Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/815

This page needs to be proofread.
‎רקיע
‎דקק
1497


‎of ‎one ‎of ‎the ‎seven ‎heavens. ‎Pes. ‎94a, ‎sq. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎4. ‎Ib. ‎s. ‎38. ‎- ‎Hag. ‎12b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎רקיעים. ‎Ib.

רקיע, ‎דקיעא I ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Gen. ‎I.f.sa.; ‎a.fr. ‎- ‎Ber. ‎58b ‎the ‎Curtain ‎(וילון) ‎is ‎rolled ‎up, ‎דו׳ ‎נהורא ‎ומתחזי ‎and ‎the ‎light ‎of ‎the ‎Raki'a ‎is ‎seen. ‎Ib.a, ‎v. ‎מלכותא. ‎Pes. ‎94a ‎דר׳ ‎סומכא ‎the ‎thickness ‎(depth) ‎of ‎the ‎slky; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎רקיעין. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Num. ‎XXIV, ‎6.

רקיעא II ‎m. ‎(רקע, ‎v. ‎רקוע) ‎patch, ‎rag.- ‎Pt. ‎constr. ‎רקיעי. ‎Targ. ‎Ez. ‎XIII, ‎18 ‎חשוך ‎ו׳ ‎(ed. ‎Lag. ‎רקעי) ‎dark ‎rags ‎(h. ‎text ‎כסתות). ‎Ib. ‎20 ‎חשוככן ‎ר׳ ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Wil. ‎חשיכין, ‎corr. ‎acc.).

דקיק ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎רקק ‎to ‎beat, ‎flatten, ‎comp.רקע) ‎wafer. ‎B. ‎Bath. ‎19b, ‎opp. ‎עבה ‎thick ‎cake; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎רקיקים, ‎רקיקיןז. ‎Men. ‎VI, ‎3 ‎(74b) ‎משוחים ‎הר׳ ‎(Bab. ‎ed. ‎משיחה ‎(טעונים) ‎ור׳) ‎wafers ‎as ‎sacrifices ‎must ‎be ‎ointed. ‎Ib. ‎75a; ‎a. ‎fr.

דקיקה ‎f ‎(רקק) ‎spitting. ‎Tosef. ‎Ber.VII ‎(VI), ‎19 ‎ור׳מקל ‎וחומר ‎and ‎spitting ‎(on ‎the ‎Temple ‎mount ‎is ‎forbidden) ‎a ‎fortiori; ‎ib. ‎בזיון ‎. ‎. ‎ר׳ ‎spitting, ‎which ‎is ‎an ‎act ‎of ‎con- ‎tempt; ‎Y. ‎ib. ‎IX, ‎14c. ‎Yeb. ‎105a ‎ר׳ ‎the ‎spitting ‎by ‎the ‎'bamah ‎(Deut. ‎XXV, ‎9). ‎Snh. ‎101a, ‎v. ‎רקק; ‎a. ‎fr.

רקיתא ‎f. ‎(cmp. ‎b. ‎h. ‎רקה) ‎temple. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XVIII, ‎3 ‎דו׳ ‎לוחייא ‎(Ar. ‎דדק׳, ‎incorr.) ‎the ‎upper ‎jaws.

קיתא ‎f. ‎(emp. ‎preced.) ‎[the ‎shining,] ‎chameleon, ‎v. ‎זקיתא.

