Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/148

This page needs to be proofread.
‎אששיתא
‎את
131


‎of ‎the ‎moon ‎has ‎been ‎seen ‎ובמים ‎בא׳ ‎in ‎a ‎reflecting ‎glass ‎or ‎in ‎water.

אששיתא ‎ch. ‎same; ‎v. ‎עששיתא. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎12 ‎שאשיתא ‎דקנדילא ‎(readאש). ‎Yalk. ‎Ex. ‎186 ‎אשתא; ‎(Tanh. ‎Vaera ‎lI4; ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎12 ‎עשש׳).

אשת ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎41d ‎bot. ‎קנים ‎א׳, ‎v. ‎חישה.

אשתא ‎f. ‎fre, ‎v. ‎אשא.-[Yalk. ‎Ex. ‎186, ‎v. ‎אששיתא.]

אשתא ‎sfx, ‎v. ‎אישתא.

אשתאה ‎m. ‎the ‎sixth. ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎XII, ‎11.

אשתדא, ‎איש׳ ‎(contr. ‎of ‎דא ‎שתא, ‎with ‎א׳ ‎pref) ‎this ‎year. ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎IV, ‎55b.

אשתדור, ‎אשתדור ‎m. ‎(שדר ‎II) ‎resistance, ‎rebellion. ‎Ezra ‎IV, ‎15; ‎19. ‎- ‎Targ. ‎Lam. ‎I, ‎1א ‎חובאה ‎(read ‎דא׳ ‎חובא).

*אשתדיותא ‎f. ‎(שדי) ‎being ‎cast ‎about, ‎shaking. ‎Targ. ‎Is. ‎VIf, ‎2 ‎(Ar. ‎אשדוות).

אשתווא ‎thpe. ‎of ‎שוי.

*אשתומא ‎m. ‎(שמם, ‎v. ‎next ‎w.) ‎confusion, ‎nonsense. ‎Hull. ‎84b ‎וכ׳ ‎קאמר ‎א׳ ‎he ‎talks ‎nonsense, ‎let ‎his ‎inter- ‎preter ‎(אמורא) ‎be ‎taken ‎away ‎from ‎him ‎(v. ‎Rashi ‎a. ‎l. ‎for ‎dif. ‎version, ‎a. ‎conception ‎of ‎אמורא).

אשתומם, ‎איש׳ ‎(Ithpe. ‎of ‎שמם; ‎cmp. ‎Dan. ‎IV, ‎16) ‎he ‎was ‎confounded, ‎stood ‎aghast. ‎Hull. ‎21a; ‎Sabb. ‎47a.

אשתונית ‎Yalk. ‎Lev. ‎568 ‎הא׳ ‎זהו, ‎read ‎האשקלונית ‎זרז.

אשתור, ‎עשתור ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Ashtor. ‎Y. ‎Bicc. ‎I, ‎64a ‎top; ‎a. ‎e.

אשתטית, ‎v. ‎איש׳.

*אשתימא ‎m. ‎(שום) ‎mark, ‎distinction. ‎Ab. ‎Zar. ‎41a ‎וכ׳ ‎א׳ ‎סבור ‎מעיקרא ‎Ar. ‎(ed. ‎אישחיימא) ‎at ‎first ‎it ‎was ‎thought ‎the ‎ring ‎in ‎the ‎hand ‎of ‎a ‎statue ‎was ‎a ‎mere ‎distinction ‎(not ‎typical ‎of ‎any ‎religious ‎idea), ‎but ‎after- ‎wards ‎it ‎was ‎found ‎out ‎that ‎(it ‎represents ‎the ‎idea ‎that) ‎he ‎(the ‎bearer ‎of ‎it) ‎seals ‎himself ‎for ‎death ‎as ‎a ‎vicarious ‎sacrifice ‎for ‎the ‎whole ‎world.

אשתי, ‎v. ‎שתי.

אשתין, ‎v. ‎שתן.

אשתיתא ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Ishtitha. ‎Erub. ‎52a ‎Ar. ‎(ed. ‎אישתתא, ‎Var. ‎אישתו׳, ‎Ms. ‎אישתי׳; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.)

אשתלהיותא ‎f, ‎constr. ‎אשתלהיות ‎(שלהי) ‎fainting. ‎Targ. ‎Ps. ‎cXnIl, ‎4.

אשתמודע I ‎(v. ‎next ‎w.) ‎1) ‎to ‎satisfy ‎ones ‎self ‎from ‎the ‎evidence ‎of ‎friends, ‎to ‎have ‎one ‎identified. ‎Yeb. ‎39b ‎וכ׳ ‎דאחדה ‎אשתמודעיניה ‎Ar. ‎(ed. ‎אישתמודעינהו) ‎we ‎satis- ‎fied ‎ourselves ‎about ‎him ‎that ‎he ‎is ‎the ‎brother ‎&c. ‎-- ‎2) ‎to ‎recognise. ‎Targ. ‎Gen. ‎XLII, ‎7; ‎8; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎to ‎be ‎recognized, ‎known. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XXI, ‎36; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎) ‎to ‎introduce ‎one's ‎self, ‎to ‎befriend. ‎Targ. ‎Ruth ‎II, ‎19; ‎a. ‎e.

אשתמודע II ‎m. ‎(Ishtaf. ‎of ‎the ‎form ‎מודע) ‎one ‎who ‎proved ‎himself ‎a ‎friend, ‎acguaintance. ‎Targ. ‎Ruth ‎II, ‎1; ‎III, ‎2.

