Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/995

This page needs to be proofread.
‎תמידא
‎תמליוס
1677


‎is ‎(ordinarily) ‎slaughtered ‎at ‎eight ‎and ‎a ‎half ‎hours ‎of ‎the ‎day. ‎Taan. ‎IV, ‎6 ‎הת׳ ‎ובטל ‎. ‎. ‎. ‎בשבעה ‎on ‎the ‎seven- ‎teenth ‎of ‎Tammuz ‎. ‎. ‎the ‎daily ‎offerings ‎ceased ‎(when ‎Jerusalemm ‎was ‎besieged); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תמידים, ‎תמירין. ‎Ber. ‎10b ‎(ref. ‎to ‎II ‎Kings ‎IV, ‎9 ‎תמיד) ‎הקריב ‎. ‎. ‎. ‎המארח ‎ח׳ ‎if ‎one ‎entertains ‎a ‎scholar ‎in ‎his ‎house, ‎the ‎Scripture ‎accounts ‎it ‎to ‎him ‎as ‎if ‎he ‎offered ‎daily ‎sacrifices. ‎Y. ‎Pes. ‎VI, ‎beg. ‎33a ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎מאה ‎דאמר ‎מאן ‎he ‎who ‎says, ‎a. ‎hundred ‎regular ‎sacrifices ‎supersede ‎the ‎Sabbath ‎during ‎one ‎year, ‎refers ‎to ‎the ‎daily ‎burnt-offerings; ‎he ‎who ‎says ‎two ‎hundred, ‎refers ‎to ‎the ‎daily ‎burnt-offerings ‎and ‎the ‎Musaf ‎sacritiices ‎of ‎the ‎Sabbaths ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎lTmid, ‎name ‎of ‎a ‎treatise, ‎of ‎the ‎Order ‎of ‎Kodashim, ‎of ‎the ‎Mishnah, ‎Tosefta, ‎and ‎Talmud ‎Babll.

תמידא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Gen. ‎XLIX, ‎27. ‎Targ. ‎Koh. ‎X, ‎16; ‎a. ‎e.

תמיה, ‎v. ‎תמה.

תמיהא ‎m. ‎(תמה) ‎astonishment, ‎wonder, ‎marvel. ‎Hull. ‎75b ‎וכ׳ ‎דת׳ ‎מילתא ‎כל ‎anything ‎abnormal ‎people ‎are ‎likely ‎to ‎remember. ‎- ‎[Yalk. ‎EEx. ‎I66, ‎v. ‎next ‎w.] ‎-- ‎Pl. ‎תמיהי. ‎Hull. ‎, ‎c. ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎תדי ‎two ‎simultaneous ‎abnormal ‎phehoimu- ‎ena ‎people ‎will ‎remember. ‎- ‎[תמיהא ‎f, ‎v. ‎תמה.]

תמיהה ‎f. ‎(תמהה) ‎astonishment. ‎Yall. ‎Ex. ‎166 ‎ויתמהו ‎מאד ‎גדולה ‎ת׳ ‎(ed. ‎תמיהא), ‎v. ‎המה.

