‎מומתין ‎are ‎put ‎to ‎death ‎on ‎her ‎account; ‎a. ‎fr.

מות ‎ch. ‎same, ‎v. ‎מית.

מות ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎death. ‎Ab. ‎II, ‎4 ‎יום ‎עד ‎. ‎. ‎אל ‎מותף ‎do ‎not. ‎trust ‎thyself ‎(that ‎thou ‎wilt ‎not ‎sin) ‎until ‎thy ‎dying ‎day; ‎Ber. ‎29a. ‎Ib. ‎17a ‎לב׳ ‎אדם ‎סוף ‎ma's ‎final ‎destiny ‎is ‎death; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-המ׳־ ‎מלאך ‎(abbrev. ‎מהכ) ‎the ‎angel ‎of ‎death. ‎Ab. ‎Zar. ‎5a. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎9 ‎מאד ‎טוב ‎והנה ‎מה״מ ‎זה ‎'and ‎behold, ‎it ‎was ‎very ‎good' ‎(Gen. ‎I, ‎31) ‎this ‎refers ‎to ‎the ‎angel ‎of ‎death; ‎a. ‎fr.

מות, ‎מותא I ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ex. ‎X, ‎17. ‎Targ. ‎Jer. ‎XI, ‎19 ‎דמ׳ ‎סמא ‎poison; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXXV, ‎18 ‎fem. ‎--Sabbb. ‎88b ‎דמ׳ ‎סמא, ‎v. ‎supra; ‎Yoma ‎72b. ‎=Ycb. ‎G3a ‎ממ׳ ‎דקשי ‎מידי ‎something ‎harder ‎than ‎death. ‎M. ‎Kat. ‎28b, ‎v. ‎חבוליא; ‎a. ‎fr.

מותא II ‎f. ‎(ימי) ‎oath, ‎v. ‎מומתא.

מותב,מותבא ‎m. ‎(יתב)=h. ‎מושב.seat, ‎dwelling; ‎session. ‎Targ. ‎Ez. ‎XLVIII, ‎15. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XII, ‎42; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎165b, ‎a. ‎fr. ‎תלתא ‎במותב ‎in ‎a ‎session ‎of ‎three ‎judges. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎III, ‎6 ‎[read] ‎וכ׳ ‎מותביהון ‎להון ‎יהב ‎he ‎assigned ‎to ‎them ‎their ‎place ‎in ‎a ‎dark ‎compartment ‎of ‎the ‎ship; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎מ׳ ‎בית ‎court, ‎school. ‎Bekh. ‎5b ‎רבה ‎מ׳ ‎בבית ‎in ‎the ‎Great ‎College; ‎Yalk. ‎Ex. ‎224 ‎מותבה. ‎- ‎Pl. ‎מותבין, ‎constr. ‎מותבי. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXXIV, ‎13. ‎- ‎[Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XVIII, ‎8 ‎מותבי, ‎v. ‎מוהבא.]

מותבותא, ‎censr ‎מותבות ‎f. ‎(preced.) ‎settlement. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXI, ‎15 ‎(some ‎ed. ‎מותבות; ‎h. ‎text ‎שבת).

מותבנא ‎m. ‎(preced.) ‎1) ‎residence. ‎- ‎Pl. ‎מותבנין. ‎Targ. ‎Ex. ‎X, ‎23. ‎Ib. ‎XXXV, ‎3 ‎(Y. ‎II ‎מדור׳ ‎בית); ‎a. ‎fr. ‎-2) ‎seat, ‎chair. ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎2..

מותיבתא, ‎v. ‎מתיבתא ‎I.

מותלא, ‎pl. ‎מותלוון, ‎v. ‎מתלא.

