Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/787

This page needs to be proofread.
‎רחצן
‎רחש
1469


‎Hiff. ‎הדחי ‎1) ‎same, ‎to ‎wash, ‎cleanse. ‎Ib. ‎10 ‎משפשף ‎ומרהין ‎he ‎rubs ‎and ‎washes ‎(hands ‎and ‎feet). ‎Ber. ‎. ‎c. ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎XXVI, ‎6) ‎ארחיין ‎ולא ‎ארתן ‎דכתיב ‎(v. ‎Ms. ‎M., ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.) ‎it ‎is ‎written ‎erhats ‎(I ‎bathe), ‎and ‎not ‎arhits ‎(I ‎cleanse), ‎i. ‎e. ‎washing ‎of ‎hands ‎as ‎a ‎symbolical ‎act ‎is ‎equal ‎to ‎immersion. ‎Y. ‎Keth. ‎V, ‎30a ‎bot. ‎ומרתצת ‎וכ׳ ‎לו ‎she ‎must ‎bathe ‎his ‎feet ‎(personally ‎attend ‎to ‎his ‎foot-bath). ‎Yalk. ‎Cant. ‎988 ‎וכ׳ ‎ישראל ‎את ‎שמרחיצין ‎who ‎cleanse ‎Israel ‎from ‎sins; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎to ‎cause ‎to ‎bathe. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎13 ‎חלב ‎בנחלי ‎ולהרחיצצם ‎. ‎. ‎עתיד ‎the ‎Lord ‎shall ‎cause ‎themm ‎to ‎drink ‎. ‎., ‎and ‎to ‎bathe ‎in ‎rivers ‎of ‎millkk. ‎Sabb. ‎l. ‎c.; ‎Makhsh. ‎l. ‎c. ‎בשבת ‎המרחצת ‎מרחן ‎a ‎bath- ‎house ‎that ‎allows ‎bathing ‎(is ‎heated ‎and ‎open) ‎on ‎the ‎Sabbath. ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎4a ‎bot. ‎מרחצת ‎שאינה ‎פaמרחןואע ‎a ‎bath-- ‎house, ‎even ‎if ‎it ‎is ‎not ‎in ‎use. ‎Pi. ‎ריחן ‎to ‎cleanse. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מרוחן; ‎pl. ‎מרוחעין. ‎Oant. ‎R. ‎tto ‎IV, ‎4 ‎העונות ‎מן ‎מר׳ ‎כולן ‎שהיו ‎they ‎were ‎all ‎cleansed ‎of ‎their ‎sins. ‎Nif. ‎נרחן ‎to ‎be ‎cleansed. ‎Yalk. ‎Cant. ‎. ‎c. ‎. ‎. ‎. ‎שזהטיף ‎מעונותיהם ‎ונרהצו ‎the ‎Lord ‎dropped ‎dew ‎upon ‎them, ‎and ‎they ‎were ‎cleansed ‎of ‎their ‎sins. ‎רחן ‎רחיש ‎(4lthעלoorב־) ‎tto ‎lean ‎n; ‎to ‎rust; ‎to ‎be ‎safe. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXVIII, ‎8, ‎sq. ‎Ib. ‎10,so. ‎Targ. ‎Y. ‎IGon. ‎XXVII, ‎40. ‎Targ. ‎Job ‎XII, ‎6; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5a ‎אנן ‎רחיציא ‎we ‎are ‎sure ‎(cmp. ‎מובטח, ‎v. ‎בטח). ‎Snh. ‎7a ‎עליה ‎דרחיצנא ‎גברא ‎וכ׳ ‎the ‎man ‎in ‎whom ‎Itrusted ‎lifted ‎up ‎his ‎club ‎&c.; ‎a. ‎. ‎thpa. ‎אתרחי, ‎thpe. ‎אתרחין, ‎אתרחן ‎same. ‎Targ. ‎II ‎Kings ‎XVIII, ‎19, ‎sq. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXV, ‎2. ‎1b. ‎XXXVI, ‎8 ‎Ms. ‎(v. ‎רוחען). ‎Targ. ‎Jer. ‎XLIX, ‎4; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎91b ‎וכ׳ ‎עליהון ‎דמתרחיץ ‎. ‎. ‎. ‎דמודי ‎he ‎who ‎assents ‎to ‎them ‎(pretends ‎to ‎share ‎their ‎errors) ‎falls ‎into ‎their ‎hand; ‎he ‎who ‎confides ‎in ‎them, ‎-wwhat ‎is ‎his ‎is ‎theirs. ‎Y. ‎Sabb. ‎II, ‎5b ‎צלותי ‎על ‎ןaתתרח ‎לא ‎rely ‎not ‎on ‎my ‎prayer. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎2 ‎ביה ‎דאיתרחיצו ‎בגין ‎because ‎they ‎trusted ‎in ‎him; ‎a. ‎e. ‎Af. ‎ארחין ‎to ‎cause ‎to ‎trust. ‎Targ. ‎Is. ‎XXXVI, ‎15; ‎Targ. ‎II ‎Kings ‎XVIII, ‎30. ‎Targ. ‎Jer. ‎XXIX, ‎31.

