Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/967

This page needs to be proofread.
‎תהי
‎תוב.
1649


‎absolution)?; ‎a. ‎e. ‎-3) ‎to ‎smell. ‎Keth. ‎105a, ‎v. ‎אמברא. ‎H. ‎Bath. ‎25a ‎וכ׳ ‎תהי ‎פוק, ‎v. ‎טקנקנא.

תהי, ‎תהייא ‎f. ‎(preced.) ‎1) ‎regret. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Gen. ‎VI, ‎6 ‎(Ar. ‎תהו). ‎- ‎2) ‎astonishment. ‎Erub. ‎66a ‎וכ׳ ‎דר׳ ‎ח׳ ‎מאי ‎(ed. ‎Sonc. ‎תהייה; ‎Ar. ‎תיוהא) ‎why ‎this ‎marvelling ‎of ‎R. ‎El..9

תהילים, ‎v. ‎next ‎w.

תהלה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎הלל) ‎praise, ‎song. ‎Pes. ‎117a ‎בעשרה. ‎וכ׳ ‎בת׳ ‎. ‎. ‎. ‎the ‎Book ‎of ‎Psalms ‎contains ‎ten ‎expressions ‎for ‎praise; ‎nitstsuah ‎. ‎. ‎. ‎f'hillah ‎&c. ‎Ber. ‎4b ‎ת׳ ‎האומר ‎כל ‎וכ׳ ‎לדוד ‎he ‎who ‎recites ‎the ‎Praise ‎of ‎David ‎(Ps. ‎CXLV) ‎three ‎times ‎a ‎day ‎&c. ‎Taan. ‎16b ‎(ref. ‎to ‎Nehem. ‎IX, ‎5) ‎על ‎ח׳ ‎לו ‎תן ‎וברכה ‎ברכה ‎כל ‎after ‎every ‎benediction ‎give ‎him ‎praise ‎(close ‎with ‎וכ׳ ‎כבוד ‎שם ‎ברוך); ‎a. ‎e. ‎--- ‎Pl. ‎תהלות;p ‎חהלים, ‎תהי׳. ‎Mekh. ‎B'shall, ‎Shir., ‎s. ‎8 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XV, ‎12) ‎ת׳ ‎נורא ‎מעולם ‎אלא ‎מעכשיו ‎לא ‎ת׳ ‎נורא ‎not ‎from ‎now ‎is ‎he ‎fearful ‎n ‎praises ‎(i. ‎e. ‎נורא ‎is ‎not ‎meant ‎as ‎participle ‎present), ‎but ‎from ‎eternity ‎was ‎he ‎&c. ‎- ‎Esp. ‎תהלים ‎(ספר), ‎תהיל׳; ‎contr. ‎חלים, ‎תיל׳ ‎the ‎Book ‎of ‎Psalms. ‎Pes. ‎. ‎c. ‎B. ‎Bath. ‎14b ‎sq. ‎וכ׳ ‎ידי ‎על ‎ח׳ ‎ס׳ ‎כתב ‎דוד ‎David ‎composed ‎the ‎Book ‎of ‎Psalms ‎through ‎the ‎agency ‎of ‎ten ‎elders ‎.., ‎and ‎of ‎the ‎three ‎sons ‎of ‎Korah. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎68 ‎. ‎. ‎. ‎חמשה ‎ת׳ ‎שבס׳ ‎the ‎fifteen ‎'songs ‎of ‎the ‎ascents ‎in ‎the ‎Psalms; ‎ib. ‎s. ‎74. ‎Y. ‎Sabb. ‎XVVI, ‎15c ‎bot. ‎וכ׳ ‎בח׳ ‎. ‎. ‎. ‎מאה ‎the ‎one ‎hundred ‎and ‎forty-ffve ‎psalms ‎in ‎the ‎Psalms ‎correspond. ‎to ‎the ‎years ‎of ‎Jacob; ‎Treat. ‎Sof'rim ‎ch. ‎XVI, ‎17 ‎ח׳ ‎בספר. ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎I, ‎end, ‎13a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎33 ‎הייתי ‎מסתכל ‎ח׳ ‎באגדת ‎I ‎was ‎meditating ‎over ‎the ‎Agadah ‎on ‎the ‎Psalms; ‎Y. ‎Kil. ‎IX, ‎32bbbot.; ‎Y. ‎Keth. ‎XIII, ‎35a ‎bot. ‎אאשגרית ‎אגדה ‎ת׳ ‎ספר ‎בכל ‎עיניי ‎(not ‎עינוי) ‎I ‎let ‎my ‎glancce ‎pass ‎וhrough ‎the ‎whcle ‎Book ‎of ‎Psalms, ‎an ‎Agadah.' ‎- ‎Chald. ‎תילין, ‎תילי. ‎Pes. ‎. ‎c. ‎וכ׳ ‎רב ‎דבי ‎לת׳ ‎להו ‎חזינא ‎I ‎saw ‎a ‎co ‎py ‎of ‎the ‎Psalms ‎of ‎the ‎house ‎of ‎R. ‎. ‎. ‎. ‎in ‎which ‎Halleluiah ‎was ‎written ‎in ‎the ‎middle ‎of ‎a ‎chapter ‎(psalm). ‎-- ‎[תלים, ‎תבין, ‎תיל׳, ‎pl. ‎of ‎ל, ‎q. ‎v.]

