Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/925

This page needs to be proofread.
‎שניאתא
‎שנתות
1607


‎I, ‎21 ‎bot. ‎[read] ‎וכ׳ ‎הוא ‎. ‎. ‎דבר ‎הוא ‎ש׳ ‎לא ‎it ‎makes ‎no ‎difference, ‎(it ‎is ‎all ‎the ‎same) ‎whether ‎it ‎is ‎a ‎plant ‎the ‎seed ‎of ‎which ‎disappears ‎(must ‎be ‎renewed ‎every ‎year) ‎or ‎&c. ‎Y. ‎Pes. ‎V, ‎32c ‎וכ׳ ‎היא ‎. ‎. ‎. ‎היא ‎ש׳ ‎לא ‎it ‎is ‎all ‎the ‎same ‎whether ‎one ‎slaughters ‎a ‎Passover ‎sacrifice ‎as ‎a ‎peace-offering ‎or ‎the ‎reverse. ‎Ib. ‎X, ‎end, ‎37d ‎היא ‎ש׳ ‎it ‎is ‎a ‎different ‎case; ‎a. ‎fr. ‎- ‎[V. ‎שאאני, ‎s. ‎v. ‎שני. ‎-- ‎2) ‎strange ‎thing, ‎folly. ‎-- ‎Pl. ‎שנין, ‎שניין. ‎Targ. ‎Is. ‎XXX, ‎10 ‎(h. ‎text ‎מהתלות).

שניאתא, ‎v. ‎שנואתא.

שניגור, ‎Y. ‎Succ. ‎III, ‎beg. ‎53a, ‎v. ‎סניגור.

שניו׳, ‎Y. ‎Yeb. ‎I, ‎3b ‎top ‎עוונייא ‎ש׳, ‎v. ‎שוניא.

שנייא, ‎v. ‎שניא.

שנייא ‎pr. ‎n. ‎pl., ‎v. ‎שוניא.

שניםשניm..שתים, ‎שתי ‎f ‎b. ‎h.) ‎te. ‎ner. ‎sי ‎תרגום ‎ואחד ‎מקרא ‎ש׳ ‎reading ‎the ‎Scriptural ‎portion ‎of ‎the ‎week ‎twice, ‎and ‎the ‎Targum ‎once. ‎Ib. ‎ש׳ ‎שיעור ‎פתחים ‎a ‎distance ‎of ‎two ‎gates. ‎Zeb. ‎V, ‎4, ‎v. ‎מתנה. ‎Sabb. ‎I, ‎1 ‎ארבע ‎שהן ‎ש׳ ‎two ‎ways ‎of ‎transfer ‎from ‎place ‎to ‎place, ‎which ‎become ‎four ‎(by ‎rabbinical ‎addition). ‎Ib. ‎פטורין ‎שניהם ‎both ‎of ‎them ‎are ‎free. ‎Snh. ‎V, ‎3 ‎בחדש ‎בש׳ ‎on ‎the ‎second ‎day ‎of ‎the ‎month. ‎Ib. ‎שעות ‎בש׳ ‎in ‎the ‎second ‎hour ‎of ‎the ‎day. ‎Men. ‎III, ‎3. ‎Ib. ‎6; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎עשר ‎שנים, ‎עשרה ‎שתים ‎twelve. ‎Nidd. ‎69b. ‎Ab. ‎Zar. ‎3b; ‎a. ‎fr. ‎שניצן, ‎1fav. ‎X, ‎, ‎v. ‎פנ.

שניר ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎Senir, ‎a ‎portion ‎of ‎Mount ‎Hermon. ‎Succ. ‎12a, ‎v. ‎קרש. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎IV, ‎8 ‎[read;]] ‎השניו ‎זה ‎מה ‎וכ׳ ‎כך ‎אחד ‎פעם ‎אלא ‎נזרע ‎ולא ‎ניו ‎ה ‎את ‎שונא ‎as ‎Mount ‎Senir ‎hates ‎the ‎plough ‎and ‎can ‎be ‎sown ‎only ‎on ‎ce, ‎so ‎was ‎Isaac ‎&c. ‎Hull. ‎60b ‎וכ׳ ‎מהרי ‎ושריון ‎ש׳ ‎Senir ‎and ‎Sirion ‎belong ‎to ‎the ‎mountains ‎of ‎Palestine; ‎a. ‎e.

