Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/137

This page needs to be proofread.
‎אריכא
‎ארישתא
120


‎his ‎body. ‎Keth. ‎103b ‎וכ׳ ‎ואריכנא ‎I ‎would ‎dress ‎parch- ‎ment ‎rolls ‎of ‎deer ‎skins.

אריכא ‎m. ‎(preced.) ‎[one ‎who ‎arranges ‎arguments,] ‎Arekha, ‎title ‎of ‎a ‎lecturer. ‎Sabb. ‎59b ‎א׳ ‎רבה ‎גברא ‎a ‎great ‎man, ‎a ‎lecturer. ‎Esp. ‎known ‎R. ‎Aha ‎Arekha. ‎Ib. ‎111a; ‎a. ‎e. ‎Ber. ‎33a ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎Hiya); ‎Abba ‎Arekha ‎(Rab, ‎v. ‎רב). ‎[In ‎legend; ‎tall, ‎v. ‎ארוך.]

*אריכא ‎f. ‎(preced.) ‎theme ‎of ‎a ‎lecture. ‎Midr. ‎Tll., ‎beg. ‎א׳ ‎לה ‎עבד ‎used ‎that ‎idea ‎of ‎R. ‎Yudan ‎as ‎a ‎theme.

אריכא ‎m. ‎(v. ‎אריך ‎II) ‎long, ‎prolonged. ‎Bets. ‎30b ‎יומא ‎א׳ ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎אריכתא); ‎Succ. ‎45b ‎א׳ ‎יומא ‎an ‎adjourned ‎day. ‎-- ‎Fem. ‎אריכתא. ‎Ber. ‎4b ‎א׳ ‎תפלה ‎a ‎continued ‎prayer; ‎א׳ ‎גאולה ‎a ‎continued ‎benediction ‎on ‎redemption, ‎v. ‎גאולה. ‎-- ‎Pl. ‎אריכתא. ‎Keth. ‎8a ‎א׳ ‎שית ‎the ‎six ‎lengthy ‎bene- ‎dictions.

אריכה, ‎אריכות ‎f. ‎(ארך) ‎prolongation, ‎length; ‎(sub. ‎אף, ‎or ‎פנים) ‎fortbearance. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎8 ‎שהאריר ‎א׳ ‎וכ׳ ‎the ‎forbearance ‎which ‎Samuel ‎showed. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎70 ‎פנים ‎נא׳ ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77b ‎bot.; ‎a. ‎e. ‎ימים ‎א׳ ‎length ‎of ‎days, ‎long ‎life. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎64 ‎ימים ‎א׳ ‎lapse ‎of ‎time.

אריכותא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Is. ‎XXXVIII, ‎11.

אריכותא ‎f. ‎(v. ‎אריך ‎II, ‎2) ‎preparation, ‎future ‎(v. ‎ורך, ‎Schr. ‎KA ‎p. ‎549). ‎Targ. ‎Jer. ‎XXXI, ‎5.

ארים ‎(ארום, ‎pr. ‎n. ‎Arim ‎(Arum). ‎Y. ‎Hag. ‎I, ‎76c ‎bot.; ‎Y. ‎Pes. ‎III, ‎end, ‎30b ‎א׳ ‎בית ‎עליית, ‎v. ‎עלייה; ‎(Sifre ‎Deut. ‎41 ‎ערוד; ‎Yalk. ‎ib. ‎681 ‎שערים; ‎Kidd. ‎40b ‎נתזה).

ארימין ‎m. ‎(ερημα, ‎τα) ‎desert, ‎wilderness. ‎א׳ ‎מקום ‎a ‎settlement ‎in ‎a ‎desert. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎35 ‎(ed. ‎אדרימוון, ‎Ar. ‎ארימון, ‎corr. ‎acc.). ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎11. ‎-- ‎Yalk. ‎Jer. ‎257 ‎אירימון, ‎cmp. ‎אירימיאה.

