Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/966

This page needs to be proofread.
‎תתדירה
‎תהי
1648


תתדירה, ‎v. ‎תדיר.

*תדל, ‎ת׳בן ‎Ben ‎Taddal, ‎a ‎fctitious ‎name ‎(for ‎some ‎foolish ‎babbler). ‎Hull. ‎134a ‎(in ‎reply ‎to ‎שונה ‎אני ‎יחיד ‎בלשון ‎אותה) ‎ת׳ ‎בן ‎בלשון ‎אלא ‎אותה ‎תשנה ‎אל ‎(Ms. ‎R. ‎2 ‎תרן ‎בן, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎90) ‎teach ‎it ‎in ‎nobody's ‎but ‎Ben ‎Taddal's ‎name; ‎[Ar. ‎ערל ‎בן ‎eא ‎ים ‎שפ ‎ערל ‎stammerer; ‎Var. ‎עדל, ‎v. ‎Koh. ‎Ar. ‎Compl. ‎s. ‎v. ‎ערל ‎בן].

תדמור ‎(תרמוד) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎(b. ‎h. ‎תדמר) ‎Tadmor ‎(lTarmod) ‎כ ‎Palmyra, ‎in ‎an ‎oasis ‎of ‎the ‎Syrian ‎desert. ‎Targ. ‎IKings ‎IX, ‎18; ‎II ‎Chr. ‎VIII, ‎4 ‎(ed. ‎Lag. ‎תדמר). ‎-- ‎Y. ‎Yeb. ‎I, ‎3a ‎bot.; ‎Y. ‎Kidd.IV, ‎65dbb ‎top ‎ת׳ ‎גידי ‎proselytes ‎from ‎T.; ‎Nidd. ‎56b ‎מתר׳ ‎גרים ‎מקבלין ‎we ‎may ‎admit ‎proselytes ‎fromTarmod; ‎Yeb.16b. ‎Ib. ‎17a ‎דח׳ ‎פסולי ‎those ‎of ‎blemished ‎descent ‎from ‎T. ‎Ib. ‎תמוד ‎היינו ‎ת׳ ‎היינו ‎TTarmod ‎andammod ‎are ‎the ‎same. ‎Ib. ‎לת׳ ‎משאול ‎from ‎hell ‎to ‎T., ‎v. ‎גנדר ‎I. ‎Geo. ‎R. ‎s. ‎56 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XXII, ‎17) ‎ת׳ ‎של ‎. ‎. ‎אשריו ‎ת׳ ‎זו ‎וכ׳ ‎'the ‎gate ‎of ‎its ‎enemies, ‎that ‎is ‎T.; ‎happy ‎he ‎who ‎sees ‎the ‎downfall ‎ot ‎T., ‎which ‎was ‎a ‎partner ‎&c., ‎v. ‎שותף; ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎69b ‎תו׳; ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎2; ‎Yalk. ‎Gen. ‎102; ‎a. ‎e. ‎- ‎Denoum. ‎h. ‎תדמורי, ‎תרמודי; ‎pl. ‎תדמורים, ‎תדמוריים, ‎חדמוריין, ‎חרמוד׳. ‎Y. ‎Yeb. ‎. ‎c.; ‎Bab. ‎ib. ‎16a. ‎Sabb. ‎31a; ‎Ab. ‎d'R. ‎N. ‎ch. ‎XV; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Fem. ‎תדמורית. ‎Tosef. ‎Naz. ‎IV, ‎10 ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎תודמרית, ‎corr. ‎acc.). ‎- ‎Ch. ‎תדמוראה, ‎חרמוד׳; ‎pl. ‎תדמוראי, ‎תרמוד׳. ‎Sabb. ‎21b ‎תרמוד׳ ‎Palmyreans, ‎dealers ‎in ‎kindling ‎material.

תהא, ‎תהא, ‎v. ‎תהי, ‎חהי.

תהב, ‎v. ‎תחב.

תהה, ‎תתהה, ‎v. ‎תהי, ‎תהי.

תהו, ‎v. ‎תוה.

תתהו, ‎v. ‎תהי.