שניתא, ‎v. ‎שנואתא.

שנמג, ‎v. ‎פורסישנמג.

שנן ‎(b. ‎h.) ‎to ‎be ‎pointed, ‎sharp; ‎to ‎sharpen. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎שנון, ‎pl. ‎שנונים ‎sharpened; ‎trnsf. ‎ready, ‎ouick. ‎Pesik. ‎Bahod., ‎p. ‎108a, ‎a. ‎e., ‎v. ‎שנאן. ‎Pi. ‎שגן ‎1) ‎to ‎sharpen; ‎trnsf. ‎(cmp. ‎חדד) ‎to ‎teach ‎dt. ‎ligently, ‎v. ‎שיגון. ‎-- ‎2) ‎to ‎brighten, ‎cheer. ‎Ab. ‎d'R. ‎N. ‎ch. ‎XVIII ‎וכ׳ ‎כל ‎בה ‎משנן ‎והיהand ‎with ‎this(his ‎disposition) ‎he ‎cheered ‎all ‎Israel's ‎scholars. ‎-- ‎3) ‎to ‎speae ‎distinctly. ‎Y. ‎Ber. ‎III, ‎6b ‎bot. ‎בפיו ‎משנן ‎. ‎.. ‎מסתברא ‎לא ‎is ‎it ‎not ‎evident ‎that ‎in ‎reading ‎the ‎Sh'm ‎a ‎every ‎one ‎must ‎recite ‎it ‎distinctly ‎with ‎his ‎own ‎mouth?

שנן ‎ch. ‎same. ‎Part. ‎pass. ‎שנין, ‎שנינא ‎(שנו׳); ‎pl. ‎שנינין ‎(שנ׳). ‎Targ. ‎Prov. ‎XX ‎V, ‎18. ‎Targ. ‎Y. ‎IGen. ‎III, ‎24 ‎(Y. ‎II ‎שנו׳, ‎not ‎שנו׳). ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XXXII, ‎41. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXX, ‎4 ‎שני׳ ‎ed. ‎Lag. ‎oth. ‎ed. ‎שנו׳). ‎Pa. ‎שנין ‎to ‎sharpen. ‎Ib. ‎LXIV, ‎4 ‎שנינו ‎(ed. ‎Wil. ‎שני׳). ‎Targ. ‎Jer. ‎Ll, ‎11. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Deut..c. ‎בברקא ‎אישני, ‎read ‎כברקא ‎אישעין. ‎hpa. ‎אשתעין ‎to ‎be ‎sharpened, ‎polished. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXI, ‎15; ‎a. ‎e.

שנן ‎m. ‎(preced.) ‎pointed ‎rock, ‎cliff. ‎- ‎Pl. ‎שננים. ‎Ohol. ‎VIII, ‎2; ‎cmp. ‎שנונית.

שננא ‎m., ‎constr. ‎שנן ‎(preced. ‎wds.) ‎blade, ‎edge. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎III, ‎24 ‎(h. ‎text ‎להט). ‎Targ. ‎ISam. ‎XVII, ‎7 ‎שננא ‎(ed. ‎Wil. ‎ש׳). ‎- ‎V. ‎שיננא.

שננה ‎f. ‎(preced.) ‎spear ‎point. ‎Snh. ‎82a ‎bot. ‎ש׳ ‎שלף ‎וכ׳ ‎(Rashi ‎שננא), ‎v. ‎אונקלי ‎II; ‎Yalk. ‎Num. ‎77 ‎1.

שנער ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎Shinear, ‎a ‎part ‎of ‎Babylonia ‎(v. ‎Schr. ‎Kera, ‎p. ‎118). ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎7b ‎bot., ‎a. ‎e. ‎נקרא ‎למה ‎ש׳ ‎שמה ‎why ‎is ‎Babylonia ‎called ‎Shinear?; ‎v. ‎נער ‎II; ‎Zeb. ‎11 ‎3b. ‎Ib, ‎עשיריה ‎שמנערת ‎ש׳ ‎. ‎. ‎. ‎למה ‎it ‎is ‎called ‎Sh., ‎because ‎it ‎shakes ‎out ‎its ‎rich ‎men ‎(makes ‎them ‎poor); ‎a. ‎e.