אשתמודעותא ‎f. ‎(v. ‎preced.) ‎1) ‎partiality, ‎pre- ‎ferment. ‎Targ. ‎Is. ‎III, ‎9 ‎(h. ‎text ‎פנים ‎הכרת). ‎-2) ‎that ‎by ‎which ‎one ‎is ‎recognied, ‎distinctive ‎feature. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XLIX, ‎5 ‎(h. ‎text ‎מכרות׳=מכרות׳).

אשתממו. ‎אשתממותא ‎f. ‎(שמם) ‎desolation. ‎Targ. ‎Zeph. ‎II, ‎13; ‎a. ‎e.

אשתסר ‎(contr. ‎of ‎עסר ‎אשתא, ‎cmp. ‎ארביסר) ‎sixteen. ‎Targ. ‎I ‎chr. ‎IV, ‎27; ‎a. ‎e.

אשתעותא ‎f. ‎(שעי) ‎narration, ‎tale, ‎speech. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎IX, ‎24. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XVI, ‎6; ‎a. ‎e.

אשתעממו ‎f. ‎(שעמם) ‎devastation. ‎Targ. ‎II ‎Chron. ‎XXIX, ‎8. ‎אשתקד ‎1) ‎(contr. ‎of ‎קדמאה ‎שתא) ‎last ‎year; ‎cmp. ‎אשתדא. ‎Y. ‎Gitt. ‎III, ‎end, ‎45b ‎א׳ ‎משל ‎ישן ‎'old ‎produces' ‎means ‎last ‎year's ‎crop. ‎Bets. ‎5b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎(contr. ‎of ‎קד׳ ‎שעתא) ‎previously, ‎ere ‎this. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XVI, ‎21.

אשתריותא, ‎corr. ‎אשתדיותא. ‎Targ. ‎Is. ‎VII, ‎2, ‎ed. ‎Ven.

א״ת, ‎ב״שא״ת ‎Athbash, ‎a ‎method ‎of ‎interchanging ‎the ‎first ‎letter ‎of ‎the ‎Alphabet ‎(א) ‎with ‎the ‎last ‎(ת), ‎the ‎second ‎(ב) ‎with ‎the ‎last ‎but ‎one ‎(ש), ‎the ‎third ‎from ‎the ‎beginning ‎() ‎with ‎the ‎third ‎from ‎the ‎end ‎(ר), ‎&c. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎13. ‎-- ‎Ib. ‎s. ‎18 ‎בבל ‎באת״בש ‎ששך ‎Sheshach ‎(Jer. ‎XXV, ‎26) ‎represents ‎Babel ‎by ‎the ‎rule ‎of ‎athbash.

את־ ‎formative ‎prefix ‎of ‎the ‎Ithpa., ‎Ithpe. ‎and ‎Ithpo., ‎and ‎corresponding ‎nouns; ‎in ‎Talmud ‎mostly ‎איתי; ‎cmp. ‎אסי ‎a. ‎איס־. ‎[For ‎words ‎not ‎to ‎be ‎found ‎here ‎v. ‎subo ‎איתי, ‎a. ‎vice ‎versa.]

את ‎c. ‎(b. ‎h. ‎את ‎f.; ‎contr. ‎of ‎אנת) ‎thou. ‎Targ. ‎Gen. ‎III. ‎11; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Snh. ‎I, ‎19atop ‎הכ ‎מר ‎ואת ‎and ‎thou ‎sayest ‎so?-- ‎[In ‎Talmudic ‎argumentation ‎אומר ‎את ‎(אתה); ‎Chald. ‎אמר ‎את, ‎מר ‎את ‎thou ‎sayest, ‎ליה ‎צווח ‎את ‎thou ‎callest ‎it, ‎frequently ‎applied ‎to ‎Scripture ‎texts ‎as ‎though ‎address- ‎ing ‎an ‎opponent.] ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎10, ‎end ‎פתח ‎אל ‎אומר ‎ואת ‎וכ׳ ‎and ‎yet ‎the ‎Scripture ‎says, ‎'o ‎the ‎entrance ‎of ‎the ‎Tabernacle ‎i ‎e. ‎how ‎is ‎this ‎possible?--Y. ‎Pes. ‎V, ‎32ד ‎לאבק ‎והיה ‎מר ‎את ‎Scripture ‎says ‎'וAnd ‎it ‎shall ‎turn ‎into ‎dust. ‎- ‎Y. ‎Kil. ‎VIII, ‎31b ‎top ‎למה ‎אמרה ‎לא ‎אמר ‎דאת ‎הן ‎אמר ‎את, ‎[add ‎the ‎respective ‎bibl. ‎verses ‎after ‎each ‎אמר ‎a. ‎read ‎אמרת ‎for ‎אמרה] ‎there ‎where ‎it ‎reads, ‎thou ‎shalt ‎not' ‎&c. ‎(Lev. ‎XIX, ‎19), ‎the ‎text ‎gives ‎no ‎reason ‎why; ‎therefore ‎it ‎is ‎repeated ‎(Deut. ‎XXII, ‎9 ‎adding ‎the ‎reason); ‎a. ‎fr. ‎- ‎[אמר ‎דאת ‎contr. ‎מר ‎דת ‎q. ‎v.]-- ‎Pl. ‎אתון ‎(תון), ‎(אתו) ‎m. ‎אתין ‎f ‎ye. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXIV, ‎6 ‎דאתון ‎Ms. ‎(omitted ‎in ‎ed., ‎and ‎third ‎person). ‎Targ. ‎Is. ‎III, ‎14. ‎Targ. ‎Ezek. ‎17a