תהן, ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XXXII, ‎36, ‎v. ‎תוהו ‎ch.

תהפוכה, ‎תהפוכת ‎f. ‎(b. ‎h. ‎תהפכות ‎pl.; ‎הפך) ‎per- ‎verseness. ‎Sitre ‎Deut. ‎320; ‎Yalk. ‎ib. ‎945 ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XXXII, ‎20) ‎חהפוכות ‎דור ‎אלא ‎. ‎. ‎. ‎ת׳ ‎דור ‎itt ‎does ‎not ‎say, ‎'a ‎generation ‎of ‎perverseness ‎(in ‎the ‎singular), ‎but, ‎'a ‎generation ‎of ‎perversenesses ‎&c.

תהפוכתא, ‎תהפו׳ch. ‎same. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXIII, ‎33. ‎- ‎Pl. ‎תהפוכיתא. ‎Ib. ‎II, ‎12 ‎Ms. ‎(ed.הפיכתא; ‎ed. ‎Wil. ‎מפרכיתא, ‎some ‎ed. ‎ספרכיתא, ‎corr. ‎acc.).

תהפכינון, ‎v. ‎next ‎w.

תהפכנא ‎m. ‎(preced. ‎art.) ‎perverse ‎man. ‎Pl. ‎תהפכנין. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Deut. ‎XXXII, ‎20 ‎(ed. ‎Vien. ‎תהפכינון, ‎corr. ‎acc.).

תהפכנותא ‎f. ‎(preced.) ‎1) ‎perverseness. ‎Targ. ‎Prov. ‎I, ‎32 ‎Ms., ‎v. ‎נהפכנותא. ‎-- ‎2) ‎destruction. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXIX, ‎22, ‎v. ‎הפכתא.

וB I ‎(imperat. ‎pl. ‎of ‎אתא) ‎come ‎ye. ‎B. ‎Bath. ‎22a ‎תו ‎וכ׳ ‎אכלו, ‎v. ‎גרם ‎II. ‎Y. ‎ib. ‎II, ‎end, ‎13c ‎בצפרא ‎ותוון ‎אזלון ‎go, ‎and ‎come ‎again ‎in ‎the ‎morning; ‎a. ‎e. ‎-- ‎[Y. ‎Sot. ‎VII, ‎end ‎22a ‎מייבל ‎תו, ‎v. ‎תי,]

תתו II ‎= ‎חוב, ‎again, ‎furthermore. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXVI, ‎21. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Lev. ‎XXII, ‎27. ‎-- ‎Ber. ‎12b ‎. ‎. ‎. ‎ולימא ‎לא ‎ותו ‎but ‎let ‎him ‎say ‎this ‎verse ‎(Num. ‎XXIV, ‎9), ‎and ‎no ‎more. ‎Gitt. ‎56a ‎וכ׳ ‎אנא ‎מלכא ‎אי ‎ותו ‎and ‎furthermore, ‎if ‎I ‎am ‎a ‎king, ‎why ‎didst ‎thou ‎not ‎come ‎ere ‎this? ‎Ned. ‎16a ‎וכ׳ ‎שבועה ‎ותו ‎אכילנא ‎אכילנא ‎ואמר ‎and ‎he ‎said, ‎I ‎will ‎eat, ‎Iwill ‎eat, ‎and ‎added, ‎I ‎swear ‎&c. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎אמר ‎ותו ‎and ‎in ‎addition ‎thereto ‎he ‎said ‎&c. ‎Erub. ‎103b, ‎v. ‎מידי; ‎a. ‎fr.

תתןו, ‎v. ‎תיו.

תוא I ‎m. ‎(v. ‎תא ‎I) ‎compartment, ‎cell. ‎Targ. ‎Ez. ‎XL, ‎7; ‎12; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎חויא, ‎חוי. ‎Ib. ‎10; ‎12; ‎a. ‎e.

תוא II ‎= ‎h. ‎תו, ‎mark. ‎Targ. ‎Ez. ‎IX, ‎4.

תוא III, ‎v. ‎תוה.

