Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/814

This page needs to be proofread.
‎רקב
‎דקיע
1496


‎not ‎take ‎into ‎consideration ‎that ‎the ‎grain ‎mmay ‎have ‎been ‎attacked ‎by ‎worms. ‎Ib. ‎שהרקיבו ‎ומצא ‎הלך ‎if ‎he ‎went ‎(to ‎examine) ‎and ‎found ‎that ‎it ‎was ‎ruined ‎הרי ‎וכ׳ ‎שתרקיב ‎עד ‎. ‎. ‎. ‎זה ‎he ‎must ‎take ‎into ‎consideration ‎(the ‎possibility ‎of ‎having ‎consumed ‎untithed ‎grain) ‎from ‎the ‎ttime ‎that ‎the ‎grain ‎may ‎have ‎begun ‎to ‎be ‎attacked, ‎or ‎the ‎wine ‎to ‎become ‎sour. ‎Ib. ‎IX ‎(VII), ‎12 ‎או ‎נימוק ‎שהירקיב ‎if ‎the ‎document ‎is ‎decayed ‎or ‎worm-eaten. ‎Y. ‎Yomma ‎VII, ‎44b ‎bot. ‎מרקיבין ‎היו ‎שם ‎there ‎they ‎were ‎allowed ‎to ‎rot; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Esp. ‎to ‎turn ‎into ‎a ‎lump ‎of ‎decayed ‎matter ‎(רקב). ‎Naz. ‎51b ‎וה׳ ‎וחזר ‎טחנו ‎if ‎he ‎powdered ‎the ‎mass ‎taken ‎from ‎the ‎grround, ‎and ‎it ‎turned ‎again ‎into ‎a. ‎lump. ‎-- ‎2) ‎to ‎cause ‎to ‎rot, ‎to ‎eat ‎through. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎2 ‎ומרקיבן ‎and ‎eats ‎them ‎through, ‎v. ‎מסס. ‎Nif. ‎נרקב ‎to ‎be ‎worrm-eaten, ‎rot. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎91 ‎. ‎. ‎. ‎גוזר ‎ונרקבת ‎he ‎decrees ‎concerning ‎the ‎grain, ‎and ‎it ‎is ‎worm- ‎eaten; ‎(Yalk. ‎ib. ‎148 ‎ומרקבת, ‎Hiff).

רקב ‎ch. ‎same; ‎Ithpe. ‎אירקיב ‎to ‎become ‎רקב ‎(v. ‎preced. ‎Hif.). ‎Naz. ‎51a, ‎sq.

דקב ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎rottenness, ‎esp. ‎rakab, ‎a ‎mass ‎of ‎earth ‎from ‎a ‎grave ‎containing ‎parts ‎of ‎a ‎decayed ‎human ‎body, ‎which ‎causes ‎uncleanness ‎if ‎of ‎a ‎certain ‎quantity ‎(חרווד). ‎Nas. ‎VII, ‎2 ‎ר׳ ‎תרווד ‎מלא ‎a ‎spoonful ‎of ‎rakab. ‎Tosef. ‎Ohol. ‎II, ‎2 ‎וכ׳ ‎שאמרו ‎ר׳ ‎תרווד ‎מלא ‎the ‎spoon- ‎ful ‎of ‎rakab ‎of ‎which ‎they ‎speak ‎(as ‎making ‎unclean) ‎means ‎as ‎much ‎as ‎is ‎grabbed ‎with ‎the ‎fingers ‎from ‎their ‎roots ‎and ‎upwards. ‎Ib. ‎3 ‎ר׳ ‎לו ‎שיש ‎מת ‎ואיזהו ‎what ‎corpse ‎is ‎it ‎to ‎which ‎the ‎law ‎of ‎rakab ‎applies?; ‎Naz. ‎51a; ‎Y. ‎ib. ‎VII, ‎56b ‎bot.; ‎a. ‎fr.