תמים ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎תמם) ‎without ‎physical ‎blemish; ‎perfect; ‎upright. ‎Zeb. ‎116a ‎ביה ‎כתיב ‎ח׳ ‎. ‎. ‎נח ‎ודלמא ‎might ‎not ‎Noah ‎himself ‎have ‎had ‎an ‎organic ‎defect? ‎(It ‎cannot ‎be, ‎for) ‎it ‎is ‎written ‎of ‎him, ‎he ‎was ‎perfect ‎(Gen. ‎VI, ‎9); ‎בדרכיו ‎ת׳ ‎ודלמא ‎but ‎may ‎this ‎not ‎mean, ‎perfect ‎in ‎his ‎ways ‎of ‎life? ‎Bekh. ‎IV, ‎1 ‎(26b) ‎בין ‎ת׳ ‎בין ‎מום ‎בעל ‎(Bab. ‎ed. ‎תם) ‎whether ‎unblemished ‎or ‎blemished; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תמימים, ‎תמימין. ‎Zeb. ‎VIII, ‎8. ‎Tem. ‎III, ‎5 ‎אם ‎ת׳ ‎באו ‎when ‎they ‎appear ‎unblemished. ‎Y. ‎Yoma ‎VII, ‎end, ‎44c ‎וכ׳ ‎מכוונין ‎היו ‎ת׳ ‎ישראל ‎שהיו ‎שבשעה ‎(not ‎שבע׳) ‎when ‎the ‎Israelites ‎were ‎pertect ‎(God-fearing), ‎they ‎(the ‎rim ‎and ‎Tummim) ‎directed ‎their ‎way. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎44, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎XVIII, ‎31) ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎דרכיו ‎אם ‎if ‎his ‎ways ‎are ‎perfect, ‎how ‎much ‎more ‎is ‎he ‎perfect ‎himselfl; ‎( ‎alkk. ‎Sam. ‎161 ‎וכ׳ ‎תמים ‎דרכו ‎אם); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Peom. ‎תמימה. ‎Hull. ‎11a ‎ה׳ ‎משום ‎because ‎the ‎Law ‎(Lev. ‎III, ‎9) ‎says ‎t'miomah ‎(whole); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎תמימות. ‎Men. ‎60a ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XXIII, ‎15) ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎שבתות ‎. ‎. ‎. ‎אימתי ‎when ‎do ‎yotu ‎get ‎seven ‎complete ‎weeks? ‎When ‎you ‎begin ‎to ‎count ‎from ‎the ‎evening. ‎Pesik. ‎Ha ‎omer, ‎p. ‎69b, ‎a. ‎e., ‎v. ‎ישוע; ‎a. ‎e.

תמים, ‎תמימא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Lev. ‎XXII, ‎27 ‎ו׳ ‎(Iacob). ‎Targ. ‎II ‎EEsth. ‎I, ‎2; ‎a. ‎c. ‎-- ‎Pl. ‎תמימין, ‎תמימי. ‎Targ. ‎Prov. ‎XIII, ‎6. ‎Ib. ‎XXVIII, ‎10; ‎a. ‎e.

תמימות ‎f. ‎(preced. ‎wds.) ‎1) ‎completeness, ‎integrity. ‎B. ‎Kam. ‎39b ‎(expl. ‎בתמותו, ‎ib.) ‎וכ׳ ‎בתמימותו ‎הוא ‎הרי ‎the ‎animal ‎remmains ‎(to ‎its ‎owner) ‎in ‎its ‎commplet ‎eness, ‎we ‎do ‎not ‎diminish ‎it ‎(by ‎hypothecating ‎it ‎for ‎the ‎half- ‎fine ‎for ‎damage ‎done). ‎-- ‎2) ‎moral ‎integrity, ‎simplicity, ‎frank- ‎aess. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎11 ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎XVIII, ‎26) ‎בתת׳ ‎שבא ‎בשעה ‎בת׳ ‎עמו ‎בא ‎when ‎he ‎(Abraham, ‎Moses) ‎came ‎with ‎frank- ‎ness, ‎the ‎Lord ‎dealt ‎with ‎him ‎in ‎frankness, ‎opp. ‎עקמגוהה; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎l. ‎c.; ‎Yalk. ‎Sam. ‎161. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎I ‎וכ׳ ‎בת׳ ‎לפניו ‎שמהלך ‎מי ‎כל ‎אף ‎. ‎. ‎בת׳ ‎. ‎. ‎. ‎מה ‎as ‎the ‎Lord ‎was ‎a ‎shield ‎tto ‎Araham ‎who ‎walked ‎before ‎him ‎in ‎sincerity, ‎so ‎he ‎is ‎a ‎shield ‎to ‎whosoever ‎walks ‎before ‎Dim ‎in ‎sincerity; ‎a. ‎e.

תמימותא ‎ch. ‎same, ‎integrity. ‎Targ. ‎Prov. ‎X, ‎9. ‎Ib. ‎XI, ‎3. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎VIII, ‎13; ‎a. ‎e.

תמינאה ‎m. ‎(תמני) ‎the ‎eighth. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎1. ‎Targ. ‎Lev. ‎XXII, ‎27; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pem. ‎תמיניתא, ‎חמינתא. ‎Ib. ‎XXV, ‎22 ‎(ed. ‎Vien. ‎המינתא).

תמיר, ‎Bekh. ‎44a, ‎v. ‎תימוז.

תמירות ‎f. ‎pl. ‎(v. ‎תמר) ‎the ‎pillars ‎supporting ‎the ‎framework ‎of ‎a ‎lantern ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Laterna). ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎6.

