Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/865

This page needs to be proofread.
‎שחט
‎שחיקה
1547


‎the ‎throat, ‎v. ‎preced.) ‎and ‎cut ‎the ‎head ‎offff ‎wwith ‎one ‎movement. ‎Ib. ‎1 ‎וכ׳ ‎ושנים. ‎. ‎. ‎השוחט ‎if ‎one ‎cuts ‎one ‎organ. ‎(windpipe ‎or ‎gullet, ‎vv. ‎סימן) ‎of ‎a ‎bird, ‎and ‎two ‎&c.; ‎ib. ‎וכ׳ ‎שישחוט ‎עד, ‎v. ‎וריד; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎שחוט; ‎fשחוטה ‎&c. ‎Nidd. ‎15a ‎לפניך ‎ש׳ ‎שור ‎the ‎ox ‎lies ‎slaughtered ‎before ‎thee, ‎i.. ‎e. ‎the ‎evidence ‎is ‎before ‎you. ‎Hull. ‎95a ‎ש׳ ‎בר ‎meat ‎of ‎an ‎animal ‎ritually ‎cut, ‎opp. ‎נבלה ‎בשר; ‎a. ‎fr. ‎Nif. ‎נשחט ‎to ‎be ‎cut, ‎killed ‎according ‎to ‎ritual. ‎Ib. ‎9a ‎נשתטה ‎במה ‎. ‎. ‎. ‎עד, ‎v. ‎חזקה. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎היא ‎הרי ‎נשחטה ‎if ‎it ‎has ‎been ‎properly ‎slaughtered, ‎it ‎is ‎presumed ‎to ‎be ‎per- ‎mitted ‎until ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎Hif. ‎השחיט ‎to ‎cause ‎to ‎slaughter. ‎Ib. ‎V, ‎4 ‎. ‎. ‎בארבע ‎וכ׳ ‎הטבח ‎את ‎משהיטין ‎at ‎these ‎four ‎periods ‎we ‎force ‎the ‎butcher ‎to ‎slaughter ‎(provide ‎meat); ‎Erub. ‎81b.

שחט ‎ch. ‎same. ‎- ‎[Targ. ‎O. ‎Num. ‎XI, ‎32 ‎ed. ‎Vien., ‎v. ‎שטח.]-- ‎Hull. ‎28a ‎sq. ‎קשחיט ‎. ‎. ‎. ‎נשחטיה ‎נעביד ‎היכי ‎houw ‎shall ‎we ‎proceed? ‎shall ‎we ‎cut ‎it ‎and ‎then ‎examine ‎(the ‎gullet)? ‎Maybe ‎it ‎was ‎cut ‎at ‎a ‎perforated ‎spot. ‎Meg. ‎b ‎וכ׳ ‎לר׳ ‎שחטיה ‎he ‎cut ‎R. ‎Zera's ‎throat; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎שחיט, ‎v. ‎supra. ‎Hull. ‎4a ‎שפיר ‎ש׳ ‎הוה ‎was ‎properly ‎cut. ‎thpe. ‎אשתחיט ‎to ‎be ‎cut. ‎Gitt. ‎69b.

שחט, ‎v. ‎סחט.

שחישחא Io ‎seim, ‎v. ‎סהי.

שחי, ‎שחה ‎(b. ‎h.; ‎interch. ‎with ‎שחח) ‎to ‎curve; ‎to ‎bend, ‎bow; ‎to ‎lower ‎one's ‎self. ‎Tosef. ‎Ber. ‎I, ‎9; ‎Ber. ‎34a; ‎Gen. ‎R.s.339, ‎a.e., ‎vv. ‎שחח. ‎Pesik. ‎Shek., ‎p. ‎11b ‎(ref. ‎to ‎Is.II, ‎9) ‎והם ‎אני ‎תי ‎והש ‎. ‎. ‎ששחו ‎אני ‎יודע ‎I ‎know ‎that ‎Israel ‎lowered ‎themselves ‎by ‎bowing ‎to ‎the ‎calf, ‎and ‎I ‎and ‎they ‎were ‎humbled; ‎Yalk. ‎Ex. ‎386; ‎Yalk. ‎Is. ‎260; ‎Tanh. ‎Ki ‎Thissa ‎4; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎10 ‎ונשפלו ‎שחו ‎אימתי ‎when ‎was ‎it ‎that ‎they ‎bent ‎and ‎were ‎lowered?; ‎a. ‎fr. ‎Hithpa. ‎השתחוה ‎to ‎prostrate ‎ond's ‎selff. ‎Snh. ‎VII, ‎6 ‎(60b) ‎המשתחוה ‎he ‎that ‎prostrates ‎himself ‎(before ‎an ‎idol). ‎Ib. ‎62a ‎וכ׳ ‎וה׳ ‎זיבח ‎if ‎a ‎person ‎sacrificed, ‎burnt ‎incense, ‎offered ‎libation, ‎and ‎prostrated ‎himself, ‎all ‎in ‎one ‎act. ‎Yoma ‎69a ‎לפניו ‎וה׳. ‎. ‎. ‎שראה ‎כיוון ‎when ‎he ‎(king ‎Alexander) ‎saw ‎Simon ‎the ‎righteons, ‎he ‎alighted ‎from ‎his ‎chariot ‎and ‎threw ‎himself ‎down ‎before ‎him; ‎וכ׳ ‎ישתהוה. ‎. ‎. ‎מלך ‎should ‎a ‎great ‎king ‎like ‎thee ‎prostrate ‎himself ‎before ‎this ‎Jew?; ‎a. ‎fr.