רקבא, ‎רי׳ ‎m. ‎(preced.) ‎rot, ‎rust. ‎Targ. ‎Is. ‎XL, ‎20. ‎- ‎Nidd. ‎36b ‎a ‎brazen ‎mortar ‎ר׳ ‎ביה ‎שליט ‎דלא ‎over ‎which ‎rust ‎has ‎no ‎power.

רקבא ‎m. ‎(preced.) ‎wood-worm. ‎Targ. ‎Hos. ‎V, ‎12. ‎- ‎V. ‎רוקבא ‎I..

רקבובית ‎f. ‎(preced.) ‎decay. ‎decayed ‎matter. ‎Y. ‎Peah ‎VII, ‎20b ‎top, ‎v. ‎גרף. ‎Y. ‎Sabb. ‎IV, ‎beg. ‎6d ‎רקבוביתן ‎דבת ‎אם ‎if ‎the ‎decay ‎in ‎themm ‎(from ‎moths) ‎is ‎far ‎advanced. ‎Y ‎oma. ‎38b ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎X, ‎7); ‎וכ׳ ‎בשמותן ‎תעלה ‎רקביבות ‎rotten- ‎ness ‎enters ‎their ‎names, ‎none ‎name ‎their ‎children ‎after ‎them.

רקבובית, ‎רקבוביתא ‎ch. ‎1) ‎same. ‎Targ.Job ‎XIII, ‎28. ‎-- ‎2) ‎earthworm. ‎Ib. ‎XXVII, ‎18 ‎(hh. ‎text ‎עש).

רקבון ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎decayed ‎matter. ‎- ‎Pl. ‎רקבונות. ‎Tosef. ‎Ter. ‎X, ‎3 ‎(ed. ‎Zuck. ‎רקביביות, ‎Var. ‎רקבונית), ‎v. ‎ניצולת.

דקביבות, ‎v. ‎רקבובית. ‎- ‎Pl. ‎יקביביות, ‎v. ‎preced.

רקד ‎(b. ‎h.), ‎Pi. ‎רקד ‎1) ‎to ‎dance. ‎Bets. ‎V, ‎2 ‎מרקדין ‎ולא ‎nor ‎dare ‎you ‎dance ‎(on ‎the ‎Sabbath ‎and ‎Holy ‎Days). ‎Keth. ‎16b ‎לפניה ‎רקדו ‎(or ‎רקדו) ‎iff ‎there ‎is ‎evidence ‎that ‎they ‎danced ‎before ‎her ‎(at ‎the ‎wedding ‎procession, ‎which ‎proves ‎that ‎she ‎married ‎a ‎virgin). ‎Ib. ‎bot. ‎מדקדין ‎כיצד ‎הכלה ‎לפני ‎what ‎do ‎we ‎sing ‎in ‎her ‎praise ‎when ‎dancing ‎before ‎a ‎bride? ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20lI ‎וכ׳ ‎לו ‎מרקד ‎השטן ‎. ‎. ‎. ‎בשעה ‎when ‎a ‎mman ‎plans ‎a ‎sin, ‎Satan ‎dances ‎tto ‎him ‎(cheering ‎him), ‎until ‎he ‎has ‎done ‎it; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎ריקוד. ‎-- ‎2) ‎to ‎sift, ‎v. ‎infra. ‎Hif. ‎הרקיד ‎to ‎shake ‎(in ‎the ‎sieve), ‎to ‎sift. ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13c ‎top; ‎Tosef. ‎ib. ‎VII ‎(VI), ‎2. ‎Y. ‎Shebi. ‎V, ‎end, ‎36a ‎עמו ‎מרקידין. ‎. ‎. ‎לא ‎you ‎must ‎not ‎winnow, ‎or ‎grind, ‎or ‎sift ‎flour ‎together ‎with ‎him. ‎Sabb. ‎VII, ‎2 ‎(773a) ‎המרקד ‎he ‎who ‎sifts ‎flour ‎(on ‎the ‎Sabbath); ‎a. ‎fr.

