Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/932

This page needs to be proofread.
‎שפה
‎שפי
1614


‎of ‎song, ‎that ‎means ‎the ‎lips; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎18 ‎שפתותיו, ‎Sabh. ‎152a ‎וכ׳ ‎שפתיתיהן, ‎v. ‎רפט. ‎Ab. ‎Zar. ‎35a ‎שפתותיך, ‎v. ‎תלשק. ‎Keth. ‎61b ‎השפתים ‎את, ‎v. ‎שרבט; ‎Y. ‎Ketb. ‎V, ‎30a ‎bot. ‎השפיות, ‎v. ‎שלבק; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Yeb. ‎VI, ‎beg. ‎7b ‎הש׳ ‎בין ‎between ‎the ‎lips ‎(of ‎the ‎vagina).

שפה ‎verb, ‎v. ‎שפי.

שפה ‎f. ‎(שפה ‎II) ‎overflow, ‎additional ‎measure; ‎v. ‎שפע.

שפוד ‎m. ‎(שפד) ‎spit. ‎Pes. ‎VII, ‎רימון ‎של ‎ש׳ ‎a ‎spit ‎made ‎of ‎pomegranate ‎wood. ‎Ib. ‎74a ‎מתכת ‎של ‎שש׳ ‎a ‎metal ‎spit. ‎Y. ‎Naz. ‎VI, ‎55b ‎נבילה ‎של ‎אחד ‎שש׳ ‎one ‎spit ‎with ‎for- ‎bidden ‎meat. ‎Bets. ‎28b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Tosef. ‎Mehl. ‎I, ‎25, ‎v. ‎שיפוי ‎I.]-- ‎P. ‎שפודין. ‎Y. ‎Naz. ‎l. ‎c.; ‎6. ‎e.

שפודא ‎ch. ‎same. ‎Pes. ‎74b ‎בש׳ ‎שפדיה, ‎v. ‎שפד. ‎Ib. ‎בש׳ ‎תלנהו ‎if ‎he ‎suspended ‎them ‎from ‎the ‎spit; ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎שפודיא. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXXI, ‎23 ‎(ed. ‎Vien. ‎שפ׳). ‎- ‎V. ‎שריפודא.

*שפוונא ‎m. ‎(שפי ‎I) ‎crushing, ‎destruction. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXIV, ‎22 ‎Ms. ‎(ed. ‎סופא; ‎some ‎ed., ‎a. ‎Var. ‎ed. ‎Lag. ‎ספפוותא; ‎h. ‎text ‎פיד).

שפוט, ‎שפוי, ‎v. ‎sub ‎שיפ׳.

שפוי, ‎v. ‎שפה ‎I, ‎III.

שפוייתא, ‎v. ‎שפיותא.

שפוך, ‎שפוכא ‎m. ‎(שפך) ‎gutter, ‎slope, ‎spout. ‎Targ. ‎o. ‎Num. ‎XXI, ‎15 ‎לנחליא ‎ש׳ ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎נחל׳ ‎שפוך, ‎read; ‎שפפוך; ‎Ms. ‎שפוך, ‎שפיך; ‎h. ‎text ‎אשד). ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎3b ‎Ar. ‎ed. ‎Koh., ‎v. ‎שפכא. ‎-- ‎V. ‎שפכותא.

שפוכאה ‎m. ‎(preced.) ‎a ‎laborer ‎engaged ‎in ‎pouring ‎wine ‎to ‎flll ‎up ‎vessels. ‎-- ‎Pl. ‎שפוכאי. ‎Ab. ‎Zar. ‎72b. ‎- ‎[B. ‎Bath. ‎3b ‎Ar., ‎v. ‎שפכא.]

שפול, ‎שפולא, ‎שפוע, ‎שפועא, ‎v. ‎sut ‎שיפ׳.

שפופינא, ‎v. ‎שפיפונא.

שפופרת ‎f ‎(=שפרפ׳, ‎v. ‎שופר) ‎[something ‎round,] ‎tube; ‎ביצה ‎של ‎'שש ‎egg-shell. ‎Nidd. ‎21b. ‎Erub. ‎43b, ‎v. ‎מצופות. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎16, ‎beg. ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎מביאה ‎היתה ‎she ‎ttook ‎an ‎egg ‎shell ‎and ‎filled ‎it ‎with ‎balsam, ‎v. ‎שלפוחית. ‎Hull. ‎57b ‎לה ‎עשו ‎וכ׳ ‎קנה ‎של ‎ש׳ ‎they ‎made ‎for ‎it(the ‎dislocated ‎and ‎detached ‎hip-bone) ‎a ‎tube ‎of ‎reed ‎(to ‎support ‎it), ‎and ‎the ‎hen ‎recovered. ‎Kel. ‎XVII, ‎17 ‎הקש ‎ש׳ ‎a ‎straw ‎tube. ‎Snh. ‎68a, ‎a. ‎fr. ‎בש׳ ‎כמכחול, ‎v. ‎מכחול; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎הנוד ‎ש׳ ‎or ‎ש׳ ‎the ‎tabe ‎(mouth-piece) ‎of ‎the ‎leather ‎bottle. ‎Par. ‎V, ‎8. ‎Ib. ‎VI, ‎1; ‎a. ‎fr.

