Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/767

This page needs to be proofread.
‎רגל
‎רגמא
1449


‎וכ׳ ‎זיקא ‎he ‎that ‎makes ‎the ‎jet ‎of ‎wine ‎run ‎from ‎above ‎downward. ‎Af. ‎ארגיל ‎to ‎lead; ‎to ‎accustom. ‎Yeb. ‎85b ‎ליה ‎מרגלא ‎היא ‎she ‎leads ‎(persuades) ‎him, ‎v. ‎preced. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מרגל; ‎f ‎מרגלא, ‎v. ‎מרנלא ‎I. ‎Ithpa. ‎אתרגל, ‎אירגל ‎to ‎aecustome ‎one's ‎self, ‎make ‎itt ‎a ‎habitt. ‎Ned. ‎66b ‎ומנדר ‎לתרגלי ‎דלא ‎היכי ‎כי ‎(Rashi ‎לירגלי) ‎that ‎they ‎may ‎not ‎make ‎it ‎a ‎habit ‎to ‎vow.

רגל ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎foot; ‎leg; ‎(of ‎quadrupeds) ‎hindleg. ‎Sabb. ‎31a ‎אחת ‎ר׳ ‎על ‎עומד ‎כשאני ‎within ‎the ‎time ‎that ‎Ican ‎stand ‎on ‎one ‎leg. ‎Hull. ‎II, ‎6, ‎v. ‎פרכס ‎II; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Esp. ‎(sub. ‎נזק) ‎the ‎damage ‎done ‎by ‎an ‎animal's ‎foot, ‎treading, ‎stamping. ‎B. ‎Kam. ‎2b, ‎v. ‎שן. ‎Ib. ‎3a; ‎a. ‎fr. ‎- ‎תורת ‎הרר׳) ‎the ‎law ‎for ‎the ‎protection ‎of ‎travellers, ‎permission ‎to ‎trade. ‎Tanh. ‎B'shall. ‎12 ‎(the ‎Sodomites ‎said) ‎ונשכח ‎בואו ‎וכ׳ ‎הר׳ ‎ת׳ ‎come, ‎let ‎us ‎make ‎the ‎law ‎of ‎free ‎trade ‎for- ‎gotten ‎in ‎our ‎land; ‎Snh. ‎109a; ‎a. ‎e. ‎-- ‎לר׳ ‎(v. ‎next ‎w.) ‎in ‎the ‎wake ‎of, ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎(cmp. ‎שביל). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎97 ‎(ref. ‎to ‎רגלי, ‎Num. ‎XI, ‎21) ‎עלו ‎לרגלי ‎כולן ‎they ‎all ‎came ‎up ‎(from ‎Egypt) ‎for ‎my ‎sake. ‎Yalk. ‎Sam. ‎143 ‎לרגלו ‎. ‎. ‎יצחק ‎Isaac ‎went ‎down ‎to ‎Gerar, ‎and ‎blessing ‎came ‎down ‎for ‎his ‎sake, ‎a. ‎e. ‎-- ‎Du. ‎רגלים; ‎pl. ‎רגלים. ‎Nidd. ‎31a, ‎v. ‎הילוך. ‎Ber. ‎10b ‎דגליו ‎את ‎. ‎. ‎. ‎המתפלל ‎he ‎that ‎says ‎the ‎prayers ‎(תפה) ‎must ‎direct ‎his ‎feet ‎(stand ‎straight). ‎Hull. ‎III, ‎7, ‎v. ‎קרסול. ‎Ib. ‎IV, ‎6 ‎דגליה ‎.. ‎. ‎בהמה ‎an ‎animal ‎that ‎had ‎its ‎hindlegs ‎cut ‎off. ‎Ber. ‎32a ‎ר׳ ‎שלש ‎של ‎כסא ‎a ‎chair ‎with ‎three ‎legs ‎(the ‎merits ‎of ‎the ‎three ‎patriarchs); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎הר׳ ‎מאין, ‎v. ‎אין ‎III. ‎-- ‎ד׳ ‎מי, ‎v. ‎מים. ‎-- ‎לדבר ‎ר׳ ‎(the ‎thing ‎has ‎feet ‎to ‎stand ‎on,) ‎there ‎is ‎a ‎basis, ‎a ‎reason ‎for ‎it. ‎Naz. ‎IX, ‎3 ‎ששר׳ ‎לד׳ ‎for ‎there ‎is ‎a ‎reason ‎(to ‎assume ‎that ‎the ‎field ‎once ‎was ‎a ‎burial ‎ground). ‎Ib. ‎4; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎[pilgrimmage,] ‎one ‎off ‎the ‎three ‎festivals ‎(Ex. ‎XXIII, ‎14). ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎5 ‎. ‎. ‎שלשה ‎לר׳ ‎קודם ‎three ‎days ‎before ‎a ‎festival. ‎Ib. ‎19a, ‎sq. ‎הר׳ ‎ערב ‎the ‎eve ‎of ‎a ‎festival. ‎Ib. ‎20a ‎מפסיקו ‎הר׳ ‎אבל ‎משום ‎שהוא ‎כל ‎וכ׳ ‎an ‎intervening ‎festival ‎interrupts ‎whatever ‎concerns ‎the ‎mourning ‎itself(and ‎the ‎mourning ‎observances ‎must ‎be ‎continued ‎after ‎the ‎festival). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎19 ‎וכ׳ ‎הר׳ ‎את ‎ועשו ‎they ‎observed ‎the ‎festival ‎in ‎Tishri, ‎and ‎after ‎the ‎festive ‎season ‎they ‎ttook ‎up ‎the ‎war ‎against ‎Sihon. ‎Yoma ‎21a ‎בשעה ‎לר׳ ‎עולין ‎. ‎.. ‎רwhen ‎the ‎Israelites ‎went ‎to ‎the ‎Temple ‎for ‎the ‎festive ‎visit. ‎R. ‎Hash. ‎4b, ‎a. ‎fr. ‎וכ׳ ‎בפני ‎ר׳ ‎שמיני ‎the ‎eighth ‎day ‎ofSuccoth ‎is ‎an ‎independent ‎festival; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎רדופין־ ‎ו׳, ‎v. ‎רדף. ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎1 ‎the ‎first ‎of ‎Nisan ‎is ‎ראש ‎ולר׳ ‎השנה ‎is ‎the ‎beginning ‎of ‎the ‎year ‎for ‎the ‎date ‎of ‎the ‎years ‎of ‎kings ‎and ‎for ‎the ‎order ‎of ‎the ‎festivals ‎(making ‎Passover ‎the ‎first). ‎Pes. ‎8b, ‎a. ‎fr. ‎ר׳ ‎עולי ‎pilgrims ‎to ‎the ‎Temple, ‎v. ‎supra. ‎Erub. ‎40b, ‎a. ‎fr. ‎ר׳ ‎שלשה ‎the ‎three ‎festivals. ‎Ib. ‎ר׳ ‎איקרו ‎לא ‎they ‎(New ‎Year ‎and ‎Day ‎of ‎Atonement) ‎are ‎not ‎called ‎r'galimm ‎t(pilgrims ‎festivals); ‎a. ‎fr.