רחצן, ‎v. ‎דויצן.

דחק ‎(b. ‎h.) ‎to ‎be ‎distant, ‎far, ‎removed. ‎Ylamd. ‎to ‎Num. ‎X, ‎29, ‎quot. ‎inn ‎Ar. ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎LXXIII, ‎27) ‎שרוחק ‎מי ‎וכ׳ ‎הקבה ‎(ed. ‎Koh. ‎שמתרחק) ‎he ‎who ‎keeps ‎away ‎from ‎the ‎Lord, ‎so ‎as ‎not ‎to ‎repent. ‎Sifre ‎Num. ‎131 ‎מזרח ‎כרחוק ‎וכ׳ ‎as ‎far ‎as ‎the ‎east ‎is ‎removed ‎from ‎the ‎west; ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎רחק, ‎ריחק ‎to ‎remove; ‎to ‎alienate; ‎to ‎reyect, ‎epe; ‎to ‎loathe. ‎B. ‎Kam. ‎24a ‎top, ‎a. ‎e. ‎נגיחותיו ‎ר׳ ‎if ‎the ‎ox ‎did ‎his ‎gorings ‎in ‎intervals ‎(of ‎three ‎days), ‎opp. ‎קירב. ‎Ib. ‎ראיותיה ‎ריחקה, ‎v. ‎ראיה. ‎Yalk. ‎Ps. ‎809 ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎l. ‎c.) ‎הקץ ‎את ‎שרחקו ‎. ‎. ‎. ‎זה ‎this ‎alludes ‎to ‎Balaam ‎and ‎his ‎associates, ‎who ‎put ‎far ‎off ‎the ‎end ‎(the ‎day ‎of ‎judgment, ‎Num. ‎XXIV, ‎17), ‎opp. ‎קרבו. ‎Ber. ‎60b ‎וכ׳ ‎רע ‎מאדם ‎ורחקני ‎keep ‎me ‎far ‎from ‎a ‎bad ‎man ‎and ‎a ‎bad ‎associate. ‎Eduy. ‎V, ‎7 ‎ירחקוך ‎ומעשיך ‎יקרבוך ‎מעשיך ‎thy ‎own ‎doings ‎will ‎bring ‎thee ‎near ‎(win ‎thee ‎friends), ‎and ‎thy ‎own ‎doings ‎will ‎alienate ‎thee. ‎Ib. ‎VIII, ‎7 ‎לרחק, ‎vv. ‎קרב; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מרוהק; ‎pl. ‎מרוחקים, ‎מרוחקין. ‎Ib. ‎בזרוע ‎המר׳, ‎v. ‎קרב. ‎Ber. ‎63b ‎וב׳ ‎מר׳ ‎היה ‎שלא ‎which ‎was ‎only ‎twelve ‎miles ‎off. ‎Hif. ‎הרחיק ‎same. ‎Sifre ‎Num. ‎94 ‎מרתיקים, ‎v. ‎קרב. ‎B. ‎Bath. ‎II, ‎5 ‎וכ׳ ‎הסולם ‎את ‎מרחיקין ‎(neighbors) ‎must ‎keep ‎a ‎ladderremoved ‎rom ‎the ‎(neighbor's) ‎dove-cote ‎four ‎cubits. ‎Ib. ‎4 ‎וכ׳ ‎ממנו ‎ה׳ ‎כן ‎אם ‎אלא ‎unless ‎he ‎places ‎(the ‎wall) ‎at ‎a ‎distance ‎of ‎four ‎cubits. ‎Ib. ‎18b ‎את ‎להרחיק ‎המזיק ‎כל ‎עצמו ‎it ‎is ‎the ‎duty ‎of ‎him ‎who ‎causes ‎the ‎damage ‎to ‎remove ‎himself; ‎(oth. ‎opin.) ‎וכ׳ ‎להרחיק ‎הניזק ‎על ‎he ‎who ‎is ‎injured ‎must ‎remove ‎himself. ‎Ber. ‎I, ‎1 ‎וכ׳ ‎הרחיקs ‎עדו ‎in ‎order ‎to ‎keep ‎mmen ‎away ‎(prevent ‎them) ‎from ‎sin. ‎Snh. ‎103b ‎וכ׳ ‎שהרחיקה, ‎v. ‎לגימה. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎מרחקת ‎estranges ‎those ‎who ‎are ‎near ‎(related) ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎keep ‎aloof, ‎stay ‎aaway. ‎Ab. ‎I, ‎7 ‎רע ‎משכן ‎הרחק ‎keep ‎aloof ‎from ‎a ‎bad ‎neighbor; ‎a. ‎e. ‎- ‎[Y. ‎Ber. ‎I, ‎2a ‎bot. ‎וכ׳ ‎פתחו ‎על ‎והרחיק, ‎readl ‎והרתיק, ‎v. ‎רתק.] ‎Hithpa. ‎התיחק, ‎Nithpa. ‎נתרחק ‎to ‎remove ‎onefs ‎selת; ‎to ‎become ‎a ‎stranger. ‎Yeb. ‎109a ‎ויתרחק ‎. ‎. ‎. ‎ידבק ‎לעולם ‎וכ׳ ‎man ‎should ‎always ‎cling ‎to ‎three ‎things, ‎and ‎keep ‎aloof ‎from ‎three ‎things. ‎Snh. ‎III, ‎4 ‎ונ׳ ‎קרוב, ‎v. ‎קרוב. ‎Ber. ‎34b ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎LVII, ‎19) ‎וכ׳ ‎ו׳ ‎. ‎. ‎. ‎קרוב ‎שהיה ‎who ‎came ‎near ‎committing ‎a ‎sin, ‎and ‎withdrew ‎himself ‎from ‎it. ‎Y'lamd. ‎l. ‎c., ‎v. ‎supra; ‎a. ‎e.