תתהום ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎תהם, ‎Friedr. ‎Del. ‎Proleg., ‎p. ‎1113) ‎deep, ‎depth, ‎interior ‎of ‎the ‎earth. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎2 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎I, ‎2) ‎הת׳ ‎כמו ‎.. ‎מלכות ‎זו ‎the ‎deep', ‎that ‎is ‎the ‎wicked ‎(Roman) ‎empire ‎which ‎is ‎unfathomable ‎as ‎the ‎deep; ‎הזה ‎הת׳ ‎מה ‎וכ׳ ‎as ‎the ‎deep ‎cannot ‎be ‎searched ‎out, ‎so ‎the ‎wicked ‎&c. ‎Y. ‎Bag. ‎II, ‎77a ‎הת׳ ‎מן ‎למטה ‎ומה ‎. ‎. ‎. ‎מה ‎what ‎is ‎above ‎the ‎heavens, ‎and ‎what ‎is ‎beneath ‎the ‎deep. ‎Snh. ‎97b, ‎v. ‎נקב; ‎a. ‎fr. ‎הח׳־ ‎קבר, ‎הח׳ ‎טומאת ‎a ‎grave ‎in ‎the ‎depth, ‎i. ‎e. ‎a ‎covered ‎up ‎uncleanness ‎discovered. ‎Y. ‎Naz. ‎IX, ‎57a ‎top ‎וכ׳ ‎שנקבמר ‎המת ‎הת׳ ‎קבר ‎הוא ‎זה ‎אי ‎what ‎is ‎a ‎grave ‎of ‎the ‎depth ‎(in ‎a ‎legal ‎sense) ‎A ‎corpse ‎bnried ‎in ‎stubble, ‎straw, ‎earth, ‎or ‎pebbles, ‎but ‎if ‎buried ‎in ‎water ‎&c., ‎it ‎does ‎not ‎make ‎a ‎grave ‎of ‎the ‎depth ‎(does ‎not ‎make ‎un- ‎clean ‎that ‎which ‎was ‎above ‎it ‎before ‎discovery). ‎Ib. ‎אי ‎זוכרו ‎. ‎. ‎הח׳ ‎קבר ‎זהו ‎a ‎grave ‎of ‎tthe ‎depth ‎is ‎one ‎that ‎nobody ‎remembers ‎to ‎have ‎existed; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תהומות, ‎Mekh. ‎B'shall., ‎Shir., ‎s. ‎5, ‎v. ‎עשונית; ‎a. ‎e.

תהום, ‎תתהומא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Gen. ‎I, ‎2. ‎Ib. ‎VII, ‎11. ‎Targ. ‎Ps. ‎XLII, ‎8; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Taan. ‎25b ‎Isaw ‎Ridia ‎(v. ‎רידיא) ‎עילאה ‎לת׳ ‎תתאה ‎ת׳ ‎בין ‎וקיימא ‎. ‎. ‎. ‎standing ‎between ‎the ‎lower ‎depth ‎(of ‎the ‎earth), ‎and ‎the ‎upper ‎depth ‎(of ‎the ‎heavens); ‎וכ׳ ‎עילאה ‎לת׳ ‎to ‎the ‎upper ‎thom ‎he ‎said, ‎distil ‎thy ‎waters; ‎to ‎the ‎lower ‎depth ‎he ‎said, ‎let ‎thy ‎waters ‎spring ‎fortb. ‎Succ. ‎53a, ‎v. ‎קפא; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תהומין, ‎תהומיא, ‎תהומי. ‎Targ. ‎Deut. ‎VIII, ‎7. ‎Targ. ‎Ex. ‎XV, ‎5; ‎8; ‎a.fr.

תהות ‎f. ‎(תהה) ‎bethinking ‎one's ‎self, ‎regret. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎43, ‎end ‎(ref. ‎to ‎והנחם, ‎Ex. ‎XXXII, ‎12) ‎מצויה ‎הת׳ ‎תהא ‎לפניד ‎eet ‎recohsideration ‎bake ‎place ‎before ‎thee. ‎Sifre ‎Deut. ‎326 ‎וכ׳ ‎לפניו ‎ח׳ ‎יש ‎. ‎. ‎. ‎כשהמקום ‎when ‎God ‎punishes ‎Israel, ‎he, ‎as ‎it ‎were,regrets ‎it, ‎as ‎we ‎read ‎(Deut. ‎XXXII, ‎36) ‎&c.; ‎ת׳ ‎אלא ‎נחמה ‎ואין ‎and ‎the ‎root ‎נחם ‎means ‎'to ‎bethink ‎one's ‎self' ‎Y. ‎Ned. ‎IX, ‎beg. ‎41b ‎הוא ‎ענולד ‎לא ‎ות׳ ‎is ‎not ‎regret ‎(of ‎a ‎vow) ‎like ‎a ‎novel ‎(unforeseen) ‎circum- ‎stance ‎(v. ‎נולד, ‎s. ‎v. ‎ילד)?; ‎a. ‎e.