*אריס I ‎m. ‎(ארס) ‎something ‎tied ‎to ‎the ‎body ‎(περι- ‎Gt~), ‎whence ‎an ‎emblem ‎5et ‎in ‎a ‎ring ‎or ‎chain ‎(cmp. ‎Deut. ‎VI, ‎8; ‎Prov. ‎VI, ‎21, ‎also ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Amuletum). ‎Pl. ‎אריסין. ‎Deut.R. ‎s. ‎3 ‎שניםא ‎לו ‎הכניסה ‎(read ‎שני) ‎brough. ‎into ‎his ‎house ‎two ‎emblems ‎(of ‎faith); ‎the ‎king, ‎too, ‎א׳ ‎שני ‎כנגדן ‎לה ‎זקף ‎had ‎two ‎corresponding ‎emblems ‎set ‎for ‎her. ‎Ib. ‎Abraham ‎delivered ‎to ‎his ‎children ‎א׳ ‎שני ‎two ‎emblems ‎(which ‎they ‎should ‎guard, ‎Gen. ‎XVIII, ‎19).

אריס II ‎m. ‎(ארס) ‎prop. ‎bound, ‎engaged, ‎esp. ‎tenant ‎who ‎ills ‎the ‎owner's ‎ground ‎for ‎a ‎certain ‎share ‎in ‎the ‎produces, ‎contrad. ‎fr. ‎חכור ‎tenant ‎who ‎pays ‎the ‎landlord ‎a ‎certain ‎rent ‎in ‎kind, ‎irrespective ‎of ‎the ‎yield ‎of ‎the ‎crops. ‎Y. ‎Bicc. ‎I, ‎end, ‎64b. ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎III, ‎14a ‎bot. ‎שהוריד ‎א׳ ‎א׳ ‎a ‎farmer ‎letting ‎to ‎a ‎sub-farmer. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎433. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎1 ‎אריסו ‎his ‎(the ‎king's) ‎tenant, ‎i. ‎e. ‎Adam ‎(in ‎para- ‎dise); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎אריסים, ‎אריסין. ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎l. ‎c. ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎82b ‎bot. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎7; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Cmp. ‎עריס.

אריס, ‎אריסא, ‎ארישא ‎ch. ‎1) ‎same, ‎also ‎field ‎laborer. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXIII, ‎25; ‎26 ‎Levita ‎(ed. ‎פועל). ‎Targ. ‎Cant. ‎VIII, ‎11. ‎-- ‎Ab. ‎Zar. ‎21b ‎קעביד ‎אריסותיה ‎א׳ ‎the ‎gentile ‎tenant ‎working ‎during ‎the ‎Jewish ‎festive ‎week, ‎works ‎for ‎his ‎tenancy ‎(not ‎as ‎the ‎Jew's ‎employee). ‎Hag. ‎25b ‎וכ׳ ‎א׳ ‎. ‎. ‎. ‎הוא ‎דינא ‎it ‎is ‎the ‎tenant's ‎business ‎to ‎pro- ‎cure ‎kegs ‎&c. ‎--a*B. ‎Bath. ‎55a ‎וכ׳ ‎עד ‎דפדסאי ‎דאריסא ‎Rashb. ‎a. ‎l. ‎(ed. ‎אריסותא, ‎Var. ‎דארישן, ‎שאין ‎. ‎. ‎., ‎דארישאן, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note, ‎Ms. ‎M. ‎דאריש׳) ‎that ‎the ‎tenant ‎of ‎the ‎Persians ‎is ‎such ‎only ‎up ‎to ‎forty ‎years ‎(after ‎which ‎time ‎he ‎is ‎considered ‎a ‎legitimate ‎owner); ‎v. ‎Nim. ‎Jos. ‎to ‎Alf. ‎a. ‎l. ‎[lIt ‎seems ‎that ‎the ‎Pers. ‎Jews ‎pronounced ‎ארישא ‎a. ‎ארישותא, ‎cmp. ‎דישתנא ‎a. ‎דיסתנא.]]-- ‎Pll. ‎אריסיא. ‎Targ. ‎Job ‎XXIX, ‎23. ‎ארישאין, ‎v. ‎supra. ‎[Lev. ‎R. ‎s. ‎28, ‎v. ‎אריסטא.]- ‎2) ‎berothed, ‎v. ‎ארס.

אריס, ‎אריסא ‎poison, ‎v. ‎ארס ‎ch.

