Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/945

This page needs to be proofread.
‎שר
‎שרבב
1627


שר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎שרר) ‎prince, ‎chief; ‎(מעלה ‎של) ‎שר ‎guardian ‎angel, ‎genius. ‎Zeb. ‎116b ‎ונגיד ‎שר ‎a ‎prince ‎or ‎a. ‎nobleman. ‎Yeb. ‎16b ‎העולם ‎שר ‎the ‎genius ‎of ‎the ‎universe; ‎Hull. ‎60a. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎22 ‎וכ׳ ‎שלהם ‎שר ‎הקב'ה ‎נטל ‎the ‎Lord ‎took ‎first ‎their ‎(the ‎Egyptians') ‎uardian ‎angel ‎and ‎drown- ‎ed ‎him. ‎Pes. ‎118a ‎הברד ‎שר, ‎v. ‎יורקמי. ‎Ib. ‎אש ‎של ‎שר ‎אני ‎I ‎(Gabriel) ‎am ‎the ‎angel ‎of ‎fre. ‎B. ‎Batb. ‎74b ‎ים ‎של ‎שר ‎the ‎angel ‎of ‎the ‎sea. ‎Mekh. ‎B'shall., ‎Shir., ‎s. ‎2 ‎שראו ‎כיון ‎נופל ‎מלכות ‎של ‎שרה ‎(not ‎נופלת) ‎when ‎they ‎saw ‎the ‎genius ‎of ‎the ‎(Egyptian) ‎empire ‎fallen; ‎Yalk. ‎Ex. ‎243; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎שרים. ‎Ib. ‎תחלה ‎משריהן ‎. ‎. ‎. ‎אין ‎the ‎Lord ‎will ‎not ‎punish ‎governments, ‎unless ‎he ‎have ‎punished ‎their ‎guar- ‎dian ‎angels ‎first. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎78, ‎beg. ‎של ‎ש׳ ‎שהם ‎. ‎. ‎מיכאל ‎מעלה ‎Michael ‎and ‎Gabriel ‎who ‎are ‎the ‎princes ‎on ‎high. ‎Yalk. ‎l. ‎c. ‎האומות ‎שרי ‎לכל ‎. ‎. ‎. ‎קרא ‎the ‎Lord ‎summoned ‎all ‎the ‎tutelary ‎angels ‎of ‎the ‎nations. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VIII, ‎14 ‎מעלה ‎של ‎ש׳ ‎the ‎princes ‎on ‎high ‎(angels); ‎מטה ‎של ‎ש׳ ‎the ‎earthly ‎(human) ‎governors. ‎Ib. ‎(play ‎on ‎בשמים ‎הרי, ‎ib.) ‎בצמים ‎אצלי ‎שנתונים ‎שריהם ‎שהם ‎הריהם ‎על ‎. ‎. ‎לי ‎המתינו ‎(not ‎שנתונות) ‎wait ‎until ‎I ‎shall ‎have ‎sat ‎in ‎jIudgmment ‎ovef ‎their ‎mounts, ‎that ‎is, ‎their ‎chiefs ‎that ‎are ‎placed ‎with ‎me ‎in ‎heaven; ‎a. ‎fr. ‎-Gen. ‎R. ‎s. ‎98 ‎ש׳ ‎גני, ‎v. ‎גיניסר. ‎-- ‎Feom. ‎שרה. ‎Tosef. ‎Ber. ‎I, ‎12 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XVII, ‎15) ‎הרי ‎בתחלה ‎העולם ‎אומות ‎על ‎ש׳ ‎היא ‎הרי ‎ועכשיו ‎עמה ‎על ‎ש׳ ‎היא ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎העולם ‎באי ‎כל ‎על ‎. ‎. ‎. ‎עמה ‎על ‎שרי, ‎v. ‎ed. ‎Zuck. ‎note) ‎at ‎first ‎she ‎was ‎a ‎princess ‎of ‎her ‎own ‎people, ‎and ‎now ‎she ‎is ‎a ‎princess ‎for ‎the ‎nations ‎of ‎the ‎world ‎(for ‎all ‎that ‎enter ‎into ‎the ‎world); ‎Ber. ‎13a ‎ש׳ ‎. ‎. ‎. ‎לאומתה ‎שרי ‎העולם ‎לכל.

שרא, ‎שרה ‎m. ‎ch. ‎same. ‎Y. ‎Snh. ‎VII. ‎25a ‎על. ‎. ‎גזר ‎וכ׳ ‎דימא ‎שרה ‎R. ‎J. ‎commanded ‎the ‎chief ‎of ‎the ‎sea, ‎and ‎he ‎swallowed ‎them ‎up. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5 ‎וכ׳ ‎שריהון ‎שידא, ‎v. ‎רוחא; ‎a. ‎e.

שרא, ‎v. ‎שיר, ‎שירא.

