A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/עקרא - ערב

‎causes ‎barrenness; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎עקרין; ‎f ‎עקרן. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎l. ‎c. ‎(ed. ‎Vien. ‎עקרין ‎נשין, ‎corr. ‎acc.).

2קרא, ‎v. ‎sub ‎עיק׳. ‎קרב ‎c. ‎(b. ‎h; ‎prob. ‎fr. ‎כקב, ‎with ‎anorg. ‎י; ‎cmp. ‎ערקוב) ‎1) ‎scorpion. ‎Ab. ‎V, ‎5 ‎וכ׳ ‎וע׳ ‎נחש ‎הזיק ‎ולא ‎nor ‎did ‎ever ‎a ‎serpent ‎or ‎a ‎scorpion ‎harm ‎anybody ‎in ‎Jernsalem. ‎Ib. ‎II, ‎10, ‎v. ‎עקיצה. ‎Sabb. ‎121b ‎שבחדייב ‎'ע׳ ‎the ‎scorpion ‎of ‎Adiabene; ‎Y. ‎ib. ‎XIV, ‎beg. ‎14b. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎10 ‎היין ‎בע׳ ‎משול ‎(some ‎ed. ‎כע׳) ‎wine ‎is ‎compared ‎to ‎a ‎scorpion; ‎סופו ‎. ‎. ‎בעוקצו ‎מכה ‎ע׳ ‎מה ‎as ‎the ‎scorpion ‎wounds ‎with ‎its ‎tail, ‎so ‎wine ‎wounds ‎at ‎the ‎end. ‎Sifra ‎K'dosh., ‎Par. ‎, ‎ch. ‎II ‎ע׳ ‎עקצתו ‎if ‎a ‎scorpion ‎stung ‎him; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎עקרבים, ‎עקרבין. ‎Sabb. ‎l. ‎c. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎84 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XXXVII, ‎24) ‎וכ׳ ‎וע׳ ‎נחשים ‎אבל ‎בו ‎אין ‎מים ‎water ‎was ‎not, ‎but ‎serpents ‎and ‎scorpion ‎were ‎therein; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎the ‎constellation ‎scorpio. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎20. ‎Nuum. ‎R. ‎l. ‎c. ‎כל ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎אין ‎. ‎. ‎. ‎שעה ‎as ‎long ‎as ‎Kimah ‎(v. ‎כימה) ‎is ‎visible, ‎Scorpio ‎is ‎invisible; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎bit ‎of ‎a ‎bridle. ‎Kel. ‎XI, ‎5. ‎- ‎4) ‎הבד ‎בית ‎עקרב ‎the ‎iron-shod ‎part ‎of ‎the ‎pressbeam. ‎Ib. ‎XII, ‎3.

עקרבא ‎ch. ‎same, ‎scorpion. ‎Keth. ‎50a ‎ע׳ ‎ליה ‎דטרקא ‎whom ‎a ‎scorpion ‎stung. ‎Ned. ‎41a ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎לההיא ‎חזייה ‎(not ‎דע׳ ‎קרוקיתא ‎לההוא), ‎v. ‎אקרותא. ‎Hag. ‎5a, ‎v. ‎זיבורא; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎עקרבין, ‎עקרבי. ‎Targ. ‎Deut. ‎VIII, ‎15; ‎a. ‎e. ‎-Snh. ‎67b ‎ע׳ ‎הוו ‎. ‎שדא ‎he ‎poured ‎out ‎a ‎little ‎(of ‎the ‎water), ‎and ‎scorpions ‎appeared.

עקרבא, ‎עקרבה. ‎v. ‎כקרבהת.

עקרבין ‎pr. ‎n. ‎pl., ‎דע׳ ‎מסקנא ‎the ‎ascent ‎of ‎Akrabbin. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XXXIV, ‎4(ed. ‎Vien. ‎עקרבים; ‎Y. ‎קרבית); ‎Targ. ‎Josh. ‎XV, ‎3; ‎Targ. ‎Jud. ‎I, ‎36 ‎עקרבים ‎(h. ‎text ‎מעלה ‎עקרבים).

עקרבלין, ‎עקרבנין, ‎v. ‎ערקב׳.

עקרבת ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Akrabbath, ‎a ‎place ‎at ‎a ‎days ‎distance ‎north ‎of ‎Jerusalem. ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎2 ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎עקרבה; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note); ‎Bets. ‎5a ‎עקרבת ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎עקרבא, ‎עקרבה).

