Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/193

This page needs to be proofread.
‎בלתי
‎בני
176


‎or ‎when ‎it ‎comes ‎with ‎hostility. ‎Sabb. ‎145b ‎ed. ‎בו׳, ‎Ar. ‎בל׳.

בלתי, ‎בלתין, ‎בלתן, ‎ב׳בית ‎pr. ‎n. ‎n. ‎Beth- ‎Baltin ‎&c., ‎v. ‎בירם. ‎R. ‎Hash. ‎II, ‎4 ‎(22b; ‎Ms. ‎M. ‎בילתי, ‎בלתי; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎c. ‎l. ‎note). ‎Ib. ‎23a ‎bot. ‎ב׳ ‎בית ‎מאי ‎(Ms. ‎M. ‎1 ‎בילתי, ‎2 ‎בלחי, ‎Ms. ‎L. ‎בילתין) ‎what ‎is ‎B. ‎B. ‎? ‎Answ. ‎בירם.

במגנימין, ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎57b, ‎ב׳ ‎כהדא, ‎prob. ‎to ‎be ‎read; ‎איפומנימטין ‎כהדין ‎(b~oי~~~) ‎like ‎the ‎minutes ‎of ‎the ‎court ‎proceedings, ‎opp. ‎to ‎preced. ‎דירין, ‎read ‎דיקין ‎(tא~, ‎pl).

במדבר, ‎ב׳ספר ‎m. ‎the ‎fourth ‎book ‎of ‎Moses ‎(Numeri). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎3; ‎a. ‎e. ‎-- ‎רבה ‎ב׳ ‎the ‎fourth ‎book ‎of ‎Midrash ‎Rabbah ‎(Num. ‎R.).

במה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎prob. ‎fr. ‎בוא) ‎entrance, ‎gathering ‎place, ‎ascent ‎(cmp. ‎b. ‎h. ‎מבוא ‎a. ‎מעלה); ‎esp. ‎Bamah, ‎name ‎of ‎the ‎legitimate ‎altars ‎prior ‎to, ‎and ‎of ‎the ‎illegitimate ‎after, ‎the ‎establishment ‎of ‎a ‎central ‎sanctuary ‎(at ‎Shiloh) ‎and ‎of ‎the ‎Temple ‎at ‎Jerusalem; ‎temporary ‎or ‎improvised ‎altar; ‎v. ‎Zeb. ‎XIV, ‎4 ‎--8. ‎- ‎Meg. ‎I, ‎10 ‎גדולה ‎ב׳ ‎national ‎altar; ‎קטנה ‎ב׳ ‎local ‎altar ‎(during ‎their ‎period ‎of ‎legit- ‎imacy); ‎Tosef. ‎Zeb. ‎XIII, ‎17 ‎sq.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎במות ‎Zeb. ‎lI.. ‎c. ‎Ib. ‎114b ‎הב׳ ‎היתר ‎בשעת ‎at ‎the ‎period ‎when ‎bamoth ‎were ‎permitted. ‎v. ‎supra; ‎a. ‎fr. ‎[Meg. ‎32a ‎והב׳ ‎הלוחות, ‎v. ‎בימה.] ‎Cmp. ‎בימה.

במוסא, ‎v. ‎במסא.

במותא, ‎v. ‎במתא.

במיסטאות, ‎Midr. ‎Thron. ‎Salom., ‎Beth-Hammidr. ‎ed. ‎Jellinek ‎V, ‎2, ‎read ‎בימוסאות, ‎v. ‎בימוס.

*במסא ‎m. ‎ch. ‎=h. ‎בימוס ‎altar, ‎high-place. ‎[Targ. ‎Y. ‎II, ‎Deut. ‎XXXII, ‎13 ‎במסא, ‎read ‎במתא.]- ‎Pl. ‎במסיא, ‎במוסין, ‎במוסיא ‎(במסיא) ‎idolatrous ‎places ‎of ‎worship. ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎XIV, ‎4; ‎a. ‎e.

במרזה, ‎(ant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎10 ‎some ‎ed., ‎read ‎הזה ‎ככומר.