שרא, ‎v. ‎שרי.

שראכא, ‎v. ‎שרכא.

שרב ‎(Shaf. ‎of ‎חרב) ‎to ‎glow, ‎be ‎dry. ‎Hithpa. ‎השתרב ‎to ‎be ‎overcome ‎by ‎the ‎heat. ‎Sifra ‎K'dosh. ‎ch. ‎III, ‎Par. ‎2 ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XIX, ‎14) ‎שישתרב ‎. ‎. ‎. ‎תאמר ‎אל ‎do ‎not ‎advise ‎him ‎. ‎וgo ‎on ‎the ‎road ‎at ‎noon- ‎time', ‎that ‎he ‎may ‎be ‎overcome ‎by ‎the ‎heat; ‎Yalk. ‎Lev. ‎609.

שרב, ‎שריב ‎ch. ‎same, ‎to ‎glow, ‎burn, ‎be ‎dry. ‎Targ. ‎Y. ‎1Ex. ‎III, ‎3. ‎-- ‎Part. ‎שריב; ‎. ‎שריבתא, ‎שרב׳; ‎l. ‎שריבין; ‎שריבן. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVII, ‎1 ‎(h. ‎text ‎חרבה). ‎--Gen. ‎R. ‎s. ‎48 ‎ש׳ ‎שמשא ‎(some ‎ed. ‎שרב), ‎v. ‎קריר ‎II. ‎Ib. ‎ש׳ ‎ושמשא ‎טולא ‎כחדא ‎shade ‎and ‎sun ‎are ‎equally ‎hot. ‎-- ‎[Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎VIII, ‎1אשתרב, ‎v. ‎שדך. ‎-- ‎Yalk. ‎Ex. ‎166 ‎אישתרבו, ‎v. ‎שרבב ‎I.] ‎טרב ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎heat ‎of ‎the ‎sun, ‎dry ‎heat. ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎29b ‎top ‎בש׳ ‎. ‎. ‎. ‎בטל ‎ברורה ‎אם ‎whether ‎he ‎meant ‎a ‎clear ‎day ‎with ‎dew ‎or ‎a ‎clear ‎day ‎with ‎dry ‎heat. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIV, ‎beg. ‎14b; ‎Tosef. ‎ib. ‎XII ‎(XIII), ‎5; ‎Bab. ‎ib. ‎106b ‎הש׳ ‎בשעת ‎at ‎the ‎time ‎of ‎dry ‎heat ‎(midday), ‎opp. ‎בשעת ‎הטל. ‎Tanh. ‎Sh'lah ‎12; ‎Nuum. ‎R. ‎s. ‎16 ‎0 ‎וכ׳ ‎הש׳ ‎בא ‎שלא ‎עד ‎before ‎the ‎heat ‎(of ‎noon) ‎came, ‎you ‎flew ‎off ‎(faded). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎82 ‎(ref. ‎to ‎הארץ ‎כברת, ‎Gen. ‎XXXV, ‎16) ‎הבר ‎כבר ‎בא ‎לא ‎והש׳ ‎. ‎. ‎. ‎the ‎grain ‎was ‎already ‎plentiful, ‎and ‎tthe ‎rainy ‎season ‎past, ‎but ‎the ‎dry ‎season ‎had ‎not ‎come ‎yet ‎(so ‎that ‎the ‎ground ‎was ‎impassable). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34 ‎a ‎(ref. ‎to ‎Ruth ‎II, ‎14) ‎הש׳ ‎בשעת ‎.. ‎דרך ‎שכן ‎for ‎that ‎is ‎the ‎way ‎of ‎the ‎harvesters, ‎to ‎dip ‎their ‎bread ‎in ‎vinegar ‎at ‎the ‎hot ‎time ‎of ‎the ‎day. ‎Ib. ‎s. ‎16 ‎וכ ‎בש׳ ‎ותשע ‎תשעים ‎ninety- ‎nine ‎persons ‎die ‎from ‎the ‎effects ‎of ‎heat ‎to ‎one ‎by ‎the ‎hand ‎of ‎heaven. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎6; ‎a. ‎fr.

שרב, ‎שרבא, ‎שורבא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Is. ‎Iv.6 ‎(h. ‎textחרב). ‎1b. ‎XXV, ‎4מש׳ ‎(ed. ‎Wil. ‎משרב, ‎corr. ‎acc.). ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXI, ‎40 ‎(ed. ‎Berl. ‎שרבא, ‎ed. ‎Vien. ‎שר׳; ‎Y. ‎שריבא). ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎ib. ‎VIII, ‎22 ‎שורבא ‎(h. ‎text ‎חם); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎16 ‎שש׳ ‎מן ‎תשתויב ‎mayest ‎thou ‎be ‎saved ‎from ‎the ‎effects ‎of ‎the ‎heat; ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎29c ‎bot. ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎הדין ‎מן ‎ישזבינך ‎mmay ‎God ‎save ‎thee ‎from ‎the ‎heat ‎that ‎goes ‎out ‎over ‎the ‎world; ‎a. ‎e.