שפוצא, ‎v. ‎שיפוצא.

שפותה, ‎Y. ‎Ned. ‎I, ‎37a ‎top, ‎read; ‎שביתה, ‎v. ‎שבותה.

שפח, ‎v. ‎ספח.

שפחה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎משפחה) ‎[attached ‎to ‎the ‎house- ‎hold,] ‎handmaid, ‎slave. ‎-- ‎חרופה ‎ש׳, ‎v. ‎חרופה. ‎-- ‎Snh. ‎39a ‎לשמשו ‎ש׳ ‎לו ‎. ‎. ‎. ‎נטלו ‎they ‎took ‎a ‎rib ‎from ‎him ‎(Adam), ‎and ‎gave ‎him ‎a ‎handmaid ‎to ‎wait ‎on ‎him. ‎Ib. ‎99b ‎מוטב ‎וכ׳ ‎זו ‎לאומה ‎ש׳ ‎תהא ‎better ‎for ‎her ‎to ‎be ‎a ‎handmaid ‎to ‎this ‎nation ‎than ‎a ‎mistress ‎to ‎any ‎other ‎nation. ‎Kidd. ‎III, ‎12 ‎ונכרית ‎ש׳ ‎ולד ‎the ‎child ‎of ‎a ‎slave ‎or ‎of ‎a ‎gentile ‎woman. ‎Ib. ‎13 ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎שנשא ‎ממזר ‎if ‎a ‎bastard ‎married ‎a. ‎slave, ‎their ‎child ‎is ‎a ‎slave. ‎Ib. ‎69a ‎וכ׳ ‎לשפחתו ‎האומר ‎if ‎one ‎says ‎to ‎his ‎bondwoman, ‎be ‎thou ‎free, ‎but ‎thy ‎child ‎(with ‎which ‎thou ‎goest) ‎shall ‎be ‎a ‎slave, ‎the ‎child ‎follows ‎her ‎status ‎(is ‎free). ‎Ib. ‎כנענית ‎ש׳ ‎a ‎Canaanite ‎slave. ‎Keth. ‎V, ‎5 ‎וכ׳ ‎אחת ‎ש׳ ‎לו ‎הכניסה ‎if ‎the ‎wife ‎brought ‎him ‎one ‎slave, ‎she ‎need ‎not ‎grind, ‎or ‎bake ‎&c.; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎שפחות. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎מאה. ‎. ‎. ‎אפי׳ ‎even ‎if ‎she ‎brought ‎him ‎a ‎hundred ‎slaves, ‎he ‎may ‎force ‎her ‎(his ‎wife) ‎to ‎work ‎in ‎wool ‎&c. ‎Kar. ‎9a ‎חרופות ‎ש׳, ‎v. ‎חרופה. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎16, ‎a. ‎e. ‎מכודנות ‎ש׳, ‎v. ‎כדן. ‎Tanh. ‎Vayetse ‎s ‎הש׳ ‎. ‎. ‎. ‎תהא ‎לא ‎should ‎not ‎my ‎sister ‎Rachel ‎be ‎at ‎least ‎like ‎one ‎of ‎the ‎handmaids ‎(Bilhah ‎aud ‎Zilpah) ‎Ab. ‎II, ‎7; ‎a. ‎fr.

שפחות ‎f. ‎(preced.) ‎status ‎of ‎a ‎handmaid. ‎Y. ‎Kidd. ‎I, ‎59c ‎bot., ‎v. ‎אישות; ‎Bab. ‎ib. ‎18b. ‎Ib. ‎19a; ‎a. ‎e.