עקרה, ‎v. ‎כקר.

עקרתז, ‎v. ‎עיקר.

כקרת ‎v. ‎אחי.

עקש I ‎v. ‎כקוש ‎II.

עקש II ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Ikkesh. ‎Bekh. ‎38a ‎ע׳ ‎אבי ‎חזקיה.

טקשןm. ‎(v. ‎עקושה) ‎crookedlegged, ‎v. ‎קישן.

עקת, ‎עקתא, ‎עקתא I ‎f. ‎(עוק) ‎anguish, ‎trouble, ‎disttress. ‎Targ. ‎Ex. ‎XVIII, ‎8 ‎(ed. ‎Berl. ‎ע׳). ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XLII, ‎21 ‎עקת ‎constr. ‎(ed. ‎Berl. ‎עקת); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎81. ‎[brov.) ‎וכ ‎נדרא ‎ע׳ ‎בשעת ‎in ‎the ‎hour ‎of ‎trouble-a ‎VoVw, ‎in ‎time ‎of ‎release-forgetting; ‎Tanh. ‎Vayishl. ‎8; ‎Yalk. ‎Gen. ‎135 ‎נדר ‎עקת ‎בשעת ‎(corr. ‎acc.); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎עקן ‎(v. ‎עעכא,(עעה. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXV, ‎22. ‎- ‎Midr. ‎Till.to ‎Ps. ‎XVIII, ‎5 ‎ed. ‎Bub., ‎v. ‎פני ‎II.

עקתא II ‎m. ‎(עקת, ‎v. ‎עיקתא ‎II), ‎pl. ‎עקתין ‎narroos; ‎trnsf. ‎distress. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXV, ‎17.

ער ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎עור ‎or ‎ערר) ‎[stirring ‎up,] ‎hater. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎37; ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎7b ‎bot. ‎וכ׳ ‎וער ‎שונא ‎שנער ‎Babylonia ‎is ‎called ‎Shinar, ‎because ‎she ‎reared ‎an ‎enemy ‎and ‎hater ‎of ‎the.Lord ‎(Nebuchadnezzar); ‎Yalk. ‎Gen. ‎62 ‎(not ‎וצ); ‎Lammm. ‎RR. ‎introd. ‎(R. ‎Josh. ‎2). ‎- ‎[Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎CII, ‎18 ‎ער ‎שהיה, ‎ed. ‎Bub., ‎v. ‎ערער.]

ער, ‎ערא ‎ch. ‎same. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎26 ‎[read]שנאך ‎ליגבי ‎הידא ‎ערך ‎ליגבי ‎הידא ‎(v. ‎הידא) ‎why ‎dost ‎thou ‎call ‎on ‎thy ‎enemy,. ‎why ‎on ‎thy ‎adversary?; ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XXIV ‎ליה ‎הידא ‎חברך ‎גבי ‎ליה ‎הידא ‎ערך ‎גבי ‎(corr. ‎acc.).

ער I ‎awake, ‎v. ‎עור ‎I.

ער II ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Er, ‎son ‎of ‎Judah ‎and ‎Tamar. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎85 ‎העולם ‎מן ‎שהוער ‎ער ‎his ‎name ‎was ‎Er, ‎because ‎he ‎was ‎removed ‎out ‎of ‎the ‎world ‎(died ‎young); ‎Yalk. ‎ib. ‎145. ‎Yeb. ‎34b; ‎a. ‎e.

ער ‎m. ‎(cmp. ‎ער) ‎ar, ‎name ‎of ‎a ‎bird ‎of ‎prey, ‎perh. ‎Lammergeyer. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XI, ‎13 ‎(ed. ‎Amst. ‎עד; ‎Targ. ‎Y. ‎עוזא; ‎h. ‎text ‎פרס); ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XIV, ‎12 ‎(ed. ‎Bel. ‎צר; ‎Y. ‎II ‎עריא; ‎ed. ‎dAmst. ‎עד׳).

ערא I ‎v. ‎כר ‎ch.

