Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/829

This page needs to be proofread.
‎שבועה
‎שבח
1511


שבועה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎שבע) ‎oath. ‎Shebu. ‎III, ‎וכ׳ ‎שאוכל ‎ש׳ ‎if ‎he ‎says, ‎I ‎swear ‎that ‎I ‎will ‎eat, ‎or, ‎that ‎I ‎shall ‎not ‎eat ‎&c. ‎Ib. ‎32b ‎וכ׳ ‎למחוייב ‎ש׳ ‎חזרה ‎the ‎oath ‎goes ‎back ‎to ‎(is ‎thrown ‎again ‎on) ‎him ‎who ‎is ‎bound ‎to ‎make ‎it. ‎Ib, ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎המחוייב ‎כל ‎whoever ‎would, ‎according ‎to ‎law, ‎be ‎bound ‎to ‎make ‎oath, ‎and ‎is ‎disqualified ‎from ‎doing ‎so, ‎must ‎pay; ‎a. ‎fr. ‎-ביטויי־ ‎שבועת, ‎שוא ‎ש׳, ‎היסת ‎ש׳, ‎הפקדון ‎ש׳ ‎&c., ‎v. ‎ביכוי, ‎שוא, ‎היסת, ‎פקדון, ‎&c. ‎-- ‎הדיינין ‎שבועת ‎the ‎oath ‎imposed ‎by ‎the ‎judges, ‎legal ‎oath. ‎Ib.VI, ‎1 ‎Y. ‎a. ‎Bab. ‎(Mish. ‎pl.); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎שבועות. ‎Ib. ‎I, ‎1 ‎ארבע ‎שהן ‎שתים ‎ש׳ ‎the ‎transgressions ‎in ‎cases ‎of ‎oaths ‎are ‎of ‎two ‎classes, ‎sub- ‎divided ‎into ‎four. ‎Ib. ‎25a ‎וכ׳ ‎מבש׳ ‎בנדרים ‎חומר ‎there ‎are ‎restrictions ‎in ‎vows ‎which ‎do ‎not ‎apply ‎to ‎oaths ‎&c.;; ‎וכ׳ ‎חלות ‎שהש׳ ‎inasmuch ‎as ‎oaths ‎may ‎refer ‎to ‎things ‎un- ‎substantial ‎as ‎well ‎as ‎to ‎things ‎substantial; ‎Tosef. ‎Ned. ‎I, ‎5; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Sh'buoth, ‎name ‎of ‎a ‎treatise, ‎of ‎the ‎Order ‎of ‎N'sikin, ‎of ‎Misnah, ‎Tosefta, ‎Talmud ‎Babli ‎a. ‎Y'rushalmi.

שבועייא, ‎v. ‎שבועא.

שבועתא, ‎שבועתא, ‎שבועתא, ‎שבועתה, ‎v. ‎טביעא, ‎שבועא.

שבוקא ‎m., ‎constr. ‎שבוק ‎(שבק) ‎remission ‎(of ‎taxes). ‎Targ. ‎Esth. ‎II, ‎18.

שבוקא, ‎v. ‎שיבוקא.

שבוקה ‎f. ‎sh'bukah, ‎a ‎substitute ‎for ‎שבועה ‎(v. ‎כינוי). ‎Y. ‎Ned. ‎I, ‎37a ‎top.

שבור ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Shabor ‎(Sapor ‎I), ‎king ‎of ‎Persia, ‎friend ‎of ‎Samuel. ‎Ber. ‎56a. ‎-- ‎Trnsf. ‎a ‎surname ‎of ‎fSamuel, ‎and ‎of ‎Rtaba ‎as ‎infuential ‎men. ‎B. ‎Bath. ‎115b; ‎Pes. ‎54a ‎שמואל ‎ומנו ‎. ‎. ‎מלכא ‎דש׳ ‎מילתא ‎אמינא ‎Iwill ‎say ‎something ‎which ‎king ‎Shabor ‎could ‎not ‎say; ‎and ‎who ‎is ‎meant ‎by ‎that? ‎Samuel; ‎ib. ‎רבא ‎ומנו; ‎B. ‎Bath. ‎l. ‎c. ‎רבה ‎(Ms. ‎M. ‎רבא); ‎Yalk. ‎Num. ‎774.

שבור, ‎v. ‎שיבור.

שבורה, ‎Y. ‎orl. ‎I, ‎60d ‎bot., ‎v. ‎שבירה.

שבוש, ‎v. ‎שיבוש.

