A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/אסר - אסתוניא
אסר (b. h.; sec. r. of סור) to surround, enclose (v. Schr. KA Gloss. II, s. v.)-- whence 1) to chain, mprison; to sentence to prison. Ber. 28b, v. איסור. -- 2) to harness, put the horses to. Mekh. B'shall. 1. Gen. R. s. 55, v. אסרה. -- 3) to bind, obligate. Lev. R. s. 23 וכ׳ שא׳ אילולי had not the Lord bound himself by an oath; a. e. --44) to in- terdict, to declare a thing forbidden according to ritual law, opp. התיר to loosen the tie, to allow. Hag. 3b הללו מתירין והללו אוסרין the ones declare forbidden what the others allow. Lev. R. s. 22 לך התרתי לך שאסרתי מה of whatever Ihave forbidden thee (as a class) I have allow- ed thee (a specimen). Erub. VIII, 4 עליו אוסר he (by residing there) restricts the other (debarring him from carrying things around on the Sabbath). -- Part. pass. אסור, . אסורה (itt is) forbidden. Ber. 35a וכ׳ ש׳ לאדם לו א׳ one must not &c.; a. v. fr. -- Pl. אסורים, אסורין; f. אסורות. Ter. X, 12; a. v. fr. v. אסור. Nif. נאסר to be forbidden, to become subject to ritual prohibition. Ib. 11 נאסרת ואינה אוסרת affects other things which come in contact with it, but is not affected; a. fr.
אסר, אסר ch. same; 1) to chain, imprison. Targ. II KingsXVII, 4; a. fr. -- 2) to bind by spell, charm. Targ. Ps. LVIII, 6; a. e. -- 3) to tie up, put on &c. Targ. Y. Gen. XLIX, 11; a. e. - B. Mets. 86b ושרי א׳ דקא that he tied up (his wound) and untied it. Sabb. 81b לארבא אסרתה she tied (stopped) the ship (by magic spell). -- 44) to bind the bowels, check diarrhea. Gitt. 69b למיסר. - 5) to forbid. Hull. 109b וכ׳ לן דא׳ כל, v. preced.; a. v. fr. Ib. 111b; 112a, a. fr. אסיר, אסירי t is, thcy are, forbidden. -- Ab. Zar. 37b ליה מיבעי אסרא יוסף he ought to be called, loseph the forbidder.'- Y. Meg. I, 70c bot. לפניו לוסר to forbid fast- ing on the day preceding. -- 6) tto bind one's self by vowing a fast (cmp. Num. XXX, 3), or to be bound. Meg. Taan. XII, end, quoted and discussed Taan. 12a (v. Var. lect. in Rabb. D. S. a. l. a. notes). Pa. אסר to tie (sheaves). Targ. O. Gen. XXXVII, 7. Ithpa. אתאסר 1) to be imprisoned. Targ. Gen. XLII, 19; a. e. -- 2) (in Talm.) Itthpe. איתסר to be forbidden. Targ. Y. Num. XI, 10. -- Hull. 1o1b ליתסר et it be forbidden. Ib. 115a ליתסרו שבת מעשה what has been prepared on the Sabbath ought to be forbidden. Yeb. 33a מיתסר קא במלאכה he is forbidden from doing labor; a. fr.
אסר, v. איסר.
אסר, אסרא, v. איסר, איסרא I.
אסרא m. one who forbids, v. אסר.
אסרדיוט, אי׳ m. =אסטרטיוט (cmp. stradiot, D. C. s. v. oקutaumv~) Roman officer. Koh. R. to XI, 1. V. סרדיוט.
אסרה f. (אסר) the act of tying (the horses), harness- inag (the chariot). Gen. R. s. 55 וכ׳ שאסר א׳ תבא the harnessing which Joseph did himself (in honor of his father, Gen. XLVI, 29) will stand against the harnessing by Pharaoh (to pursue the Israelites, Ex. XIV, 6); i e. the merits of Joseph's filial love will protect lIsrael from the hostility of Pharaoh.
אסרותא, v. איסרא I, 2.
אסרטא, אי׳ m. =אסטרטא, road. Targ., v. אסט׳. -Y. Shek. VII, 50c bot. דגופתאא א׳ (in Bab. ed. דגדפתה איסרקא, corr. acc.). Y. M. Kat. I, 64b bot.; a. e. (interchanging with אסט׳). - Pl. אסרטין promenade, v. אסט׳. Y. Taan. IV, 68a bot. Y. Yeb. XII, 12d top אסרטן(). [אסרטין troops, v. איס׳.]
אסרטה, same, v. איס׳.
אסרטיא, איס׳ I f.=אסטרטיא I, camp, station. Y. Shek. VII, 50c bot.
אסרטיא, איס׳ II f. army, list of officers, v. אסטיטיא II.
אסרטיגי, v. אסטרטיגוס.
אסרטיוט, איס׳ m. =אסטרטיוט. - Pl. אסרטיוטות. Y. Pes. VIII, end, 36b וכ׳ שומרין היו א׳ (Roman) soldiers were guarding the doors of the Temple in Jerus., and they bathed (as the ceremony of admission into Judaism), and on the same evening partook of the Passover meal. [Tosef. ib. VII, 13, איצטרדיות ed. Zuck., Var. אצטדריוטות, שחרדו׳.]
אסרטיון, v. איסרטין.
אסרטילוס, אסרטילטא, v. אסטרטילטא.
אסרטין, v. אסרטא a. איסרטין.
אסרתא, v. איסרא I, 2.
*אסתגר (Ithpa. of סגר) to be locked up, engrossed with, [Rashi to be bewildered, silenced, not knowing iwhat to say. B. Kam. 40a בקמייתא אסתגרי שבקן Ms. F., leave us alone, I am yet engaged in the first question (Rashi; I am not yet ready to answer &c.). [Editions a. Mss. אסתגר, prob. אסתגיר. Ar. אסתניד am sick().]
אסתדירא, v. איסטרידא.
אסתהר m. (Ithpe. noun of סהר) [the bright,] Venus. Targ. Job XXXI, 26 (h. text אור, cmp. ibid. ירח=סהרא). -- Meg. 13a why was Haaidassa called Esther? קורין או״ה. . א׳ אותה Ms. M. (ed. א׳ שום על) the Gentiles called her Ist'har (Esther), (ed. ... after Ist'har); Yalk. Esth. 1053 אסתהר שם על הנוגה כוכב אותה קורין . . . . called her Venus corresponding to Ist'har. [Cmp. istar=עשתרת, Schrader Kr 176 sq.] V. איסתירא.
אסתוורא, אסתוירא, אסתורא, v. איס׳.
אסתומכא, אי׳ (אסטומכא) m. (Ithpe. noun of סמך; cmp. סומכא) the thick part, or the protection of an organ of the body, muscle, cartilage &c. Hull. 50b (explaining 'the inner stomach') דכרסא א׳ (Ar. אסט׳) the thick portion of the rumen (). Ab. Zar. 29a דליבא א׳ the protector of the heart (or of the stomach), the car- tilago ensiformis, riphoides, v. אונקלי , 3; (other opinion rejected in Rashi fleshy walls of the heartt).