במתא ‎f. ‎ch.=h. ‎במה. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎III, ‎4; ‎a. ‎e.- ‎Pl. ‎במתא ‎(במותא). ‎Targ.ib. ‎2;a. ‎e. ‎- ‎l[Targ. ‎II ‎Chr. ‎XI, ‎15 ‎מתייא]

בן ‎m., ‎constr. ‎בן ‎(b. ‎h.; ‎בנה) ‎offspring, ‎son, ‎child. ‎הב׳ ‎שבוע ‎the ‎male ‎child's ‎week, ‎a ‎disguise ‎for ‎circum- ‎cision ‎day, ‎adopted ‎during ‎the ‎Hadrianic ‎persecutions. ‎Snh. ‎32b; ‎Y. ‎Keth. ‎I ‎25c; ‎a. ‎e. ‎-הב׳־ ‎ישוע ‎a ‎disguise ‎for ‎הבן ‎פדיון. ‎B. ‎Kam. ‎80a. ‎--. ‎. ‎של ‎בנו ‎the ‎son ‎of, ‎v. ‎של. ‎קדושים ‎של ‎בנן ‎descendant ‎of ‎holy ‎men. ‎Ab. ‎Zar. ‎50a; ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎בנים, ‎constr. ‎בני. ‎Ab. ‎III, ‎14 ‎למקום ‎ב׳ ‎chosen ‎children ‎of ‎God. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎82 ‎תורה ‎של ‎בניה ‎children ‎(followers) ‎of ‎the ‎Law. ‎-- ‎Trnsf. ‎belonging ‎to, ‎fit ‎for ‎&c.; ‎e. ‎g. ‎גולה ‎בני ‎those ‎belonging ‎to ‎the ‎colony ‎of ‎exiles, ‎Babylonians ‎&c.; ‎גליל ‎בני ‎Galileans; ‎אכילה ‎בני ‎things ‎fit ‎to ‎be ‎eaten ‎&c ‎[or ‎such ‎compounds ‎as ‎are ‎not ‎self- ‎evident, ‎see ‎the ‎respective ‎determinants.] ‎[פיקרין ‎בני, ‎v. ‎בניפיקרין]

בנא, ‎v. ‎בני.

בנאה ‎m. ‎(contr. ‎of ‎בלנא) ‎1) ‎bather. ‎Targ. ‎II, ‎Esth. ‎VI, ‎12 ‎Ms. ‎(ed. ‎כאניא). ‎-2) ‎pr. ‎n. ‎m., ‎v. ‎בנאי ‎II.

בנאי ‎m. ‎h. ‎a. ‎ch. ‎(בני) ‎builder, ‎mason. ‎B. ‎Mets. ‎118b;, ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77b ‎top ‎ב׳ ‎דהן ‎אומנתיה ‎this ‎boy's ‎trade ‎should ‎be ‎that ‎of ‎a ‎builder. ‎Sabb. ‎156b ‎וכ׳ ‎וסתיר ‎ב׳ ‎(shall ‎grow ‎to ‎be ‎one) ‎who ‎builds ‎and ‎destroys, ‎destroys ‎and ‎builds ‎(restless). ‎Ib. ‎115a; ‎a. ‎fr. ‎V. ‎ארדיכל. ‎- ‎[V. ‎בנאים, ‎בנאין]

בנאי II, ‎בנאה, ‎a. ‎רבנאי ‎(=ב ‎ב׳ר) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Bannai, ‎Hannaah, ‎Rabbannai, ‎name ‎of ‎an ‎Amora. ‎Keth. ‎50b. ‎Ber. ‎38b. ‎[Ib. ‎55b ‎Ms. ‎M. ‎נהוראי. ‎B. ‎Mets. ‎2a, ‎a. ‎e. ‎רב׳, ‎Ms. ‎M. ‎רבינא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note.]

