Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/161

This page needs to be proofread.
‎בואנא
‎בוטיתא
144


‎to ‎commit ‎a ‎sin ‎&c.; ‎Kidd. ‎39b; ‎a. ‎fr. ‎- ‎וראה ‎בוא ‎come ‎and ‎see ‎(I ‎will ‎prove). ‎oma ‎l. ‎c.; ‎a. ‎fr. ‎Hif. ‎הביא ‎1) ‎to ‎bring, ‎carry. ‎Gitt. ‎I, ‎1 ‎וכ׳ ‎המביא ‎he ‎who ‎brings ‎(as ‎a ‎messenger) ‎a ‎letter ‎of ‎divorce ‎from ‎abroad; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎ofer. ‎Bicc. ‎I, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎to ‎draw ‎an ‎otject ‎toward's ‎one's ‎self, ‎opp. ‎הוליך, ‎v. ‎הלך. ‎Hull. ‎II, ‎3 ‎ה׳ ‎ולא ‎הוליך ‎he ‎put ‎the ‎knife ‎out ‎(in ‎saughtering) ‎but ‎did ‎not ‎draw ‎it ‎backward; ‎וכ׳ ‎ולא ‎ח׳ ‎or ‎drew ‎it. ‎toward ‎himself ‎but ‎did ‎not ‎then ‎move ‎forward; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎4) ‎to ‎bring ‎about, ‎produce, ‎cause. ‎Aboth ‎I, ‎17 ‎מביא ‎חטא ‎begets ‎sin; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎5) ‎to ‎lead, ‎procure ‎addmittance. ‎Ab. ‎Zar. ‎20b ‎Torah ‎וכ׳ ‎לידי ‎מביאה ‎(v. ‎supra) ‎leads ‎to ‎careful ‎conduct ‎&c. ‎Ih. ‎18a ‎וכ׳ ‎מביאני ‎אתה ‎wilt ‎thou ‎procure ‎me ‎(promise ‎me) ‎admittance ‎into ‎the ‎world ‎to ‎come?; ‎a. ‎fr.

בואנא, ‎v. ‎כואנא.

בואת, ‎v. ‎באות.

בוביא I ‎m. ‎(Syr. ‎bubia ‎sartago, ‎P. ‎Sm.; ‎prob. ‎=בי ‎אפיא, ‎פ ‎softened ‎through ‎assimilation, ‎cmp. ‎תפייא ‎a. ‎בי ‎תפי) ‎a ‎frying ‎pan, ‎sometimes ‎used ‎as ‎a ‎coal ‎pan ‎con- ‎taining ‎the ‎coal ‎over ‎which ‎things ‎are ‎roasted. ‎Pes. ‎30b ‎בוב׳ ‎האי ‎(Ms. ‎M. ‎2, ‎Ms. ‎Oxf. ‎Ar. ‎and ‎old ‎ed., ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎10); ‎Zeb. ‎95b ‎(Ms. ‎R. ‎1 ‎מביא, ‎corr. ‎בו׳; ‎Ms. ‎K. ‎בוכיא). ‎Sabb. ‎29a ‎he ‎threw ‎the ‎date ‎stones ‎לבוביא ‎Ms. ‎M. ‎a. ‎Ar. ‎(Y. ‎Bets, ‎IV, ‎62c ‎לתפייה, ‎v. ‎Rashi ‎to ‎Sabb. ‎l. ‎c.) ‎into ‎the ‎pan. ‎[Editions ‎vary ‎betw. ‎כוביא ‎a. ‎בוכיא.]

בוביא II, ‎בוביה ‎f. ‎image, ‎v. ‎בבואה.

בוביא, ‎בוביה, ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎2, ‎v. ‎ביבא.

בוביאר, ‎v. ‎בוכיאר.

בוביה, ‎v. ‎בוביא.

בוביתא, ‎v. ‎בביתא.

בובן ‎the ‎word ‎נבוב ‎reversed. ‎Sabb. ‎104a.

*בוגני, ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎IV, ‎1 ‎אינון ‎נוגמי ‎ב׳, ‎Var. ‎פוגני ‎א׳ ‎׳, ‎א׳ ‎נעימי ‎פוגני, ‎read ‎פיטגמטיןtא) ‎or ‎דיטגמטין ‎(~- ‎׳;a~a, ‎ba~~;;~a) ‎commands, ‎ordinances; ‎v. ‎דיטגמא.

בוגר, ‎v. ‎בגר. ‎בוגרת, ‎pl. ‎בוגרות, ‎v. ‎בגר.

*בודיא ‎n. ‎(denom. ‎of ‎בד ‎V) ‎a ‎mat ‎ofreeds. ‎[The ‎best ‎versions, ‎however, ‎read ‎בוריא ‎q. ‎v.]

בודידה, ‎v. ‎בדידה.

בודחא, ‎v. ‎בדוחא.

בוהו, ‎v. ‎בהו.

בוהיין ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Bohdyon. ‎Pes. ‎57a ‎(Ms. ‎M. ‎בוהין); ‎Tosef. ‎ib. ‎II ‎(III), ‎20 ‎(Var. ‎היו ‎נבו, ‎היין ‎נבו ‎בן).

בוהק, ‎בהק ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎בהק) ‎white ‎scurf. ‎Neg. ‎I, ‎5. ‎Sifra ‎Thazr., ‎Neg., ‎ch. ‎X.

בוהקא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XIII, ‎38 ‎(ed. ‎Berl. ‎בוהקא).

בוהקני, ‎בוהקנית, ‎v. ‎בהק׳.

בוותא, ‎v. ‎בתוא.