תהי, ‎תתהא, ‎תהה ‎(emp. ‎שהא) ‎[to ‎stand ‎stil,] ‎1) ‎to ‎gaze, ‎be ‎astonished; ‎to ‎be ‎confounded, ‎be ‎waste. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎2, ‎beg., ‎v. ‎כהא. ‎Ib., ‎end ‎ותוהא ‎יושב ‎. ‎. ‎. ‎כבר ‎once ‎R. ‎S. ‎b. ‎Z. ‎sat ‎ga2ing ‎(deep ‎in ‎thought, ‎absent-minded). ‎Taan. ‎6b ‎(play ‎on ‎תמטר, ‎Am. ‎IV, ‎7) ‎מטר ‎מקום ‎תהא ‎the ‎place ‎where ‎the ‎rain ‎fell ‎became ‎waste ‎(through ‎destructive ‎showers); ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎to ‎pause, ‎bethink ‎one's ‎self, ‎regret. ‎Y. ‎Taan. ‎III, ‎66c ‎bot. ‎שבראן ‎ות׳ ‎. ‎. ‎שלשה ‎three ‎things ‎God ‎created, ‎and ‎regretted ‎that ‎he ‎had ‎created ‎them. ‎Ib. ‎I, ‎65b ‎bot. ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎XXIII, ‎19) ‎אני ‎אדם ‎בן ‎. ‎. ‎. ‎אדם ‎לך ‎יאמר ‎אם ‎וכ׳ ‎בו ‎לתהות ‎סופו ‎if ‎a ‎man ‎says ‎to ‎thee, ‎I ‎am ‎a ‎God, ‎he ‎lies; ‎(if ‎he ‎says,) ‎I ‎am ‎the ‎son ‎of ‎man, ‎he ‎shall ‎regret ‎it; ‎(and ‎if ‎he ‎says,) ‎I ‎will ‎rise ‎tto ‎heaven, ‎he ‎says, ‎but ‎he ‎shall ‎not ‎fulfill ‎it. ‎Y. ‎Ned. ‎I, ‎36d ‎bot. ‎[read;] ‎מכיון ‎וכ׳ ‎תוהא ‎שהוא ‎מכיון ‎לחהות ‎סופו ‎. ‎. ‎שנודר ‎when ‎one ‎vows ‎in ‎rashness, ‎he ‎will ‎finally ‎regret ‎it, ‎and ‎when ‎he ‎does ‎regret, ‎his ‎sacrifices ‎are ‎like ‎slaughtering ‎profane ‎beasts ‎in ‎the ‎Temple ‎court. ‎Kidd, ‎40b ‎הראשונות ‎על ‎בתוהא ‎when ‎he ‎is ‎sorry ‎for ‎his ‎good ‎deeds ‎in ‎the ‎past; ‎Y. ‎Peah ‎I, ‎16b ‎top. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎10, ‎beg. ‎הראשונות ‎על ‎בתוהא ‎(not ‎הרשע; ‎ed. ‎Wil. ‎בתוהה) ‎when ‎he ‎(the ‎wicked) ‎regrets ‎his ‎doings ‎in ‎the ‎past. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎20 ‎הוהא ‎המוכר ‎התחיל ‎the ‎seller ‎was ‎sorry; ‎a. ‎fr.

תהי, ‎תהא, ‎תהה(תהו) ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎gaze, ‎be ‎astonished, ‎be ‎waste. ‎-- ‎Part. ‎תהי; ‎f ‎תהיא, ‎תהיה. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎I, ‎2. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Ex. ‎XII, ‎42; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Erub. ‎66a ‎ת׳ ‎אלעזר ‎ו׳ ‎בה ‎R. ‎El. ‎marvelled ‎at ‎it. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎בה ‎תהו ‎the ‎Nehardeans ‎were ‎astonished ‎at ‎it. ‎Pes. ‎50b ‎אינשי ‎ביה ‎תהו ‎pcople ‎gaze ‎at ‎him ‎with ‎ill-will ‎(Ms. ‎M. ‎בהו ‎חווהו ‎fr. ‎תוה). ‎Nidd. ‎66a ‎וכ׳ ‎עלד ‎נתהוי ‎. ‎. ‎. ‎עלך ‎דתהוו ‎היכי ‎כי, ‎v. ‎גיסא ‎III; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎to ‎pause, ‎regret, ‎repent. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎V, ‎5; ‎24. ‎Targ. ‎Cant. ‎V, ‎5. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XIII, ‎17. ‎Targ. ‎Prov. ‎XX, ‎25 ‎(ed. ‎תדיא, ‎חדיא, ‎corr. ‎acc.). ‎- ‎Y. ‎Hall. ‎II, ‎beg. ‎s8b ‎וכ׳ ‎אמרית ‎דלא ‎תהית ‎דנפקית ‎מן ‎(not ‎דנפקות) ‎when ‎I ‎was ‎gone, ‎I ‎was ‎sorry ‎that ‎I ‎had ‎not ‎said ‎to ‎him ‎&c. ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎3b ‎bot. ‎ביה ‎ת׳ ‎שרי ‎he ‎began ‎to ‎bethink ‎himself ‎(of ‎what ‎he ‎had ‎done). ‎Ned. ‎21b ‎והי ‎כדו ‎dost ‎thou ‎now ‎regret ‎(that ‎thou ‎hast ‎vowed)? ‎Y. ‎ib. ‎IX, ‎41b ‎bot. ‎פתח ‎יaר ‎ות׳ ‎R. ‎J. ‎offered ‎an ‎opening ‎(for ‎the ‎purpose ‎of ‎absolving ‎from ‎a ‎vow), ‎and ‎he ‎(the ‎vower) ‎expressed ‎his ‎regret; ‎[read;] ‎אתי ‎הו ‎ת׳ ‎דו ‎ואילולי ‎but ‎if ‎he ‎were ‎noז ‎sorry ‎for ‎his ‎vow, ‎would ‎he ‎have ‎come ‎(before ‎the ‎teacher ‎for