אריסה ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Bath. ‎IV, ‎8; ‎v. ‎עריסה.

אריסות ‎f. ‎(אריס ‎II) ‎tenancy, ‎condition ‎of ‎the ‎Aris. ‎Peah ‎V, ‎5 ‎בא׳ ‎as ‎a ‎tenancy; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl ‎אריסיות. ‎Y. ‎Bicc. ‎I, ‎end, ‎64b ‎א׳ ‎בעלי ‎owners ‎of ‎tenanted ‎properties, ‎v. ‎חכירה.

אריסותא ‎ch. ‎same. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5. ‎Ab. ‎Zar. ‎21b; ‎a. ‎e. ‎B. ‎Bath. ‎55a, ‎v. ‎אריסא. ‎[M. ‎Kat. ‎22b, ‎v. ‎ארישתא]

אריסטא ‎m. ‎(corrupt. ‎of ‎אריסטיטא, ‎~~~~~~~~) ‎break- ‎fasting, ‎in ‎gen. ‎invited ‎guest. ‎Pl. ‎אריסטין, ‎אריסטייא. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎3 ‎וכ׳ ‎א׳ ‎שביק ‎let ‎the ‎guests ‎eat ‎(some ‎ed. ‎אריסטון, ‎our ‎guests?h). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28 ‎אריסייא ‎(corr. ‎acc.). ‎Lam. ‎R. ‎to ‎IV, ‎2 ‎א׳ ‎ביני ‎among ‎the ‎seated ‎guests.

אריסטובולוס, ‎אריסטובלוס ‎pr. ‎n. ‎m. ‎(Αρι- ‎doo) ‎Aristobule, ‎brother ‎of ‎Hyrcan, ‎son ‎of ‎Alexan- ‎der ‎Jannai. ‎Men. ‎64b; ‎B. ‎Kam. ‎82b; ‎a. ‎e.

אריסטוון, ‎read

אריסטון I ‎m. ‎(αριστον) ‎orig. ‎morning ‎meal, ‎later ‎principal ‎meal, ‎dinner, ‎repast. ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎7b ‎הווה ‎אין ‎כ׳ ‎א׳ ‎לכון ‎if ‎ye ‎are ‎invited ‎to ‎a ‎dinner, ‎and ‎the ‎day ‎is ‎advanced, ‎&c. ‎Y. ‎Snh. ‎III, ‎21c ‎top ‎א׳ ‎גו ‎during ‎dinner. ‎Ib. ‎VI, ‎23c; ‎a. ‎fr.

אריסטון II ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Ariston. ‎Hall. ‎IV, ‎11; ‎Y. ‎Shebi. ‎VI, ‎end, ‎37a ‎(a ‎Syrian ‎land-owner). ‎-- ‎Y. ‎Yeb. ‎XVI, ‎end, ‎16a ‎א׳ ‎חד ‎one ‎Ariston. ‎[0ne ‎of ‎the ‎ook ‎~~arccv ‎mentioned ‎Cod. ‎Theod. ‎Lib. ‎XII, ‎Tit. ‎888, ‎Frankel ‎M'bo ‎p. ‎65a.]

ארירה ‎f. ‎(ארר) ‎cursing, ‎imprecation. ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎8a ‎(play ‎on ‎Aron, ‎the ‎ark) ‎from ‎there ‎לעולם ‎יוצאה ‎א׳ ‎curse ‎goes ‎forth ‎into ‎the ‎world ‎(for ‎transgressors); ‎a. ‎e.

ארירן, ‎v. ‎אררן.

ארישא ‎or ‎ארישא, ‎ארישאין, ‎ארישאן, ‎ארישן, ‎v. ‎אריסא.

ארישתא ‎or ‎ארישתא ‎(ארישותא, ‎אריסותא) ‎f. ‎(ארש, ‎v. ‎ארס) ‎prop. ‎obligation, ‎hence ‎(sub. ‎סעודת) ‎a ‎meal ‎which ‎creates ‎an ‎obligation, ‎a ‎meal ‎which ‎is ‎given ‎in ‎tthe ‎expectation ‎of ‎receiving ‎invitations ‎from ‎the