שחי I ‎ch. ‎same, ‎to ‎be ‎bent, ‎cower. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXV, ‎14. ‎Targ. ‎Job ‎XXXVIII, ‎40 ‎(not ‎שה׳); ‎a. ‎e.

שחי II ‎to ‎lie ‎waste, ‎v. ‎שהי.

שחי, ‎שיחי ‎m. ‎(שחה) ‎bend, ‎esp. ‎הש׳ ‎בית ‎(or ‎sub. ‎בית) ‎arm-pit. ‎Neg. ‎II, ‎4 ‎הימנית ‎ליד ‎לש׳ ‎בעומדין ‎כאורגת ‎(a ‎woman ‎is ‎placed) ‎in ‎the ‎position ‎of ‎a ‎weaver ‎at ‎an ‎upright ‎loom, ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎examining ‎the ‎pit ‎of ‎the ‎right ‎arm; ‎Sifra ‎Thazr., ‎Neg., ‎Par. ‎3, ‎ch. ‎IV ‎בבית ‎כמוסק ‎הש׳ ‎in ‎the ‎position ‎of ‎one ‎taking ‎olives ‎down, ‎for ‎exam- ‎ining ‎the ‎arm-pit; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎15; ‎Yalk. ‎ib. ‎551. ‎Snh.VII, ‎7 ‎משחיו ‎המדבר, ‎v. ‎פיתום ‎II; ‎Y. ‎ib. ‎25a ‎משיחיו. ‎Naz. ‎58b; ‎a. ‎fr. ‎-הש׳־ ‎(בית) ‎אמת, ‎v. ‎אמה. ‎-- ‎Pl. ‎שחיים, ‎constr. ‎שחיי, ‎שי׳. ‎Pesik. ‎B'shall., ‎p. ‎87a ‎שיחיהם ‎בית ‎תחת, ‎v. ‎כדורית; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVI ‎שיחיהן; ‎Yalk. ‎Ps. ‎667; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎7 ‎שיחיהן ‎תחת ‎(some ‎ed. ‎שיחתן, ‎corr. ‎acc.).

שחיא, ‎שי׳ ‎ch. ‎same, ‎1) ‎bending, ‎bowing ‎the ‎head. ‎Bets. ‎24a ‎ש׳ ‎בחד ‎לה ‎ומטי ‎. ‎. ‎כל ‎(Ar. ‎שהיא) ‎when ‎one ‎running ‎after ‎an ‎animal ‎gets ‎it ‎with ‎one ‎bend ‎(the ‎spae ‎being ‎too ‎small ‎to ‎allow ‎an ‎escape). ‎Gitt. ‎70b ‎(ref. ‎to ‎Mish. ‎ib. ‎VII, ‎1 ‎והרכין) ‎נקטיה ‎לאו ‎דלאו ‎ש׳ ‎ודילמא ‎maybe ‎he ‎was ‎seised ‎by ‎spasms, ‎making ‎him ‎bend ‎his ‎head ‎in ‎the ‎way ‎of ‎one ‎indicating ‎dissent; ‎הן ‎דהן ‎ש׳ ‎making ‎himma ‎bend ‎in ‎the ‎way ‎of ‎one ‎bowing ‎the ‎head ‎in ‎assent. ‎Ib. ‎דסירוגין ‎ש׳ ‎alternate ‎spasms ‎of ‎the ‎head ‎accidentally ‎corresponding ‎to ‎assent ‎and ‎dissent ‎respectiively. ‎-2) ‎arm-- ‎pit. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXII, ‎5 ‎(ed. ‎Vien. ‎שיחיא, ‎corr. ‎acc.). ‎- ‎Y. ‎Tar. ‎VIII, ‎45a ‎top ‎ש׳ ‎תחות. ‎. ‎. ‎למיתן ‎אסור ‎(not ‎מיתן ‎דלא) ‎it ‎is ‎forbidden ‎to ‎put ‎coins ‎into ‎the ‎mouth ‎. ‎. ‎or ‎a ‎loaf ‎under ‎the ‎arm-pit; ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎41a ‎bot. ‎ש׳ ‎בי. ‎Y. ‎Snh. ‎VI, ‎23c ‎וכ׳ ‎שיחיה ‎תחות ‎הוה ‎had ‎a ‎loaf ‎under ‎his ‎arm, ‎and ‎it ‎fell ‎down ‎&c.