רגל, ‎דגלא, ‎רי׳ ‎ch. ‎same, ‎1) ‎foot, ‎leg; ‎pace. ‎Targ. ‎Lev. ‎XXI, ‎19. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXIII, ‎14 ‎(O. ‎ed. ‎Berl. ‎לריגל); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎IV, ‎end, ‎55c ‎רגלי, ‎v. ‎קטין ‎II, ‎a. ‎סרבל. ‎Y. ‎Shebi. ‎IX, ‎39a ‎top ‎צלילא ‎ו׳, ‎v. ‎צלל; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Trnsf. ‎good ‎or ‎bad ‎luck ‎coming ‎in ‎the ‎wake ‎of. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXX, ‎30. ‎- ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5a ‎וכ׳ ‎וברגליה ‎חריב ‎ברגליה ‎in ‎his ‎lIuck ‎(when ‎he ‎was ‎born) ‎the ‎Temple ‎was ‎destroyed, ‎and ‎in ‎his ‎luck ‎it ‎will ‎be ‎rebuilt; ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎16 ‎דיגלוי ‎על ‎(pl.). ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎42a ‎top ‎דיעקב ‎ריגליה, ‎v. ‎נרגל. ‎- ‎Pl. ‎רגליא, ‎רגלין, ‎רגלן, ‎רי׳, ‎רג׳. ‎Targ. ‎Lev. ‎XI, ‎42. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXVI, ‎12 ‎Ms. ‎(ed. ‎sing.). ‎Targ. ‎Esth. ‎V, ‎1דר ‎מוי ‎e ‎רגלים ‎מי, ‎v. ‎מים. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎IX, ‎14; ‎ib. ‎VIII, ‎21 ‎ריגלאה ‎(corr. ‎acc.); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Kil. ‎IX, ‎32c ‎bot. ‎וכ׳ ‎דבר ‎ייגלוי; ‎Succ. ‎53a ‎וכ׳ ‎רגלוהי, ‎v. ‎עערב ‎I; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎festival, ‎festive ‎season, ‎esp. ‎the ‎season ‎of ‎the ‎Habylonian ‎academies ‎in ‎Adar ‎and ‎Elul. ‎Bekh. ‎60a ‎בר׳ ‎. ‎. ‎. ‎תירגמה ‎R. ‎H. ‎bar ‎S. ‎interpreted ‎it ‎before ‎Raba ‎at ‎the ‎college ‎session ‎(on ‎the ‎Sabbath ‎preceding ‎a ‎festival, ‎Rashi). ‎Snh. ‎7b ‎דר׳ ‎בשבתא ‎on ‎the ‎first ‎Sabbath ‎of ‎the ‎season; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎(from ‎its ‎shape) ‎a ‎forked ‎carrying ‎pole ‎which ‎can ‎be ‎fixed ‎in ‎the ‎ground ‎when ‎the ‎carrier ‎is ‎resting.. ‎Bets. ‎30a, ‎a. ‎e, ‎v. ‎דגלא. ‎- ‎[Targ. ‎Prov. ‎XIV, ‎5; ‎XX ‎IV, ‎28 ‎(ed. ‎Wil.רגלא); ‎XIX, ‎28 ‎(ed. ‎Wil. ‎רגלאה); ‎Ab. ‎Zar. ‎22b, ‎v. ‎דגלא.]

רגלאה, ‎רגלי, ‎רי׳ ‎m. ‎= ‎h. ‎יגלי, ‎footman. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XII, ‎37 ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎רגלאין ‎pl.). ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XI, ‎21 ‎(Y. ‎רגליין, ‎pl.). ‎Targ. ‎Jer. ‎XII, ‎5; ‎a. ‎e. ‎- ‎[Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎VIII, ‎21; ‎Targ. ‎Prov. ‎XIX, ‎28, ‎v. ‎preced.]- ‎Pl. ‎רגלאין, ‎רגליין, ‎רי׳. ‎Targ. ‎Jud. ‎XV, ‎8 ‎(ed. ‎Wil. ‎ר׳); ‎a. ‎e., ‎v. ‎supra.

רגלותא, ‎רגלתא, ‎רי׳, ‎v. ‎דגלותא.

דגלי ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎רגל) ‎footman, ‎runner. ‎Snh. ‎96a ‎נזדמן ‎׳yו ‎ר׳ ‎לו ‎a ‎runner ‎met ‎him, ‎and ‎he ‎ran ‎before ‎him ‎. ‎and ‎was ‎tired; ‎Yalk. ‎Jer. ‎290.

רגלי, ‎v. ‎רגלאה.

רגליות, ‎v. ‎דוגלית.