תמך ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎מוך) ‎[to ‎lie ‎under,; ‎to ‎support; ‎[to ‎make ‎to ‎lie ‎under,] ‎to ‎rest ‎upon, ‎lay ‎upon, ‎press. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVI, ‎5 ‎(ref. ‎to ‎תומיך, ‎ib.) ‎תמכני ‎הזה ‎הגורל ‎בסיני ‎this ‎lot ‎(martyrdom) ‎was ‎laid ‎on ‎me ‎at ‎Sinai; ‎Yalk. ‎ib. ‎667. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎13 ‎a ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XXIX, ‎23) ‎ת׳ ‎וכ׳ ‎ליוy ‎כבודו ‎הקבה ‎the ‎Lord ‎rested ‎his ‎glory ‎upon ‎it ‎(Sinai), ‎and ‎on ‎it ‎he ‎gave ‎the ‎Law. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎3 ‎רדו ‎ה׳ ‎וכ׳ ‎להעבירה ‎. ‎. ‎. ‎he ‎(Joseph) ‎held ‎up ‎Jacob's ‎hand ‎to ‎remmo ‎ve ‎t ‎&c. ‎; ‎a. ‎e.

תמך ‎ch., ‎Pa. ‎תמך ‎same. ‎Targ. ‎Prov. ‎V, ‎5 ‎מתמכן ‎Ms. ‎(ed. ‎מסמכן).

תמכא, ‎v. ‎next ‎w.

תמכה ‎f. ‎name ‎of ‎a ‎bitter ‎herb, ‎a ‎kind ‎of ‎chervil. ‎Pes. ‎II, ‎6 ‎(39a) ‎Y. ‎ed. ‎a. ‎Ms. ‎M. ‎(Mish. ‎a. ‎Bab. ‎ed. ‎תמכא); ‎expl. ‎Y. ‎ib. ‎29c ‎top ‎גנגידין; ‎Bab. ‎ib. ‎39a ‎תמכתא ‎(expl. ‎in ‎Rashi; ‎marrubium, ‎hoarhound).

תמכתא ‎ch. ‎same, ‎v. ‎preced.

תמלי ‎=איתמלי, ‎yesterday. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎XX, ‎27. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎III, ‎17; ‎a. ‎e.

תמליון, ‎ת׳בן ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Ben ‎II'malyon. ‎Mell. ‎17b; ‎Yalk. ‎Lev. ‎537. ‎-- ‎V. ‎תלמיוון.

תמליוס, ‎תימ׳ ‎m. ‎(~~~~~, ‎sub. ‎.~~~) ‎foundation ‎stone, ‎foundation. ‎Y'lamd. ‎to ‎Num. ‎XXIII, ‎9, ‎quot. ‎in ‎Ar. ‎ו׳ ‎ליתן ‎ומבקש ‎ויורד ‎חופר ‎היה ‎digged ‎deeper ‎and ‎deeper, ‎seeking ‎to ‎lay ‎a ‎foundation. ‎-- ‎Pl. ‎תמליוסים, ‎חמליוסין, ‎תי׳. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎3 ‎ת׳ ‎קובע ‎הוא ‎היאך ‎לידע ‎(Ar. ‎sing.) ‎to ‎find ‎out ‎where ‎to ‎lay ‎the ‎foundations; ‎Yalk. ‎ib. ‎4. ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎29a ‎bot. ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎. ‎. ‎בשעה ‎when ‎David ‎went ‎to ‎dig ‎for ‎the ‎foundation ‎of ‎the ‎Temple. ‎Y. ‎Sot. ‎VI, ‎beg. ‎20d ‎מילה ‎ת׳ ‎בה ‎דלית ‎(prob. ‎to ‎be ‎read; ‎תמליוסיס, ‎t ‎elehlp~t~) ‎a. ‎thing ‎(rumor) ‎without ‎foundation. ‎Y. ‎Keth. ‎V, ‎29c ‎bot. ‎וכ׳ ‎ה׳ ‎לה ‎לית ‎עיקרא ‎the ‎thing ‎itself ‎has ‎no ‎foundation, ‎and ‎the ‎Rabbis ‎built ‎upon ‎it ‎and ‎went ‎up ‎&c.; ‎a ‎e. ‎- ‎21 ‎1b