מותן ‎m. ‎(מות) ‎pestilence. ‎Sifra ‎B'huck. ‎Par. ‎2, ‎ch. ‎IV ‎(ref. ‎to ‎בהלה, ‎Lev. ‎XXVI, ‎16) ‎מ׳ ‎מכת ‎. ‎. ‎. ‎. ‎המבהלת ‎מכה ‎a. ‎plague ‎which ‎causes ‎confusion ‎among ‎men, ‎and ‎which ‎is ‎that ‎It ‎is ‎the ‎plague ‎of ‎pestilence ‎(epidemic); ‎Yalk. ‎Lsev. ‎673. ‎מותנא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XVII, ‎15 ‎(Y. ‎fem., ‎sub. ‎מחת). ‎Ib. ‎XXXI, ‎16. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXVIII, ‎50 ‎Ms. ‎(ed. ‎ממותא); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Taan. ‎8b, ‎v. ‎כפנא. ‎Snh. ‎29a; ‎Yeb. ‎114b ‎(prov.) ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎הוה ‎שנין ‎שב ‎a ‎pestilence ‎may ‎last ‎seven ‎years, ‎yet ‎none ‎dies ‎before ‎his ‎time, ‎a. ‎e. ‎-- ‎[Targ. ‎Y. ‎II ‎Num. ‎XXIII, ‎10. ‎קשיטין ‎מותנין, ‎read ‎דק׳ ‎מותא.]

מותנא ‎rope, ‎v. ‎מתנא.

מוותנין ‎m. ‎pl. ‎ch. ‎=h. ‎מתנים, ‎loins, ‎sides. ‎Targ.Y. ‎Gen. ‎XXI, ‎14. ‎-- ‎Hull. ‎51a ‎להו ‎שדו ‎אמותנייהו ‎(Rashil ‎אמת׳) ‎they ‎throw ‎them ‎so ‎that ‎they ‎fall ‎on ‎their ‎sides.

מותנתא ‎f. ‎pl. ‎(?) ‎= ‎מותנא. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XXVI, ‎16 ‎(ed. ‎Amst. ‎מותנהא, ‎corr. ‎acc.).

מותר, ‎v. ‎נתר.

מותר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎יתר) ‎remainder, ‎surplus. ‎Shek. ‎IV, ‎3 ‎וכ׳ ‎שירי ‎מותר ‎what ‎remains ‎over ‎of ‎the ‎surplus ‎fund ‎of ‎&c. ‎Ib. ‎4. ‎Men. ‎83b ‎הפסח ‎מ׳ ‎what ‎has ‎not ‎been ‎used ‎of ‎the ‎money ‎(or ‎the ‎animals) ‎dedicated ‎for ‎the ‎Passover ‎sacrifice; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מותרות. ‎Y. ‎Yoma ‎V, ‎beg. ‎42b ‎תנאי ‎וכ׳ ‎המ׳ ‎על ‎הוא ‎ב״׳ד ‎(not ‎תנייא) ‎it ‎is ‎a ‎silent ‎agreement ‎of ‎the ‎authorities ‎that ‎surpluses ‎(from ‎sacrificial ‎appropri- ‎ations) ‎shall ‎be ‎applied ‎to ‎burnt-offferings. ‎Sifra ‎Tsav, ‎Mill., ‎end ‎מותריהם ‎their ‎remnants.

מותר, ‎מותרא ‎ch. ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XVI, ‎23. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Ex. ‎XII, ‎34 ‎(h. ‎text ‎משארתי); ‎a. ‎e. ‎- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34, ‎end ‎וכ׳ ‎מלין ‎מותר ‎. ‎. ‎כד ‎when ‎she ‎talked ‎a ‎surplus ‎of ‎words ‎(more ‎than ‎necessary) ‎on ‎the ‎Sabbath. ‎- ‎e ‎מותריא, ‎מותרייה. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎11 ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎אילין ‎how ‎many ‎days ‎(above ‎3000) ‎are ‎there? ‎- ‎2) ‎superabundance. ‎Targ. ‎Is. ‎I, ‎9. ‎--- ‎3) ‎preference, ‎advance. ‎Targ. ‎Koh. ‎II, ‎13 ‎a. ‎e.