רחק, ‎רחיק ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Prov. ‎XIX, ‎7. ‎Targ. ‎Ps. ‎CIII, ‎12. ‎1b. ‎LIII, ‎2. ‎Targ. ‎Job ‎XXI, ‎16; ‎a. ‎fr. ‎Af. ‎ארחיק ‎1) ‎to ‎remmove; ‎to ‎reect, ‎loathe. ‎Targ. ‎Ps. ‎OIII, ‎12. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXXIII, ‎7. ‎Targ. ‎Is. ‎VI, ‎12. ‎Targ. ‎Job ‎XXXIII, ‎20 ‎(Ms. ‎Pa.); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎removed. ‎Gitt. ‎58a ‎וכ׳ ‎מרחיקנא ‎כמה ‎how ‎far ‎am ‎I ‎(in ‎my ‎studies) ‎from ‎that ‎place ‎(the ‎pasage ‎quoted)? ‎Pa. ‎רחק, ‎רחיק ‎to ‎remove, ‎keep ‎of; ‎to ‎loathe, ‎abomin- ‎ate; ‎to ‎make ‎abominable. ‎Targ. ‎Job ‎XI, ‎14. ‎Targ. ‎Am. ‎VI, ‎3 ‎יום ‎מר׳ ‎(ed. ‎Lag. ‎מיום, ‎corr. ‎acc..; ‎h. ‎text ‎מנדים). ‎Targ. ‎Jer. ‎II, ‎37 ‎(h. ‎text ‎מאס). ‎Targ. ‎Deut. ‎VII, ‎26 ‎(h. ‎text ‎תעב). ‎Targ. ‎Job ‎IX, ‎31; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מרחק. ‎Targ. ‎Mal. ‎I, ‎7 ‎(h. ‎text ‎מגאל). ‎-- ‎Sabb. ‎128b ‎ואי ‎וולדא ‎מרחקא ‎לא ‎טמאה ‎וכ׳ ‎מרחקא ‎an ‎unclean ‎animatk ‎(after ‎giving ‎birth) ‎does ‎not ‎keep ‎its ‎young ‎of, ‎and ‎if ‎it ‎does, ‎it ‎does ‎not ‎allow ‎them ‎tto ‎come ‎near ‎again ‎(stimulation ‎of ‎the ‎maternal ‎instinct ‎does ‎not ‎avail, ‎v. ‎רחם). ‎Snh. ‎29a ‎דמרחקא ‎משום ‎דעתיה ‎(an ‎enemy ‎cannot ‎be ‎witness,) ‎because ‎his ‎mind ‎is ‎estranged ‎(hostile), ‎opp. ‎מקרבא; ‎Yalk. ‎Num. ‎788; ‎a. ‎e. ‎- ‎V. ‎מרחק, ‎מרהקתא.

רחש ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎to ‎move, ‎vibrate. ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎4b ‎bot. ‎בקבר ‎עמו ‎רותשות ‎שפתותיו ‎. ‎. ‎. ‎האומר ‎if ‎one ‎reports ‎a. ‎tradition ‎in ‎the ‎name ‎of ‎its ‎author, ‎his ‎(the ‎author's) ‎lips ‎move ‎in ‎the ‎grave ‎with ‎him ‎(the ‎reporter); ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎83c ‎bot.; ‎Y. ‎Shek. ‎II, ‎end, ‎47a. ‎Ib. ‎מרחשות ‎(i., ‎v. ‎דבב). ‎Men. ‎V, ‎8 ‎(63a) ‎רוחשין ‎ומעשיה ‎. ‎. ‎. ‎מרחשת ‎(Bab. ‎ed. ‎רכין ‎רוחשין; ‎Ms. ‎M. ‎only ‎רכין, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎a ‎marhesheth ‎is ‎deep, ‎and ‎the ‎pastry ‎made ‎in ‎it ‎vibrates ‎(ike ‎jlelly), ‎opp. ‎קשין; ‎Sifra ‎Vayikra, ‎N'dab., ‎Par. ‎10, ‎ch. ‎XII; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎3,end; ‎Yalk. ‎ib. ‎45 ‎1. ‎-2) ‎to ‎swarm. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎רחוש; ‎f ‎רחושה ‎crowded. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎30; ‎Pesik. ‎IIka.,. ‎p. ‎184a ‎sq., ‎v. ‎דחס. ‎- ‎3) ‎with ‎לב, ‎to ‎be ‎moved, ‎to ‎feel, ‎think. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XLV, ‎2 ‎לבם ‎שר׳ ‎כיון ‎אלא ‎. ‎יכלו ‎לא ‎וכ׳ ‎בתשובה ‎they ‎could ‎not ‎confess ‎with ‎their ‎lips, ‎but ‎when ‎their ‎heart ‎was ‎moved ‎in ‎repentance, ‎the ‎Lord ‎received ‎them. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎דחשנו ‎בלבו ‎אם ‎if ‎we ‎only ‎have ‎been ‎thinking ‎in ‎our ‎hearts, ‎we ‎have ‎already ‎told ‎our ‎deeds ‎to ‎the ‎Lord; ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎דיחשש ‎same, ‎to ‎move. ‎Pes. ‎88b ‎וריחשה ‎. ‎. ‎הטילו ‎185