שרבב ‎(Shaf. ‎of ‎רבב) ‎to ‎enlarge, ‎prolong. ‎Ber. ‎54b ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎III, ‎8) ‎שרבבת ‎אלא ‎שברת ‎את ‎read ‎not ‎shibbarta ‎(thou ‎breakest) ‎but ‎shirbabhta ‎thou ‎prolongest ‎(the ‎teeth ‎of ‎the ‎wicked, ‎referring ‎to ‎Og ‎whose ‎teeth ‎grew ‎into ‎the ‎mountain ‎which ‎he ‎was ‎carrying); ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1a; ‎Yalk. ‎Ps. ‎625; ‎Meg. ‎15b ‎שריבבת; ‎Sot. ‎12b ‎שריבבתה ‎(read ‎ירכב׳). ‎Hithpa. ‎השתרבב, ‎lithpa. ‎נשתרבב ‎to ‎be ‎enlarged. ‎Bekh. ‎40a ‎(expl. ‎שרוע, ‎Lev. ‎XXI, ‎18) ‎יריכו ‎לו ‎שנ׳ ‎(Rashi ‎ששנשתרבבה ‎יריכו) ‎a ‎person ‎whose ‎one ‎hip ‎is ‎enlarged ‎(larger ‎than ‎the ‎other). ‎Sot. ‎35a ‎וכ׳ ‎לשונם ‎נ׳ ‎their ‎tongues ‎were ‎prolonged ‎so ‎as ‎to ‎reach ‎down ‎to ‎their ‎navel; ‎Yalk. ‎Num. ‎745.

שרבב I ‎ch. ‎same, ‎to ‎prolong, ‎let ‎hang ‎down; ‎to ‎let ‎down. ‎Targ. ‎Jer. ‎XXXVIII, ‎6; ‎11. ‎-- ‎Sabb. ‎147b ‎מעבריתו ‎כי ‎וכ׳ ‎להו ‎שרביבו ‎. ‎. ‎. ‎when ‎you ‎have ‎to ‎carry ‎garments ‎for ‎the ‎soldiers ‎(on ‎the ‎Sabbath), ‎let ‎them ‎hang ‎down ‎over ‎your ‎shoulders ‎(so ‎as ‎to ‎serve ‎as ‎garmments ‎for ‎yourselves). ‎Erub. ‎102b ‎טפח ‎בגלימיה ‎שרביב ‎(not ‎בגלימי; ‎ed. ‎Sonc. ‎בגלימיה ‎אישתרבב, ‎read; ‎גלימיה ‎א׳; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎200) ‎if ‎a ‎person ‎lets ‎his ‎cloak ‎trail ‎one ‎handbreadth. ‎thpa. ‎אשתרבב ‎1) ‎to ‎be ‎enlarged, ‎prolonged. ‎Sot. ‎12b ‎[read; ‎]אישתרבובי ‎אישתרבבא(her ‎arm) ‎was ‎prolonged ‎bby ‎a. ‎miracle, ‎so ‎that ‎she ‎could ‎reach ‎the ‎infant ‎Moses); ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1 ‎אשתרבוב ‎אאישתרבובי ‎they ‎(her ‎arms) ‎were ‎prolonged; ‎Yalk. ‎ib. ‎166 ‎אישתרבו ‎אישתרבב ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎let ‎down; ‎to ‎trail; ‎to ‎spread. ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎VII, ‎3; ‎10. ‎-- ‎Snh. ‎24a ‎לעילם ‎דאי׳ ‎ואישתרבובי ‎נחית ‎לבבל ‎it ‎(the ‎measure ‎of ‎pride) ‎came ‎down ‎to ‎Babylonia, ‎but ‎was ‎dragged ‎along ‎to ‎Elam; ‎Yalk. ‎Zecb. ‎573 ‎להתם ‎ואי׳. ‎Bets. ‎11a ‎אשתרבובי ‎ונחות ‎אשתרבוב ‎they ‎(the ‎pigeons ‎in ‎the ‎upper ‎nest) ‎dragged ‎themselves ‎along ‎and ‎came ‎down ‎(to ‎the ‎lower ‎nest).

שרבב II ‎(v. ‎שרב) ‎to ‎heat. ‎tthpa. ‎אשתרכב ‎to ‎be ‎heated. ‎Targ. ‎Job ‎VI, ‎17. ‎שרבט ‎(enom. ‎of ‎שרביט) ‎to ‎stretch, ‎stifen. ‎B. ‎Mets. ‎60b ‎הבהמה ‎את ‎משרביטין ‎אין ‎you ‎dare ‎not ‎give ‎an ‎animal