טנץ ‎(Shaf. ‎of ‎אנץ; ‎cmp. ‎b. ‎h. ‎שנס) ‎to ‎squeeze ‎in, ‎fasten, ‎lace. ‎Y. ‎Kil. ‎IX, ‎end, ‎32d ‎נחתא ‎והיא ‎גרמיה ‎ש׳ ‎דהוא ‎for ‎when ‎he ‎laces ‎hhimself ‎(his ‎shoes), ‎it ‎(the ‎purple ‎band) ‎slips ‎down. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎שנין; ‎. ‎שניצא, ‎שניצת. ‎Y. ‎Meg. ‎III, ‎74b ‎bot., ‎v. ‎קונטרא. ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5c ‎bot. ‎שניצת ‎כבר ‎(not ‎שנצת), ‎v. ‎בונקתא.

שנץ ‎m. ‎(preced.) ‎strap, ‎lace. ‎Mikv. ‎X, ‎4 ‎סנדל ‎של ‎ש׳ ‎ed. ‎Dehr. ‎(ed. ‎שניצן, ‎read; ‎שנצצצין) ‎laces ‎of ‎a ‎sandal, ‎contrad. ‎to ‎חבט. ‎- ‎Pl. ‎שנצות, ‎with ‎suffix ‎שנציו. ‎Kel. ‎XXVI, ‎1, ‎su. ‎ש׳ ‎של ‎כיס ‎a ‎bag ‎which ‎is ‎closed ‎by ‎means ‎of ‎laces. ‎-- ‎[שנן ‎pr. ‎n. ‎pl., ‎v. ‎שצת.]

שנצא, ‎שי׳ ‎ch. ‎same. ‎- ‎P. ‎שנצין, ‎שנצי, ‎שי׳. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXV, ‎9 ‎(not ‎צי ‎. ‎. ‎.). ‎-- ‎Yeb. ‎102a ‎ש׳ ‎לה ‎דאית ‎סנדל ‎a ‎sandal ‎which ‎has ‎laces. ‎Y. ‎ib. ‎XII, ‎12c ‎bot. ‎דשנצין ‎(not ‎דשנצוי), ‎v. ‎שורציפא. ‎Sabb. ‎92a ‎ש׳ ‎דאיכא ‎a ‎bag ‎which ‎has ‎laces ‎with ‎which ‎to ‎close ‎it.

שנק ‎(Shaf ‎of ‎אנק ‎or ‎חנק), ‎Pi. ‎שנק ‎to ‎strangle, ‎choke. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎36; ‎Yalk. ‎Is. ‎359 ‎בעול ‎רוחך ‎את ‎ומשנקין ‎and ‎they ‎shall ‎choke ‎thy ‎spirit ‎(curb ‎thy ‎energies) ‎with ‎a. ‎yoke. ‎Hitthpa. ‎השתנק ‎to ‎be ‎strangled. ‎Pesik. ‎Zutr., ‎Huck., ‎p. ‎244 ‎בצמא ‎משתנקין ‎היינו ‎ולא ‎and ‎we ‎should ‎not ‎have ‎been ‎choked ‎by ‎thirst.

שנק, ‎Pa. ‎שניק, ‎שנק ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XIV, ‎27 ‎(h. ‎text ‎נעי); ‎Targ. ‎Ps. ‎CXXXVI, ‎15 ‎(Ms. ‎שרניק). ‎Targ. ‎Cant. ‎I, ‎9; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎to ‎trouble, ‎confound..Targ. ‎Mal. ‎I, ‎13 ‎(h. ‎text ‎והפחתם; ‎some ‎ed. ‎ושביק׳). ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎X, ‎2 ‎ית ‎דשניקית ‎מה ‎Ar. ‎(ed. ‎דעבדית ‎ניסין ‎ית; ‎h. ‎text ‎התעללתי). ‎Af. ‎אשניק ‎to ‎be ‎narrow. ‎Targ. ‎Prov. ‎IV, ‎12 ‎Ar. ‎(ed., ‎v. ‎טעק). ‎Ihpa. ‎אשיק, ‎Ithpe. ‎ניקrאש ‎1) ‎to ‎be ‎strangled, ‎suffocated. ‎Targ. ‎Job ‎VII, ‎12. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XIV, ‎13; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎distressed. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXII, ‎20.

שנתא, ‎v. ‎שינתא.

שנתות ‎f. ‎pl. ‎(v. ‎שן) ‎teethlike ‎marks. ‎Men. ‎IX, ‎2 ‎(87b) ‎202