שר m. (b. h.; שרר) prince, chief; (מעלה של) שר
guardian angel, genius. Zeb. 116b ונגיד שר a prince or a.
nobleman. Yeb. 16b העולם שר the genius of the universe;
Hull. 60a. Ex. R. s. 22 וכ׳ שלהם שר הקב'ה נטל the Lord
took first their (the Egyptians') uardian angel and drown-
ed him. Pes. 118a הברד שר, v. יורקמי. Ib. אש של שר אני
I (Gabriel) am the angel of fre. B. Batb. 74b ים של שר
the angel of the sea. Mekh. B'shall., Shir., s. 2 שראו כיון
נופל מלכות של שרה (not נופלת) when they saw the genius
of the (Egyptian) empire fallen; Yalk. Ex. 243; a. v. fr. --
Pl. שרים. Ib. תחלה משריהן . . . אין the Lord will not
punish governments, unless he have punished their guar-
dian angels first. Gen. R. s. 78, beg. של ש׳ שהם . . מיכאל
מעלה Michael and Gabriel who are the princes on high.
Yalk. l. c. האומות שרי לכל . . . קרא the Lord summoned
all the tutelary angels of the nations. Cant. R. to VIII, 14
מעלה של ש׳ the princes on high (angels); מטה של ש׳ the
earthly (human) governors. Ib. (play on בשמים הרי, ib.)
בצמים אצלי שנתונים שריהם שהם הריהם על . . לי המתינו
(not שנתונות) wait until I shall have sat in jIudgmment ovef
their mounts, that is, their chiefs that are placed with
me in heaven; a. fr. -Gen. R. s. 98 ש׳ גני, v. גיניסר. -- Feom.
שרה. Tosef. Ber. I, 12 (ref. to Gen. XVII, 15) הרי בתחלה
העולם אומות על ש׳ היא הרי ועכשיו עמה על ש׳ היא ed. Zuck.
(Var. העולם באי כל על . . . עמה על שרי, v. ed. Zuck. note)
at first she was a princess of her own people, and now
she is a princess for the nations of the world (for all
that enter into the world); Ber. 13a ש׳ . . . לאומתה שרי
העולם לכל.
שרא, שרה m. ch. same. Y. Snh. VII. 25a על. . גזר וכ׳ דימא שרה R. J. commanded the chief of the sea, and he swallowed them up. Lev. R. s. 5 וכ׳ שריהון שידא, v. רוחא; a. e.
שרא, v. שיר, שירא.
שרא, v. שרי.
שראכא, v. שרכא.
שרב (Shaf. of חרב) to glow, be dry. Hithpa. השתרב to be overcome by the heat. Sifra K'dosh. ch. III, Par. 2 (ref. to Lev. XIX, 14) שישתרב . . . תאמר אל do not advise him . וgo on the road at noon- time', that he may be overcome by the heat; Yalk. Lev. 609.
שרב, שריב ch. same, to glow, burn, be dry. Targ. Y. 1Ex. III, 3. -- Part. שריב; . שריבתא, שרב׳; l. שריבין; שריבן. Targ. Prov. XVII, 1 (h. text חרבה). --Gen. R. s. 48 ש׳ שמשא (some ed. שרב), v. קריר II. Ib. ש׳ ושמשא טולא כחדא shade and sun are equally hot. -- [Targ. Y. Gen. VIII, 1אשתרב, v. שדך. -- Yalk. Ex. 166 אישתרבו, v. שרבב I.] טרב m. (b. h.; preced.) heat of the sun, dry heat. Y. Snh. X, 29b top בש׳ . . . בטל ברורה אם whether he meant a clear day with dew or a clear day with dry heat. Y. Sabb. XIV, beg. 14b; Tosef. ib. XII (XIII), 5; Bab. ib. 106b הש׳ בשעת at the time of dry heat (midday), opp. בשעת הטל. Tanh. Sh'lah 12; Nuum. R. s. 16 0 וכ׳ הש׳ בא שלא עד before the heat (of noon) came, you flew off (faded). Gen. R. s. 82 (ref. to הארץ כברת, Gen. XXXV, 16) הבר כבר בא לא והש׳ . . . the grain was already plentiful, and tthe rainy season past, but the dry season had not come yet (so that the ground was impassable). Lev. R. s. 34 a (ref. to Ruth II, 14) הש׳ בשעת .. דרך שכן for that is the way of the harvesters, to dip their bread in vinegar at the hot time of the day. Ib. s. 16 וכ בש׳ ותשע תשעים ninety- nine persons die from the effects of heat to one by the hand of heaven. Lam. R. to I, 6; a. fr.