רקם ‎(b. ‎h.) ‎to ‎variegate, ‎embroider. ‎Yoma ‎72b ‎רוקמין, ‎v. ‎השב. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎מעשה ‎דוקם ‎the ‎embroiderer's ‎is ‎needle ‎work, ‎therefore ‎it ‎has ‎only ‎one ‎face; ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎ריעם ‎same, ‎trnsf. ‎(v. ‎Ps. ‎CXXXIX, ‎15) ‎to ‎formm ‎the ‎liombs ‎of ‎an ‎embryo, ‎shape. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎29, ‎bbeg.; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎40 ‎ריקמו ‎. ‎. ‎. ‎צבר ‎ביום ‎שלישית ‎at ‎three ‎hours ‎of ‎he ‎day ‎he ‎gathered ‎his(Adam's) ‎dust, ‎at ‎four ‎he ‎kneaded ‎him, ‎at ‎five ‎he ‎shaped ‎him; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XICII ‎רקמו ‎ששית ‎... ‎חמשית ‎at ‎five ‎he ‎made ‎him ‎a ‎shapeless ‎body, ‎at ‎six ‎he ‎articulat- ‎ed ‎him. ‎Y. ‎Bets. ‎I, ‎60a ‎עליהן ‎העלו ‎שלא ‎גוזלים ‎שריקימו ‎בצים ‎וכ׳ ‎(not ‎העליהן) ‎eggs ‎which ‎developed ‎chicks ‎without ‎a. ‎formation ‎of ‎wings. ‎Hull. ‎64a ‎וניקבה ‎דיקמה ‎אם ‎if ‎the ‎egg ‎had ‎developed ‎a ‎distinct ‎embryo, ‎and ‎was ‎perforat- ‎ed; ‎a. ‎e. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מרוקם; ‎f ‎מרוקמת. ‎Esth. ‎R. ‎to ‎III, ‎1 ‎וכ׳ ‎מר׳ ‎צלם ‎לו ‎עשה ‎he ‎(Haman) ‎made ‎himself ‎an ‎image ‎embroidered ‎on ‎his ‎garment ‎over ‎his ‎breast. ‎Nidd. ‎III, ‎3 ‎(24b) ‎מר׳ ‎היה ‎ואם ‎and ‎if ‎the ‎fetus ‎was ‎articulated. ‎Y. ‎ib. ‎50a ‎top, ‎v. ‎רשון. ‎Tosef. ‎ib. ‎IV, ‎12. ‎Bull. ‎IX, ‎6 ‎(126b) ‎המר׳ ‎השרץ ‎ביצת ‎the ‎egg ‎of ‎a ‎creeping ‎thing ‎(serpent ‎&c.) ‎in ‎a ‎developed ‎state; ‎a. ‎e.

רקם I ‎m. ‎(preced.) ‎embroidery. ‎- ‎Pl. ‎דקמים, ‎constr. ‎רקמי, ‎רי׳. ‎Ab. ‎Zar. ‎24b ‎(in ‎an ‎apostrophe ‎to ‎the ‎Ark ‎of ‎the ‎Covenant) ‎זהב ‎בר׳ ‎המחושקת ‎who ‎art ‎lovely ‎in ‎gold- ‎embroidered ‎garments ‎(gold-plated); ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎54; ‎Yalk. ‎Sam. ‎103; ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XII ‎כרומי ‎(corr. ‎acc.).

דקם II ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Hekem, ‎in ‎Benjamin. ‎Targ. ‎Josh. ‎XVIII, ‎27.

רקם I(c. ‎ורקם) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎R'am ‎(or ‎lekem); ‎1) ‎also ‎דחגרא ‎ר ‎Sela ‎(Petra) ‎in ‎Edom ‎(v. ‎Hildesh. ‎Beitr. ‎p. ‎52 ‎q.) ‎Targ. ‎Gen. ‎XIV, ‎7 ‎(Y. ‎ed. ‎Vien. ‎ריקם; ‎h. ‎text ‎קדש). ‎Ib. ‎X ‎X, ‎; ‎a. ‎e. ‎-Gitt. ‎I, ‎1 ‎החגר ‎ומן ‎הר׳ ‎מן ‎המביא ‎if ‎a ‎mes- ‎senger ‎brings ‎a ‎letter ‎of ‎divorce ‎from ‎the ‎district ‎of ‎R. ‎or ‎of ‎Hagar. ‎Nidd. ‎VIII, ‎3; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Sifre ‎Deut. ‎51 ‎תחגרא ‎ר׳ ‎(read; ‎דחגרא); ‎Yalk. ‎ib. ‎874 ‎דח׳ ‎רגם; ‎Tosef. ‎Shebi. ‎IV, ‎11 ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎דדוגרא ‎ורכה, ‎corr. ‎acc.). ‎- ‎2) ‎גיאה ‎רקם ‎H'kkaom ‎Geah ‎Kadesh ‎Barnea. ‎Targ. ‎Num. ‎XXXIV, ‎4. ‎Targ. ‎Josh. ‎XV, ‎3; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Sifre ‎l. ‎c.; ‎Yalk. ‎l. ‎c. ‎(not ‎גאוה); ‎Tosef. ‎l. ‎c. ‎(Var. ‎נאה, ‎corr. ‎acc.); ‎Y. ‎Shebi. ‎V, ‎36c ‎דגועה ‎ר׳.

דקם II ‎m. ‎= ‎h. ‎רקם ‎I, ‎embroidered ‎garment. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXVII, ‎16 ‎(h. ‎text ‎רקמה).

ררקמא, ‎רי׳ ‎m. ‎(preced.) ‎checker, ‎spot. ‎-Pl. ‎רקמי, ‎רי׳. ‎Sabb. ‎107b ‎(ref. ‎to ‎Jer. ‎XIII, ‎23) ‎וכ׳ ‎ו׳ ‎ו׳ ‎דקאי ‎. ‎. ‎. ‎מאי ‎what ‎does ‎hdbharbarothav ‎mean? ‎shall ‎I ‎say, ‎it ‎means ‎checkered? ‎Then ‎it ‎ought ‎not ‎to ‎read ‎hdb., ‎but ‎gavvanav ‎(its ‎colors). ‎-- ‎V. ‎רקמתא.