שבות ‎f. ‎(שבת) ‎rest, ‎abstention ‎from ‎secular ‎occupa- ‎tion. ‎Sabb. ‎89a ‎ש׳ ‎צריכים ‎שאתם. ‎. ‎כלום ‎do ‎you ‎(angels) ‎work, ‎that ‎you ‎needed ‎rest? ‎[Sifra ‎Emor ‎ch. ‎XIII, ‎Par. ‎11, ‎a. ‎e. ‎cש ‎(אלא) ‎שבתון, ‎read; ‎שבות, ‎v. ‎שבת.]-- ‎Esp. ‎sh'buth, ‎an ‎occupation, ‎on ‎the ‎Sabbath ‎and ‎Pestivals, ‎forbidden ‎by ‎the ‎Rabbis ‎as ‎being ‎out ‎ofharmony ‎with ‎the ‎celebration ‎of ‎the ‎day. ‎Bets. ‎V, ‎2 ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎משום ‎עלין ‎שחייבין ‎כל ‎all ‎occupations ‎which ‎are ‎forbidden ‎as ‎sh'buth. ‎.. ‎on ‎the ‎Sab-- ‎bath, ‎are ‎also ‎forbidden ‎on ‎the ‎Holy ‎Days; ‎משום ‎הן ‎ואלו ‎וכ׳ ‎ששש׳ ‎and ‎these ‎are ‎forbidden ‎as ‎sh'buth; ‎you ‎must ‎not ‎climb ‎up ‎a ‎tree ‎&c. ‎Ib. ‎37a ‎גרידתא ‎ש׳ ‎a ‎plain ‎act ‎forbidden ‎as ‎sh'buth; ‎דרשות ‎ש׳ ‎an ‎act ‎of ‎exercise ‎of ‎authority; ‎שש׳ ‎דמצוה ‎an ‎act ‎of ‎a ‎religious ‎nature. ‎Pes. ‎65a ‎במקדש ‎ש׳ ‎אין ‎the ‎prohibition ‎of ‎acts ‎as ‎sh'buth ‎does ‎not ‎apply ‎to'emple ‎functions; ‎a. ‎v. ‎fr.

שבותאל, ‎שבותיאל ‎m. ‎shbuthel, ‎shbuthiel, ‎a ‎secondary ‎substitute ‎for ‎שבועה. ‎Ned. ‎10b, ‎v. ‎שבואל.

שבותה ‎f. ‎sh'buthah, ‎a ‎substitute ‎for ‎שבועה ‎(v. ‎כינוי). ‎Ned. ‎I, ‎2; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎ib. ‎37a ‎top ‎שמה ‎שביתה ‎ש׳ ‎(not ‎שפותה) ‎gh'buthah ‎may ‎have ‎the ‎meaning ‎of ‎restt ‎(besides ‎a ‎dis- ‎guise ‎for ‎שבועה).

*שבז ‎m. ‎(cmp. ‎בזז, ‎ביזיא) ‎something ‎britlle, ‎rotten. ‎Targ. ‎Is. ‎V, ‎24 ‎(h. ‎text ‎מק; ‎LXX ‎ys~b~; ‎Pesh. ‎חלא).

שבזז, ‎שבזיז, ‎שבזיזא ‎m. ‎nameof ‎a ‎eeel ‎sapphire. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XXVIII, ‎18Ms. ‎II ‎שבסיס); ‎XXXIX, ‎11 ‎(h. ‎text ‎ספיר). ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎II, ‎10. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXVIII, ‎13. ‎Targ. ‎Job ‎XXVIII, ‎6; ‎10. ‎Targ. ‎Lam. ‎IV, ‎7. ‎- ‎Pl. ‎שבזיזין. ‎Targ. ‎Cant. ‎V, ‎14.