מזבח ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎זבח) ‎altar. ‎Zeb. ‎V, ‎1, ‎a. ‎fr. ‎החיצון ‎מ׳, ‎v. ‎חיצון ‎Tam. ‎III, ‎1, ‎a. ‎fr. ‎הפנימי ‎מ׳ ‎the ‎inner ‎altar ‎(in ‎the ‎interior ‎of ‎the ‎Temple). ‎-- ‎Gitt. ‎V, ‎5 ‎המ׳ ‎תקון ‎מפני ‎in ‎order ‎to ‎prevent ‎nelect ‎of ‎the ‎altar. ‎Ib. ‎55b ‎יאמרו ‎שלא ‎וכ׳ ‎אוכל ‎מ׳ ‎lest ‎people ‎say, ‎the ‎altar ‎receives ‎stolen ‎goods. ‎Ber. ‎55a, ‎v. ‎כפר. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎80 ‎כהניו ‎כן ‎כמ׳ ‎as ‎the ‎altar, ‎so ‎are ‎its ‎priests; ‎Y. ‎Snh. ‎II, ‎end, ‎20a; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎--Ab. ‎Zar. ‎53b; ‎Tosef. ‎ib. ‎V ‎(VI), ‎8, ‎a. ‎e. ‎(of ‎an ‎idolatrous ‎altar), ‎V. ‎בימוס. ‎-- ‎Pl. ‎מזבחות. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎16 ‎שבעה ‎בנתה ‎אמנו ‎הרי ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎behold, ‎our ‎mother ‎built ‎seven ‎altars ‎and ‎offered ‎seven ‎children ‎on ‎one ‎day ‎(as ‎martyrs ‎of ‎their ‎faith). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20; ‎a. ‎e.

מזבלא ‎m., ‎pl. ‎מזבלי ‎(v. ‎זבל) ‎foliage ‎in ‎a ‎bag, ‎bolster ‎used ‎by ‎the ‎shepherd; ‎[Ar. ‎short ‎pieces ‎ofmattingl. ‎Succ. ‎20a, ‎expl. ‎מרזובלי, ‎q. ‎v. ‎Ib.b ‎מזבלי ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎מרזובלים).

מזבנא, ‎מזבנה ‎m. ‎(זבן) ‎seller. ‎Targ. ‎Is. ‎XXIV, ‎2 ‎(some ‎ed. ‎מזבננא). ‎-- ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎V, ‎beg. ‎10a ‎למ׳ ‎וי ‎מיכן ‎יותר ‎if ‎prices ‎rise ‎above ‎that, ‎woe ‎to ‎the ‎seller ‎(on ‎time). ‎Esth. ‎R. ‎to ‎III, ‎6 ‎למזבניה ‎ליה ‎ווי ‎(not ‎למיזב׳) ‎woe ‎to ‎him ‎who ‎sells ‎it ‎(the ‎king's ‎purple). ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎21, ‎v. ‎זבינא ‎II.

מזבננא, ‎מזובנ׳ ‎same. ‎Targ. ‎Ex. ‎VII, ‎12, ‎en. ‎(ed. ‎Wil. ‎מזוב׳). ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎III, ‎11; ‎a. ‎e.

מזג ‎(denom. ‎of ‎מזג; ‎b. ‎h. ‎מסך) ‎to ‎mix ‎wine ‎with ‎water, ‎spices ‎&c.; ‎to ‎temper; ‎in ‎gen. ‎to ‎fill ‎the ‎cups, ‎to ‎ofer ‎drink.. ‎Ab. ‎Zar. ‎58b ‎(to ‎one ‎who ‎used ‎מסטו) ‎מזגו ‎ואימא ‎why ‎do ‎you ‎not ‎say ‎m'ago ‎Ib. ‎נכרי ‎שמזגו ‎יין ‎wine ‎which ‎a ‎gentile ‎mixed ‎for ‎drinking. ‎Ib. ‎59a ‎וכ׳ ‎נכרים ‎דמזגו ‎חמרא ‎wine ‎which ‎gentiles ‎mixed ‎and ‎Jews ‎drank. ‎Pes. ‎X, ‎2 ‎וכ׳ ‎כוס ‎לו ‎מזגו ‎they ‎(the ‎attendants) ‎ofer ‎him ‎the ‎first ‎cup ‎&c. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎1 ‎(ref. ‎to ‎Cant. ‎VII, ‎3) ‎. ‎. ‎מוזג ‎שהוא ‎מי ‎וכ׳ ‎מוזגr. ‎. ‎(not ‎מזוג) ‎he ‎who ‎mixes ‎wine ‎properly, ‎mixes ‎one ‎third ‎wine ‎with ‎two ‎thirds ‎water; ‎Tanh. ‎B ‎midb. ‎4.