בנאים, ‎בנאין ‎m. ‎sing. ‎a. ‎pl. ‎(contr. ‎of ‎נאים ‎בן, ‎v. ‎נאה) ‎one ‎of ‎becoming ‎conduct, ‎refined, ‎a ‎cultured ‎person; ‎opp. ‎בור; ‎(cmp. ‎Sabb. ‎114a ‎top, ‎as ‎to ‎a ‎scholar's ‎duty ‎to ‎pay ‎attention ‎to ‎dress). ‎[For ‎oth. ‎opin., ‎v. ‎Sachs ‎Beitr. ‎II, ‎199; ‎Frankel ‎Monatsschr. ‎1846, ‎p. ‎855.] ‎Mikv. ‎IX, ‎6; ‎Sabb. ‎l. ‎c. ‎וכ׳ ‎ב׳ ‎של ‎the ‎garments ‎of ‎a ‎Bannaim, ‎if ‎stained ‎with ‎pitch ‎on ‎one ‎side ‎cannot ‎be ‎immersed ‎for ‎levitical ‎purposes ‎before ‎the ‎stain ‎is ‎removed(because ‎their ‎owner ‎is ‎more ‎fastidious). ‎Tosef. ‎Mikv. ‎VI ‎(VII), ‎14 ‎(where ‎גדולה ‎a. ‎קטנה ‎refer ‎to ‎the ‎stain; ‎as ‎to ‎correct ‎vers. ‎v. ‎R. ‎S. ‎to ‎Mikv. ‎l. ‎c.). ‎Sabb. ‎l. ‎c. ‎ב׳ ‎מאי ‎what ‎does ‎B. ‎mean? ‎Answer; ‎וכ׳ ‎אלו ‎it ‎means ‎the ‎scholars ‎who ‎are ‎engaged ‎in ‎building ‎up ‎the ‎world ‎(of ‎civilization) ‎all ‎their ‎lives ‎(as ‎if ‎fr. ‎בנה). ‎Ib. ‎(dresses ‎of ‎the ‎B.) ‎אלו ‎וכ׳ ‎כלים ‎are ‎the ‎court-garments ‎imported ‎&c., ‎v. ‎אולרין.

בנאיתא, ‎v. ‎בנייתא.

בנאתן, ‎pl. ‎of ‎ברתא.

בנויא ‎m. ‎(בני) ‎builder. ‎Pl. ‎בנויי. ‎Yoma ‎10a ‎ביר ‎ב׳ ‎וכ׳ ‎shall ‎the ‎builders ‎(of ‎the ‎Temple, ‎the ‎Persians) ‎be ‎delivered ‎into ‎the ‎hands ‎of ‎the ‎destroyers ‎(the ‎Romans)?

בנות ‎pl. ‎of ‎בת.

בני, ‎בנה ‎(b. ‎h.; ‎sec. ‎r. ‎of ‎בין) ‎[to ‎combine,] ‎to ‎build. ‎Sabb. ‎XII, ‎1הבונהhe ‎who ‎builds(on ‎the ‎Sabbath). ‎Ib. ‎102b ‎בונה ‎משום ‎(isguilty) ‎because ‎it ‎is ‎one ‎of ‎the ‎labors ‎classi- ‎fied ‎under ‎building; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Metaph. ‎to ‎educate, ‎train. ‎Ber. ‎64a ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎LIV, ‎93) ‎בוניך ‎אלא ‎בניך ‎א״ת ‎read ‎not ‎banayikh ‎(thy ‎children), ‎but ‎bonayikh ‎(thy ‎builders, ‎trainers); ‎v. ‎בנאים. ‎-- ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎23 ‎(play ‎on ‎b'noth, ‎Cant. ‎I, ‎5) ‎וכ׳ ‎בונות ‎the ‎authorities ‎directing ‎the ‎building ‎of ‎Jerusalem; ‎v. ‎Pi. ‎-- ‎Hull. ‎78b ‎אב ‎בנה ‎זה, ‎v. ‎אב, ‎a. ‎אנין. ‎[Tosef. ‎Par. ‎VII ‎(VI), ‎4 ‎בנאו ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎כנן.] ‎Nif. ‎נבנה ‎1) ‎to ‎be ‎built ‎up. ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎III, ‎14b, ‎a. ‎fr. ‎להיבנות, ‎ליבנות. ‎- ‎2) ‎(denom. ‎of ‎בן) ‎to ‎gct ‎children. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎71. ‎Nithpa. ‎נתבנה ‎(denom. ‎of ‎בן) ‎to ‎be ‎adopted, ‎aaturalized. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎43 ‎בישראל ‎נתבנו ‎they ‎became ‎full ‎Israelitish ‎citizens. ‎Pi. ‎בינה ‎to ‎lay ‎out, ‎plan ‎a ‎city, ‎determine ‎its ‎limits. ‎Ex. ‎R. ‎l. ‎c. ‎the ‎Great ‎Sanedrin ‎held ‎sessions ‎אותה ‎ומבנים ‎(not ‎אותם) ‎and ‎determined ‎the ‎limits ‎of ‎Jerusalem; ‎V. ‎Snh. ‎I, ‎5. ‎- ‎Part, ‎Pu. ‎מבונה ‎cultivated; ‎built ‎(of ‎human