דגם ‎(b. ‎h.; ‎denom. ‎of ‎דגם; ‎cmp. ‎b. ‎h. ‎רגב) ‎to ‎cast ‎a ‎stone, ‎ball ‎&c., ‎to ‎pelt. ‎Succ. ‎IV, ‎9; ‎Tosef. ‎ib. ‎III, ‎16 ‎וכ׳ ‎ורגמוהו ‎and ‎all ‎the ‎people ‎pelted ‎him ‎with ‎their ‎Ethrogim. ‎Sot. ‎37a ‎(play ‎on ‎רגמתם, ‎Ps. ‎LXVIII, ‎28) ‎אותם ‎רוגמים. ‎. ‎. ‎והיו ‎and ‎the ‎princes ‎of ‎Judah ‎threw ‎stones ‎at ‎them ‎(stirring ‎them ‎up ‎to ‎go ‎into ‎the ‎sea); ‎Mekh. ‎B'shall., ‎s. ‎5 ‎מרגמין ‎וכ׳. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1 ‎וכ׳ ‎אוהבו ‎שר׳ ‎who ‎cast ‎stones ‎at ‎the ‎king's ‎friend; ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎רגם ‎same; ‎to ‎wound ‎with ‎missiles, ‎bruise. ‎Mekh. ‎B'shall. ‎l. ‎c., ‎v. ‎supra. ‎-- ‎Tanh. ‎K'dosh. ‎ed. ‎Bub. ‎8; ‎Yalk. ‎Lev. ‎615 ‎וכ׳ ‎את ‎מרגמין ‎היו ‎כבר ‎they ‎would ‎have ‎bruised ‎my ‎face ‎and ‎my ‎whole ‎body ‎with ‎them ‎(the ‎Ethrogim). ‎Hif. ‎הרגים ‎same. ‎Tanh. ‎K'dosh. ‎8 ‎אותי ‎מרגימין ‎היו ‎כבר ‎וכ ‎כל ‎אאת ‎they ‎would ‎have ‎bruised ‎me ‎all ‎over ‎my ‎body ‎&c., ‎V. ‎supra.

דגם ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXIV, ‎16. ‎Targ. ‎Lam. ‎I, ‎18. ‎Targ. ‎Ex. ‎XVII, ‎4 ‎(O. ‎ed. ‎Berl. ‎ורגמוני ‎Pa.); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Kidd. ‎70b ‎למירגמיה ‎. ‎. ‎נפקי ‎they ‎went ‎out ‎after ‎him ‎ready ‎to ‎stone ‎him. ‎Yalk. ‎Is. ‎284 ‎[read;] ‎ליה ‎ליתי ‎טינייעו ‎חו ‎כל ‎ונרגמוניה ‎לחתמא ‎טינא ‎(גולמא ‎being ‎a ‎gloss ‎to ‎לחתמא ‎טינא, ‎and ‎ביה ‎ונשדי, ‎a ‎Var. ‎of ‎ונרגמוניה) ‎et ‎each ‎of ‎you ‎bring ‎a ‎ball ‎of ‎sealing ‎clay ‎(cylinder) ‎and ‎cast ‎it ‎at ‎it ‎(Jeru- ‎salem); ‎Snh. ‎95a, ‎v. ‎גולמא. ‎Pa. ‎רגים ‎same. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XVVI, ‎6; ‎13; ‎a. ‎e. ‎hpe. ‎אתיגים, ‎thpa. ‎אתרגים ‎to ‎be ‎stoned ‎(to ‎death). ‎Targ. ‎Ex. ‎XIX, ‎13. ‎Targ. ‎IIKings ‎XXI, ‎14, ‎sq.; ‎a. ‎e. ‎- ‎[Targ. ‎Is. ‎I, ‎2, ‎v. ‎רגף.]

דגם ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎lEgam, ‎v. ‎רקם ‎I.

רגמא, ‎רי׳ ‎m. ‎(v. ‎רגם) ‎stone, ‎missile. ‎Kidd. ‎70b ‎שדיוה