A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/מולייאתא - מומייקה
מולייאתא, v. ממולאי.
מולייר, v. מוליאר. מולייתא f. (מלי) stuffiing, stuffed meat. Pes. 74a האי מ׳ (Ms. M. 2 מליתא, v. Rabb. D. S. a. l. note 50) a roasted lamb stuffed with raw and unsalted meat; ib.b.
מולייתא, pl. of מוליא a. of מולתא.
מולייתא, v. ממולאי.
מולישות, v. מלישות.
מוליתא, מוליתא, v. מולתא.
מוליתא, v. ממולאי.
מולך m. (b. h. מלך) Molekh, the lre-god of the Cana- anites and others. Snh. VII, 7 וכ׳ למ׳ שימסור עד. . . למ׳ he who dedicates a child to M., is not punishable until he surrenders it to M. and passes it through fire. Ib. 64a מ׳ וקתני עכויים קתני the Mishnah speaks first of idol-- atry (in general) and then of M.; היא עכו״ם לאו מ׳ (suh. עבודת) tthe Molekh worship is not included in general idolatry. Tosef. ib. X, 5 וכ׳ ואחד מ׳ אחד whether he pas- ses his son through fire for M. or for any other idol, he is equally punishable; Snh. l. c. Ib. כל מ׳ . . . . מה מפני עליהםוכ׳ שהמליכוהו why does the Torah use the expression Molekh (when meaning any idol) Whatever people makke their ruler (מל); Y. ib. VII, 25c top. Bab. ib. l. c. עראי מ׳ an improvised object of worship (a stone, piece of wood &c.); a. fr.
מולכנא m. (מלך) counsel. Targ. Y. I Num. XXI, 29. V. מלכנא.
מוללא, v. מללא.
מולתא f. (v. מולא II) mule. Targ. II hr. XXXIII, 13. -- Ib. 11 מולוות (pl. constr., used as sing.). -Targ. Y. Ex. XIV, 7מוליתא team of mules. -- Pl. מולייתא, מוליתא. Targ. Y. II, ib. 25 (ed. Amst. מולי׳, v. supra; ib. מזלותא, corr. acc.). - ממולוון, מוליותא. Y. Br. VIII, 12b ed. Lehm. (ed. מוליון, corr. acc.). Y. Taan. III, 66c top.
מום m. (b. h.; =מאום; v. מה, מא; cmp. כלום) 1) some- thing, anything. Ned. 66b, v. יפפה. -- Y. Kidd. III, 64c bot. זר מום ממזר מהו what is mameer (ממזר)? Something re- pulsive; Yeb. 76b זר מ׳ כתיב ממזר the Law says mtamfer which means anything repulsive (male or female); Sifre Deut. 248 מומזר שהוא כל (corr. acc.) whatever is in any way repulsive. -- 2) blemish. Bekh. V, 5, a. fr. מ׳ בעל hav- ing a blemish (unfit for the altar, for priestly service &c.). Ib. VI, 9, a. fr. מ׳ זה הרי this is a legal blemish; מ׳ אינה this is not &c. -- Meg. 29a, v. יהיר. B. Mets. 59b וכ׳ שבך מ׳ do not reproach thy neighbor with a fault which is also thine own; a. fr. - Pl. מומין. Bekh. VI, 1 וכ׳ מ׳ אלו על these are the blemishes in consequence of which a first-born animal may be slaughtered (after the destruction of the Temple). Ib. 2 בלבן מ׳ אין a blemish in the white of the eye is no blemish in the sense of the law. Ib. VII, 1 מ׳ וכ׳ פוסלין . . . אלו the above named blemishes, whether permmanent or transitory, make also human beings unfit (for priesthood &c.); a. fr. -- Denom. הומם to become blesm-. isbedd, defective. Y. Shek. IV, 48b והוממו תמימין שפודין they had redeemed them when they were without blemish, and they became blemished. Num. R. s. 12, end; Oant. R. to VI, 4 וכ׳ הוממו ולא and they have not become unffit for sacrifices on account of blemishes or old age &c., v. זהם. -- Y. Yoma II, 39d הוממה שכבת קטורת frankincense which was extinguished is unfit for the altar.
מום, מומא ch. same. Targ. Job XI, 15. Targ. Lev. XXI, 17; a. fr. -- Bekh. 35a מ׳ הוי is a blemish in the sense of the law. Gitt. 56a וכ׳ מ׳ הוי דלדידן which according to our (Jewish) laws is a blemish (unfittiog for the altar), but is not so according to their (Roman) ritual; a. fr. -- Pl. מומין, מומי. Snh. 5a, v. בקיע II. Bekh. 36b; a. fr.
מומוס m. (t~~~) mimic actor, mime. Lam. R. to III, 13 וכ׳ המ׳ את מכניסים (Ar. מיאמוס, read מימוס) they bring a mime on the stage, his head shaved &c.; ib. in- trod. (R. Abbahu 6) המתים (corr. acc ). -- Pl. מומסין. Gen. R. s. 80, beg. - Cant. R. to VII, 9 מימרס תפתיא (readמימוסיןנ) tiftaye (Dan. III, 2) means the actors.
מומזר, v. מום h.
מומחא, v. next w. -[Sabb. 56a, v. מחי.]
מומחה m. (מחה; cmp. ~~~n, Lat. tritus) tried, skilleud, epertt, practical. Snh. 5a; R. Hash. 25b לרבים מ׳ recognized by the public as an experienced judge. Ib. וכ׳ מ׳ לך אין there can be no expert more popular than Moses was. Bekh. IV, 4 (28b) לב״ד מ׳ a lawyer approved by a court. Ab. Zar. 27a top מ׳ רופא a practical physician (that has a reputation at stake). Ib. לרבים מ׳ היה אם if he is a recognized practitioner. Sabb. VI, 2 מן שאינו קמיע המ׳ an amulet which is not issued by an approved person; ib. 53b מ׳ שאינו קמיע an unapproved amulet; Tosef. ib. IV (V), 10 מומחא. Sabb. l. c. לאדם מ׳ of approved effect on human beings. Y. ib. VI, 8b top מ׳ זה קמיע this amulet is approved. -Erub. V, 5 (58b) המ׳ מן אלא (Ms. O. מ׳ אלא, v. Rashi a. l.) only one of the best of the expert class; (oth. opin. v. Bart. a. l.). -Gen. R. s. 30 ומ׳ צדיק a righteous man and at the same timme a practical man; a. fr. -- דt, מומחים, מומחין. Snh. III, 1 (23a) מ׳ (או) כשרים (Bab. a. Y. ed. ב״ד מפי מ׳, v. Rabb. D. S. a. l. note 1) men otherwise qualified and (or) authorized by the court; expl. ib. 23a כמ׳ נעשו כשרין היו אם if not disqualified (on account of kinship or bad conduct) they are to be considered as if they were authorized judges; a. e. --[מומחה, מומחא, Sabb. 58, v. מתי]
מומי m. pl. (ימא) oath; imprecation, curse. Targ. Cf. Num. V, 21 (Y. ממומי). Targ. O. Lev. V, 1. Targ. IKings VIII, 31 (not מו׳); a. fr. -- B. Mets. 85a דא עזובה ׳ Iswear, this (my desire) has been abandoned. Lev. R. s. 6 (prov.) העול מ׳ לידי זכאי בין right or wrong, do not run the risk of an oath. Y. Ned. I, 37a top, v. מוהה; a. e. 4ם