בוז ‎(b. ‎h., ‎בז, ‎v. ‎בזז) ‎1) ‎to ‎tread ‎upon, ‎whence ‎despise. ‎Aboth ‎IV, ‎3 ‎בז ‎תהי ‎אל ‎despise ‎not ‎&c. ‎-- ‎2) ‎to ‎divide; ‎v. ‎בזבז.

בוז ‎ch. ‎same; ‎1) ‎to ‎plunder, ‎ransack. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXIV, ‎27; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎I0 ‎(play ‎on ‎בזתא ‎ibid.) ‎ביתיה ‎בוז ‎plunder ‎his ‎house. ‎-- ‎2) ‎to ‎tread. ‎Ib. ‎(play ‎on ‎ואבגתא ‎בגתא ‎ibid. ‎as ‎if ‎from ‎ב, ‎cmp. ‎בגו) ‎ובזב ‎בוז ‎tread ‎and ‎shatter ‎(v. ‎Targ. ‎Esth. ‎a. ‎l.; ‎cmp. ‎בזוזא). ‎[Most ‎of ‎the ‎forms ‎may ‎be ‎derived ‎fr. ‎ב.]

בוזאה ‎m. ‎the ‎Buzite. ‎Targ. ‎Job ‎XXXII, ‎2; ‎6.

*בוזנא ‎m. ‎(בוז, ‎בזז) ‎plunderer. ‎Pl. ‎בוזניא. ‎Yalk. ‎Jer. ‎281 ‎(Lam. ‎R. ‎introd. ‎R. ‎Yits. ‎1 ‎בזוזיא).

בוזתא ‎(ביזתא) ‎f. ‎(v. ‎בוז) ‎contoupt, ‎contumely. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXIX, ‎22. ‎-- ‎V. ‎ביזא ‎II.

בוחל ‎m. ‎(בחל ‎I) ‎prop. ‎aversion, ‎sickness, ‎hence ‎(cmp. ‎באש) ‎a ‎certain ‎stage ‎in ‎the ‎growth ‎of ‎the ‎fig ‎(inter- ‎mediate ‎between ‎פגה ‎and ‎צמל), ‎when ‎its ‎head ‎becomes ‎white; ‎trnsf. ‎the ‎stage ‎of ‎female ‎puberty ‎intermediate ‎between ‎childhood ‎(ילדות) ‎and ‎full ‎womanhood ‎(בגרות). ‎Nidd. ‎V, ‎7theScholars ‎have ‎introduced ‎figurative ‎terms ‎for ‎the ‎stages ‎of ‎womanhood; ‎paggah, ‎bohal ‎&c.; ‎ימי ‎אלו ‎ב׳ ‎נעוריה ‎bohal ‎means ‎the ‎days ‎of ‎maidenhood. ‎V. ‎בחל.

בוטא ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Buta, ‎father ‎of ‎Baba, ‎v. ‎בבא ‎II.

*בוטט ‎m. ‎(בטט) ‎bright ‎spot ‎(cloud, ‎v. ‎בהיר). ‎Targ. ‎Job ‎XXXVII, ‎21 ‎(Ms. ‎בוטש).

בוטטא, ‎בוטיטא ‎m. ‎(v. ‎preced.), ‎דנורא ‎ב׳ ‎spark ‎(blossom ‎of ‎light, ‎cmp. ‎h. ‎ניצון). ‎- ‎Pl. ‎בוטטי, ‎בוטיטי. ‎B. ‎Mets. ‎85b ‎וכ׳ ‎מחיוה ‎דנ׳ ‎בוטטי ‎. ‎. ‎. ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎. ‎. ‎. ‎בוטי׳ ‎ומחייה, ‎corr. ‎acc.) ‎two ‎sparks ‎came ‎forth ‎and ‎struck ‎the ‎eyes ‎of&c. ‎Ber. ‎58a ‎וכבינהו ‎דנ׳ ‎ב׳ ‎ונפקו ‎ששת ‎ר׳ ‎אמר ‎מילתא ‎לעיניה ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎(Ms. ‎M. ‎בוטיתא ‎ונפק ‎מילתא ‎ביה ‎הב ‎ד׳, ‎omitted ‎in ‎ed., ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎R. ‎Sh. ‎spoke ‎a ‎word, ‎and ‎there ‎came ‎forth ‎sparks ‎and ‎blinded ‎him.

בוטי ‎m. ‎pl. ‎(בטט) ‎the ‎poor ‎(broken ‎ones). ‎Gitt. ‎37a; ‎v. ‎בולבוטיס.

בוטיטא, ‎v. ‎בוטטא.

בוטיטה, ‎v. ‎בטיטא.

בוטיתא, ‎ביטיתא ‎f. ‎(בטט; ‎cmp. ‎בוטטא) ‎fiower-bud ‎of ‎the ‎caper ‎tree, ‎capers. ‎Ber. ‎36b ‎דפרחא ‎לניצא ‎ושקליה ‎בו׳ ‎וחייא ‎Ar. ‎(ed. ‎ואיקיים ‎דבי׳ ‎לפרחא ‎. ‎.. ‎Ms. ‎M. ‎לניצא ‎. ‎. ‎. ‎בי׳ ‎והויא ‎דפרחא) ‎the ‎blossom ‎of ‎the ‎caper ‎was ‎cut ‎of, ‎but ‎the ‎bud ‎survived. ‎[Ib. ‎58a ‎דנרא ‎בו׳ ‎Ms. ‎M. ‎read ‎בוטיטא, ‎v. ‎בוטטא.]-- ‎Pl. ‎בוטיתא, ‎ביטיתא. ‎Hull. ‎59a ‎ב׳ ‎שב ‎וכ׳ ‎seven ‎blossoming ‎capers ‎(Rashi; ‎stones ‎of ‎the ‎caper