שש II (b. h.) white linen. Yoma71b בהן שנאמר דברים
וכ׳ ששה . . . שש those things concerning which shesh is
used are woven of a sixtold thread, where moshear is
added, of an eightfold thread. Ib. שש דהאי משמע מאי
הוא כיתנא what evidence is there that that shesh (Ex.
XXXIX, 27) means fax? Y. Kil. IX, beg. 31d (ref. to Ex.
XXXIX, 28, 29, a. Ez. XLIV, 18) שש משש שש דרש את
מפארי ופארי מפארי you learn the meaning of shesh (in
משזר שש האבנט) from shesh (in שש מגבעות פארי), and the
meaning of this shesh from פארי (in פשתים ופארי Ez. l. c.),
and the meaning of this paare from paiire (in מגבעות פארי,
Ex. l. c.). Midr. Prov. to ch. XXXI, 22 מרוקם שהיה . . . זו
וארגמן בשש that is Bathsheba of whom came Solomon
who was clad in embroidered garments of white linen
and purple; Yalk. ib. 964. Cant. R. to IV, 12 (ref. to Ez.
XVI, 10) ועזים שש תחת as a reward for the offering of
white linen and goats' hair (Ex. XXV, 4); a. e.
שש III f., ששה m. sir. Pes. V,1(58a) ומחצ בששה (Y. a. Bab. ed. בשש) at six hours and a half (from sunrise). Y. ib. IV, beg. 30c ולמעלן שעות משש after six hours (noon); ולמטן שעות משש before noon. Yoma 21b הן אשות שש there are six kinds of fire. Pes. 49b וכ׳ נאמרו דברים ש׳ six things hae been said concerning ignorant people a. v. fr. -- Constr. m. ששת. Snh. 97a; Ab. Zar. 9a; v. שנה II; a. fr. -- Pl. ששים sixty. B. Kam. 58b סאין בש׳ סאה the damage to a. field of one S'ah is assessed by calculation from a field of sixty S'ahs (so as to arrive at a fair estimate). Ib. בש׳ taking as a basis for calculation sixty times the quantity under dispute; ib. 59a; a. e. -- Bull. 97b בש׳ (sub. בטל) is neutralized in a quantity sixty times as large. Ex. R. s. 1 אחד בכרם ש׳ sixty at one birth. Y. Taan. IV, 68c top ט׳ רבוא sixty myriads. Succ. 51b; a. fr.
ששי m., ששית f. (b. h.; preced.) sixth. Gen. R. s.11 וכ׳ נברא בש׳ on the sixth day man and beast were created. Ib. s. 12. Taan. IV, 3; a. fr.
ששיין, ששין f. pl. =אשישיין. Targ. Y. 1 Ex. XVI, 3h כש׳ Ar. (ed. כאש׳). Targ. Y. II Num. XI, 8 Ar. (ed. בשש׳, strike out ב).
ששים, v. שש III.
ששין, v. ששיין.
ששית, v. ששי.
ששיתא, v. אששיתא.
ששך pr. n. 1) (b. h.) Sheshach, surname of Babylonia (supposed permutation of בבל by Atbash, v. א'ת). Num. R. s. 18 , v. תVא. Meg. 6a, v. רקת. - 2) ש׳ בר pr. n. m. Bar cSheshach, a Persian officer. Ab. Zar. 65a Ms. M. (ed. שישך).
*ששעה pr. n. m. Shishah. Y. Meg. I, 71a bot. (fr. Mbo, p. 130a; ed. Krot. שע׳, oth. ed. ישע׳). -Y. Sabb. XIX, 16d bot., v. שישנא.
ששר m. (b. h.) red paint, vermilion. Yalk. Dan. 1061 בש׳ להם ועושים and painted it (the idol) with vermilion; (Lev. R. s. 33 אותם וחוקקין, add. בש׳).
ששת I constr. of ששה.
ששת II pr. n. m. Shesheth, name of a renowned Babylonian Amora. Y. Yeb. II, 3c bot.; ib. III, 4d bot. Ber. 12b top. Ib. 16a. Ib. 58a וכ׳ סגי ש׳ רב R. Sh. was biind; a. v. fr.
שת m. (b. h.; שית) foundation. - Pl. שתות. Snh. 26b ש׳ דאיקרי . היכא where do we find that the righteous men are called foundations? (Answ. ref. tto I Sam. II, 8 וכ׳ וישת); Yalk. Ps. 653.
שת (b. h.) pr. n. m. Seth, son of Adam. Num. R. s. 14 9 he called him העולם הושתת שממנו שת Seth (foundation), because with him the world's foundation was laid. Cant. R. to VIII, 9; a. e.
שת, p שתין, v. פית II.
שת, שת, שתא, sx, v. שית Iv.
שתא f. (= שנתא) = h. שנה, year. Targ. Gen. XXVI, 12. Targ. Ps. CXLIV, 13 (h. text זן); a. v. fr. -- Ab. Zar. 34a, a. fr. ש׳ ורסי תריסר twelve months of the year, a regular year. Snh. 18b אש׳ לההיא ועברוה and the Rabbis declared that year a leap-year. Lev. R. s. 34 דיש ליליy 'ש׳ in the night of the New Y ear. Ib. דש׳ בסיפא at the end of the year; a. v. fr. -- Pl. שנתא, v. שנא II.
שתא, v. שתי.
שתאי, שתיי m. (שתי I) drinker. Targ. Y. Deut. XXI, 20 (not שתאי). -- Y. Sabb. VIII, beg. 11a חמר ש׳ או וכ׳ thou art either a wine drinker or &c.; Y. Shek. IVV, 47c top שתויי (corr. acc.).
שתאם, v. next w.
שתאס, שתס (denom. of שיתאסא) to lay the foun- dation of, establish. Targ. Job XXXVIII, 4 במשתסי (ed. במשת׳). Af. אשתס same. Targ. Ps. VIII, 3, v. שתי II. lthpe. אישתאס to be founded. Ib. 38 ed. Lag. (ed. Wil. אשתאם, corr. acc.).
שתאסא, שתאסה, v. שיתאסא.
שתה, v. שתי.
שתום, ט. שתום, v. שתם.
שתומא, שתוף, v. sub שית׳.
שתוק m. (שתק) silenced, one that is silent when re- proached with spuriious descent. Keth. 14b ממזרות ש׳ (or ממזר) one who is silent when called a bastard; נתינות לש׳ when called a n'thini; a. e.
שתוקא f. (שתק) silence. Targ. I Chr. I, 30; Targ. Y. Gen. XXV, 14 (transl. of pr. n. דומה).
שתוקא f. (preced.) silent, dumb. Targ. Ps. LVI, 1 (h. text אלם; Ms. שתיקותא, corr. acc., or שתיקתא).