שבח ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎grow, ‎spread,] ‎to ‎improve, ‎grow ‎in ‎value. ‎B. ‎Bath. ‎135b ‎וכ׳ ‎ששבחו ‎שבח ‎an ‎improvement ‎which ‎the ‎estate ‎obtained ‎of ‎itself, ‎i. ‎e. ‎a ‎natural ‎increase ‎n ‎value ‎by ‎growth. ‎Ib. ‎143b ‎נכסים ‎מחמת ‎נכסים ‎שבחו ‎the ‎estate ‎improved ‎through ‎outlays ‎made ‎from ‎the ‎estate; ‎עצמן ‎מחמת ‎. ‎. ‎. ‎שבחו ‎the ‎estate ‎improved ‎owing ‎to ‎their ‎(the ‎heirs') ‎own ‎expense ‎of ‎labor ‎or ‎money; ‎a. ‎e. ‎if. ‎השביח ‎1) ‎to ‎improve, ‎ameliorate. ‎B. ‎Mets. ‎14b ‎והשביחה ‎. ‎. ‎. ‎גזל ‎f ‎one ‎took ‎unlawful ‎possession ‎of ‎a ‎field ‎and ‎sold ‎it ‎to ‎another ‎person ‎who ‎made ‎improvements ‎in ‎it. ‎B. ‎Bath. ‎124b ‎וכ׳ ‎יורשין ‎שהשביחו ‎שבח ‎an ‎improve- ‎ment ‎which ‎the ‎heirs ‎made ‎after ‎their ‎father's ‎death. ‎Ib. ‎IX, ‎3 ‎לאמצע ‎השביחו, ‎v. ‎אמצע. ‎Ib. ‎לעצמה ‎השביחה ‎the ‎increase ‎of ‎value ‎which ‎she ‎produced ‎goes ‎to ‎her ‎own ‎profit; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎(neut. ‎verb) ‎to ‎improve, ‎gromw ‎in ‎value. ‎Maas. ‎Sh. ‎II, ‎1; ‎a. ‎e. ‎- ‎3) ‎to ‎get ‎bright, ‎v. ‎infra. ‎i. ‎שבח ‎1) ‎[to ‎amplify,] ‎to ‎praise. ‎Erub. ‎19a ‎עוד ‎ולא ‎שמשבח ‎אלא ‎and ‎not ‎only ‎(does ‎he ‎submit ‎to ‎God's ‎judg- ‎ment ‎in ‎silence), ‎but ‎he ‎even ‎praises. ‎Succ. ‎27b, ‎v. ‎עצלן. ‎Sot..VII, ‎8 ‎חכמים ‎ושבחוהו ‎and ‎the ‎scholars ‎praised ‎him ‎for ‎it. ‎Mekh. ‎Bo, ‎s. ‎12 ‎וכ׳ ‎ושבהו ‎הודו ‎they ‎offered ‎thanks ‎and ‎praise ‎that ‎the ‎emeny ‎did ‎not ‎see ‎(their ‎dead) ‎&c. ‎Ib..צריךד ‎לשבח ‎must ‎offer ‎praise; ‎a.r. ‎-Part.pass..משובה; ‎f ‎משובחת; ‎pl. ‎משובחין; ‎משובחות ‎a) ‎improved, ‎valuable; ‎b) ‎praise- ‎worthy. ‎Y. ‎Yoma ‎VI, ‎43a ‎top ‎בגופו ‎משש׳ ‎a ‎sacrifice ‎superior ‎as ‎to ‎its ‎body ‎(stouter), ‎במראיו ‎מש׳ ‎better ‎looking. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎שבשירים ‎המש׳ ‎the ‎most ‎precious ‎of ‎songs. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎16a ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎XIII, ‎22) ‎מן ‎משובחת ‎שלה ‎שהפסולת ‎המש׳ ‎(not ‎משובח), ‎v. ‎פסולת; ‎a.r. ‎- ‎2) ‎to ‎guiiet, ‎tame. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎as ‎ab. ‎Yalk. ‎Num. ‎729 ‎מש׳ ‎ומה ‎.. ‎כחו ‎how ‎great ‎is ‎the ‎strength ‎of ‎this ‎lion, ‎and ‎how ‎tame ‎he ‎islb ‎Hitthpa. ‎השתבח ‎1)to ‎spread, ‎(of ‎light) ‎get ‎bright. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXII ‎והולכת ‎משתבחת ‎היא ‎כך ‎ואחר ‎ed. ‎Bub. ‎(oth. ‎ed. ‎משבחת ‎Hif.) ‎and ‎at ‎last ‎it ‎grows ‎bright ‎and ‎brighter; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VI, ‎10 ‎מרטבת ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎improved. ‎Gan. ‎R. ‎s. ‎34 ‎משתבחת ‎היא ‎כותשה ‎שהוא ‎זמן ‎כל ‎the ‎more ‎he ‎beats ‎it ‎(the ‎flax), ‎the ‎better ‎it ‎grows; ‎ib. ‎s. ‎32; ‎ib. ‎s. ‎55 ‎והולכת ‎משת׳ ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XI ‎משבחת ‎והולכת(Hif.; ‎ed. ‎Bub. ‎והולך ‎משבח, ‎read; ‎משכיח, ‎or ‎משובח); ‎Yalk. ‎Gen. ‎95 ‎משובחת; ‎Yalk. ‎Ps. ‎654 ‎משב׳; ‎a. ‎e. ‎- ‎3) ‎to ‎praise ‎one's ‎self. ‎Bekh. ‎45b ‎קומה ‎בבעלי ‎משתבח ‎הקב'ה ‎the ‎Lord ‎prides ‎himself ‎on ‎conquering ‎men ‎of ‎high ‎stature. ‎190