רקמה ‎f. ‎(b. ‎h.) ‎=רקם ‎I, ‎embroidered ‎garment. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1, ‎a. ‎e., ‎v. ‎אסיקילטא.

רקמתא ‎f. ‎pl. ‎רקמתא ‎(preced. ‎wds) ‎checkers, ‎spots. ‎Targ. ‎Jer. ‎XIII, ‎23, ‎v. ‎דקא.

דקן, ‎v. ‎ריקן, ‎רוקן.

דקע ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎beat,] ‎to ‎stretch, ‎spread. ‎Hif. ‎הרקיע ‎1) ‎same. ‎Midr. ‎Till.to ‎Ps. ‎CXLVI, ‎5משמתחתי ‎וכ׳ ‎הארן ‎והרקעתי ‎. ‎. ‎. ‎since ‎I ‎stretched ‎the ‎heaven ‎and ‎spread ‎the ‎land ‎(over ‎the ‎water), ‎have ‎they ‎ever ‎moved ‎from ‎their ‎position?-- ‎2) ‎(in ‎enigmatic ‎speech, ‎denom. ‎of ‎רקיע) ‎to ‎make ‎to ‎look ‎blue. ‎Erub. ‎53b ‎הדקיעו ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ארקיעו), ‎v. ‎זהב; ‎[Rashi; ‎spread ‎the ‎glowing ‎coals]. ‎-- ‎[Tosef. ‎B. ‎Bath. ‎XI, ‎9 ‎שהרקיע ‎ed. ‎Zuck., ‎read; ‎שהרקיב.]

רקע ‎ch., ‎Af. ‎ארקע ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎XXXVII, ‎18 ‎תרקע ‎(ed. ‎Wil. ‎תר׳). ‎Pa. ‎רקע ‎to ‎patch. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מרקע. ‎Targ. ‎Josh. ‎IX, ‎5 ‎ed. ‎Wil. ‎מרעין ‎(Ar. ‎מרקען; ‎ed. ‎Lag. ‎מרקיעין, ‎corr. ‎acc.] ‎some ‎ed. ‎מרוקעין ‎Hebraism; ‎h. ‎text ‎מטלאות). ‎-- ‎V. ‎מרקוע ‎II.

דקק, ‎דוק ‎(b. ‎h.) ‎to ‎spit. ‎B. ‎Kam. ‎VIII, ‎6 ‎בו ‎והגיע ‎ד׳ ‎דוקו ‎if ‎a ‎person ‎spat ‎(at ‎his ‎neighbor), ‎and ‎his ‎spittle ‎touched ‎him. ‎Snh. ‎101a ‎הרקיקה ‎על ‎. ‎. ‎בה ‎וברוקק ‎that ‎is ‎when ‎he ‎spits ‎at ‎it ‎(while ‎reciting ‎a ‎Bible ‎verse ‎as ‎a. ‎charmm ‎for ‎a ‎wound), ‎for ‎the ‎name ‎of ‎God ‎must ‎not ‎be ‎pronounced ‎in ‎connection ‎with ‎spitting. ‎Y. ‎Ber. ‎III, ‎6d ‎bot. ‎וכ׳ ‎כרוקק ‎. ‎. ‎. ‎הרוקק ‎he ‎that ‎spits ‎in ‎the ‎synogogue ‎is ‎considered ‎as ‎if ‎spitting ‎at ‎the ‎pupil ‎of ‎his ‎eye ‎(euphem. ‎for ‎God). ‎Yeb. ‎105a ‎דם ‎שרקקה ‎who ‎(in ‎spitting ‎before ‎the ‎yabam) ‎spat ‎blood; ‎Y. ‎ib. ‎XII, ‎end, ‎13a ‎רקה ‎(or ‎רקה, ‎fr. ‎רוק). ‎Hag. ‎5a ‎(ref. ‎to ‎Koh. ‎XII, ‎14) ‎חבירו ‎בפני ‎הרק ‎זה ‎וכ׳ ‎this ‎refers ‎to ‎one ‎who ‎spits ‎in ‎his ‎neighbor's ‎presence ‎and ‎becomes ‎disgusting ‎(v. ‎מאס). ‎Tosef. ‎B. ‎Kam. ‎IX, ‎31, ‎v. ‎טוש ‎h.; ‎a. ‎fr. ‎Pii. ‎רקק ‎same. ‎Yalk. ‎Is. ‎339 ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎IV, ‎3) ‎מתי ‎עד