דקד ‎ch., ‎Pa. ‎רקד ‎same, ‎to ‎dance. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎VI, ‎16. ‎- ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77b ‎ומרקדין ‎מטפחין ‎שרון ‎(not ‎ומרקדקין) ‎they ‎began ‎to ‎clap ‎and ‎dance. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎III, ‎2 ‎דאת ‎עד ‎. ‎לית ‎וכ׳ ‎מרקיד ‎thou ‎shalt ‎not ‎move ‎from ‎here, ‎until ‎thou ‎dancest ‎a ‎little ‎for ‎us. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎63; ‎a. ‎fr.

רקדא ‎m. ‎(preced.) ‎dancer. ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Hin. ‎1) ‎דר׳ ‎באדניה ‎. ‎זמרא ‎דזמר ‎כל ‎(not ‎זמרא) ‎whatever ‎the ‎singer ‎may ‎sing, ‎it ‎enters ‎not ‎the ‎ear ‎of ‎the ‎dancer ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XXV, ‎20).

רקדנין, ‎Targ. ‎II ‎Kings ‎XI, ‎13 ‎עמא ‎דר׳ ‎(ed. ‎Lag. ‎דרדנין, ‎Var. ‎דרכנין, ‎v. ‎Lagarde ‎Prophetae ‎I, ‎p. ‎XXIV) ‎read; ‎עמא ‎דרהטין ‎those ‎who ‎hurried ‎the ‎people ‎(to ‎the ‎assem- ‎bly; ‎h. ‎text ‎העם ‎הרצין).

רקדק, ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77b ‎מרקדקין, ‎v. ‎דקד.

רקה, ‎v. ‎ריק, ‎a. ‎ריקא.

רקוב, ‎pl. ‎רקובות, ‎v. ‎רוקבא ‎II.

רקוד, ‎v. ‎ריקוד.

רקודי, ‎B. ‎Mets. ‎84a; ‎Sabb. ‎127a ‎Ar., ‎v. ‎דקירא. ‎רקוח, ‎רקום, ‎רקוע ‎v. ‎a ‎רימ׳.

דקוע ‎m. ‎(רקע) ‎[patched,] ‎1) ‎spotted. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXX, ‎32 ‎(h. ‎text ‎טלוא). ‎- ‎Pl. ‎רקועין, ‎רקועיא. ‎Ib. ‎35; ‎39. ‎- ‎Peom. ‎רקווגתא. ‎B. ‎Kam. ‎118b ‎בר׳ ‎in ‎the ‎case ‎of ‎the ‎thert ‎of ‎a ‎spotted ‎sheep ‎(the ‎presence ‎of ‎which, ‎if ‎returned, ‎must ‎be ‎noticed). ‎- ‎Pl. ‎רקועתא. ‎Targ. ‎O.l. ‎c. ‎35. ‎-2) ‎(trnsf, ‎v. ‎B. ‎Kam. ‎l. ‎c.) ‎well-known, ‎distinguished. ‎M. ‎Kat. ‎28a ‎רר ‎מאן. ‎. ‎חשיב ‎מאן ‎Ar. ‎(ed. ‎רקיע) ‎who ‎is ‎esteemed, ‎who ‎is ‎regarded, ‎who ‎is ‎distinguished ‎(before ‎the ‎angel ‎of ‎death)?

דקח ‎(b. ‎h.) ‎to ‎pound ‎spices; ‎to ‎spice, ‎perfume. ‎--Part. ‎רוקח ‎druggist, ‎apothecary. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎10, ‎v. ‎סם. ‎Koh. ‎Rt. ‎to ‎X, ‎1, ‎v. ‎נבע; ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎רעח ‎same. ‎Gen. ‎R. ‎l. ‎c. ‎Y. ‎Bets. ‎I, ‎60d ‎משם ‎חייב ‎מרקה ‎(not ‎מרקיה, ‎מרקה) ‎is ‎guilty ‎because ‎it ‎comes ‎under ‎the ‎category ‎of ‎doing ‎apothecary's ‎work.

רקח ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎apothecaryf's ‎preparation. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VIII, ‎2, ‎v. ‎פטם.

רקיע, ‎v. ‎רקוע.

דקיע ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎רקע) ‎expanse, ‎sky, ‎esp. ‎lHakia, ‎name