שפט ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎פטט, ‎s. ‎v. ‎פטטא) ‎[to ‎divide; ‎cmp. ‎גזר,] ‎to ‎decree, ‎decide, ‎judge. ‎Ruth ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎ששפטו ‎לדור ‎אוי ‎להשפם ‎צריבין ‎. ‎. ‎. ‎woe ‎to ‎the ‎generation ‎that ‎judge ‎(cri- ‎ticise) ‎their ‎judges, ‎and ‎woe ‎to ‎the ‎generation ‎whose ‎judges ‎need ‎to ‎be ‎judged; ‎B. ‎Bath. ‎15b ‎(ref. ‎to ‎Ruth ‎l. ‎c.) ‎דור ‎וכ׳ ‎ששופט ‎it ‎was ‎a ‎generation ‎that ‎judged ‎its ‎judges ‎&c., ‎v. ‎קיסם. ‎Sot. ‎10a ‎וכ׳ ‎ששפטתי ‎. ‎. ‎. ‎לי ‎זכור ‎remember ‎unto ‎me ‎the ‎twenty ‎(-two) ‎years ‎that ‎I ‎judged ‎Israel, ‎and ‎never ‎did ‎I ‎say ‎to ‎them, ‎carry ‎a ‎stick ‎for ‎me ‎from ‎one ‎place ‎to ‎another; ‎a. ‎fr. ‎- ‎V. ‎ששופט. ‎Nif. ‎נשפט ‎to ‎be ‎yudged, ‎criticised. ‎Ruth ‎R. ‎l. ‎c., ‎v. ‎supra.

שפט ‎m., ‎pl. ‎שפטים ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎judgments, ‎punish- ‎ments. ‎Mekh. ‎B'shall., ‎Shir., ‎s. ‎8 ‎בעז ‎ש׳ ‎נעשו ‎judgment ‎was ‎executed ‎on ‎the ‎idols; ‎a. ‎e.

שפטא ‎m. ‎(שפט; ‎v. ‎פטטא, ‎פיוטות) ‎childish. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Deut. ‎XXXII, ‎6 ‎Ar. ‎(ed. ‎טפשא; ‎h. ‎text ‎נבל).

שפטנא, ‎v. ‎שופטנא.

שפי, ‎שפה I ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎שוף ‎II) ‎1) ‎to ‎crush. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎שפוי, ‎pl. ‎שפויין ‎crushed, ‎humble, ‎contrite ‎(e ‎b. ‎h. ‎דכא). ‎Tosef. ‎Hag. ‎II, ‎9 ‎וש׳ ‎עניו ‎humble ‎and ‎contrite; ‎Tosef. ‎Snh. ‎VII, ‎1 ‎וש׳ ‎(only); ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎19c. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎60 ‎וש׳ ‎דווין ‎Ar. ‎(ed. ‎ושפופין) ‎broken ‎down ‎and ‎crushed ‎(poor); ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎to ‎rub, ‎smooth, ‎ptane. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎as ‎ab. ‎a) ‎smooth. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XII, ‎14 ‎two ‎paths ‎וכ׳ ‎מלא ‎ואחד ‎ש׳ ‎אחד ‎one ‎smooth, ‎and ‎the ‎other ‎full ‎of ‎thorns ‎and ‎pebbles. ‎-- ‎Yalk. ‎Gen. ‎62 ‎ש׳ ‎בור ‎(Snh. ‎109a ‎שאפי; ‎Ar. ‎שפת, ‎corr. ‎acc.) ‎a. ‎smooth ‎(blank, ‎empty) ‎pit, ‎v. ‎בורסיף. ‎-- ‎b) ‎(cmp. ‎חלק) ‎un- ‎impaired, ‎unscathed. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎45, ‎v. ‎רתק. ‎Pi. ‎שפה, ‎שי׳ ‎1) ‎to ‎plane, ‎saw, ‎trim. ‎Hull. ‎125a ‎קולית ‎וכ׳ ‎שש׳ ‎a ‎thigh--bone ‎which ‎one ‎sawed ‎through ‎length- ‎wise. ‎Ab. ‎Zar. ‎42a ‎וכ׳ ‎עיו ‎שש׳ ‎ישראל ‎if ‎an ‎Israelite ‎chipped. ‎off ‎an ‎idol ‎whether ‎for ‎his ‎own ‎purpose ‎(to ‎use ‎the ‎wood) ‎or ‎for ‎its ‎sake ‎(to ‎improve ‎its ‎appearance). ‎Ib. ‎49b. ‎Y. ‎Gitt. ‎V, ‎47a ‎bot. ‎ושיסהו ‎גזלו ‎if ‎he ‎took ‎a ‎block ‎by ‎force ‎and ‎planed ‎it. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎III, ‎1 ‎וכ׳ ‎הימנה ‎שפת ‎(read; ‎שפה) ‎if ‎he ‎filed ‎off ‎a ‎part ‎of ‎it ‎and ‎made ‎of ‎it ‎&c.;