ערא II ‎m. ‎1) ‎bay-tree. ‎Gitt. ‎69b ‎דע׳ ‎טרפא ‎Ar. ‎(ed. ‎דערא׳ ‎אטרפא; ‎Rashi ‎דארעא, ‎expl. ‎ארא ‎ען ‎של ‎עלה) ‎bay- ‎leaves ‎(v. ‎Low, ‎Pf., ‎p. ‎299). ‎-- ‎2) ‎a ‎speciies ‎of ‎cedar, ‎pine. ‎-- ‎Pl. ‎ערי. ‎B. ‎Bath. ‎81a; ‎R. ‎Hash. ‎23a ‎ע׳ ‎ערוניב)ארונים) ‎aronim ‎(v. ‎ארן) ‎is ‎(in ‎Ch.) ‎are ‎(Rashi; ‎laurel ‎tree); ‎(Yalk. ‎Is. ‎314. ‎ערוביי ‎ארמונים).

עראה, ‎v. ‎preced.

עראי, ‎עריי ‎m. ‎(= ‎ערעיי, ‎v. ‎ערע ‎a. ‎ארע) ‎1) ‎evil, ‎mis- ‎fortune. ‎Sifra ‎B'huck., ‎Par. ‎2, ‎ch. ‎V ‎(ref. ‎t ‎קרי, ‎Lev. ‎XXVI, ‎23, ‎sq.) ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎. ‎. ‎אני ‎אף ‎בעולם ‎עריי ‎.. ‎עשיתם ‎אתם ‎you ‎made ‎my ‎laws ‎of ‎justice ‎a ‎mistortune ‎in ‎the ‎world, ‎so ‎I ‎shall ‎make ‎you ‎a ‎misfortune ‎in ‎the ‎world; ‎ib. ‎ch. ‎VIII;Yalk. ‎Lev. ‎675 ‎עראי. ‎--- ‎2) ‎accident, ‎chance, ‎improvisation, ‎opp. ‎קבע. ‎Succ. ‎2a ‎ע׳ ‎בדירת ‎ושב ‎קבע ‎מדירת ‎צא ‎leave ‎the ‎permanent, ‎and ‎live ‎in ‎a ‎temporary ‎dwelling. ‎Ib. ‎II, ‎9 ‎סוכתו ‎. ‎. ‎. ‎כל ‎ע׳ ‎ודירתו ‎קבע ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎וביתו) ‎during ‎the ‎seven ‎days ‎(of ‎the ‎Feast ‎of ‎Booths) ‎man ‎must ‎make ‎his ‎booth ‎the ‎permanent ‎and ‎his ‎dwelling ‎the ‎incidental ‎residence. ‎Ib. ‎26a ‎ע׳ ‎אכילת ‎an ‎incidental ‎meal, ‎luncheon, ‎opp. ‎to ‎אאכילת ‎קבע ‎a ‎regular ‎meal. ‎Maasr. ‎I, ‎5 ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎מהם ‎אוכל ‎(sub ‎אכילת) ‎he ‎may ‎make ‎of ‎them ‎an ‎irregular ‎meal ‎until ‎&c.; ‎Toser. ‎ib. ‎I, ‎11, ‎a. ‎e. ‎ארעי ‎ed. ‎Wil., ‎oth. ‎עראי. ‎Succ. ‎l. ‎c. ‎ע׳ ‎שינת ‎irregular ‎sleep, ‎a ‎nap; ‎a. ‎fr.

ערב I ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎ארב) ‎[to ‎insert, ‎press ‎into, ‎inter- ‎weave,] ‎1) ‎to ‎mix, ‎confuse. ‎Yalk. ‎Deut. ‎808 ‎העיסה ‎את ‎ערבו ‎(or ‎ערבו ‎Pi.; ‎not ‎ערכו), ‎v. ‎עיסה. ‎- ‎2) ‎[to ‎substitute, ‎putt ‎in. ‎place ‎off] ‎to ‎vouch ‎for. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎4 ‎אותנו ‎עורבים ‎אבותינו ‎let ‎our ‎ancestors ‎be ‎our ‎surety ‎(for ‎our ‎observance ‎of ‎the ‎Law); ‎Yalk. ‎ant. ‎982. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎3 ‎שנערוב ‎אתם ‎ממבקשים ‎וכ׳ ‎אתכם ‎do ‎you ‎want ‎us ‎to ‎guarantee ‎to ‎you ‎that,, ‎if ‎you ‎separate ‎your ‎tithes ‎properly, ‎the ‎mice ‎-will ‎not ‎attack. ‎140