שחיטה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎שחט ‎II) ‎cutting ‎the ‎throat, ‎slaugh- ‎tering ‎according ‎to ‎the ‎lhewish ‎ritual. ‎Sifra ‎Tsav, ‎ch..VIII, ‎Par. ‎4 ‎משיכה ‎אלא ‎ש׳ ‎לשון ‎אין ‎by ‎shahat ‎drawing ‎(of ‎the ‎knife) ‎is ‎meant, ‎v. ‎שחט ‎I. ‎Hull. ‎9a ‎לאכול ‎אסור ‎ש׳... ‎טבח ‎כל ‎משחיטתו ‎iff ‎a ‎slaughterer ‎does ‎not ‎know ‎the ‎rules ‎of ‎slaughtering, ‎you ‎dare ‎not ‎eat ‎of ‎what ‎he ‎has ‎killed. ‎Ib. ‎הש׳ ‎לאחר ‎הטבה ‎the ‎slaughterer ‎must ‎examine ‎the ‎organs ‎(v. ‎סימן) ‎after ‎cutting. ‎Ib. ‎20a ‎התורה ‎מן ‎לעוף ‎ש׳ ‎אאין ‎the ‎ritual ‎cutting ‎of ‎a ‎bird's ‎throat ‎isnot ‎Biblically ‎ordain- ‎ed; ‎ibb ‎וכ׳ ‎לעות ‎ש׳ ‎יש ‎it ‎is ‎Biblically ‎ordained; ‎a.vv. ‎fr. ‎-- ‎Ib. ‎17b, ‎a. ‎fr. ‎הש׳ ‎בית ‎the ‎throatt ‎(v. ‎מפרעתא). ‎- ‎שחיטת ‎קדשים ‎(the ‎slaughtering ‎of ‎sacrifices) ‎the ‎treatise ‎of ‎Z'bahim. ‎B. ‎Mets. ‎109b. ‎-- ‎חולין ‎שחיטת ‎(the ‎slaughtering ‎of ‎secular ‎animals) ‎the ‎treatise ‎of ‎Rullin. ‎--- ‎Pl. ‎שחיטות. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎22 ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XVII, ‎3) ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎הל ‎ומה ‎and ‎why ‎has ‎the ‎text ‎the ‎word ‎shaha ‎ttwice?; ‎a. ‎e.

שחייא, ‎v. ‎שחיא.

שחייא, ‎v. ‎סחייא.

שחיל, ‎v. ‎שחל.

שחין, ‎v. ‎שן.

שחין ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎שחן) ‎inflammation, ‎boil, ‎ulcer, ‎skin- ‎disease. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎41 ‎ש׳ ‎מיני ‎לד, ‎v. ‎ראתן. ‎Ib. ‎ש׳ ‎מוכה ‎affficted ‎with ‎boils. ‎Neg. ‎I, ‎, ‎sq.; ‎a. ‎fr.

שחין ‎ch. ‎same; ‎1) ‎heat. ‎Targ. ‎Is. ‎XVIII, ‎4. ‎-2) ‎sore, ‎boil, ‎v. ‎שחנא.

שחינא ‎m. ‎(שחי) ‎swimmer. ‎Y. ‎Shek.VI, ‎50a ‎top ‎(Bab. ‎ed. ‎שחוגא), ‎v. ‎סחייא.

שחיפותא, ‎v. ‎שחפתא.

שחיקה ‎f. ‎(שחק) ‎laughing. ‎- ‎Pl. ‎שהיקות. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎II ‎הן ‎ש׳ ‎ארבע ‎four ‎times ‎laughing ‎is ‎used ‎in ‎con- ‎nection ‎with ‎God; ‎Yalk. ‎ib. ‎620 ‎שחוק ‎(corr. ‎acc.).

שחיקה ‎f. ‎(שחק) ‎rubbing, ‎pounding; ‎pounded ‎spices. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIV,14c ‎ש׳ ‎מחוסר ‎היה ‎אם ‎ff ‎it ‎(the ‎garlic ‎which