תואנהf ‎(b. ‎h. ‎תא׳; ‎אנה) ‎[1) ‎(b. ‎h.) ‎occasion. ‎-2)lgrief. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎19; ‎Yalk. ‎ib. ‎27, ‎v. ‎עלה.

תואך ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Tavakh. ‎B. ‎Kam. ‎104b ‎(Rashi ‎a. ‎Ms. ‎R. ‎תווך); ‎B. ‎Bath. ‎77b ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎תווד). ‎Nidd. ‎33b ‎(v. ‎Neub. ‎Geogr. ‎p. ‎398).

תואר, ‎תאר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎denom. ‎of ‎אור) ‎look, ‎appearance, ‎countenance; ‎attribute. ‎Snh. ‎100a ‎(play ‎on ‎לתרופה, ‎Ez. ‎XhLVII, ‎12) ‎הפה ‎בעלי ‎של ‎פנים ‎לתואר ‎for ‎brightening ‎the ‎countenance ‎of ‎the ‎speakers. ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎XLVIII ‎וכ׳ ‎מלאך ‎. ‎. ‎פרוyה ‎. ‎. ‎. ‎ראו ‎Moses' ‎parents ‎saw ‎that ‎he ‎looked ‎like ‎an ‎angel ‎of ‎God. ‎-- ‎ת׳ ‎יפת, ‎v. ‎יפה. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎V, ‎9a ‎bot,, ‎v. ‎חברות. ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎7a ‎bot. ‎כלי ‎ת׳ ‎עליהן ‎בשיש ‎when ‎they ‎bear ‎the ‎attribute ‎of ‎(are ‎classified ‎among) ‎vessels; ‎Y. ‎Bets. ‎I, ‎end, ‎61a; ‎(Bab. ‎ib. ‎10a ‎עלי ‎תורה). ‎Y. ‎Sabb. ‎VIII, ‎end, ‎11c ‎כלי ‎ת׳ ‎עליו ‎אין ‎it ‎does ‎not ‎pass ‎by ‎the ‎name ‎of ‎a ‎vessel; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎חארים. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎10 ‎(play ‎on ‎בתורים, ‎ib.) ‎וכ׳() ‎טובה ‎שתוארן ‎. ‎. ‎ת׳ ‎בשני ‎with ‎two ‎countenances, ‎with ‎two ‎brothers, ‎Moses ‎and ‎Aaron, ‎who ‎looked ‎at ‎each ‎other ‎in ‎friendliness, ‎each ‎rejoicing ‎in ‎the ‎other's ‎greatness.

תוב. ‎I ‎= ‎h. ‎שוב, ‎1) ‎to ‎go ‎back, ‎return, ‎do ‎again. ‎Targ. ‎Gen. ‎XIV, ‎7. ‎Targ. ‎O. ‎ib. ‎XVIII, ‎10 ‎איתוב ‎מיתב ‎ed. ‎Berl. ‎(ed. ‎Vien. ‎אתוב ‎מתב); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎תאב, ‎היב; ‎fr. ‎which ‎a ‎verb ‎חאב, ‎תאיב. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXXV, ‎7. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎XXVII, ‎9. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎VIII, ‎3;a. ‎fr. ‎-Csually ‎תיב, ‎חייב; ‎f. ‎סיכא, ‎תיי׳; ‎pl. ‎תיבין, ‎תיכי, ‎חוי׳; ‎תרבן, ‎חיי׳. ‎Targ ‎Am.. ‎IX, ‎1. ‎Targ. ‎ISam. ‎VII, ‎3. ‎Targ. ‎Gen. ‎l. ‎c.; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎to ‎restore, ‎v. ‎infra. ‎- ‎3) ‎[to ‎go ‎back ‎on,] ‎to ‎bethink ‎one's ‎self, ‎regret. ‎Targ. ‎O. ‎a. ‎Y. ‎I ‎Gen. ‎VI, ‎6. ‎Ib. ‎7. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XXXII, ‎14; ‎a. ‎fr. ‎Af.אתיב, ‎אתיב, ‎אתב, ‎אותיב, ‎התיב ‎1) ‎to ‎lead ‎back, ‎turn; ‎to ‎give ‎back, ‎restore; ‎to ‎recompense. ‎Targ. ‎Jer. ‎XXXII, ‎44. ‎Targ. ‎Ps. ‎XIX, ‎8. ‎Targ. ‎Num. ‎XXV, ‎11. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXII, ‎25. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎V, ‎7 ‎(Y. ‎ed. ‎Vien. ‎יתוב ‎Pe.); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מתיב. ‎Targ. ‎O. ‎ib. ‎8 ‎(ed. ‎Vien. ‎מב; ‎Y. ‎מייתב ‎()). ‎-