שרב, שרבא, שורבא ch. same. Targ. Is. Iv.6 (h. textחרב). 1b. XXV, 4מש׳ (ed. Wil. משרב, corr. acc.). Targ. O. Gen. XXXI, 40 (ed. Berl. שרבא, ed. Vien. שר׳; Y. שריבא). Targ. Y. II ib. VIII, 22 שורבא (h. text חם); a. fr. -- Lev. R. s. 16 שש׳ מן תשתויב mayest thou be saved from the effects of the heat; Y. Snh. X, 29c bot. וכ׳ ש׳ הדין מן ישזבינך mmay God save thee from the heat that goes out over the world; a. e.
שרבב (Shaf. of רבב) to enlarge, prolong. Ber. 54b (ref. to Ps. III, 8) שרבבת אלא שברת את read not shibbarta (thou breakest) but shirbabhta thou prolongest (the teeth of the wicked, referring to Og whose teeth grew into the mountain which he was carrying); Ex. R. s. 1a; Yalk. Ps. 625; Meg. 15b שריבבת; Sot. 12b שריבבתה (read ירכב׳). Hithpa. השתרבב, lithpa. נשתרבב to be enlarged. Bekh. 40a (expl. שרוע, Lev. XXI, 18) יריכו לו שנ׳ (Rashi ששנשתרבבה יריכו) a person whose one hip is enlarged (larger than the other). Sot. 35a וכ׳ לשונם נ׳ their tongues were prolonged so as to reach down to their navel; Yalk. Num. 745.
שרבב I ch. same, to prolong, let hang down; to let down. Targ. Jer. XXXVIII, 6; 11. -- Sabb. 147b מעבריתו כי וכ׳ להו שרביבו . . . when you have to carry garments for the soldiers (on the Sabbath), let them hang down over your shoulders (so as to serve as garmments for yourselves). Erub. 102b טפח בגלימיה שרביב (not בגלימי; ed. Sonc. בגלימיה אישתרבב, read; גלימיה א׳; v. Rabb. D. S. a. l. note 200) if a person lets his cloak trail one handbreadth. thpa. אשתרבב 1) to be enlarged, prolonged. Sot. 12b [read; ]אישתרבובי אישתרבבא(her arm) was prolonged bby a. miracle, so that she could reach the infant Moses); Ex. R. s. 1 אשתרבוב אאישתרבובי they (her arms) were prolonged; Yalk. ib. 166 אישתרבו אישתרבב (corr. acc.). -- 2) to be let down; to trail; to spread. Targ. II Chr. VII, 3; 10. -- Snh. 24a לעילם דאי׳ ואישתרבובי נחית לבבל it (the measure of pride) came down to Babylonia, but was dragged along to Elam; Yalk. Zecb. 573 להתם ואי׳. Bets. 11a אשתרבובי ונחות אשתרבוב they (the pigeons in the upper nest) dragged themselves along and came down (to the lower nest).
שרבב II (v. שרב) to heat. tthpa. אשתרכב to be heated. Targ. Job VI, 17. שרבט (enom. of שרביט) to stretch, stifen. B. Mets. 60b הבהמה את משרביטין אין you dare not give an animal
